מי לא מכיר את המלחמה הבלתי נגמרת עם הבלגן. אתם מסדרים והבית מתבלגן. אתם מפתחים שיטה (עוברים כל יום על חדר אחר, עושים "יום סידור ארונות"), גם אחרי כל המאמצים האלה לא מצליחים להגיע למנוחה ולנחלה – שהיא להתרווח על הספה, להסתכל סביבכם ולומר: "עכשיו מסודר"! ואם הרגע הזה כן מגיע, הוא בדיוק כשמו. רגע. מהר מאוד אחר כך הבית שוב מבולגן ודורש טיפול.
לעומתכם, כשמארי קונדו חוזרת לביתה בערב מהעבודה, היא אומרת לו בקול רם, "שלום! חזרתי"! חולצת באנחת רווחה את הנעליים, מודה להן על העבודה הטובה שעשו כל היום ומניחה אותן במקום המיועד להן. ואז היא פונה אל התיק שלה, מודה גם לו, תוך שהיא מרוקנת אותו מכל מה שהצטבר בו במהלך היום, זורקת מה שלא צריך, אוספת קבלות שהיא מחליטה לשמור, ומניחה אותו ביד רכה במקומו בארון.
"זה לגמרי טבעי בעיניי, להגיד תודה לכל אותם דברים שעוזרים לנו בחיים," אומרת קונדו, הכוהנת היפנית הגדולה של הסדר וארגון הבית, שהספר שכתבה מככב במקום הראשון ברשימת רבי-המכר של הניו-יורק טיימס,
והיא נבחרה להיות אחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם של מגזין "טיים." "אני מרגישה אסירת תודה לכל פריט, אביזר ועצם שמעורר תחושת אושר," היא מסבירה. את כל היתר, אלה שהרומן שלה איתם הסתיים, היא פשוט מעיפה מהבית. "הייתה לי סיבה טובה לבחור בשיטה הזאת," כותבת קונדו בספרה "סוד הקסם היפני" (הוצאת "אחוזת בית"), שהופץ בכ-30 מדינות ונמכר בלמעלה מ-5 מיליון עותקים.
קונדו מפיצה את תורת הסדר והארגון שפיתחה, שעיקרה אם חפץ זה גורם לכם תחושת אושר. תחושת "אחרי הכל, מה הטעם בסידור הבית, אם לא כדי ליצור לנו חלל המלא בדברים שמשמחים אותנו? האם אתם מאושרים כשאתם לובשים את הבגד הזה? האם אתם חשים אושר כשאתם מוקפים בערימות של ספרים שלא קראתם ולא נגעו לליבכם? האם אתם חושבים שאקססוריז שלעולם לא תיגעו בהם יגרמו לכם הנאה"? היא שואלת ועונה מיד: "התשובה לכל שלוש השאלות האלה צריכה להיות 'לא', ואז היא פונה ל"כן." "תארו לכם שאתם גרים בחלל שבו רק דברים שגורמים לכם אושר. האם זה לא סגנון החיים החלומי ביותר? שמרו רק את אותם דברים שמדברים אל ליבכם. ואז עשו את הזינוק הבא והתחילו להיפטר מכל השאר. כך תוכלו לעשות Reset לחיים שלכם, ולהתחיל דרך חדשה וסגנון חיים חדש".
מה שנזרק
אז איך יודעים מה לזרוק? על פי שיטת "קונמארי" אנחנו אמורים לעבור על כל פריט ופריט בבית, או במקום העבודה, לבחון אותו היטב ולשאול את עצמנו את השאלה החשובה ביותר: האם הוא גורם לנו אושר? תשובה שלילית תביא עימה את הפרידה הבלתי נמנעת, לא לפני שנודה לחפצים הישנים על העבודה הטובה שעשו כל השנים. קונדו יודעת ש"לפעמים מאוד קשה להחליט לזרוק משהו." אנחנו מוצאים המון סיבות למה לא לזרוק. "לא השתמשתי בסיר הזה כבר שנה, אבל מי יודע, אולי אצטרך אותו מתישהו"? "חבר שלי נתן לי את השרשרת הזאת ויש לי רגש כלפיו." נשמע לכם מוכר? "אבל כשאנחנו באמת מתעמקים בסיבות שבגללן אנחנו לא מצליחים להשתחרר מפריט כלשהו, יש לכך אך ורק שתי סיבות: התקשרות לעבר או פחד מפני העתיד," היא קובעת. ולכן, במקום לחשוב מה לזרוק או לא לזרוק, קונדו מציעה לנו לחשוב על מה שאנחנו רוצים להשאיר. מרכיב האושר של כל פריט הוא נושא שקל לטפל בו. "ברגע שאתם מחזיקים את הדבר בידכם, אתם כבר יודעים את התשובה," היא כותבת.
השורה התחתונה של מבחן האושר הזה היא כמות עצומה של בגדים, סירים, ספרים, נעליים, מצעים, תמרוקים ושאר אקססוריז, שימצאו עצמם בתוך שקים ויוצאו מהבית אחר כבוד, כדי שיוכלו למצוא בעלים חדשים שלהם הם דווקא כן מצליחים לגרום אושר. "כמות החפצים שהלקוחות שלי העיפו מהבית, החל מבגדים ותחתונים ועד תמונות, עטים, מגזינים ודוגמיות איפור, יכולה בקלות להגיע למיליון חפצים. אני לא מגזימה," היא כותבת. לקוח ממוצע, שקונדו מתגייסת לעזור לו לסדר את הבית, ימצא עצמו זורק בין 20 30-ל שקי אשפה של 45 ליטר. משפחה בת שלוש נפשות יכולה להגיע 70-ל שקים. "היו לי לקוחות שגרמתי להם להוציא מהבית 200 שקי אשפה ביום אחד," היא אומרת.
התוצאה של זריקה מסיבית כזאת, אומרת קונדו, היא חוויה משנת חיים. לגברת יש גם סדר הגיוני של זריקה. היא לא דוגלת בשיטה הגורסת שצריך לעבור בכל הבית, ולסדר כל חדר בנפרד. במקום זה היא בעד לעבוד לפי נושאים, כשהיא הולכת מהקל אל הכבד.
ראשית מתמלאים שקי האשפה בבגדים, גרביים, נעליים ושאר פריטים מהגרדרובה האישית. אחר כך עוברים לספרים, לקלסרים שבהם נאגרים דוחות מס מסוף המאה הקודמת (כי אולי איזה פקיד שומה יחליט לשאול אתכם עליהם) ובסוף מגיע הפרק הקשה ביותר, לדעתה: תמונות ומזכרות. אבל גם בנושא שהוא כל כך טעון רגשית, קונדו לא מתפשרת. את כל התמונות צריך לבחון אחת-אחת, היא גורסת. גם אלה שכבר מצאו מקום
קבע באלבומים אינן חסינות מאפשרות זריקה, כי פתאום אתם קולטים שאין צורך בשמונה תמונות משפחתיות מהעלייה לתורה של הנכד. מספיק שתיים. וכשכל התהליך מסתיים, והבית כולו נראה כאילו היכתה בו סופת הוריקן, הלקוחות שלה מוצאים עצמם מסדרים בחזרה בארונות הבית רק דברים שיש להם משמעות, היגיון ומקום טבעי בחיי היומיום של כל אחד מהם; חפצים שכל מבט שהם זורקים לעברם הוא מבט מלא אהבה. "קל להיפטר ממה שיש סיבה טובה לזרוק אותו," היא כותבת. "קשה הרבה יותר כשאין סיבה, ואם אתם מתחילים לחשוב למה בעצם לזרוק, סימן שסטיתם מאוד מדרך הישר ואין טעם להמשיך ולסדר את החדר."
את הספר המצליח שלה כתבה קונדו בשלושה חודשים בלבד, והוא אמור היה לשמש את הלקוחות שלה, כדי שילמדו במה מדובר ומה מצפה להם ביום שבו היא תגיע אליהם הביתה.
2011-ב התרחש אסון הצונאמי. "היפנים מצאו עצמם פתאום מנסים להגדיר מחדש מה חשוב ומה פחות חשוב בחיים שלהם. למה יש ערך סנטימנטלי? מה הערך האמיתי של הדברים שהם איבדו באסון? ומה משמעות החיים בכלל"? סיפרה קונדו ל"ניו-יורק מגזין." "למרבה הצער, זה הביא לי מזל." קונדו מספרת כי האובדן גרם לאנשים לחשוב על איזה מהדברים שאיבדו באסון הם מצטערים ומתאבלים יותר מכל, מה שגרם להם להבין שהם צברו הרבה יותר מדי חפצים.
