החדשות הטובות: בכל ההצעות לחידוש כיכר רבין יש יותר צל

כיכר רבין במרכז תל אביב כבר שופצה לפני כחמש שנים, אך עומדת שוב בפני שינוי. העירייה הזמינה שבעה משרדי אדריכלים לתחרות מוזמנים סגורה, כדי לחדש את פניה של הכיכר המרכזית במדינה. מדוע צריך את זה? אולי משום שהעירייה מעוניינת לחפור מתחת לכיכר חניון, שישמש בעיקר את עובדי העירייה; להתממשק עם תחנת הרכבת הקלה שתקום בפינת שדרות דוד המלך; ואולי יש גם סיבות אחרות.

יממה לאחר ש-Xnet ו"הארץ" חשפו את ההתנהלות הבלתי שקופה של העירייה כלפי האדריכלים, ו"שיתוף הציבור" המוזר שהיא נוקטת, שחררה העירייה את שבע החלופות שמתמודדות בתחרות.

אז מה יהיה השינוי בכיכר? תלוי את מי משבעת המועמדים שואלים, ובעיקר מי מהם ייבחר - ומה מההצעה שלו ישרוד את תהליך קבלת ההחלטות בהמשך. באחת ההצעות, מעבירים את האנדרטה לשואה ולתקומה (של יגאל תומרקין) אל מרכז הכיכר ומצמיחים מגדל פרסום אלקטרוני; בהצעה אחרת, הכיכר הופכת לבריכה עגולה; אחרים הציעו לבטל את הכביש העוטף ממערב (רחוב מלכי ישראל), לחקות אלמנטים בגן יעקב או לטשטש - בחלוקת הכיכר לאזורים קטנים - את העובדה שכיכר רבין היא מרחב ההפגנות וחופש הביטוי הבלתי מעורער של הישראלים. יש גם מי שאוהב את הכיכר כפי שהיא. אגב, כל האדריכלים מבינים שהכיכר חשופה לשמש היוקדת ומנסים לתקן את המפגע. גם זו לטובה.

כך נראה עתיד כיכר רבין, בשבע תשובות שונות:

ת.מ.א: לשמר את רוח המקום

בהצעה של משרד אדריכלות הנוף ת.מ.א, שאמון גם על שלוש הכיכרות הציבוריות הנוספות בעיר - הבימה, גבעון וכיכר המדינה העתידית - מבקשים האדריכלים לשמר את רוח המקום כפי שראו אותה אברהם יסקי ושמעון פובזנר, מתכנני הכיכר בשנות ה-50.

מפלסים חדשים בכיכר רבין, המרפסת תקורה בגריד הריבועי של חזית העירייה(הדמיה: משרד ת.מ.א)

אם ההצעה תזכה בתחרות, תישתל שדרת עצים בדופן המערבית של הכיכר, בהמשך לרצועה הירוקה של טבעת השדרות (רוטשילד, ח"ן ובן גוריון) שמובילה לים. המבנים של המעליות שיורדות לחניון שולבו בסבך עלוות העצים, כדי למזער את נוכחותן בכיכר ואת הפציעה בנוף. בדופן המזרחית של אבן גבירול, ביקשו האדריכלים שלא להתערב. רק את החלק שמקיף את הבריכה הקיימת, הציעו האדריכלים לעבות בערוגות עצים וצמחייה.

המרפסת של בניין העירייה נבנתה מחדש, בשטח זהה לחזית האנכית כפי שהייתה במקור. היא תקורה בגריד הריבועי של חזית העירייה, ששופצה לפני שנים אחדות. הקירוי המחורר יעניק צל למי שנמצא במרפסת, תוך קריצה לקירוי המוצלח של גן יעקב הסמוך לכיכר הבימה (אדריכל הנוף: אברהם קרוון). בהתאם לדרישות הפרוגרמה, מתחת למרפסת מוקמו מרכז מידע לתיירים, בית קפה ומרכז קהילתי, ומכאן תתאפשר כניסה ישירה לבית העירייה. אגב, לפי ההדמיות, ישוחזר פסיפס הלב האדום, שהדביק האמן יוחאי מטוס על מדרגות המרפסת באקט מחאה. רמפות הירידה לחניון הוצמדו למבנים שמתחת למרפסות, כדי שלא לפצוע את פני הכיכר. זו, לפי התוכנית הזו, תוכל להמשיך ולהיות מקום התכנסות לאירועים ולהפגנות.

