איך ניבא בארי חזק את מותו, ואיזה טענות היו לו לריבונו של עולם

"אתה יכול סופית למות", כתב הצעיר מקיבוץ אפיקים, כאילו ידע מה צפוי לקרות לו שנים אחדות לאחר מכן. הוא גם פנה לאלוהים והתלונן על אובדן כיוון ודרך

עופרה עופר אורןפורסם: 22.05.16 01:08
בארי חזק ז"ל. שורות הסיום של השיר מכאיבות עד בלי די: ההרוג פונה אל אביו, שעדיין אינו יודע שכבר אין לו בן, שהעולם התרוקן (צילום: Avivhazak, cc)
בארי חזק ז"ל. שורות הסיום של השיר מכאיבות עד בלי די: ההרוג פונה אל אביו, שעדיין אינו יודע שכבר אין לו בן, שהעולם התרוקן (צילום: Avivhazak, cc)

בן 29 היה בארי חזק, בן קיבוץ אפיקים, כשנקלע לתחנת הרכבת בכפר המצרי סָרָפֵאוּם. זה קרה ב-17 באוקטובר 1973, היום ה-12 למלחמת יום הכיפורים. קרב עקוב מדם התחולל שם. חיילי חטיבת הצנחנים ניהלו אותו בעזרת כוח שהוחש כדי לחלצם, ונסוגו. המתחם נשאר בשליטת המצרים, אבל המטכ"ל בקהיר פירש את הקרב כניסיון לכתר את הצבא המצרי, והחליט להסיג את כוחותיו. כך הצליח צה"ל להרחיב את ראש הגשר שנבנה על הגדה המערבית של תעלת סואץ, והתאפשר מעבר של הכוחות שחצו את התעלה לכיוון מצרים. 14 חיילי צה"ל נהרגו בסָרָפֵאוּם. בארי חזק, סרן בחיל הצנחנים, היה אחד מהם.

 

קשה להאמין עד כמה ידע לחזות את מותו. הוא עשה זאת בשיר הנבואי "ריבונו של עולם", שנכתב שנים אחדות לפני כן ושהתפרסם ב-2001, אחרי שהולחן על ידי ברי סחרוף ואורן לוטנברג במסגרת הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" של גלי צה"ל:

 

אָנָּא, הַגְבֵּר עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ

כָּאן אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ, לֹא יוֹדֵעַ,

הַאִם שׁוּב תָּקַעְתָּ פֶּרַח בַּרְזֶל בְּדַשׁ הָאַנְטֶנָּה.

אַתָּה עָדִין כָּל כָּךְ

לָמָּה אַתָּה כֹּה רַכְרוּכִי,

לָמָּה אַתָּה תָּמִיד אֶזְרָחִי.

הַאִם אֲנִי נִשְׁמָע הֵיטֵב, עֲבֹר,

עֲבֹר גַּם אַתָּה נִשְׁמַע קָטוּעַ,

אַתָּה נִשְׁמַע פָּצוּעַ, אַתָּה

בָּעֵמֶק מְאֻרְגָּן הֶקֵּפִית.

הָרִים וְכִנֶּרֶת אַחֶרֶת.

 

אָנָּא הוֹדַע עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ,

בַּמַּכַּ"ם לֹא רוֹאִים אֶת פָּנֶיךָ,

מַדּוּעַ אֵינְךָ מְזֻחְלָם,

מַדּוּעַ אֵינְךָ נִלְחַם,

הַאִם לִשְׁלֹחַ אֵלֶיךָ סִיּוּר מְמֻנָּע,

אֲנִי מָלֵא אֱמוּנָה

שֶׁלֹּא יַגִיעַ וְלֹא יַחֲזֹר.

פֶּצַע שָׁחֹר...

 

אָנָא הַחֲלֵשׁ עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ.

אֲמִירֵי הַבְּרוֹשִׁים

לְעֵת עֶרֶב לַשָּׁוְא לַוֹאֲטִים שְׁמֵךָ,

וְכוֹכַב הַצָּפוֹן הַבּוֹדֵד,

אָנָה יְנַוֵּט אֶת צְבָא עֶגְלוֹתֶיךָ

לְאָן הוּא יוֹבִיל בָּהֶן אֶת?

אָנָא, עֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ,

עַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹמֵעַ. רוּת.

אַתָּה יָכוֹל סוֹפִית לָמוּת.

