מי שחולף בשדרות בן ציון בתל אביב לא יזהה מבחוץ שזהו מלון בוטיק חדש: במרכז השדרה הסתיים שיפוץ ממושך של וילה עירונית שהייתה פעם פרטית, והוסבה למלון בן 18 חדרים. את הווילה תיכנן בשנת 1947 האדריכל שמואל (סם) ברקאי, כמעונם הפרטי של בני משפחת זילברשטיין. ברקאי, שהשתלם תקופה קצרה במשרדו של לה קורבוזיה, נחשב לאחד האדריכלים שהביאו את הסגנון המודרניסטי לתל אביב בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
הבית נבנה בסגנון בינלאומי מאוחר עם השפעות מקומיות. חומת אבן מסתירה את גרם המדרגות שמגביה אותו מעל מפלס הרחוב, והוא כלל שתי קומות ומרפסת גג פתוחה הפונה אל השדרה. קומת הכניסה נועדה במקור לצוות משק הבית והקומה העליונה לבעלי הבית. שנים מאוחר יותר הוגדרה הווילה כבניין לשימור מחמיר, אחת הבודדות שנותרו בתל אביב, לאחר שרבות לא שרדו את מבחן הזמן או את הדרישה לשטחי בנייה במרכז העיר. במסגרת השימור קיבל המבנה היתר להוסיף קומה מתחת לבניין הקיים (במפלס הרחוב) ואישור לבנות על הגג ולהוסיף מעלית.
בשנת 2011 קנה איש עסקים יהודי-איטלקי את הווילה מחברת "בנייני העיר הלבנה", שהחזיקה בנכס, במטרה להפוך אותה למלון בוטיק. יותר מארבע שנים ארכו עבודות השימור, שעליהן הופקד משרד האדריכלים בר אוריין, ועיצוב הפנים החדש, שהופקד בידיו של המעצב האיטלקי סטפנו דורטה.
>> סיורים יתקיימו במלון בסוף השבוע הקרוב, במסגרת ''בתים מבפנים''. לכל האירועים
גרם המדרגות מוביל מהרחוב אל רחבת כניסה קטנה, מוקפת גינה מטופחת. דלת עץ כבדה מקדמת את פני האורחים אל מבואה מהודרת, מה שהיה בעבר הול הכניסה של הווילה ונשתמר כמעט במלואו: השיש שמכסה את הרצפה, הקירות והמשקופים, וגרם המדרגות הספירלי, עם מעקה של ברזל שחור מעוקל ומאחז עץ. במרכז יורדת לכל גובה המבנה נברשת מודרנית, שעוצבה בהשראת הנברשת המקורית, שנגנבה.
קומת הכניסה כללה במקור שלושה חדרים, מטבח וחדר רחצה. דורטה תיכנן בה לובי קומפקטי ואלגנטי שבו בר קטן, כמה שולחנות וכיסאות בעיצובו וקמין חדש מאבן שחורה. את ארוחת הבוקר יכולים האורחים לבחור לאכול כאן, או ברחבת הכניסה. בנוסף ללובי יש בקומה זו שני חדרי אירוח, שצופים דרך קיר זכוכית אל חצר אחורית פרטית, מרוצפת דק לבן המסתיים בפס דשא. חומה נמוכה, מכוסה צמחייה, מפרידה בין המלון לחצרות הבניינים שסביבו.
מקטע חדש של מדרגות האבן הספירליות, שנבנה על פי המקור, מוביל מטה, אל קומת מפלס הרחוב – הקומה שנוספה למבנה במהלך העבודות. גם קומה זו נהנית משפע של אור טבעי, ולכל אחד משבעת חדריה יש חזית זכוכית עם יציאה למרפסת פרטית, קטנה ואינטימית. החדרים המרווחים והבהירים רוצפו בפרקט אלון מולבן. חדרי הרחצה חופו, רצפה וקירות, באריחי אבן בהירה. כמצוות הטרנד, את החוויה משלימה סדרת טיפוח שרקחו למלון זילנסקי-רוזן.
לדברי דורטה, האלגנטיות של החדרים מכבדת את האדריכלות המקורית של הווילה ונותנת ביטוי גם לכתב היד העיצובי שלו, באמצעות כמה רהיטים שחוזרים בכל חדר, כמו שולחן עבודה בעל רגלי עץ מאסיביות ומזוגזגות מעץ שחור ומשטח עליון מאבן שחורה, שולחנות לילה מברזל שחור ושולחן כיור כבד מעץ לבן ומשטח אבן בהירה. המנורות ושאר הרהיטים הובאו מאיטליה ונבחרו בסגנון תואם ובצבעוניות שמתבססת על שחור, לבן ועץ טבעי כהה.
