1. העצה הגרועה: היכנסו לפרטי הפרטים של הבגידה
המייעצת: יפעת מקלר, מטפלת זוגית ומינית
בתחילת דרכי כמטפלת, כשזוג היה מגיע אליי כשברקע סיפור של בגידה, היה לי חשוב לפתוח אותו ולהיכנס יחד איתם לפרטים, מתוך אמונה שסודות יוצרים ריחוק וגוזלים אנרגיה. הבעיה הייתה שזה גרם לצד הנבגד לעסוק בנושא באופן אובססיבי, מה שהכניס את הזוג למערבולת.
עם השנים והניסיון שצברתי, למדתי שכשזוג מגיע עם נושא כל כך טעון, צריך להיכנס לסיבות שהביאו לבגידה, לבעיות במערכת הזוגית או לבעיות של הבוגד עם עצמו, במקום להתעסק ולחטט בפרטים של הרומן. לפעמים אנחנו גם לא רוצים לדעת הכל, כי לא תמיד אנחנו מסוגלים להכיל את המידע.
"היה לי זוג שפנה אליי אחרי שהבעל התוודה בפני אשתו שהוא בגד בה, ומרצונו החופשי מסר לה את כל הפרטים: כמה פגישות היו לו עם אותה אישה, מה קרה בכל פגישה. בטיפול, אשתו צרחה עליו והאשימה אותו שהוא בעצם שם אותה בתפקיד של כומר, ועכשיו הוא עם מצפון נקי והיא לא יודעת איך להתחיל להתמודד עם כל זה. בטיפול התמקדנו בסיבות שהביאו לבגידה - חוסר חשק מיני של האישה שגרם לבעל להרגיש דחוי ובלתי נחשק. כנראה שלא סתם הוא התוודה, הוא עשה את זה כדי 'להעיר' אותה. הם הצליחו לצמוח מתוך המשבר, ובנו זוגיות טובה יותר מזו שהייתה קודם לכן".
העצה החדשה: "בין אם חשפתם את הבגידה מרצונכם ובין אם היא נחשפה על ידי הצד השני, אל תיכנסו לפרטים. אין טעם לחטט בזה יותר מדי, לא משם תצמח הישועה. ההתמקדות צריכה להיות בכם: מה התקלקל ביניכם בדרך ומה צריך לתקן".
2. העצה הגרועה: בזמן משבר, אל תדברו על אופציה של פרידה
המייעץ: ניר יואלס, פסיכותרפיסט, מטפל זוגי ומשפחתי
"אנשים בדרך כלל מגיעים לטיפול זוגי כשהם נמצאים במשבר, ואז בכל משפט שני, אחד מבני הזוג נוטה לאיים בפרידה. כשהייתי בתחילת הדרך, ביקשתי מזוגות להפסיק לנופף בחרב האיום של הפרידה, כי מאוד קשה להתנהל מול מישהו שאומר כל הזמן שהוא עוזב. זה מייצר חרדה אצל הצד השני. במהלך הזמן נוכחתי שבעצם, חוסר השיח סביב הנושא רק מגביר את האיום סביבו והופך אותו ליותר דומיננטי. מצד שני, דווקא העלאת האפשרות לקום וללכת עשויה לעורר את הרצון להישאר.
"פעם אחת הגיעו אליי בני זוג שבעצם המטרה שלהם הייתה להיפרד. הם היו אחרי שני טיפולים זוגיים שנכשלו ושנים של התכסחויות. המטפלים הקודמים ניסו לעזור להם להישאר יחד, ואני החלטתי לנסות משהו אחר, ולשים את האופציה של פרידה על השולחן. מה זה אומר להיות בנפרד? איך ייראו החיים שאחרי? והאם אכן הם יהיו טובים יותר? ברגע שהיה להם מרחב רגשי גדול יותר לחשוב על פרידה, פתאום הם יכלו לחשוב על האפשרות של להיות ביחד, כי הם לא היו צריכים יותר לנהל מאבקי כוח. בסופו של דבר, הם החליטו להישאר ביחד. הם הבינו שבעצם המילה 'פרידה' הייתה ביטוי לרצון להעלים את הבעיות".
