מזה 43 שנה שולחת מדינת ישראל נציגים לתחרות האירוויזיון, שתיערך הפעם במקביל לאירועי יום העצמאות של ישראל. ביום חמישי (מחר) יעלה על במת חצי הגמר בסטוקהולם הזמר חובי סטאר (שם הבמה של הזמר חובב סקולץ), עם השיר Made of Stars, וכולנו תקווה שיצליח לעלות איתו לגמר בשבת (ומי יודע, אולי אפילו יזכה באחד המקומות הראשונים). על מלאכת הסטיילינג להופעתו בתחרות הופקד איתי בצלאלי, שליווה את חובי סטאר בחודשים האחרונים מתוקף היותו הסטייליסט הקבוע של "הכוכב הבא לאירוויזיון".
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
בשיחה טלפונית מסטוקהולם, יום לאחר החזרה הראשונה על הבמה, מספר בצלאלי כי מערכת הלבוש שהרכיב לסטאר נוצרה בשיתוף פעולה מלא עמו. "חובי סטאר מאוד דעתן ויודע מה הוא רוצה, ואני כסטייליסט פעלתי על מנת לאזן ולעדן מעט את הרעיונות שלו", מסביר בצלאלי. "ההשראה היתה שכמיית סברובסקי שחורה שלבשה ריהאנה" (בקונצרט בוושינגטון בשנת 2015, א"י), ובמקביל קיבלנו פנייה מחברת סברובסקי העולמית, דרך הנציגות הישראלית שלה (חברת ילון, א"י), ויחד הרכבנו מראה נוצץ ומאוד עכשווי, שנראה על הבמה כמו גשם של נצנצים".
כפי שניתן לראות בתמונות מהחזרה הגנרלית הראשונה שהתקיימה בשבוע שעבר, חובי סטאר יופיע לבוש חליפה שחורה, שעוצבה על ידי חברת "ליאונרדו חליפות", ומורכבת מז'קט ארוך, מכנסיים בגזרה צרה, וחולצת גולף מעוטרת אבני סברובסקי בצבע שחור מט. אבני הקריסטל מעטרות גם את הנעליים הגבוהות, ואת התכשיטים, טבעות ועגילים שיצר בצלאלי עצמו. "יהיו גם כפפות מעוטרות אבנים", מבטיח הסטייליסט, "בדומה למה שעשיתי עם קורין גדעון באח הגדול".
מאז נוסדה תחרות האירוויזיון בשנת 1956, לפני 60 שנה בדיוק, היא סומנה ככר פורה לתלבושות נוצצות, דרמטיות, תיאטרליות ואף הומוריסטיות. אמנים רבים הבינו שעל מנת להותיר רושם עמוק במסגרת שלוש דקות בלבד על הבמה, עליהם להתייחס בכובד ראש לתלבושות, ועד היום זכורות הופעות שבהן הלבוש האפילו על השיר עצמו. בין המקרים הזכורים בהיסטוריית התחרות ניתן לסמן את להקת אבבא בשנת 1974 עם השיר ווטרלו, ההרכב הגרמני ג'ינגיס חאן עם השיר בעל אותו שם ב-1979, שמלת הנוצות של דנה אינטרנשיונל ב-1998 בעיצובו של ז'אן פול גוטייה, והנציג האוקראיני ב-2007, שהגיע למקום השני עם השיר Dancing Lasha Tumbai ותלבושות כסופות בהשראת הקוסם מארץ עוץ.
גם הנציגים הישראלים לא חששו להבליט את הצד האופנתי של ישראל, אם כי על פי רוב הם עשו זאת בצורה מתונה יחסית. בשנותיה הראשונות של ישראל בתחרות, ואל תוך שנות ה-80, הדגש היה על מראה ארצישראלי בשילוב מגמות אופנתיות בולטות, כמו מכנסי פדלפון משנות ה-70, או נגיעות מאופנת ילדי הפרחים. מאוחר יותר פנו האמנים הישראלים לעיצובים בסגנון בינלאומי עכשווי, ומשנת 2000 ואילך ניכר כי ויתרו על המראה התיאטרלי לטובת שמלות ערב (לזמרות) וחליפות מונוכרומטיות (לגברים), ללא ייחוד עיצובי מובהק. יוצאים מהכלל היו חברי להקת פינג פונג, שבשנת 2000 עלו לבמת האירוויזיון במראה וינטג' פרה-היפסטרי, דגלי ישראל וסוריה, וקריאה לשלום עולמי.
