מלכת היופי הטרנסית: "הפסדתי את אבא שלי, אבל הרווחתי את עצמי"

תאלין אבו חנא מנצרת תייצג את ישראל לראשונה בתחרות מיס טרנס הבינלאומית. בראיון ראשון היא מאחלת לעצמה שאביה יכיר בה כאישה שעשתה היסטוריה

איתי יעקב

|

29.05.16 | 11:30

צפו ברגע הזכייה של תאלין אבו חנא בתחרות מיס טרנס
תאלין אבו חנא. "מדינת ישראל נתנה לי לחיות בשלום עם הגוף שלי" (צילום: איתן טל)
תאלין אבו חנא. "מדינת ישראל נתנה לי לחיות בשלום עם הגוף שלי" (צילום: איתן טל)
חזרה הביתה עם פרס של ניתוחים פלסטיים בשווי 15 אלף דולר מחברת קאמול התאילנדית (צילום: gettyimages)
חזרה הביתה עם פרס של ניתוחים פלסטיים בשווי 15 אלף דולר מחברת קאמול התאילנדית (צילום: gettyimages)
"יש לי תמונות מגיל חמש שאני לבושה כאישה, ואני חושבת שאף אחד במשפחה לא הופתע כשהחלטתי לעשות את תהליך השינוי בגיל מאוחר יותר" (צילום: איתי יעקב)
"יש לי תמונות מגיל חמש שאני לבושה כאישה, ואני חושבת שאף אחד במשפחה לא הופתע כשהחלטתי לעשות את תהליך השינוי בגיל מאוחר יותר" (צילום: איתי יעקב)

תאלין אבו חנא התעוררה ביום שבת למעמד של כוכבת בינלאומית, החתומה על פרק חדש בהיסטוריה של הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל. 130 כלי תקשורת מהעולם - מהוושיגנטןן טיימס ועד הדיילי מייל, מאל-ערבייה ועד CBS - סיקרו בהרחבה את זכייתה של בת ה-21, ערבייה ישראלית מנצרת, בתחרות מיס טרנס 2016, שהתקיימה לראשונה בישראל ביום שישי בערב בתיאטרון הבימה.

 

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

 

"הכנתי בחדר את המזוודה, ואמא שלי באה אליי עם דמעות וחיבקה אותי. היא הביאה לי 400 שקל, כדי שאסתדר בימים הראשונים בתל אביב" (צילום: איתי יעקב)
    "הכנתי בחדר את המזוודה, ואמא שלי באה אליי עם דמעות וחיבקה אותי. היא הביאה לי 400 שקל, כדי שאסתדר בימים הראשונים בתל אביב"(צילום: איתי יעקב)

     

    אבו חנא גברה על עשר מועמדות נוספות שחשקו בכתר הנכסף, כשלצדה שתי סגניות ומיס פוטוג'ניק אחת. "היתה החלטה פה אחד על הזוכה", אמרה בתום התחרות ניקול ראידמן, ששפטה בתחרות. "עניין אותנו הסיפור האישי. היופי הפנימי לא פחות חשוב כאן מהיופי החיצוני", הוסיף צלם האופנה רונן אקרמן, ואילו יו"ר חבר השופטים בטי רוקאווי, אמרה כי אחד הקריטריונים לבחירה היה "שהזוכה תיראה כמו אישה, עם יופי נשי ולא גרוטסקי".

     

    הקהל שהצטופף באולם הורכב מבני משפחות המועמדות, חברים, וחברי הקהילה הטרנסית בישראל - מגילה גולדשטיין הוותיקה ועד בל אגם, מהדוברות הצעירות והאקטיביסטיות בארגון איגי. אשת ראש העיר תל אביב, יעל חולדאי, התייצבה כדי להביע אמון בתחרות ובקהילה, וג'ודי ניר מוזס שלום הכתירה את הזוכה בתחרות, שחזרה הביתה עם פרס של ניתוחים פלסטיים בשווי 15 אלף דולר מחברת קאמול התאילנדית.

     

    "לא קל לחיות כך - אבל זה עדיף מלחיות בשקר" (צילום: איתי יעקב)
      "לא קל לחיות כך - אבל זה עדיף מלחיות בשקר"(צילום: איתי יעקב)
       

       

      "על כל טרנסית יש באולם גוף תקשורת", סיננה אחת האורחות, וסיפקה אבחנה על מערך הכוחות באירוע. בכל זאת, זו הפעם הראשונה לקיומה של תחרות יופי טרנסג'נדרי בישראל, והצצה ברשימת המשתתפות מגלה שלוש מתמודדות ערביות וחרדית לשעבר – מעין מיקרוקוסמוס אלטרנטיבי לחברה הישראלית.