חיוטין: להוסיף פעילויות לכיכר

ברכה ומיכאל חיוטין, יחד עם צוותם ב"חיוטין אדריכלים", זיהו כי מלבד התכנסויות לאומיות ואירועים רבי משתתפים שמתרחשים בכיכר באופן נקודתי, הרי שהכיכר עומדת בשיממונה ברוב ימות השנה. זאת, בגלל הרמה הנמוכה של ההזדמנויות העירוניות בתחומה: אנדרטה ואזור ישיבה קטן סביב הבריכה האקולוגית, וזהו פחות או יותר. לכן, ההצעה שואפת לייצר מערכת מגוונת של פעילויות, לארגן מחדש את תנועת הולכי הרגל והתנועה המוטורית, ולהקטין את נזקי הכבישים הסואנים שמקיפים את הכיכר.

התנועה הופכת למעוגלת יותר בקטעים מסוימים(הדמיה: חיוטין אדריכלים)

המרפסת תיהרס ותיבנה מחדש, כשהיא נמשכת לכיוון שדרות בן גוריון(הדמיה: חיוטין אדריכלים)

מדרגות ישיבה וגינות בוטניות(הדמיה: חיוטין אדריכלים)

כנקודת התחלה, בוטלה תנועת כלי הרכב ברחוב מלכי ישראל - הדופן המערבית של הכיכר - ואכסדרת המסחר והמגורים ברחוב מצטרפת באופן ישיר לשטחי הכיכר. במקביל לארקדה, ובהמשך לטבעת השדרות, לא הסתפקו האדריכלים בנטיעת עצים כמו בשאר החלופות ותכננו רצועה של "בועות פעילות" החוסות בצל העצים ומכילות מגוון התרחשויות: פינות התכנסות מדורגות לישיבה, במות, גינות בוטניות ,פינות משחק, בריכה אקולוגית נוספת ועוד. מתחם ירוק נוסף מחבר בין האנדרטה של תומרקין לבין נקודת הירידה לתחנה העתידית של הרכבת הקלה; שניהם יחדיו ירכיבו את האלמנט הבנוי והחפור בתוך ה"אי הירוק" הזה.

איך תשתלב רחבת המים הרדודים - עוד אלמנט פופולרי במרחבים הציבוריים בישראל בחמש השנים האחרונות - עם הצורך לקיים כאן הפגנות? התשובה של האדריכלים היא שהרחבה תוכל להתייבש באופן מיידי, בכל את שצריך לאפשר התקהלות רבת משתתפים.

כיכר רבין ומתחם גן העיר מנותקים היום זה מזה, הן בפעילות והן בתנועה. את שניהם קישרו האדריכלים אל המרפסת המוגבהת של העירייה, שתיהרס ותיבנה מחדש תוך התרחבות לעבר שדרות בן גוריון באמצעות מרחב מגונן.  על דופן אבן גבירול תוכננה רמפה, המקשרת את מפלס הכיכר אל המרפסת החדשה, כמו לשון שתרחף מעל שטחי הכיכר במקום המדרגות היורדות אליה כיום. המדרגות המובילות למרפסת הוסטו מערבה, והן מקבילות לרמפה נוספת שמתחברת לשדרות בן גוריון. מתחת למרפסת מוקם אזור פעילות למסחר, מודיעין עירוני, והתנועה מהחניון התת-קרקעי אל שאר המפלסים.

אפרת-קובלסקי: על הרמפה

משרדם של צבי אפרת ומאירה קובלסקי הגדיר את כיכר רבין כ"במה האזרחית החשובה ביותר בישראל", ובחר לגשת לתכנון עם נימוס וכבוד לנמצא בכיכר היום. כאן מעדיפים שינויים מינוריים בלבד.

הרמפה שמובילה לבניין העירייה. שינויים בבריכת האוהדים(הדמיה: צבי אפרת)

המתכננים מנצלים את הקירוי המשופע של רמפת הירידה לחניון, כדי להפוך אותה מאלמנט טכני למקום אטרקטיבי שימשוך אליו את הציבור: חללי צפייה, הופעה ושהייה. שני אלמנטים משופעים מוקמו זה מול זה בדופן הדרומית והצפונית של הכיכר; האחד מוביל את הולכי הרגל אל מרפסת העירייה במיקומו העכשווי של גרם המדרגות, והשני מקרה את הכניסה לחניון מרחוב מלכי ישראל.

בריכת האוהדים ההיסטורית מתחת לבניין העירייה מצטמצמת לבריכת שיקוף רדודה, שמתאפסת עם מפלס הריצוף בחלק המערבי שלה, בעוד שבחלקה המזרחי נשארת המזרקה. קירוי בנוי נמתח כמצחייה עד קו קצה המרפסת, מחולק לגריד דומה בפרופורציות לזה של חזית העירייה, ומצליל על המשטח הגדול. מתחת למרפסות ייכנסו שימושים חדשים לפעילות ציבורית, לפי דרישות התחרות. מבחינה נופית, הכיכר הוגדרה מחדש כסדרה של גנים, בריכות ומזרקות בשילוב האלמנטים הקיימים, באופן שמעבה את אזורי המפגש, השהייה והבילוי.

מייזליץ-כסיף: הנועזת

הצעתם של משרד מייזליץ-כסיף, מי שחתומים על חידוש נמל תל אביב והטיילת, היא אחת הנועזות שהוגשו לתחרות: כאן מתערבים במלבן הריק, במטרה להתאימו לעירוניות העכשווית ולצרכי הציבור שמתגורר בעיר המצטופפת. במרכז המלבן ממוקם מעגל ענק, שהיקפו ממלא כמעט את כל שטחה הפנוי של הכיכר ממזרח למערב. מי שמחפש הסבר פואטי לאוסף הצורות ההנדסיות לא מחפש לשווא: האדריכלים מדברים בדף ההסברים על דימוי המעגל, שיתחבר למלבן המוכר ולמשולשים בפסלו של תומרקין, ואמור לייצג את העין הציבורית שפקוחה מול הממסד ושחותרת לשיתוף ושקיפות, כמו גם סמל גיאומטרי של שוויוניות.

המשרד שתכנן את חידוש הנמל והטיילת משנה את המלבן המפורסם(הדמיה: מייזליץ כסיף)

הכיכר משנה את פניה(הדמיה: מייזליץ כסיף)

פואטיקה לחוד ומציאות לחוד: כולם אוהבים מים, בעיקר בקיץ. מייזליץ-כסיף מדמיינים איך הופך המעגל הענק ביום חם למשטח רטוב, שממנו בוקעות מזרקות לילדים, כשבערב המשטח ייבש ויתאדה ויאפשר הרקדה, מלחמת כריות או סתם ערב נעים סביב המעגל היבש. לחילופין, הוא יכול להיות בריכת השתקפות (בדומה למה שעשה דני קרוון בכיכר הבימה), המזמינה את התושבים לשבת על גדותיה המוגבהות, או אתר למלחמת המים המסורתית ולחגיגות הזכייה בגביע לאוהדי קבוצות העיר - במקום המזרקה הישנה בכיכר.