מה שנשאר
אז אחרי שכל ערימות שקי האשפה יצאו מהבית, ונותרתם רק עם הדברים שאתם באמת אוהבים וגורמים לכם אושר, הגיע הזמן למצוא להם מקום. רוב בני האדם היו מתחילים בביקור באיקאה כדי למצוא פתרונות אחסון יצירתיים. אבל רוב בני האדם הם לא מארי קונדו. "שטח אחסון נוסף זה לא מה שאתם צריכים," היא אומרת. "רוב האנשים מחפשים שיטות אחסון שיבטיחו דרכים נוחות ומהירות לסלק מהעיניים את ערימות החפצים המיותרים," היא מסבירה, "אבל זאת בסך הכל אשליה של סדר." היא פוטרת כלאחר יד תלונות של לקוחותיה. לפי קונדו, אם ממיינים וזורקים ביסודיות, ואחר כך מאפסנים את מה שנותר על פי עיקרי השיטה שלה – יש מקום להכל.
וזאת לא המהפכה היחידה שהיא מבקשת לעשות בחשיבה שלנו על סדר. אחרי שאמרה שהמיון נעשה על בסיס "למה להשאיר" (ולא "למה לזרוק"), אחרי שכבר הסבירה לנו שאין טעם להתחיל לסדר את הבית לפני
שסיימנו לזרוק את כל מה שניתן, אחרי שציינה ששטח אחסון נוסף בבית לא יקל על הערימות המיותרות שאגרנו, אלא רק יזיז אותן ממקום למקום – היא עושה מהפכה גם בארגון מחדש.
רבים מאיתנו מסדרים את הציוד בבית על פי מרכיב נוחיות הגישה. את נייר הטואלט אנחנו נשים ליד השירותים, את הספרים ליד המיטה, את הסירים הגדולים שמשתמשים בהם רק לארוחות גדולות נכניס מאחורי הסירים הבינוניים.
טעות! אומרת קונדו. הבעיה של הבלגן בבית היא לא בגלל שלא נוח לנו להגיע לדברים. הבלגן נוצר בגלל שאנחנו לא מחזירים אותם למקום אחר כך. ולכן, כשמחליטים איפה להניח כל דבר, צריך לחשוב איך זה ירגיש לשים אותם בחזרה. מארי קונדו היא מאמינה גדולה באינסטינקטים. ממש כמו שהיא בטוחה שכל פריט שתחזיקו ביד יידע לומר לכם עד כמה הוא גורם לכם אושר, כך היא משוכנעת שהבית עצמו יידע לומר לכם איפה להניח כל דבר, כך שיהיה נגיש ונוח לשימוש. "כשאתם בוחרים מה להשאיר תתייעצו עם הלב שלכם. כשאתם מחליטים איפה לאחסן משהו - תשאלו את הבית," היא אומרת.
שיטת "קונמארי," צעד אחר צעד
קונדו מבטיחה שבשיטה שלה מדובר במתקפת "זבנג וגמרנו." החלק של ה"זבנג" הוא בהחלט לא פשוט, מורכב ואפילו כואב רגשית, אבל אחרי שעברתם זריקת הפריטים המיותרים וסידור הדברים שנותרו אחרי הסלקציה, כל דבר חדש שנכנס הביתה צריך בסך הכל לעבור את "מבחן האושר."
.1 עשו הכל בבת אחת. ועכשיו. לא לזרוק פריט אחד בכל פעם, או לנקות חדר אחד בכל יום. פנו לכם זמן ועשו הכל בפעם אחת.
.2 קודם לזרוק, אחר כך לסדר. אל תחשבו אפילו לשים דברים במקום, לפני שסיימתם את תהליך הזריקה.
.3 לכו מהקל אל הקשה. אל תתחילו לדפדף באלבומי תמונות. אלה הדברים שהכי קשה לזרוק. מומלץ להתחיל מארון הבגדים, לעבור לספרים, ואז לניירת, חפצים שונים (ציוד מטבח, תמרוקים, קופסת תפירה, ארון תרופות, מזווה), ואז, רק אז, לעבור לדברים שיש להם ערך סנטימנטלי.
.4 שימו חפצים מאותה קטגוריה באותה ערימה . אם החלטתם להתחיל בבגדים הביאו לערימה אחת גדולה את כל הבגדים מכל חדרי הבית. קונדו מזהירה את הלקוחות שלה, שאם יימצאו פריטי לבוש שלא הגיעו לערימת המיון, הם ייזרקו לפח. אם תגידו את זה גם לעצמכם, סביר להניח שתמצאו את כל אותם בגדים שחשובים לכם. כל דבר אחר הוא כנראה לא מספיק חשוב.
.5 זרקו כל מה שלא גורם לכם אושר. אל תזרקו דברים סתם. קחו כל פריט ביד ותחשבו אם הוא גורם לכם אושר. "זה משהו שיודעים מיד", מבטיחה קונדו. "החזיקו אותו ביד כאילו אתם בוחנים תצוגה בחנות שאתם מאוד אוהבים." אם הוא לא מעורר שמחה, הגיע זמנו של הפריט המסוים לצאת מהבית.
