נעמה תורן הבטיחה לעצמה שבגיל 50 היא תעלה על הבמה עם מופע סטנד־אפ משלה. גיל 50 הגיע, וסטנד־אפ? "השתגעתי לעמוד מול קהל? אתם נורמליים?!"
במקום זה היא כתבה מחזה. "רוצי איילה", שאת כתיבתו חלקה עם בן זוגה, אורן נאמן, ונושא גם את כותרת המשנה "מחזה על פי תהום", ארבע מילים שממצות את תחושותיה של מי שמנסה להתנהל בין הפרנסה, גידול הילדות וחיי האהבה, ורואה איך בחריצים שבין אלה לאלה הולכת ונוזלת מחייה השפיות.
דמותה של איילה, גיבורת המחזה (בגילומה של שירי גדני), מבוססת במידה רבה על חוויותיה האישיות של תורן, חוויות שמוכרות היטב לנשים בנות גילה המנהלות את חייהן בין טלפונים מהבנק לטלפונים לגרוש, כי המרדף אחר המזונות מצריך כושר גופני ונפשי של אתלטית־על; יוצאות לדייטים בתקווה לגלות את הגבר הקשוח־אך־רגיש האחד שאולי עוד נותר על המדף; ועל הדרך גם לעשות קריירה ולעמוד בכל הקריטריונים שיעניקו להן את תואר אם השנה.
ערב אחד, בעודה מכינה ארוחת ערב לילדות, תורן מצאה את עצמה מנסה לתפוס אבוקדו מכורסם שעף מהשולחן, מנגבת את השיירים בגרב לחה, תוך שהיא דוחסת כביסה למייבש ומנסה, ללא הצלחה, להציל את המחשב, שעמד כמובן על שולחן האוכל (כי שם היא כותבת), משקית חלב שהחליטה להצטרף למופע. "הצורר מהפרברים", כפי שהיא מכנה את בן זוגה, המחזאי אורן נאמן, ישב מולה פעור פה ופסק "את סמוראית מטורללת מהגיהינום, חובה לכתוב על זה".
תורן היא אישה אינטליגנטית ונורא מצחיקה. בנוסף, היא גם מפוזרת, חסרת כל יכולת קשב וריכוז ומכנה את עצמה "תקלה על שתיים", כזו שיכולה לגלות שיצאה מהבית עם נעל שונה על כל רגל, "והמחזה הזה, יימח שמו, מחייב אותך להודות באמת, כי כמה שיותר חשוף יותר מצחיק".
היא נברה, העלתה סצנות מחייה, הקצינה אותן לטובת הדרמה, ולא הפסיקה לבכות תוך כדי שהיא משחיזה את הקומדיה. ההחלטה לכתוב היא התשובה שלה למשבר הגיל ("ראינו יותר מדי בני 50 שפתאום לא התעוררו יותר בבוקר"), ובהחלט לא לסדרה שכותב בן זוגה לשעבר, התסריטאי רן שריג ("רמזור"), המבוססת על חייו שלו, כגרוש פעמיים. לא, זה לא היה הטריגר, אבל כפי שתורן מתוודה, ברגע שנפוצו השמועות שהיא כותבת, הגיע הטלפון הבלתי נמנע ממנו, שנועד לברר אם, מה ואיך מתוארים ב"רוצי איילה" היחסים עם האקס. טלפון נוסף הגיע מאמא, שלא הפסיקה לצחוק כשקראה את המחזה, אבל חשבה ש"אולי כדאי להוציא משם את הסצנה עם האמא, כי מי צריך אותה, למרות שזה בכלל לא מזכיר את המציאות".
לא בער לי להיות כלה
תורן מתגוררת עם בנותיה, עלמה (בת 17) ונגה (בת 11 וחצי), בלב תל אביב, בדירה שבה בילתה את ילדותה. היא חזרה לכאן אחרי שנים והיא אוהבת את העובדה שהבנות שלה יורדות לאותה גינה ויושבות מתחת לעץ הסיגלון שהיא זוכרת מילדותה שלה. אחרי קריירה ארוכה בכתיבה ועריכה בעיתונות ובטלוויזיה, היא משמשת כבר שלוש שנים כעורכת כתב העת לילדים של "נשיונל ג'יאוגרפיק" ונהנית מכל רגע. היא נהנית גם מהזוגיות הנוכחית שלה, שהחלה לפני שנתיים, ומהעובדה שכל אחד מהם מתגורר בדירה משלו ובכל זאת הם מצליחים לחיות וליצור ביחד, וגם להצחיק זה את זה מאוד.