לרגל חגיגות ה-60 לתחרות האירוויזיון, שהתאחדו עם חגיגות ה-68 למדינה, חזרנו אל הלוקים הישראלים הבלתי נשכחים לאורך השנים.
אילנית, "אי שם", 1973, לוקסמבורג
שיבוצה של ישראל בתחרות הזמר האירופאית בשנת 1973, התקיימה שבעה חודשים בלבד לאחר טבח הספורטאים במינכן, מה שהוביל לחרושת שמועות בנוגע למה שיש מתחת לשמלת הפסים הצבעונית של נציגת ישראל, שעיצבה רוז'י בן יוסף. "השמלה היתה בגזרה רחבה עם שרוולי פרפר גדולים, ובחו"ל חשבו שאני מסתירה מתחת שכפ"ץ", סיפרה אילנית ל-Xnet על השמלה, שנארגה על ידי נשים בדואיות ועוצבה סביב פיסת קרושה אדומה שהיתה שייכת לסבתה של המעצבת ז"ל, ומוקמה במפתח החזה. "ייעצו לי ללבוש בגדים בסגנון ישראלי", מודה אילנית. "בפועל זה עבד. חטפו לי את השמלה מהידיים. השמלה המקורית נמצאת היום בארונה של אשת המפיק הצרפתי שהיה לי באותה שנה".
יזהר כהן ולהקת אלפא ביתא, "אבניבי", 1978, צרפת
הדיסקו ששלט בסוף שנות ה-70 שימש השראה לטוטאל לוק הלבן של יזהר כהן, שעלה לבמה כסוג של מייקל ג'קסון תימני עם רעמת אפרו מרשימה. על הלוק הופקדה מעצבת האופנה דורין פרנקפורט, שהיתה אז בתחילת דרכה. פרנקפורט בחרה בשילוב בין טרנד הדיסקו למראה ישראלי-קיבוצי, ושלחה את כהן להביא את המקום ה-1 כשהוא לבוש מכנסיים לבנים מתרחבים וחולצה זוהרת משובצת אבני חן מנצנצות.
להקת חלב ודבש, הללויה, 1979, ישראל
שנה לאחר זכייתו של כהן, עמד בפני פרנקפורט אתגר אירוויזיוני חדש. בשיחה עמה השבוע היא מספרת כי מצד אחד לא רצתה לשחזר את הלוק הקיבוצי של כהן, ומצד שני רצתה להקליל את המראה של השיר, שהיו בו אלמנטים של מוזיקת גוספל. "החלטתי לתת למראה אווירה של משהו גדול מהחיים, של להקת 'ביג בנד'", היא מספרת. "לעצב לאירוויזיון זה משהו מאוד מניפולטיבי: אתה צריך לשמור על האינטרסים של האמן, וגם להשפיע על השיננית מבלגיה שמצביעה לשיר".
פרנקפורט הרכיבה לשלושת הזמרים מראה לבן ואלגנטי, שנשבר באמצעות אבזור נכון, כמו עניבות פרפר, שלייקס מפאייטים ונעלי אולסטאר לבנות. לגלי עטרי יצרה שמלת מעטפת עם מכנסיים רקומים מתחת בצבע לילך, כנהוג בלבוש המסורתי של נשות תימן, ובקריצה למוצאה של הזמרת.
עפרה חזה, "חי", 1983, גרמניה
זמרת נוספת איתה עבדה פרנקפורט על תלבושת לאירוויזיון היתה עפרה חזה, שבשנת 1983 זכתה במקום השני במינכן עם השיר "חי". "כששמעתי שמילות השיר הן 'אני עוד חי', ועוד על בימת גרמניה, לא חשבתי פעמיים בנוגע לצבע הבגדים", מספרת פרנקפורט, שבחרה להלביש את להקת הליווי בצהוב מסנוור, ואת חזה בטוניקה ומכנסיים לבנים כברבור צחור. "האמנתי שהצהוב של הטלאי חייב להיות שוב במרכז - הפעם כמנצח. יחד עם זאת, לכולם הסברתי שהצהוב נולד בכלל בעקבות השמש הישראלית והחמניות".
יזהר כהן, "עולה עולה", 1985, שוודיה
שש שנים לאחר זכייתו במקום הראשון עם אבניני, שב יזהר כהן לאירוויזיון, הפעם עם שיר הפופ "עולה עולה", כשהוא לבוש לבן ומלווה בלהקה בצבעי הקשת, כמילות השיר של חמוטל בן זאב, "גדול וקטן, כמו קשת בענן". על עיצוב התלבושות הופקד ניסים מזרחי ממותג האופנה ראש אינדיאני ז"ל, שהרכיב לכהן מערכת לבוש הכוללת מכנסיים לבנים ארוכים בגזרה גבוהה וחולצה עם שרוולים תפוחים. סביב השרוול השמאלי השתלשלו שתי צמות בד, שקיפצו בכל פעם שכהן הניף את ידו מעלה. "החולצה הזאת הפכה ללהיט", סיפר לנו כהן בעבר. "ראש אינדיאני אף החליטו לייצר אותה באופן מסחרי, ורכשו אותה אלפי ילדי בר מצווה. זה היה צו האופנה של אותם ימים".
הבטלנים (נתן דטנר ואבי קושניר), "שיר הבטלנים", 1987, בלגיה
מראה האחים בלוז של צמד הבטלנים אולי אינו מופת של עיצוב אופנה, אך הוא בהחלט דוגמה טובה לקונספט הדוק, שקיבל את השראתו מהסרט האחים בלוז, ותאם את הרוח ההיתולית של השיר והפזמון, "הופה הולה...".
כמו במקרה של יזהר כהן, גם הפעם הופקדה על עיצוב התלבושות חברת האופנה ראש אינדיאני, שיצרה לשניים מראה מדויק הכולל בלייזרים שחורים במראה זרוק עם שרוולים מקופלים ועניבות צרות.
ירדנה ארזי, "בן אדם", 1988, אירלנד
בשנת 1988 בחרה רשות השידור בזמרת ירדנה ארזי לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון בדבלין, ועל התלבושות הופקדה המעצבת פרח ראובן. ארזי, שהיתה אז בתקופה הצוענית בקריירה שלה, לבשה חצאית שחורה עתירת בד וחולצה אדומה חושפת כתפיים. ארזי סיפרה בעבר שסגנון העיצוב של ראובן תאם את טעמה האישי: "היינו בראש אחד, ויחד אהבנו לעוף בדמיון. כל רעיון ושיגעון שהיה לנו, פרח ביצעה". התוצאה נחשבת עד היום לאחד משיאיה האופנתיים של ארזי, ולמראה הזכור ביותר שלה לאורך הקריירה.
אורנה ומשה דץ, כאן, 1991, איטליה
מבין כל המראות הישראליים על בימת האירוויזיון, המראה של הדצים ניצב בראש הפירמידה. מי שעומד מאחוריו הוא ירון מינקובסקי, אז מעצב צעיר, שהשתמש למעשה בחלק מקולקציית הגמר שלו בשנקר משנת 1989, שהורכבה מחיבור הרמוני בין טקסטיל מרהיב (מפות בוכריות שנרכשו בשוק הפשפשים), השראות מקומיות ובינלאומיות, וגזרה מעניינת במערכת הלבוש של אורנה דץ, שהתכתבה עם לבוש מזרח תיכוני. "זו היתה שמלה מאוד ייחודית, והיא נצרבה בזיכרון שלנו כמייצגת בגד ישראלי", אומר מינקובסקי, "למרות שהיא בכלל בוכרית".
דנה אינטרנשיונל, "דיוה", 1998, אנגליה
דנה אינטרנשיונל, כשמה כן היא - בינלאומית. בהתאמה, בעוד האמנים הישראלים שהשתתפו באירוויזיון עד אז בחרו בעיצובים מתוצרת כחול-לבן, אינטרנשיונל הלכה על כל הקופה האירופאית ובחרה במעצב ז'אן פול גוטייה, שבאותם ימים היה לאחד המעצבים הלוהטים בעולם (אם לא הלוהט ביותר), ומאז הלביש אותה גם לאירוויזיון ב-2011. לתחרות בברמינגהם בחרה אינטרנשיונל בשני אאוטפיטים: לביצוע השיר היא לבשה שמלה א-סימטרית של גלית לוי, וכשהוכרזה כמנצחת עלתה לביצוע נוסף בשמלה שחורה של גוטייה עם שרוולי נוצות תוכי צבעוניים, מתוך קולקציית ההוט קוטור הראשונה של המעצב, לעונת אביב קיץ 1997. אינטרנשיונל היתה בין האמנים האחרונים מישראל שיצרו על במת האירוויזיון חיבור מנצח בין שיר מעולה, בגד בלתי נשכח והופעה מדויקת, ולא בכדי היא היתה האחרונה שהצליחה להביא את התחרות לירושלים.