שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה, שבה ספגו יישובי הצפון אש כבדה שחשפה את החורים בהגנת האזרחים, הושג באמצעות הסכמים קואליציוניים תקציב בסך 100 מיליון שקל למיגון של ארבעה בתי חולים. כרבע מהתקציב הועבר למרכז הרפואי "זיו" בצפת, שספג במלחמה אש ישירה בעודו קולט את מספר הפצועים הגדול ביותר בקרב בתי החולים בצפון הארץ.
התוצאה תיחשף בעוד כחודש, כאשר ייחנך "בית הילד" – בית חולים ממוגן לילדים בתכנון משרד האדריכלים וינשטיין-ועדיה. יהיו בו כ-50 מיטות (בחדרי מיון, בטיפול נמרץ, בחדרי אשפוז ובמרפאות חוץ), ועוד כ-100 מיטות נוספות שייפתחו בשעות חירום בחללי אשפוז ממוגנים.
כדי להקל על הילדים שזקוקים לאשפוז, המבנה הוא חד-קומתי ונכלל במתחם בית החולים הקיים. הוא נראה כמו מגש (או מדף) שצף מעל המדרון התלול, ונהנה מנוף מרהיב של הרי הגליל. המסלעה תחתיו מיועדת לשימושים ממוגנים. "לנוף יש חשיבות", אומר האדריכל שי וינשטין. "הוא עוזר למטופל לזכור שיש חיים אחרי בית החולים - שיש אופק".
המבנה הריבועי, שגובהו כחמישה מטר בלבד, נשען על רגלי בטון דקות ועמוקות. סדרה של עמודים שוברי-שמש (בריסוליי) מבטון, דמויי ברקוד, מקיפה את החזיתות כדי לסנן את קרני השמש היוקדות ומחזקת את המראה האופקי והדק של המגש המרחף.
ההחלטה כיצד לסדר את החדרים מול הנוף לקחה בחשבון, מעל הכל, את הילדים. שמונה חדרי אשפוז זוגיים צמודים לחזית הצפונית, שממנה נשקפים היער והשמיים. מאחר שחלונות-הסרט בחדרים נמוכים יחסית, אפשר להתנחם בנוף המרגיע גם כאשר מרותקים למיטה. לאורך החלון מוצב ספסל ארוך, לשימוש המבקרים - בעיקר המשפחה – שמלווים את הילד או הילדה לאורך כל שעות היממה. עוד שמונה חדרי אשפוז זוגיים זוכים לפנורמה יפה, הפעם ממערב, והם אף נהנים מיציאה למרפסת היקפית עם מחיצות זכוכית קלות כדי לשמור על פרטיות ושקט.
אחד המקומות היפים ביותר בבניין, בפינה הצפון-מערבית שמרחפת מעל הכביש, שמורה לילדים שזקוקים לכך יותר מכל: אלה שמאושפזים בבידוד. מלבד הנוף המנחם שמוענק להם, הרי שהריחוק של החדר מהתנועה הערה של המבקרים יסייע בשמירה על סביבה מוגנת ולא מזהמת. בפינה הדרום-מערבית, שאף היא נהנית מהנוף, מוקמו שתי כיתות לימוד, שבהן ילמדו הילדים שמאושפזים לאורך זמן ושחובת בית החולים להמשיך את לימודיהם.
"ייתכן שהצופה שלא מכיר את התחום רואה את החללים החדשים מעמדה של נראות טובה יותר ותשתיות חדשות", מספר מנהל המרכז הרפואי "זיו", ד"ר סלמאן זרקא, "אך חשוב לציין שהסטנדרטים שופרו גם בסוגיות שנוגעות לניהול סיכונים ואיכות טיפול טובה יותר - כגון מרחקים בין מיטות, גודל החדרים, מערכות אוורור, תשתיות חמצן, תת-לחץ וחדרי בידוד". בבית הילד יהיו רופאה מומחית לסרטן בקרב ילדים וקרדיולוג ילדים (שני שירותים שניתנו עד כה על בסיס חודשי בלבד בבית החולים), ויורחבו שירותי מרפאות החוץ עם מרכז לסוכרת נעורים ואנדוקרינולוגיה לילדים.
בלי מעלית
בהיותו מבנה חד-קומתי, ילדים יכולים לנוע בבטחה בכל שטח בית החולים (כ-2,500 מטר רבוע), לעבור בין מחלקות ולגשת לצוות הרפואי אם צריך, מבלי להיזקק למעליות, שאליהן אסור לילדים להיכנס לבד. הגישה למבנה והתנועה בתוכו פשוטות ונהירות: הכניסה הראשית ממוקמת בחזית המזרחית, במקביל לכביש הגישה שמשרת את המיון וישרת גם את המבנה החדש, כך שהגעת האמבולנסים לא דרשה התארגנות מחודשת.
ששת חדרי הרופאים צמודים לדופן הצפונית, שצופה למבנה הסמוך ולא לנוף שנשמר לעיני הילדים, ומחוברים במסדרון אחורי אל חדרי המיון, הטיפול הנמרץ והאשפוז. המסדרון נועד להקל על תנועת הצוות בין המחלקות, כמו גם להעברת מטופלים בדיסקרטיות מבלי שייחשפו למסדרונות הסואנים. חדר האוכל ועמדת האחיות מקיפים חצר פנימית פתוחה לשמיים. עצים נשתלו על תלוליות דשא, ספסלים הוצבו, ובעתיד יותקנו מתקני שעשועים לילדים.
המסלעה הממוגנת
מתחת למדף המרחף נמצא האזור הממוגן (כ-4,500 מ"ר), שהוא האמתלה לביצוע הפרויקט. המרחב הממוגן הושקע בעומק של כ-20 מטר במדרון שצופה על הכביש ההיקפי של "זיו", ותומך בקומה המרחפת באמצעות עמודים. "בית החולים הממוגן יוכל להיות בית חולים שלם, שיתפקד בחירום כמו בשגרה", מספר וינשטין. "למרות שהוא 'רזה' בשימושים יש בו מקום ל-100 מיטות מטופלים, מחלקת טיפול נמרץ, מעבדה וגם חדר אוכל קטן".
תוך כדי תכנון, נפתח כאן בית ספר לרפואה והמרכז הרפואי הפריפריאלי הפך לבית חולים אוניברסיטאי. האזורים הממוגנים במבנה החדש, שאינם בשימוש בימי שגרה, נמצאו מתאימים לאכלס אודיטוריום גדול ל-250 סטודנטים. כסאות האקורדיון נפרשים לטובת התלמידים בהרצאות בימים כתיקונם, ויתקפלו לדופן הקיר בימי חירום כדי לפנות מקום למיטות החולים והפצועים.
את אזור ההמתנה במבואה הם עיצבו בחומרים רכים וטבעיים - עץ, קרמיקה, בד וחיפוי של רצפות טראצו – שאינם מאפיינים את רוב בתי החולים בישראל, ופינות הישיבה הרכות והנמוכות מזמינות ילדים ומבוגרים גם יחד. "אחד מסימני ההיכר של בתי חולים וחללים סטריליים", אומר האדריכל גיל ועדיה, "הוא שעד גובה מסוים הקיר מחופה בחומר קשיח כמו נירוסטה או פלסטיק, וזה מייצר תחושה קשה וקרה. אנחנו החלטנו לא להגביל את הגובה של עיטורי הקיר, אלא לתת לדפוס הקרמיקה להתפרש על כל גובה הקיר". את דוגמת הקרמיקה, שמחפה את קירות חדרי הילדים, וההטבעות שמעטרות את חזית הבטון, פיתחה האדריכלית טל רוזן שעובדת במשרד וינשטיין-ועדיה. הם הוצגו בתערוכה "עדיין בבנייה" על פרויקטי המשרד, שהתקיימה בגלריה "זהזהזה" בנמל תל אביב בחודש שעבר.
מאחר שהחלק הממוגן קרוב לכביש הגישה התחתון, החליטו האדריכלים לדחוק אליו את כל אזורי התפעול והתחזוקה של המחלקה - גנרטורים, שנאים, חדרי אשפה, איסוף כביסה מלוכלכת וכדומה - כדי להרחיק אותם מהכניסה הרשמית.
ומה עם שלב ב'?
מאז הקמתו ב-1910, נדרש "זיו" נדרש לתת מענה לתושבי הגליל בהיותו מרכז טראומה, תוך שהוא משרת גם שכנים מעבר לגבולות בוערים: תושבי דרום לבנון, אזרחים סורים ואנשי או"ם שנפגעו במלחמות, וגם מקרי סיוע לאזרחי מדינות שכנות בימי שלום. פתיחת "בית הילד" מרחיבה את סל השירותים לאזרחי הצפון הקטנים, אלא שעל המהלך מעיב ענן: מה קורה עם שלב ב' התקוע של הפרויקט. מפלגת "ישראל ביתנו", שהשיגה בשעתו את המימון למיגון בתי החולים כחלק מההסכמים הקואליציוניים, העבירה את התקציבים ישירות מבכירי המפלגה לבתי החולים. צינורות הכסף האלה הגיעו בסופו של דבר לחדרי החקירות של משטרת ישראל, עם חשדות כבדים לשחיתות בהעברת הכספים. החשודה המרכזית בפרשה, מזכ"לית המפלגה, ח"כ פאינה קירשנבאום, פרשה מהפוליטיקה כתוצאה מהחקירות – והיא נמנית על עשרות בכירים שהמשטרה ממליצה להעמיד לדין.
מאז, נגדעה ההעברה הישירה של הכסף, ומשרדי הממשלה הם שמטפלים בתקצוב. "זיו" ממתין כעת לאישור של התקציב הנוסף שהובטח לו לשלב ב' של הפרויקט, שיסייע לילדי הצפון: מרפאות חוץ ומרכז פסיכיאטרי לילדים ונוער. בבית החולים סירבו להתייחס לשאלות Xnet בנושא.
- צוות תכנון: שי וינשטיין, גיל ועדיה, טל רוזן, בטי בסקין. אדריכלים אחראים: שירין גאנם ואייל גבירצמן
ואיך נראית מחלקת הילדים המחודשת של ''קפלן'' ברחובות? לחצו על התמונה