תורן נמצאת במרכזה של מפת סלבס מכובדת. היא אחותו של המוזיקאי, השדר והשחקן, דן תורן, בתו של שחקן התיאטרון, אילן תורן וכאמור, זוגתו לשעבר ואם שתי בנותיו של רן שריג, שבניגוד לה, חשף (ועודו חושף)
בהרחבה את חייו האישיים. מפתיע, לכן, שעד כה לא העניקה ראיונות חושפניים. אין לה בעיה לשמש להיט הומוריסטי בכל מקום שאליו היא נקלעת, אבל על חייה האישיים העדיפה עד עכשיו לא לדבר, אלא אם מוכרחים.
תורן גדלה בתל אביב ולמדה במגמת תיאטרון בתיכון "תלמה ילין". כבתם של שחקן ועיתונאית (אמה, אילנה, שימשה במשך שנים עורכת ב"ידיעות אחרונות") ידעה שאלה שתי האפשרויות שמתוכן היא יכולה לבחור, ובחרה בכתיבה. בצבא כתבה בביטאון חיל הים, ומאחר שכבר לא התגוררה בבית, קיבלה אישור להתפרנס מכתיבה ב"העיר". אחרי לימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב הצטרפה ל"קשת" ועבדה שם למעלה מעשור.
בין לבין היא פגשה את שריג והקימה איתו משפחה, אבל לא התחתנה. "לא בער לי להיות כלה", היא אומרת. "הוריי נפרדו כשהייתי קטנה וגדלתי עם אמא שבכל מקום ממשלתי נתקלה בפרצופים חמוצים של פקידים שחשבו שאם היא גרושה היא בטח פרוצה. אז, קראו לזה 'משפחה הרוסה', ככה דיברו על זה, ולכן חתונה לא רציתי אף פעם. הלכנו פעם לחתונה של חבר, היה יום חם והחתן עמד בחולצה לבנה שמרוב זיעה הייתה שקופה. הרגשתי את הלחץ שלו ואמרנו - 'זה, לא'. במקום זה, כשעלמה הייתה בת שנה, עשינו מסיבה גדולה והרגשנו שזה מחייב יותר מחתונה".
במחזה שלך יש אמא לחצנית שדוחפת את איילה, הגרושה, למצוא חתן חדש.
"אמא שלי לא לחצה עליי להתחתן, אבל היא מאמינה שחיים ביחד הם דבר טוב והיא באמת זכתה לזוגיות נהדרת ואהבה גדולה בשלב יחסית מאוחר בחיים. אני קצת פחות רומנטיקנית ממנה. זה לא שלא התאהבתי כמה וכמה פעמים בחיים, אבל אני יותר סקפטית ממנה. אני מאמינה בזוגיות, אבל בשום אופן לא ברבנות וגם לא במגורים משותפים. עם השנים הלכתי והתכנסתי במשולש הבסיסי הזה שלי ושל שתי בנותיי, לזה הייתה עדיפות ראשונה ולא היה קל להתברג לתוך זה".
חופשה עם האקסים
תורן ושריג נפרדו אחרי עשר שנים. "זה נורא קשה לפרק בית עם ילדים", היא מודה. "התייסרתי בגלל זה שנים. לא הפסקתי לשאול את עצמי אם זה צעד נכון, או שזה פשוט מה שראיתי בבית".
מצאת את עצמך במערבולת שבה איילה, גיבורת המחזה שלך, נמצאת – בלי פרוטה, כשכל העולם מנסה לשדך לה גבר חלופי?