בדופן הדרומית של בית העירייה, יוצב מבנה חדש בן שני מפלסים לשימוש הציבור. אל המבנה, שישמש דופן פעילה לכיכר, הוצמד מערך התנועה שיחבר את החניונים העתידיים עם מפלס המרפסת ועם הכניסה החדשה לעירייה. מפלס הכיכר יגושר למרפסת העירייה באמצעות סדרה של טרסות עם צמחייה, שמשלבות מהלך מדרגות, רמפה, אזורי ישיבה מגוננים ועצים שיעזרו להימלט מהשמש הבוערת. בחלקה הדרומי של הכיכר, על רחוב פרישמן, הורחבו אזורי המדשאות כדי להוסיף שטחי ישיבה. אזורי ישיבה מוצללים נוספים הוצעו לאורך הפרגולה שתוכננה בדופן המערבית של הכיכר, הדופן שתשלב גם את התנועה לחניון.

אביטל גורארי ונתנאל אלפסי

הצעתם של גורארי ואלפסי (A N + LOLA) מתייחסת לשני תפקידיה העיקריים של הכיכר, ולאופן שבו תפקודה היומיומי - הולכי הרגל, רוכבי האופניים והכיכר הציבורית כ"סלון גדול" - יכולים לדור בכפיפה אחת עם בניין העירייה המונומנטלי שתכנן האדריכל מנחם כהן.

לתחום את הכיכר באכסדרה מקורה בצורה אחידה(הדמיה: נתנאל אלפסי)

בהצעתם הקיפו המתכננים את הכיכר באכסדרה מקורה, הממשיכה את זו שמאפיינת את רחוב אבן גבירול כולו, כך שהיא מצלה על הגרנוליט הלוהט של מדרכת הכיכר. האכסדרה אינה מבדילה בין המרכיבים השונים של הרקמה העירונית: מעברי החציה, בתי המגורים או העסקים שמקיפים את הכיכר. היא נפרשת בצורה אחידה על היקף רחוב אבן גבירול ורחוב מלכי ישראל, מהעבר השני של הכיכר, ולצורך כך בוטלו הכביש ומפרצי החניה שחוצצים בין הכיכר לבנייני המגורים בדופן המערבית שלה. האכסדרה נסגרת לצורת מלבן בדופן הצפונית, צמודה לחזית בניין העירייה.

שדרת עצים נשתלה בהמשך לטבעת השדרות (רוטשילד, ח"ן ובן גוריון) כדי להמשיך את החופה הירוקה של השדרות הוותיקות, להנאת הציבור. בדופן הדרום-מזרחית של הכיכר, מול רחוב צייטלין, הוקצה שטח לשתילה של צמחייה נוספת. במרכז הדופן המערבית (בערך מול חנות "תולעת ספרים") ביקשו האדריכלים למקם את מרכז המידע העירוני. מדובר במבנה קל, שמאפיין את העשייה של המשרד הצעיר, בהשראת אדריכלות יפנית עכשווית שמורכבת מקירוי קל ועמודים דקים, ויוצרת תחושה של ציפה ושקיפות.

בתיה מלול-סבירסקי: חלוקה למרובעים

משרד אבה אדריכלים, של האדריכלית בתיה סבירסקי-מלול, חשף לציבור את החלופה התכנונית שלו כבר בפסח האחרון, כששלח בתפוצה רחבה ברכת חג שמח, שעליה מתנוססת הדמיה גדולה של ההצעה לתחרות. המשרד הגדיר את הכיכר כ"דף עליו נפרשו המטענים הרגשיים, העירוניים והפוליטיים שכתבו את ההיסטוריה של המדינה", ובהסבר להצעה מובעת ביקורת על חוסר ניצול הפוטנציאל הטמון במרחב הפנוי והעצום של הכיכר. כעת מבקשים האדריכלים להציע את הכיכר כאולם עירוני, פרוזאי ויומיומי.