העצה החדשה: "אם יש לכם מחשבות על פרידה - דברו עליהן, אבל לא ממקום של איום אלא ממקום שבוחן את האופציה הזו באופן ענייני. במקרים שבהם הפרידה היא איום סרק, זה יגרום לבן הזוג לקחת את עצמו בידיים ולהפסיק עם זה. במקרה שיש רצון אמיתי להיפרד, זה עשוי לקצר תהליכים ולחסוך לשני הצדדים הרבה מאוד זמן ואנרגיה".
3. העצה הגרועה: אין דבר כזה "אני צריך ספייס"
המייעצת: אסתי תירוש, מטפלת זוגית ומשפחתית, "דואט לטיפוח הזוגיות"
"בתחילת דרכי כמטפלת הייתה לי סיסמה - מרחב גדול בקשר יוצר מרחק. יעצתי לזוגות למצוא כמה שיותר פעילויות משותפות שהם יכולים לעשות ביחד כזוג. גם אם אחד מבני הזוג היה מדבר על הצורך שלו בספייס, הייתי מזהירה שיותר מדי מרחב יגרום להם לחיות בקווים מקבילים. עם הזמן, הבנתי שבאותה מידה שבה יש אנשים שזקוקים להמון ביחד, יש אנשים שזקוקים להמון זמן לחוד, וזה לא קשור למידת האהבה שהם מרגישים כלפי בן הזוג.
"לפני שבע שנים הגיעו אליי בני זוג שהנושא מאוד העסיק אותם. אצלו היה קושי להיכנס לרעש המשפחתי מיד כשהוא חוזר הביתה, ושמעתי עד כמה הוא מותש וזקוק לפסק זמן בין הפאזה של העבודה לפאזה של המשפחה. היא, מצד שני, שיתפה אותו בתחושת הנטישה שהיא חשה כשהוא מגיע הביתה ולמעשה מתנתק ממנה. אז הבנתי שצריך להתייחס לצרכים של כל אחד מהצדדים, ולא רק לצרכיו של זה שמבקש יותר קרבה.
"ההמלצה שלי הייתה שהוא ינצל את המעבר בין העבודה לבית לשיחות טלפון, לשמיעת מוזיקה או פשוט לזמן של שקט עם עצמו - אם זה ברכב או בטיול בשכונה לפני הכניסה לבית. כמו כן, ביקשתי ממנה להתחבר לצורך שלו במרחב נשימה לפני שהיא מבקשת ממנו שייכנס מיד לתפקיד של אבא. השינוי הקטן הזה יצר שינוי משמעותי מאוד בהבנה ההדדית ובקרבה ביניהם".
העצה החדשה: "אל תראו את הצורך של בן הזוג בספייס כמשהו שנעשה נגדכם, אלא כצורך אמיתי. אפשרו מרחב בקשר: בילויים עם חברים בנפרד, זמן שקט עם עצמכם במרחב המשותף. זה יחזק את הקשר. מה שחשוב זה לנהל דיאלוג ותיאום ציפיות סביב הנושא".
4. העצה הגרועה: תוציאו כעסים
המייעצת: עירית קליינר־פז, פסיכולוגית קלינית ומטפלת זוגית
"בעבר הייתי נותנת לאנשים להוציא את הכעס בחדר הטיפולים, לעשות מה שנקרא 'ונטילציה'. הייתה לי תפיסה שלהוציא כעסים זה משחרר ומביא לפורקן, ושלא בריא להחזיק כעסים בבטן. חשבתי שיש אנשים שזו צורת הביטוי שלהם ושצריך לתת לזה מקום. הבעיה הייתה שעוצמת הווליום, הבעות הפנים המפחידות והאגרסיביות לא אפשרו לי להתייחס לתוכן הדברים - ואם אותי, כמי שיושבת מהצד, זה הרתיע, אז אפשר רק לתאר עד כמה בן הזוג חש מותקף. הבנתי שהוצאת כעס בצורה של הטחות והאשמות רק מבריחה ומרחיקה את הצד השני".
העצה החדשה: "במקום להטיח האשמות, למדו כלים אחרים לבטא את עצמכם. במקום להגיד 'אתה תמיד עושה ככה וככה', אמרו 'נפגעתי כי...', 'כואב לי כש...'. בנוסף, חשוב לפתח מודעות לאיך אנחנו נשמעים ונראים כשאנחנו כועסים, כדי להבין איזה אפקט שלילי יש לזה על הצד השני".
5. העצה הגרועה: אפשר להחזיר את הקשר למה שהוא היה פעם
המייעצת: דנה פלדמן טסלר, מטפלת ומגשרת זוגית
"בעבר חשבתי שניתן לתקן את הקשר, ולהחזיר אותו למה שהוא היה פעם. אנשים רוצים לחזור לתקופה הראשונה, של הפרפרים בבטן והריגושים. ככל שדיברתי יותר עם מטופלים, הבנתי שבאופן טבעי בני זוג משתנים עם השנים - ולא תמיד מבחינים בשינויים שהצד השני עובר עד שמגיעים לנקודת משבר. לעתים זה מגיע למצב שאנשים לא באמת מכירים את בן הזוג שלהם. לכן, כל הרעיון של להחזיר את הקשר לקדמותו או לתקן את הקשר, הוא לא ריאלי".
העצה החדשה: "במקום להתרפק על העבר, למדו להכיר זה את זה מחדש בנקודה שבה כל אחד מכם נמצא כעת, ולבחון האם מה שיש לקשר להציע כיום מתאים לכם או לא. גם הצרכים שלכם משתנים עם השנים, וסביר להניח שחלק מאותם הדברים שאתם טוענים שאתם כמהים אליהם - כבר לא רלוונטיים לכם בלאו הכי".
6. העצה הגרועה: תמיד תגידו את האמת בפרצוף
המייעצת: דלית בלונדר־רון, פסיכולוגית ומטפלת זוגית
"בתחילת דרכי הייתי נאיבית, וחשבתי שבזוגיות צריך להגיד את האמת בפרצוף בלי לעגל פינות. התפיסה שלי הייתה שזוגיות זה המקום שבו צריך להיות הכי אמיתי שאפשר, ושהצד השני צריך לספוג הכל. עם הזמן הבנתי שלא תמיד צריך להגיד הכל בכל מחיר, בעיקר בנושאים רגישים כמו ביקורת על חברים ובני משפחה של בני הזוג, תפקוד מיני, השוואות לאקס, ביקורת על גבר כמפרנס וכאב או לאישה על אימהות ומראה חיצוני.
דוגמה קלאסית היא כשאישה עולה במשקל, והגבר אומר בצורה ברורה שזה מפריע לו. היה לי מקרה שבו גבר הרגיש חופשי להגיד לאשתו שהיא נורא שמנה ושזה מפריע לו. היא נפגעה עד עמקי נשמתה, ולקחה את זה למקום שבן הזוג לא נמשך אליה יותר. היא התחילה להיות קפואה בסקס ולחשוד שהוא מעוניין בנשים אחרות, צעירות ורזות יותר. לכל אחד יש אזורים רגישים, וחשוב לכבד את הרגשות של בן הזוג.
"היה לי גם מקרה הפוך, שבו אישה לא סבלה את אמו של בן זוגה, שהייתה שתלטנית והתערבה להם יותר מדי בחיים. בזמן ריב, היא הטיחה בו את זה בצורה אכזרית. הוא מאוד נעלב, כי הוא היה קשור מאוד לאמו, והוא לא שכח לה את זה".
העצה החדשה: "לא תמיד חייבים לחשוף את כל קשת הרגשות השליליים שלנו, בטח לא בשעת כעס. התחשבו בצד השני וכבדו אותו, ולמדו לומר דברים בצורה עניינית ועדינה".
- לכתבה הראשונה בסדרה: עצות גרועות שנתנו לרווקות
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
>>> להורדת האפליקציה החדשה של "לאשה"