"גירושים עושים את שני ההורים עניים מאוד. הבנות ואני עזבנו את הבית, רן בא מדי פעם לעזור, חברות עזרו לי, אמא שלי עזרה ועדיין עוזרת לי, אבל זה היה מאוד קשה. כל יציאה לעבודה עלתה לי כסף, כמובן, כי מישהו צריך להישאר עם הילדות. זאת הייתה תקופה של מלחמה אינסופית, עם האקס, עם הבוס, עם בעל הבית - הרגשתי כמו מישהי שמנסה לשמור באוויר 100 כדורים ומדי פעם אחד נופל לה על הראש, ניסיתי לשכנע את עצמי שאני יכולה להיות בעשרה מקומות בו זמנית ובתוך זה הסכמתי רק פעם אחת לצאת לדייט, שהתגלה כדייט מהגיהינום: גבר שישב מולי שעתיים בגשם ולא הפסיק לבכות על גרושתו שזרקה אותו מהבית".
הרומנים שכן היו לה, התחילו כולם מחברויות, כולל רומן מרכזי בחייה, שנמשך חמש שנים, דווקא עם אישה. "למרות שתמיד נמשכתי לגברים, הסיפור הזה נראה לי טבעי לגמרי. יש בי סקרנות, והשאלה למה אני מסתכלת רק על 50% מהאוכלוסייה עלתה בראשי מדי פעם. כשהתאהבתי בה לא הסתרתי את זה לרגע. אני זוכרת שאמרתי לאמא שלי שזה לא הולך להיות סיפור קצר, הרגשתי שזה נכון לי, בלי לחשוב על הגדרות ועל זהות מינית. לא יצאתי משום ארון כי מעולם לא הייתי בארון. הייתה שם משיכה ואהבה, אבל לא הפסקתי להימשך לגברים".
ולא עברתן לגור ביחד.
"כי אני שומרת על העצמאות שלי. אני והבנות שלי. זה הגרעין".
האקס שלך, לעומת זאת, הקים משפחה חדשה, פירק אותה, הקים עוד זוגיות והכל מאוד מתוקשר.
"זה לא קל. זה גם לא היה קל כשרן הכיר את עידית והתחתן איתה, ואני לא יודעת להגיד לך בדיוק למה. אחר כך נולדה לו דניאלה, ואני פשוט מאוהבת בה כאילו היא שלי - נורא מצליח לו עם בנות, לרן. תראי, היום אנחנו
סוג של משפחה מטורללת לגמרי. אנחנו נפגשים לפעמים כולנו, רן ודנה ועידית ואלכס, בעלה לשעבר של דנה ואשתו החדשה, וכל הילדות. נסענו פעמיים לחופשות משפחתיות ביוון, פעם רק האקסים ופעם אני ורן ודנה והילדות. ילדות זה דבק לכל החיים, לטוב ולרע. מאחר שלי, בניגוד לאחרים, יש ילדות גדולות ועצמאיות, נורא נהניתי. כוס יין, שמש. מה רע?"
בחופשה של כל האקסים לא ביליתם את כל הזמן רק בלקטר ולרכל?
"ממש לא. יש בין כולנו חיבה גדולה. עידית ואני גילינו זו את זו כשהם התגרשו, הילדות שלנו אחיות ואני נורא שמחה שהיחסים כל כך טובים".
אין משקעים בגלל שרן חשף את כולכם ב"מחוברים"?
"הקונספט הזה של להיחשף בפני כל העולם מאוד לא אהוב עליי. רן בא ואמר לי שהוא שוקל להשתתף בזה ואני אמרתי 'על גופתי המתה, הילדות לא ישתתפו בזה', אבל זה היה גם עניין של פרנסה, כי משלמים על זה. ההפקה הפעילה עליי לחצים עד שהסכמתי, ובעיניי זאת הייתה עונה עם עריכה מגמתית ודורסנית. הכעס הגדול שלי הוא על ההפקה, לא על רן. הוא הרגיש שהוא הולך עם האמת שלו".
רן ודנה המשיכו לשתף את העולם בסיפור שלהם גם אחרי "מחוברים".
"הם סיפור אהבה מוצלח וזה עושה להם טוב".
