התורים לקופות של בתי המרקחת נראים לפעמים כמו אלה של רשתות המזון, רק בלי העגלות.
שקיות גדושות בתרופות, משחות ומה לא. רוב הקונים הם בני 50 ומעלה, ואם תשאלו אותם, גם הם לא תמיד יזכרו איך בדיוק זה התחיל. אולי מתרופה אחת, כמו שהרוקחת סימה לבני אומרת, "אספירין קטן לדילול הדם", ובהמשך הצטרפו עוד ועוד תרופות לטיפול בכל מיני בעיות לא מאוד דרמטיות: משהו נגד צרבת כרונית, הורמונים חלופיים, איזה כדור נגד לחץ דם, משהו נגד המתח הזה שלא מאפשר לנו לישון בנחת וכמובן, תרופות נגד סוכרת וכולסטרול.
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
לדברי לבני, אצל מרבית היוצאים לפנסיה המצב יוצא לגמרי משליטה - הרופאים ממהרים לרשום תרופה לכל תלונה, ואנחנו ממלאים את הבית (ואת הגוף) בתרופות שלעתים סותרות זו את זו, צוברים מרשמים שחלקים מיותרים ולא ממש יודעים אם הכול נחוץ, בטוח ועוזר.
ספרה החדש של לבני "לעשות סדר בתרופות" נועד לסייע לנו להבין מה בדיוק קורה בערימת התרופות שלנו (או של הורינו המזדקנים), לדעת אילו שאלות חשוב לשאול את הרופאים ואיך לנהל בצורה אחראית את החיים לצד אלה מהתרופות שנחליט שהן ממש הכרחיות.
לבני היא רוקחת בכירה, המתמחה בייעוץ תרופתי וקידום נטילה מושכלת של תרופות. היא ניהלה בעבר את בתי המרקחת של בתי החולים רמב"ם והלל יפה, עסקה באישור ניסויים קליניים ואישור תרופות לשימוש בבתי חולים, ומאז 2010 היא מנהלת את "המרכז לייעוץ תרופתי אישי", המעסיק רוקחים קליניים כיועצי תרופות אישיים. לבני מציגה בספרה שאלות שחשוב שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו, ומציעה תשובות. גילוי נאות: השתתפתי בעריכה הלשונית של הספר.
1. הולכים לרופא משפחה? הוא לא יודע על כל התרופות שרשמו לכם
הרופאים המומחים. אם הלכתם לפסיכיאטר וקיבלתם כדור נגד חרדה, האנדוקרינולוג רשם לכם תרופה נגד סוכרת והגסטרואנטרולוג הוסיף משהו לטיפול במערכת העיכול - הרשימה הזו לא תופיע על המסך של רופא המשפחה כשתבואו לקבל סירופ נגד שיעול.
המצב מסתבך עוד יותר אם הלכתם לרופא פרטי וקיבלתם מרשמים נוספים ואם אחרי שקיבלתם המלצה אישית ממישהו, גם קניתם תרופות ללא מרשם וכמה תוספי תזונה.
לרופאים, בעיקר אלה שתפגשו בקופות החולים, אין זמן. חלקם מקדישים חמש או עשר דקות לכל מטופל, ובזמן הזה נוטים לספק הסברים כלליים ולעתים פסקניים. חשוב לדעת מה לשאול אותם, ולשם כך כדאי לעיין במאגרי מידע על תרופות - מאגרים חינמיים או מאגרים מקצועיים בתשלום.
ייעוץ תרופתי נועד למי שמרגישים שזה גדול עליהם ומעדיפים שאיש מקצוע יעיף מבט ברשימת התרופות שהצטברה אצלם. יועץ כזה יוכל לומר מה מתנגש עם מה, לברר אילו תרופות קיבלתם פעם ואתם ממשיכים לקחת רק מתוך הרגל ועוד.
2. נוטלים תוספי תזונה? כדאי שתדעו שהם תרופות לכל דבר
יכול להיות שאתם לא מתייחסים לתוספי תזונה כאל תרופות ואולי אתם אפילו חושבים שבגלל שהם "טבעיים" הם טובים יותר מתרופות. אז כדאי שתדעו: משום שהם לא נחשבים רשמית לתרופות, הרישום שלהם לא מחייב את משרד הבריאות לבדוק אם התכולה מתאימה להצהרת היצרן, ולא מחייב את היצרן להוכיח את יעילותם.