אָב שַׁכּוּל, אֲנִי כְּבָר לֹא מַרְגִישׁ

דִמְעוֹת הַחֹרֶף עָלֶיךָ יַגִּידוּ קַדִּישׁ.

 

"ריבונו של עולם" בביצוע ברי סחרוף:

 

 

ברי סחרוף. הקליט את השיר במסגרת הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" של גל"צ (צילום: תומריקו)
    ברי סחרוף. הקליט את השיר במסגרת הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" של גל"צ(צילום: תומריקו)

     

    מילים מהעולם האחר

     

    שורות הסיום של השיר מכאיבות עד בלי די: ההרוג פונה אל אביו, שעדיין אינו יודע שכבר אין לו בן, שהעולם התרוקן, שרק גשם, לא דמעות, יטפטף על קברו, ושלא יהיה מי שיאמר אחריו קדיש. דומה כאילו בארי חזק הפריח את המילים הללו לא מארץ החיים, אלא מצידו האחר של הקו המפריד בינה לבין המוות. כאילו בזמן שישב לו בקיבוץ וכתב שירים להנאתו בהפסקות שבין משחקי הכדורסל, ידע בדיוק מה נועד לו, והיה כבר שם.

     

    עד לאותן שורות הדובר משחק במילים, מחבר בין צלילים, משלב ביטויים צבאיים עם שפה של תפילה, פונה אל "ריבונו של עולם", שצבא עגלותיו – כלומר, כל כוכביו - איבדו את הכיוון ואת הדרך, כי כוכב הצפון שוב אינו מסוגל לנווט אותם למקום מבטחים. לא רק הדובר פצוע, אלא גם המפקד העליון ביותר, האל שעוצמת אותותיו דועכת, שפניו הולכות ונעלמות, עד שאינן נראות עוד. הוא זקוק לסיוע שלא יבוא, ואז – "רוּת. אַתָּה יָכוֹל סוֹפִית לָמוּת": אלוהים מת. הדובר מת. המשורר מת.

     

    בהלווייתו של בארי חזק ניסה אחד המספידים להסביר מדוע דווקא הטובים ביותר נופלים: כי הם, כך טען, אלה שלוקחים על עצמם תמיד, כבר משנות נעוריהם, את התפקידים הכי קשים, וכי "בצבא הם אלה שמוכנים להיות מפקדים, ובמילואים הם מתייצבים כל שנה". אפשר להתווכח עם הדברים הללו: כשפרצה המלחמה, אלפי ישראלים מכל רחבי הארץ מיהרו להתייצב בבסיס אחרי ששמעו ברדיו את סיסמת הזימון. כל אלפי ההרוגים במלחמות ישראל היו טובים, כל אחד בדרכו - טוב אל זולתו, טוב במעשיו, בחלומותיו, בהישגיו. כל אחד מהם היה יחיד בדורו, לעצמו ולאוהביו, כי אין לאף אדם תחליף.

     

    "חבל על דאבדין ולא משתכחין", אמרו הסנהדרין. כלומר, חבל על אלה שאבדו ואינם נמצאים עוד איתנו. בארי חזק היה משורר ברוך כישרון. כשנהרג, נגזלו ממנו חייו בטרם עת, ומאיתנו נשללו כל השירים שהוא לא הספיק לכתוב.

     

    גם נתן אלתרמן כתב נבואה טרגית, והוא עשה זאת בהשראת שיר שכולנו שרנו לאחרונה. הקליקו על התמונה:

     

    איך חזה אלתרמן את השמדת יהודי הונגריה בשואה? הקליקו על התמונה (צילום: משה מילנר, לע"מ)
    איך חזה אלתרמן את השמדת יהודי הונגריה בשואה? הקליקו על התמונה (צילום: משה מילנר, לע"מ)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עופרה עופר אורן
    |
    |
    נולדתי בתל אביב, אבל מעולם לא חייתי בה. אני סופרת, עורכת ומתרגמת. כתבתי תשעה ספרי פרוזה - האחרון שבהם: "רצח בבית הספר לאמנויות" - וספר שירה אחד, "מה המים יודעים על צמא", וזכיתי לקבל מידיו של יצחק רבין את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. הנחיתי במשך כמה שנים סדנאות כתיבה בבית אריאלה ושימשתי לקטורית בהוצאה לאור גדולה. אני גרה עם אריק, בקריית אונו. בקרו באתר שלי - סופרת ספרים