הצללה באחת הדפנות(הדמיה: באה אדריכלים ובוני ערים)

חלוקה למרובעים מובחנים(הדמיה: באה אדריכלים ובוני ערים)

ויש גם ארבעה גנים ''כמו ארבע רוחות השמיים''(הדמיה: באה אדריכלים ובוני ערים)

כמו בחלוקה למרובעים בציורים של פיט מונדריאן, חולקו השימושים בכיכר למתחמים מרובעים על פני השטח הפנוי ועל גג המרפסת המחודשת של העירייה, לרבות קווי הפרדה על גבי הריצוף המחודש. החלוקה הגיאומטרית הפשוטה מזוהה גם עם חזית בניין העירייה עצמו. לדברי האדריכלים, המתחמים מחלקים את "הבית הגדול של העם" ל"חדרים עירוניים", אך גם שומרים עליו כמקום בקנה מידה ארצי.

בלב הכיכר, סמוך לדופן הפרגולה שתוקם בדופן של אבן גבירול, מוקמה בריכת שיקוף שיכולה להיעלם כאשר מתקיים בכיכר אירוע גדול. הבריכה, יחד עם ארבעה גנים, מאפשרים פיצוי אקלימי לציבור ואזכור של הטבע במרחב העירוני הסואן. "ארבעת הגנים ממוקמים בארבע רוחות השמיים", מסביר המשרד: מדרום, גן מוצלל בכפות התמרים ועצי ההדר; מצפון, צמחייה שמאפשרת לאור הים תיכוני לחדור דרך עצי זית ומטפסי קיסוס; ממזרח, גן בסמוך לבריכה האקולוגית; וממערב, על גבי הפרגולה המלווה את רחוב מלכי ישראל, צמחייה ירוקה מטפסת. מבנה המרפסת המחודש נצמד לחזית של בניין העירייה, ומתחתיו מתוכנן "סלון עירוני" (ביטוי כה פופולרי בהצעות לתחרויות), שמיועד לשמש כמרכז מידע, תרבות, מרחב עבודה ומפגש חברתי. המבנה מקורה בגג משופע, ממערב למזרח, ומייעד את המרפסת כחלל לתערוכות ולתצוגות.

ברוך ברוך: מגדל פרסום והזזת האנדרטה

ברוך ברוך, כמי שעמד בראש עמותת האדריכלים במשך ארבע שנים, מכיר תחרויות אדריכלים גם מעברו השני של שולחן השופטים. הפעם, כמתמודד, הוא מכתיר את הצעתו "כיכר רבין כחגיגה אורבנית" - ולא בכדי: יהיו בה גן פסלים, חורשת עצים, קולונדה, ארבעה ביתנים ומגדל פרסום אלקטרוני, ועוד הפרעות שינגסו במלבן הפתוח של הכיכר.

זו לא כיכר הבימה, גם אם כך זה נראה במבט ראשון(הדמיה: ברוך ברוך אדריכלים)

רצועות נפרשות ממזרח למערב(הדמיה: ברוך ברוך אדריכלים)

גם בכמה חלופות אחרות, פסלו של תומרקין נאלץ לנדוד מיקום חדש כדי להתיישר עם כוונת המתכננים, שלא הצליחו לשמור עליו במקומו. אולם רק החלופה הנוכחית בחרה להציב את הפסל המונומנטלי במרכז הכיכר, באופן שממש מחלק את המרחב הפתוח. רצועות-רצועות נפרשו ממזרח למערב על הכיכר, שצורתה דווקא פונה צפונה, אל בניין העירייה. הרצועות הדרומיות יהיו דופן ירוקה לכיכר, צפונית אליהן ניצבת האנדרטה לשואה ולתקומה, ובהמשך, עד בית העירייה, יהיו רצועות של ריצוף מתחלף.

שלוש שורות של עצים ישתלו בדופן המערבית של הכיכר, במקביל לרחוב מלכי ישראל, ויחברו, את טבעת השדרות לשובל ירוק שיגיע עד הים. בדופן המזרחית, במקביל לרחוב אבן גבירול, תוכננה קולונדה להצללה שמשלבת צמחים מטפסים.

אז למה אין טיפת צל בכיכר רבין? לחצו על התצלום לראות מה עושים בנדון (צילום: שירן כרמל ואסי גרינשטיין )