.6 ספרים וניירת ישנה. אם תשאירו רק את הספרים שאתם אוהבים, אפשר יהיה בקלות רבה יותר לזהות את מוקדי העניין האמיתיים שלכם. "שמרו רק את אלה שכשאתם מסתכלים עליהם עומדים על המדף אתם מתמלאים בשמחה," היא אומרת. ניירת, לעומת זאת, זה משהו שלעולם לא יעורר שמחה. ולכן הכל צריך לעוף מהבית. כל הניירת שלכם צריכה להיכנס למקום אחסון אחד בשתי קבוצות: ניירת שיש לשמור וניירת שדורשת טיפול. הניירת היחידה שצריך לשמור היא חוזים, פוליסות ביטוח, דו"חות חניה שיש לשלם, או אסמכתאות לעסקאות שעדיין לא בוצעו. כל השאר, חשבונות ישנים, תלושי משכורת מהעשור הקודם, מדריכים של מכשירים שרכשתם למטבח, או של הטלוויזיה החדשה בסלון (מתי הסתכלתם עליהם בפעם האחרונה?)יכולים להיזרק לפח.
.7 היפרדו באהבה ממתנות וממזכרות. קונדו ממליצה להגיד בלב תודה לדודה סילביה שהביאה לכם את האגרטל ביום החתונה, ועוד תודה אחת לאגרטל עצמו על העבודה הטובה שהוא עשה כל השנים כשהחזיק את זרי הפרחים שקיבלתם פעם בשנה, ואז לשים אותו בערימה לצדקה. זה עוזר, כך היא טוענת, להתגבר על רגשות האשמה. יש ערימת מכתבים מאהוב ישן שאת שומרת במדף העליון של ארון הבגדים? תחשבי טוב למה את שומרת אותם. אם ההיאחזות באותה תקופה של החיים גורמת לך אושר – השאירי אותם במקומם. אם לא – הגיע הזמן להיפרד באהבה מהעבר. ככה אתם רק מפנים יותר מקום להווה ולעתיד.
.8 אל תקנו ציוד אחסון יקר ומורכב. התשוקה שלנו לפתרונות אחסון באה בגלל עודף חפצים בבית, טוענת קונדו, שאחרי שניסתה את כל סוגי האחסון האפשריים הגיעה למסקנה שהדבר הטוב ביותר הוא קופסת נעליים. כל ארגז יפה שמצאתם בחנות יתמלא בסופו של דבר בחפצים מיותרים, ועכשיו יהיה לכם עוד ארגז מיותר שייזרק מתישהו. קונדו מאמינה במגירות. ורצוי שיהיו עשויות מפלסטיק זול ושקוף, כך שאפשר יהיה לראות במבט אחד את כל מה שיש בהן.
.9 למדו לקפל בגדים. קונדו מאמינה שפרט למעילים, מכנסיים, שמלות חגיגיות וחליפות, הטיפול הנכון ברוב פריטי הלבוש הוא קיפול ולא תלייה. בגדים מקופלים תופסים פחות מקום, ומרגישים יותר טוב בארון. את הבגדים המקופלים אין לשים בערימה זה על גבי זה. אם מניחים אותם בעמידה זה ליד זה, אומרת קונדו, זה "עוזר להם לנשום," ובו בזמן גם עוזר לנו למצוא אותם בקלות. אחרי הכל, היא מאמינה, קיפול הוא סוג של דיאלוג שאתם מנהלים עם הבגדים שלכם.
.10 התייחסו לחפצים שלכם כמו לבני אדם. הנה מה שיש לה להגיד על גרביים, למשל: "לעולם אל תקפלו את הגרביים לצורת כדור," היא כותבת. "הם ספגו מכות קשות במשך יום העבודה שלהם, והזמן שהם מבלים במגירה הוא ההזדמנות היחידה שלהם לנוח."
בגדים תלויים בארון היא מציעה לסדר על פי סוגים וצבעים, מהכהה אל הבהיר, "כי מאוד נעים להם להיות תלויים עם מי שדומה להם." דיאלוג עם החפצים שלכם הוא משהו שיכול לעזור לכם להבין מתי הסתיימו היחסים שלכם איתם, והגיע הזמן לשחרר אותם לעולם.
.11 אל תקנו שטח אחסון נוסף על זה שיש לכם. כשיגיע הרגע להחזיר את החפצים למקומם שאלו את עצמכם איפה המקום המתאים להם ביותר ומיד תדעו את התשובה.
- עוד כתבות על סידור הבית