בקומה העליונה, שהייתה קומת המגורים של משפחת זילברשטיין, כל חדר הוא ייחודי. כאן מתגלה במלואו יופיים של החדרים המקוריים, עם פרטים אדריכליים אופייניים לווילות שנבנו באותה עת, ושאותם השכילו לשמר. את פני העולים במדרגות מקבל קיר מעוטר בעבודות ברזל שחור, ששוחזר במדויק לפי המקור. חדר האוכל הפך לחדר גדול במיוחד, עם מיטה שנשענת אל קיר שכמו ממסגר אותה, עם חיפוי עץ מקורי. מולו קיר נגרות נוסף, עם ארון שמעליו מראת קריסטל ענקית. דלת עץ מובילה לחדר הרחצה, שעוצב במה שהיו פעם מטבח ומרפסת שירות. כל עבודות הנגרות נשתמרו בתהליך השיפוץ, ורק עברו חידוש.
חדר גדול ומפואר עוד יותר נמצא במה שהיה הסלון. כאן הושאר הקמין המקורי ונוספו ספה, כורסאות ושולחן עבודה בשחור ולבן - כולם מאיטליה. המיטה, במסגרת אפיריון לבנה, פונה אל הקמין ומולה שתי יציאות אל המרפסת המתפרשת לכל רוחב החזית ומשקיפה על השדרה הירוקה.
דלת הזזה מעץ מחברת בין החדר למה שהיה בעבר חדר עבודה והפך לחדר רחצה. אמבטיה עומדת בתוך נישה עם חלון לשדרה, ומעליה תקרת עץ מקורית. על הקירות חיפוי אבן ומשטח הכיור עשוי שיש איטלקי, זהים לאלו שבשאר החדרים.
כמו בשני החדרים שתיארנו כאן, תוכננו שניים נוספים סביב נגרות האמן שהייתה בהם. החדר החמישי בקומה היה במקור מרפסת גדולה, בת כ-40 מ''ר, שנסגרה בשלושה קירות זכוכית והפכה לחדר שמכונה האקווריום. הוא מוצף אור טבעי ומשקיף לנוף תל אביבי של חזיתות אחוריות וחצרות פנימיות. מערכת וילונות החשכה היקפית מספקת פרטיות כשצריך.
קומת הגג שימשה בעבר כמרפסת פתוחה, עם חדרי שירות וכביסה. בתהליך השיפוץ נשמרה המרפסת בחלק שפונה לשדרה, אך בחלקה האחורי נסגרה קומת הגג עבור ארבעה חדרים נוספים. מסדרון פנימי עם חלונות זכוכית מקשר בין המרפסת לחדרים ומכניס שפע של אור פנימה. בחוץ פוזרו שולחנות וכיסאות ברזל שחורים בעיצוב דורטה, לצד כיסאות שיזוף. זה המקום לאפריטיף של אחר הצהריים, מול צמרות העצים.
בשיחה עימו מדגיש דורטה את הכבוד שהוא רוכש לאדריכלות המקורית של המבנה, כבוד שבא לידי ביטוי במאפיינים שנשמרו בקומה הראשונה ובסגנון שבחר לחדרים שנוספו. עם זאת, בהתחשב בכך שזהו מבנה שנמצא בטבורה של העיר הלבנה ונבנה בסגנון האדריכלות הבינלאומי, החיבור לסגנון איטלקי עשיר ומהודר נראה לעיתים תמוה. למשל, קמיני האבן השחורים שנוספו לחדרים המוצפים אור ישראלי, ומשמשים כתפאורה בלבד. דורטה מתעקש על קשר הרמוני ביניהם: "הסטייל שלי הוא סטייל ים תיכוני, והוא מתאים לתל אביב כמו לאיטליה", הוא אומר.
גם שמו של המלון החדש, White Villa, לא בדיוק מתאים לעיר העברית הראשונה, אך אין ספק שהשילוב בין המיקום המרכזי לסגנון ההיסטורי ממקמים אותו בגזרת המלונות האורבניים הנוחים והרומנטיים בתל אביב. חדר ללילה, כולל ארוחת בוקר, יעלה בתום תקופת ההרצה 1,000-1,750 שקל לזוג. בינתיים, למשך שלושה חודשים, יש על המחיר הנחה של 20%.
איך נראה מלון W החדש באמסטרדם, שתוכנן בתל אביב? לחצו לכתבה המלאה:
