"קפצתי על החגור כדי לכבות אותו ולהציל את חבריי. לא פחדתי למות"

מחנה נח"ל בהרי חברון, סוף שנות ה-60. ראובן גרבר מתעורר משנתו ורואה שחברו ביצע טעות שעלולה לגרום לאסון. מיד הוא מזנק משק השינה ומבצע מעשה גבורה

ראובן גרבר, 66, דוקטור לפילוסופיה, נשוי ואב לשניים, תושב מבשרת ציון. "אבא תמיד אמר לי: 'אל תתנדב ואל תיכנס לפאניקה'" (צילום: עדי אדר)
ראובן גרבר, 66, דוקטור לפילוסופיה, נשוי ואב לשניים, תושב מבשרת ציון. "אבא תמיד אמר לי: 'אל תתנדב ואל תיכנס לפאניקה'" (צילום: עדי אדר)

"התגייסתי לנח"ל עם חבריי לגרעין מיד אחרי מלחמת ששת הימים. לאחר שהות בקיבוץ אילות ובסיירת נח"ל הגענו לגדוד 50. אבי, שהיה פעם חייל בבריגדה, אמר לי אז: 'אל תתנדב ואל תיכנס לפאניקה'. המשפט הזה ליווה אותי תמיד.

 

"באחד הבקרים נודע לנו ששלושה חבר'ה שלנו נהרגו בזמן שהטמינו מוקשים בקו הגבול הירדני. כנראה שרובה העוזי של אחד מהם החליק ופגע במוקש, מה שגרם לפיצוץ. אחד ההרוגים היה בחור חייכן, עולה חדש מבלגיה, שכולנו קינאנו בו כי הייתה לו כומתה אדומה של לגיון הזרים. אני זוכר אותו עובר לידי, מחויך, נעים הליכות, ילד מתוק כזה. את הסיפור שלי אני רוצה להקדיש לאותו בחור בלגי אלמוני, שאת שמו איני יודע.

 

 "בשנה השנייה לשירותי הצבאי הקמנו מחנה באזור הרי חברון, והאוהלים היו מסודרים בצורת ח'. בצד הפתוח של הח' הוצבו אוהלי המפקדה, ובאמצע השארנו בוערים כל הלילה 'גוזניקים' - קופסאות שימורים ריקות שממלאים אותן באדמה ובסמרטוט, שופכים עליהן נפט ומדליקים אותן כדי שלשומרים יהיה קצת אור. אוהלי הסיירים היו במרחק כעשרה מטרים מהגוזניקים.

 

"לא סיפרתי לאף אחד את הסיפור, לא בצבא ולא בבית. רק אחרי יותר מ-40 שנה, בפגישת גרעין, העזתי לספר את הסיפור בפעם הראשונה. אני משער שחבריי התקשו להבין למה לא דיברתי על זה אף פעם"

"בבוקר שבת התעוררתי בשק השינה ופקחתי עין עייפה. מהחריץ של האוהל ראיתי חייל שחזר משמירה, מסיר את החגור שלו ושופך מעט נפט לתוך הגוזניקים כדי להכין אותם ללילה. בטעות נשפך לו מעט נפט גם על החגור, שהיה מונח על הרצפה. אחד הגוזניקים נדלק, ובו ברגע גם החגור התחיל לבעור. חגור תקני של חייל קרבי כולל כיסים מיוחדים לארבע מחסניות של כדורים ולשני רימונים. בשבריר שנייה קלטתי את החגור הבוער. ראיתי את החייל בורח. זינקתי משק השינה ורצתי לכיוון החגור. כל המחנה ישן, לא הייתה נפש חיה בחוץ. ידעתי שהרימונים יכולים להתפוצץ בכל רגע, ושהחבר'ה באוהלים עלולים להיפגע.

 

"בלי לחשוב, התחלתי לקפוץ על החגור במהירות כדי לכבות אותו: ממש רקדתי עליו, ריקוד חי על רימונים בוערים. בפאתי המחשבה אתה יודע שכל דריכה שלך על החגור יכולה להפעיל את הנִצרה, אבל אתה מקווה שלא. נכון שהנצרה צריכה להישלף כדי שהרימון יתפוצץ, אבל לך תדע מה זז שם בפנים תוך כדי הקפיצות שלי. יותר מאשר שליפת נצרה, דאגתי מכך שהאש תפוצץ את הרימונים. אני זוכר ששאלתי את עצמי מה יקרה קודם תוך כדי הקפיצות - האם האש תפוצץ את הרימונים או שאצליח לכבות אותה.

 

 "אני אופטימיסט מטבעי ולא פחדתי למות. פשוט עשיתי מה שצריך. רק שנים אחרי כן התחלתי לחשוב איך הוריי היו מגיבים לו מתתי באותו רגע, אבל באותן שניות האנרגיה שלי הלכה אך ורק על קפיצות מהירות על החגור. אם מישהו היה רואה אותי, היה בוודאי חושב שזה מחזה סוריאליסטי לחלוטין.

 

"מבחינתי זה לקח נצח עד שהאש כבתה, אבל בעצם כל הסיפור לא לקח יותר מדקה או שתיים. השארתי את החגור במקום וחזרתי לאוהל, לישון. אפילו לא דיברתי עם חבריי לאוהל על כך. לא סיפרתי לאף אחד את הסיפור, לא בצבא ולא בבית. לא עשיתי מזה עניין, ומעבר לזה, אני טיפוס סגור ומופנם שלא מדבר הרבה.

 

"רק אחרי יותר מ-40 שנה, בפגישת גרעין שנערכה לפני כמה שנים, העזתי לספר את הסיפור הזה בפעם הראשונה. אני משער שחבריי די השתוממו לשמוע את זה; בטח התקשו להבין למה לא דיברתי על זה אף פעם. ואני פשוט רציתי לגאול את הסיפור שלי משכחה".

 

שורה תחתונה:

 

"אני מאמין שהתודעה היא הניצוץ האלוהי שקיים בכל אחד מאיתנו. באקט של גבורה והקרבה יש משהו שהוא באמת יותר גדול מהאדם עצמו, ואין לדעת מתי הוא יתעורר".

 

הקליקו על התמונה ותגיעו לעוד סיפור אישי מרתק. תומי יואל-פינקוביץ' - פעם כוכבת טלוויזיה וקולנוע, כיום עוסקת בתחום אחר לחלוטין:

 

תומי יואל-פינקוביץ' עושה כיום דברים שגורמים לה אושר וסיפוק. הקליקו ותדעו הכול (צילום: נמרוד גליקמן)
תומי יואל-פינקוביץ' עושה כיום דברים שגורמים לה אושר וסיפוק. הקליקו ותדעו הכול (צילום: נמרוד גליקמן)

 

מה הסיפור שלכם?

 

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל:03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד