בפעם הבאה שההורים שלכם מנג'סים לכם להתקשר מדי פעם לסבא וסבתא ולדרוש בשלומם - כדאי שתקשיבו להם. אולי יום אחד תתעוררו עם קריירה מצליחה באירופה ובדרום אמריקה. זה מה שקרה, בכל אופן, לקורל מלכא. הזמרת בת ה-23 עבדה על אלבום ראשון בעברית, כאשר קיבלה בזמן ההקלטות שיחת טלפון מסבתה. השתיים החלו לפטפט בצרפתית והצוות האמנותי שעבד על האלבום, שי להב ("מופע הארנבות של ד"ר קספר") ואורן עמנואל ("לט'ס בי פרינדז"), ולצדם המנהל האישי של מלכא, אמיר פרישר גוטמן ("היי פייב"), הסתכלו זה על זה בתדהמה.
"לאף אחד מהם לא היה מושג שאני מדברת צרפתית", היא מספרת. "הם פשוט ישבו שלושתם באולפן בהלם. בעקבות השיחה הזו עלה הרעיון לעשות סקיצה אחת בצרפתית, ומפה לשם - כל השירים באלבום הוחלפו לצרפתית. סבתא היא אבן דרך בקריירה שלי והיא עוזרת לי עד היום לכתוב חלק מהטקסטים".
חלק גדול ממשפחתה של מלכא דובר צרפתית ולא מעט מבני משפחתה מתגוררים בצרפת. על אף שגדלה בישראל, היא מתגוררת כיום בפריז, אך מגיעה לעתים תכופות לביקורים בארץ. "כשאתה שם אתה רוצה לבוא לפה וכשאתה פה אתה רוצה להיות שם", היא מתוודה. את שנות ילדותה העבירה בשכונת רמת אביב, בת לשני הורים עורכי דין בתחום המשפחה. לימים התגרשו, ולמלכה שני אחים למחצה הקטנים ממנה, מנישואיה השניים של אמה. "ההורים מאוד שמחים וגאים בי ועזרו לי המון במהלך הדרך, גם אם לפעמים אני חושדת שהם היו רוצים שאהיה עורכת דין".
את דרכה המוזיקלית היא החלה בלהקת הנוער "צופי תל אביב". לצדה פיזזו מי שכבר הפכו לידוענים בזכות עצמם - אליענה תדהר ועידן אשכנזי - ובמסגרתה היא הכירה לראשונה את גוטמן, אותו היא מכנה "המתנה שלי במקצוע הזה".
"אמיר הגיע לביים אותנו במחזמר 'על גגות תל אביב' והיה בינינו קליק מידי", היא אומרת. חיידק הבמה לא עזב אותה ובהמשך היא הופיעה במחזות זמר גדולים יותר כגון "הנסיכה והצפרדע" ו"אלאדין".
גם הרומן המקצועי עם גוטמן לא הסתיים. "כשסיימתי את שירותי הצבאי בלהקת חיל חינוך היו לי דילמות אם ללכת לתואר והשכלה פורמלית או ללכת עם הלב ולעשות את האמנות שלי, והתקשרתי אליו וביקשתי להיפגש אתו ולהתייעץ. הוא אמר לי שהוא חושב שיש לי פוטנציאל והצעתי לו בתגובה שאם הוא מאמין בי, אני מעדיפה שהוא ייצג אותי. הוא אמר לי שהוא מעולם לא עשה את זה וביקש לחשוב על זה. אז ישבתי לו על הראש והייתי קרצייה. טסתי למרכז אמריקה לחודשיים לאחר השחרור ופתאום קיבלתי ממנו הודעה – 'יש לי רעיון, דברי איתי כשאת חוזרת. מצאתי אחלה צוות – זה יכול להיות מעולה'.
"חזרתי ארצה, דיברנו על הפרויקט תקציבית ואיך עושים את זה ואיזו עבודה זה מצריך. אמיר הפך למנהל האישי שלי בארץ. הוא הארד-וורקר, אנחנו משדרים על אותו גל, ולפעמים הוא מריץ אותי במדרגות תוך כדי שאני שרה".
כמה ימים אחרי הראיון סיפר גוטמן כי חלה בסרטן. מלכא מבקשת לחזק אותו בתהליך ההתמודדות: "אלו בשורות לא משמחות וזה לא קל. אמיר מאוד קרוב אליי כבר הרבה שנים, ומההיכרות שלי איתו אני מאמינה שיישאר אופטימי ושיהיה חזק וינצח את זה. כמובן שההחלמה שלו היא הדבר הכי חשוב עכשיו ואני מאחלת לו שיחלים במהירות האפשרית".
מכוונת גבוה
אחרי חזרתה של מלכא לארץ, החלה לעבוד על הפרויקט במלוא המרץ. השיר הראשון ששחררה, להיט קייצי מדבק בשם "Je Voyage", זכה להתעניינות רבה ברדיו הספרדי, הרומני, ההולנדי ואף באורגוואי. הקליפ לשיר צולם באמסטרדם וזכה למאות אלפי צפיות ביו-טיוב בכל מדינה. "לא האמנו שעל הריליס הראשון זה מה שיקרה", היא מספרת. "התחילו לראיין אותי לתחנות רדיו, הופעתי בפסטיבל בקיץ בצרפת עם שני רקדנים. דברים התחילו לקרות מאוד מהר".
למה בחרת לשיר דווקא פופ ודאנס?
"הושפעתי ממה שאני אוהבת, כי מבאס לעלות על במה ולא לעשות את מה שאתה אוהב. מה אני אוהבת? פופ עם קצת סול: ביונסה, ריהאנה, סיה. יש פופ מאוד טוב בעולם וזה שהלכנו על שפה בינלאומית מסייע לנו".
חשבת לנסות את מזלך בתכניות הריאליטי המוזיקליות?
"כמו כל בוגרת של להקה צבאית, קיבלתי הרבה פניות מתוכניות ריאלטי. זה מפתה וראיתי המון חברים שלי עושים את זה, אבל הרגשתי שזה לא הזמן לפריים טיים ולקיצורי דרך. העדפתי לבנות לעצמי אופי, לעבוד על פיתוח קול ולהבין איך אני רוצה שהמוזיקה שלי תישמע. מילצרתי את חיי במשך שנה שלמה כדי להוציא את האי.פי הראשון והתחלתי לשווק אותו לחברות תקליטים".
החודש תשחרר מלכא קליפ חדש לשיר "Ta Résolution" שצולם בישראל. "בעברית זה 'ההחלטה שלך'. כתבתי את זה על בחור שטס לטייל בעולם, ובסוף הייתה לי תחושה שהוא יחזור ארצה והוא אכן חזר. לאנשים יש מחשבה שהם יטוסו לחו"ל ויגלו את התשובות ובסוף את התשובות הם מוצאים פה".
אבל את עצמך עדיין לא חזרת.
"אני מאוד אוהבת את הארץ ואת תל-אביב בפרט. את השמש, האפשרות להסתובב בשמלה וכפכפים. בפריז הכל נורא פנסי ומתוקתק. כאן אני חוזרת הרבה למשפחה. אני מתגוררת שם לבד ברובע תוסס, מוקסמת מהמרפסות ומבתי הקפה הקטנים, ולפעמים אני עוצרת לחשוב על כמה זה מטורף. זה לא תמיד קל ויש מלא געגוע. זה גם מקצוע שהוא רכבת הרים שבה יום אחד אתה נדהם מכמה שהולך טוב וביום המחר שואל את עצמך מה הלאה ויש סימני שאלה. לפעמים המנטליות שונה. שלא לדבר על הקור. קפוא! אין לנו הישראלים את הסיסטם להתמודד עם זה".
איך הגיעו השירם למפיקים באירופה?
"יריתי לכל הכיוונים. שלחתי מיילים להמון מפיקים עצמאיים, די.ג'ייאים ולכל מי שיכול לקדם אותי באירופה ובניתי דף נחיתה אינטרנטי. הייתה תקופה שממש הלכתי פיזית לקבלות של חברות תקליטים וחילקתי את הדיסק. ראיתי איך מישהי מסתכלת עלי בקבלה ב'יוניברסל' במבט מרחם ושמה את זה בפיילה של דיסקים של אנשים כמוני שהסיכוי שמישהו ישמע את הדיסק שלהם זה רק אם הוא יפול מהערימה אולי לרגליו של איזה מפיק. ועכשיו 'יונברסל' הם הפאבלישר של השיר שלי 'Je Voyage' בצרפת".
וזה פשוט הצליח?
"קיבלתי כל מיני פניות, הצעות לשיתופי פעולה ממפיקים אלקטרוניים, הצעות לשיחות סקייפ רבות. זה מסע. נפגשנו עם בחור באיטליה שהביע עניין רב בכיוון והוא חיבר אותי לדי.ג'יי מוכר בבלגיה, די.ג'יי רג'י פנקסטן (Regi Penxten), שמשתתף כאומן מאמן ב'דה ווייס' שם. הקלטנו יחד שיר בשם "Tu Danses" בבלגיה שייצא באלבום שלו. הכרתי בפריז את המנג'ר שלי שם, בלייבל קטן בשם Wum Productions. יכולתי להתעקש על חברה מפוצצת אבל אתה יכול להיות בחברת ענק ושכלום לא יקרה. הכי חשוב זה למצוא מישהו שבאמת מאמין בך".
מה עם אלבום בעברית?
"האלבום יוצא בצרפתית, אבל יש לי שני שירים שהקלטתי בעברית ובהחלט יכול להיות שהרגע הזה יגיע. אני לא מגבילה את עצמי בשפות. כבר יצא לי להקליט גם באנגלית גרסא ל'Je Voyage' כי הייתה דרישה לזה בקנדה".
מה התוכניות הלאה?
"דברים קורים וזה מרגש, אבל הדרך ארוכה ואנחנו מכוונים מאוד גבוה ומאוד רוצים שזה יצליח. לא עשיתי שיר אחד ועכשיו אשב ואהנה מהתוצאות. אין עדיין בוקינג לכל השנה וצריך לעבוד. אחד מהדברים שאני מתכוונת לעשות בעתיד הקרוב הוא לצלם קליפ לשיר נוסף בהולנד בשיתוף די.ג'ייאים וצוות מקומי משם".