       

      עבור אבו חנא הזכייה היא הישג אישי ולאומי. "מדינת ישראל נתנה לי לחיות בשלום עם הגוף שלי", היא אומרת בראיון ראשון ל-Xnet עם הכתרתה. "טרנסג'נדריות במדינות ערביות אחרות לא קיבלו שערה ממה שאני קיבלתי. מדינת ישראל מאפשרת לי לחיות כאישה, עם תעודת זהות עם השם והתמונה שאני בחרתי. בשום מדינה ערבית אחרת אין את זה, ולא היתה לי הפריבילגיה הזאת".

       

      "יש הרבה צעירות רדופות שלא מוצאות עבודה או דיור ומגיעות למקומות קשים, ונושא הזנות עולה פעם אחר פעם בהקשר של הקהילה", אומרת יוזמת התחרות, סטפני ישראלה לב (צילום: gettyimages)
        "יש הרבה צעירות רדופות שלא מוצאות עבודה או דיור ומגיעות למקומות קשים, ונושא הזנות עולה פעם אחר פעם בהקשר של הקהילה", אומרת יוזמת התחרות, סטפני ישראלה לב(צילום: gettyimages)

         

        אבו חנא נולדה וגדלה בנצרת למשפחה נוצרית ערבית, כבן הצעיר אחרי שתי אחיות גדולות. בגיל חמש החלה לרקוד בלט קלאסי ומודרני בלהקת אלאמל (התקווה)

        של הכוריאוגרף ודאד עטאללה, וכיום היא רוקדת, בין היתר, בליין מסיבות הגייז Forever Tel Aviv. כבר מגיל צעיר הרגישה חוסר הלימה בין הגוף בו נולדה לבין אישיותה. "יש לי תמונות מגיל חמש שאני לבושה כאישה, ואני חושבת שאף אחד במשפחה לא הופתע כשהחלטתי לעשות את תהליך השינוי בגיל מאוחר יותר", היא מספרת. "זאת היתה מלחמה גדולה עם עצמי, ומאוד חששתי להתחיל את התהליך. בגיל 17 החלטתי שאני עושה את זה".

         

        עם תום לימודי התיכון ארזה אבו חנא מזוודה ועזבה לתל אביב. "זה היה יום קשה", היא נזכרת. "הכנתי בחדר את המזוודה, ואמא שלי באה אליי עם דמעות וחיבקה אותי. היא הביאה לי 400 שקל, כדי שאסתדר בימים הראשונים בתל אביב. עליתי על מונית שירות מחיפה לחברה שלי, ובהמשך גרתי עם שותפה, קרוליין ח'ורי, שגם היא השתתפה בתחרות, וככה התחלתי את החיים החדשים שלי".

         

        "אני מאוד רוצה להמשיך בתחום הדוגמנות בישראל" (צילום: gettyimages)
          "אני מאוד רוצה להמשיך בתחום הדוגמנות בישראל"(צילום: gettyimages)

           

          "הקשר עם המשפחה נמשך באופן רציף עד גיל 20, השנה בה החלטתי לעבור את ניתוח שינוי המין בתאילנד. עד אז הייתי נוסעת מדי שבוע לנצרת לפגוש את המשפחה, אבל מאז שהודעתי לאבא שלי שאני על המטוס לתאילנד, הוא לא מכיר בי ולא מקבל את השינוי שלי. אמא שלי, לעומת זאת, מאוד תומכת ומעודדת. לא קל לחיות כך - אבל זה עדיף מלחיות בשקר. כל בוקר אני מסתכלת במראה והשפתיים שלי נפתחות לחיוך אחד גדול. אולי הפסדתי את אבא שלי - אבל הרווחתי את עצמי".

           

          מה ההבדל בין להיות טרנסג'נדרית בחברה הערבית לעומת הישראלית?