כמו שאסור לקחת תרופה ללב או לטיפול בסוכרת אם לא צריך, אסור לקחת תוספי תזונה שלא דרושים לכם, כי גם לאלה יכולות להיות תופעות לוואי. יותר מזה: אם אתם לוקחים תוסף תזונה במקום תרופה, אתם עלולים למצוא את עצמכם לא מטופלים.
"נתקלתי לעתים קרובות מדי", אומרת לבני, "באנשים שמעדיפים לדחות את הטיפול בסוכרת לטובת כל מיני תחליפים צמחיים כמו חילבה, כורכום ואחרים, אחרי ששמעו עליהם בתקשורת. אם זה נעשה במסגרת שינוי אורח חיים, היפטרות מהרגלי אכילה רעים ושילוב של פעילות גופנית עם פיקוח של רופא מטפל, זה אפילו נפלא. אבל אם הרופא לא בתמונה ולא מנהל מעקב אחרי ערכי סוכר בדם ולא עורך בדיקות שגרתיות, עלולה להיות החמרה במצב. החולה לא יטופל ועודפי הסוכר יגרמו נזק מסוכן לקצות העצבים, לראייה, ללב ולכליות".
3. לוקחים אומגה 3? אל תאמינו לכל מה שאומרים על חומצת השומן הפופולרית
אומרים שנורא בריא לקחת "אומגה 3". אז אומרים. לבני מזכירה בספרה מחקר מסכם שהתפרסם לאחרונה בכתב עת מדעי חשוב, וכלל למעלה מ־20,000 נבדקים. בשורה התחתונה נקבע שלא נראתה ירידה בסיכון למחלות לב, התקפי לב ושבץ מוחי אצל מי שלקחו אומגה 3, ולמרות ההמלצות של משרד הבריאות ליטול את חומצת השומן הזו לפני ההיריון, במהלכו ועד הלידה, התברר כי ילדים לאמהות שצרכו את התכשיר אינם שונים מאלה שאמותיהם לא נטלו אותו.
"זו דוגמה לתכשיר שנמצא בשימוש רחב ביותר, מסווג כתוסף ולכן לא מפוקח על ידי משרד הבריאות. יש לו תופעות לוואי, שרובן לא ידועות כי הוא לא נחקר כמו תרופה, ורוב מי שלוקחים אותו לא צריכים אותו בכלל", אומרת לבני.
4. שומרים תרופות באמבטיה? אסור, אסור, אסור(!)
חדר האמבטיה הוא המקום עם הלחות הכי גבוהה והטמפרטורה הכי גבוהה בבית, שבו הסיכוי הגבוה ביותר שהתרופות יתקלקלו. יש למצוא בבית ארון אחסון עם דלת סגורה, במקום קריר יחסית ויבש. הארון צריך להיות גבוה מספיק כדי שילדים לא יוכלו להגיע אליו.
5. לתרופה החדשה יש תופעות לוואי?
כך תדעו אם התרופה אשמה או שאתם מפתחים מחלה נוספת פעמים רבות אנחנו מתלבטים אם התרופה החדשה שלקחנו גורמת לתופעות לוואי או שבכלל מדובר במחלה חדשה שצצה פתאום. לדברי לבני אין דרך לדעת זאת בוודאות, אבל יש נסיבות שעלולות לעורר חשד:
אם, למשל, אתם מקוררים ולוקחים תרופה לייבוש נזלת, ופתאום מרגישים סחרחורת, חוסר ריכוז, נטייה לנמנום וכדומה, קרוב לוודאי שזו אשמת התרופה וזה יעבור כשתפסיקו לקחת אותה.
- אם לקחתם תרופות נפוצות כמו אדוויל או וולטרן ויש לכם פתאום עצירות שלא הכרתם קודם - יכול מאוד להיות שהתרופה אשמה.
- קיבלתם תרופה נגד כאבים, למשל "אטופן", והחלטתם על דעת עצמכם לחזק אותה בתוספת של תרופה נוגדת כאב שנמכרת ללא מרשם? היזהרו. יכול להיות שכאבי הבטן הנוראיים שלכם נגרמו על ידי אולקוס שגרמתם לעצמכם כשלקחתם יותר מדי תרופות מאותה משפחה.
- נוטלים אומפרזול (שם כללי של קבוצת תרופות נגד צרבת)? אחת מתופעות הלוואי המוכרות של התרופה היא נשירת שיער.
- ירת שיער היא תופעת לוואי של כ־200 תרופות שונות. עיינו היטב בעלון התרופה, היצרן חייב לפרט זאת.
- הידעתם? יש תרופות להורדת לחץ דם שגורמות לשיעול.
- יש מטופלים שסובלים מכאבי שרירים כתוצאה מנטילת סטטינים.
- ויש חולים שלקו בכאבי גב, שחלפו מיד לאחר שהפסיקו לקחת סטטינים.
- זוכרים את פרשת האלטרוקסין? שינוי בהרכב התרופה לטיפול בבלוטת התריס גרם למשתמשים מגוון תופעות, ובהן אפילו גרד בלתי נסבל.
- אקמול אמנם לא גורם לעצירות כמו תרופות אחרות נגד כאבים, אבל אסור לקחת ממנו יותר מארבעה גרם (8 כדורים) ביום, מחשש לנזק גדול לכבד.
6. התאשפזתם? קחו לבית החולים את התרופות הקבועות לשלושת הימים הבאים
מי שמטופל בקביעות במגוון תרופות עלול למצוא את עצמו במצב מבלבל מאוד במקרה של אשפוז. הבעיה הראשונה שלבני מציינת היא שבבתי החולים קיים מלאי שונה של תרופות מאלה שמסופקות לחולה בבית.
שנית, הרופאים בבית החולים לעתים קרובות ישנו את הטיפול ולכן יש סיכוי שתצאו מבית החולים עם רשימת תרופות שונה מזו שהורגלתם לה, ושלישית - ייתכן שיש לכם בבית אוסף תרופות שאחרי האשפוז כבר אינן רלוונטיות. חלקן מתאימות כי יש בהן אותם חומרים אבל יש להם שם אחר, או שהן תרופות מאותה משפחה או שמיועדות לאותה מטרה, אבל יש להן השפעה שונה.
במילים פשוטות: בתפר שבין השהות בבית החולים לבין החזרה הביתה עלול להיווצר בלגן תרופתי גדול. מה עושים? בחלק מקופות החולים תמצאו צוות ליווי שיעזור לכם לעשות סדר בבלגן הזה.
"על פי נוהל משרד הבריאות הרופא המטפל העיקרי חייב לסקור את התרופות של כל חולה שחוזר מאשפוז ולוודא את התאמתן למצבו החדש. רוב הרופאים מכירים את הנוהל, אבל לא מסוגלים לעמוד בו", אומרת לבני וממליצה: "קחו איתכם לבית החולים מלאי תרופות משלכם לשלושה ימים לפחות. היוועצו ברופא מומחה לפני החזרה הביתה, בקשו מהרופא הקבוע שלכם שישווה בין מה שלקחתם עד כה לתרופות שנרשמו במכתב השחרור, וגם שיגיד לכם מה להשליך לפח! היזהרו ממצב שבו תיקחו תרופות כפולות עם שמות שונים ללא צורך".
7. הסימפטומים עברו? אל תפסיקו לקחת תרופה על דעת עצמכם
יש תרופות שמצריכות תקופת גמילה והפסקה הדרגתית, מזהירה לבני, ולא תמיד יש אזהרה מתאימה בעלון לצרכן. "הרופא יודע להסביר לכם איך להפסיק אותן. יש תרופות שכשתפסיקו ליטול אותן תצטרכו לשנות מינון של תרופות אחרות, שניתן בהתאם למכלול התרופות שלקחתם. וחוץ מזה, חשוב שבתיק הרפואי שלכם יהיה רישום מדויק, כדי שבכל מפגש עם רופא חדש, אשפוז וכו', המידע עליכם יהיה שלם".