          "בתל אביב מקבלים אותי יותר, כי החברה הערבית לא פתוחה לנושא. לצערי, איבדתי חלק גדול מהמשפחה, שאת חלקה לא ראיתי כבר למעלה משנה. אבא שלי לא מקבל אותי, לא ראיתי את האחיינים שלי, שהם היו החיים שלי, נולדה לי אחיינית שאני לא יודעת איך היא נראית, ואני מתגעגעת לריח של סבתא שלי. היחידה שאני נפגשת איתה זאת אמא שלי. אני מקווה שהזכייה בתחרות תעזור לי, שאבא שלי יראה שאני אדם טוב ומוצלח, שיש לי דרך משלי, ושהנה, אני עכשיו מיס טרנס ישראל הראשונה - אישה שעשתה היסטוריה".

           

          "אין פה החפצה, אלא העצמה. בוא לא נשכח שמדובר בנשים שהיו זכרים, והתחרות הזאת מחזקת את הנשיות שלהן" (צילום: gettyimages)
            "אין פה החפצה, אלא העצמה. בוא לא נשכח שמדובר בנשים שהיו זכרים, והתחרות הזאת מחזקת את הנשיות שלהן"(צילום: gettyimages)

             

            זכייתה של אבו חנא - על 180 הסנטימטרים שלה, הגוף הגבעולי, שיער הפחם, העיניים הבהירות ועצמות הלחיים המודגשות - ודאי תסייע למסע הפינקוושינג של מדינת ישראל, עם נציגה טרנסג'נדרית ערבייה בתחרות מיס טרנס הבינלאומית, שתתקיים בספטמבר בברצלונה.

             

            "יש הרבה צעירות רדופות שלא מוצאות עבודה או דיור ומגיעות למקומות קשים, ונושא הזנות עולה פעם אחר פעם בהקשר של הקהילה", אומרת יוזמת התחרות, סטפני ישראלה לב, מרכזת תחום הטרנסיות במרכז הגאה. "לתחרות הזו יש פוטנציאל לחזק אותן, ולסייע לנרמול היחס אליהן. אני מקווה שבעקבות התחרות יותר מעבידים ומותגים בתחום האופנה יהפכו את המילים זכויות אדם למילים עם תוכן ולא לסיסמאות ריקות".

             

            אחת הביקורות כלפי תחרויות יופי היא שהן מחפצנות נשים. האם אין בתחרות הזאת המשך ישיר של אותה החפצה?

            "אין פה החפצה, אלא העצמה. בוא לא נשכח שמדובר בנשים שהיו זכרים, והתחרות הזאת מחזקת את הנשיות שלהן. נשים טרנסיות רוצות הלימה בין הגוף לנפש, וברגע שהן מגיעות לאיזון, זה יוצר אצלן החלמה".

             

            "לטרנסיות יש יותר לגיטימציה להתעסק ביופי שלהן", מוסיף מפיק האירוע שנהב לוי. "בתחרויות יופי לא בוחנים רק יופי, אלא מכלול של תכונות. גם כאן, בחרנו במלכה שמעבירה מסר ולא רק פנים יפות".

             

            יובל אגרט, מנהל המרכז הגאה בתל אביב, מוסיף כי התחרות היא צעד ראשון בחיזוק הקהילה הטרנסית, והמהלך הבא הוא הקמת בית ספר למקצועות הטיפוח והאופנה. "אנחנו רוצים לפתח העצמה ותעסוקה של נשים טרנסיות, ולהוציא אותן ממעגל הזנות", הוא אומר. "לחזק אותן דווקא מתוך המקום של הטיפוח והיופי, שהם חלק מהאמירה הנשית של כל טרנסג'נדרית".

             

            כמו כל מלכה עם כתר, גם לאבו חנא צפויה שנה עמוסה, שתשתלב בעבודתה הקבועה כמוכרת בחנות הבגדים של מעצבת האופנה הטרנסג'נדרית ג'ניפר קים. מה סיכוייה לזכות בתחרות הבינלאומית? "יש לה סיכוי טוב, ואין לי ספק שהיא יכולה בקלות להיות כוכבת קולנוע בישראל", מפרגנת ונסה לופז, מיס טרנס אינטרנשיונל לשנת 2015, שהגיעה השבוע לישראל.

             

            "אני מאוד רוצה להמשיך בתחום הדוגמנות בישראל", אומרת אבו חנא לסיכום. "נלחמתי כדי להגשים את החלום שלי, ואני מאמינה שאם תרדוף אחרי החלומות שלך, בסוף תשיג את כולם. אני אישה של אהבה, ועם אהבה מנצחים, לא?"

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד