מנסה לקדם את ההסברה הישראלית בעזרת שפים, זמרים וקים קרדשיאן

המפיקה שרון שביט מייבאת לכאן הפקות קולנוע וטלוויזיה ומפגישה אורחים עם נופים ואנשים מעניינים בישראל ובשטחים. איך היא עושה את זה בלי להסתבך פוליטית?

טל ליברגל קדר

|

14.04.16 | 08:50

שרון שביט. "יש כאן היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות מרהיבה, צבעים ייחודים, מזג אוויר נוח, אז למה שלא יבואו לצלם כאן סרטים?" (צילום: ענבל מרמרי)
שרון שביט. "יש כאן היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות מרהיבה, צבעים ייחודים, מזג אוויר נוח, אז למה שלא יבואו לצלם כאן סרטים?" (צילום: ענבל מרמרי)

ישראל מעסיקה דיפלומטים רשמיים שתפקידם לייצג אותה, אבל לצידם פועלים לא מעט אנשי עסקים, אמנים, רופאים ואנשים נוספים שמנסים לייחצן את המדינה ולהסביר שיש פה לא רק פיגועים ובעיות ביטחוניות. אחת מהם היא המפיקה שרון שביט, שלא רק מספרת כמה נפלא פה, אלא גם דואגת שאורחים מחו"ל יגיעו לכאן וייווכחו בכך בעצמם. שביט פועלת הן בישראל והן בשטחי הרשות הפלסטינית, במצרים ובירדן, ואין לה חששות להגיע לשם כישראלית.

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

"לא מזמן צילמתי תוכנית לייף סטייל עם שף ידוע מארצות הברית, אנדרו זימרן, ודאגתי שיראו בה כמה שיותר פנים של המדינה", היא מספרת. "בבוקר, למשל, הלכנו לבית קפה בבית לחם; משם הגענו למסעדה בשוק מחנה יהודה בירושלים שיש לה שף מדהים; ואז נסענו לראות שקיעה בעכו וליהנות מהמטעמים שיש באזור. ככה אני מראה שיש לישראל המון צדדים, שיש פה תבשיל שלם עם מטעמים נהדרים שאפשר לשלב אותם זה בזה". 

 

הפעילות שלה, מדגישה שביט, נטולת זיקה פוליטית. כשהיא מתבקשת להתייחס לעמדותיה בתחום, היא הודפת את השאלה ואומרת שההזדהות שלה היא עם מפלגה שלא מיוצגת בכנסת. "אני שייכת למפלגת הסרטים", מודיעה שביט. "דרך העבודה אנחנו מאחדים לבבות. אני רואה את עצמי כשגרירת רצון טוב של צדדים טובים במזרח התיכון ומסתדרת עם כולם מצוין. כשהחלטתי להיכנס לנישה הזו של הפקות בינלאומית, החלטתי לחפש את היופי שיש פה ולא את הכאב. יש מספיק אנשים שעסוקים בסכסוך, כך שאני מסתכלת על הדברים היפים והאנשים המעניינים. יש כאן היסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות מרהיבה, צבעים ייחודים, מזג אוויר נוח רוב ימות השנה, אז למה שלא יבואו לצלם כאן סרטים?"

 

התוכנית עם השף אנדרו זימרן שצולמה בישראל בהפקת שביט:

 

 

 

מסעות בארץ הקודש

 

את חברת ההפקות שלה, ביבליקל הפקות, הקימה שביט (50) לפני 20 שנה, אחרי ניסיון עשיר בהפקות קולנוע וטלוויזיה מקומיות. בתחילה הייתה החברה מעורבת רק בסרטים תיעודיים, אבל לפני 15 שנה, כשהאינטרנט היה בתחילת דרכו בארץ, ביצעה שביט שינוי והקימה אתר אינטרנט – חלוצי, לדבריה – שבאמצעותו החלה לספק שירותים לכל סוגי ההפקות. "יום אחד קיבלתי הודעה מחברה בחו"ל: 'אנחנו מגיעים לצילומים בישראל על נצרות ומחפשים מפיקה'", היא נזכרת. "הייתי בהלם מזה שהגיעו אליי דרך האינטרנט. לאט-לאט זה תפס".

 

החברה שלה מתמחה באיתור לוקיישנים ובהפקת שחזורים תקופתיים, אבל עוסקת בתחומים נוספים. לפני כשנה, למשל, הפיקה את טקס ההטבלה של התינוקת נורת' ווסט, בתם של קים קרדשיאן וקניה ווסט, שנערך בכנסיית סנט ג'יימס בירושלים ושודר במסגרת תוכנית הריאליטי של המשפחה. "נהניתי מאוד לעבוד איתם", היא אומרת. "הם ממש מקצוענים. כשהתקשרו אליי ואמרו לי שהם רוצים שאפיק את זה, מאוד התרגשתי". בימים אלה היא עובדת על צילומים באיטליה של סרט שקשור להולדת הנצרות. "זה אמנם לא מצטלם בארץ, אבל רצו לעשות שחזור של ירושלים, אז אנחנו מלווים את ההפקה כיועצים ועוזרים לשחזר את התקופה".

 

צפו בכתבה ששודרה בארצות הברית על ביקור קים קרדשיאן בירושלים וטקס ההטבלה:

 

 

 

שביט נולדה בבסיס חיל האוויר בחצור לאב טייס ולאם עקרת בית. "כל שנתיים עברתי דירה, ואולי בגלל זה אני אוהבת לנדוד", היא אומרת. "בשלב מסוים גרתי בארצות הברית כי אבא שלי היה נספח אווירי שם, וספגתי הרבה מהתרבות האמריקאית. גם למדתי אנגלית ברמה של שפת אם, וזה מאוד עוזר לי היום". כשחזרה המשפחה לארץ, היא התמקמה ברמת השרון. שביט עברה לגור בירושלים אחרי הצבא וחיה שם עד לאחרונה. כיום היא גרה ביפו. בתה מעיין (21), שאותה היא מגדירה כ"הפקת חייה", הולכת בדרכה ולומדת מולטימדיה במכללת מוסררה בירושלים. "לא היה קל לשלב בין האמהות לקריירה", אומרת שביט. "למזלי, הגרוש שלי ואני מסתדרים מצוין ועוזרים זה לזה. אני חושבת שיש היום דרישה מאישה להיות סופרוומן ולהצטיין בכל, וזה לא הוגן. מותר לנו לתת לעצמנו הנחות; אפשר להצטיין רק בחלק מהדברים".

 

לדבריה, על אף שהיא עוסקת לפעמים במספר הפקות במקביל, וכל אחת מהן תובענית מאוד, יש לה מעורבות טוטאלית בכל הפקה. "בשנה שעברה עבדתי כמעט מדי יום, כשכל יום צילום מתחיל בארבע או חמש בבוקר, כדי לתפוס את הזריחה, ונגמר מאוחר בלילה. כמובן שיש גם תקופות שאין בהן שום פרויקט. אחרי מבצע צוק איתן, למשל, אף אחד לא בא לפה, אבל אני אופטימית מטבעי ומאמינה שתמיד יהיה לנו מה להציע. אנחנו ארץ הקודש, ותמיד יצטרכו אותנו".

 

מה הלוקיישן הכי מדהים שהיית בו?

"התמונות הכי טובות שצילמתי הן ממנזר סנטה קטרינה בסיני. זה היה בינואר לפני כמה שנים; היה שלג ועלינו לגובה של 3,000 מטר בשתיים בלילה כדי לתפוס את הזריחה. זה היה מדהים".

 

מה ההישג הכי גדול שלך בעינייך?

"הפקת ההופעה של הזמר הברזילאי רוברטו קרלוס בבריכת הסולטן בירושלים לפני חמש שנים. 20 מצלמות העבירו את המופע בשידור חי ל- 100 מיליון צופים בברזיל, ואני הפקתי את זה".

 

צפו ברוברטו קרלוס שר את "ירושלים של זהב" בבריכת הסולטן בהפקת שביט:

 

 

 

חולמת על משאיות

 

לדבריה, רמת ההפקות בישראל אינה נופלת מזו שבמדינות אחרות. "אין לנו במה להתבייש", היא אומרת. "הצוותים שלנו הם ברמה הכי גבוהה שיש, הלוקיישנים נפלאים, הציוד משוכלל. הבעיה היא שלהבדיל ממדינות אחרות, אנחנו לא נותנים החזרים להפקות שמצולמות כאן. הפקות זרות בירדן, במרוקו, בטורקיה, בקנדה ובארצות הברית מקבלות מהמדינה 30-20 אחוז מהעלות, ואצלנו זה לא ככה. לא השכלנו להבין את הפונטציאל של זה, ואני מנסה לקדם את זה עכשיו.

 

"אם הפקה צריכה היום לצלם במדבר, היא נוסעת לירדן, ואם היא משקיעה שם עשרה מיליון דולר, נניח, היא מקבלת בחזרה שני מיליון. למה שאנחנו לא נהיה חלק מזה? כשהפקה מגיעה לישראל, זה מעולה להרבה אנשים: כולם מרוויחים, לא רק אנשי הקולנוע. כואב לי הלב כשהפקות יוצאות לירדן ולא אלינו".

 

היעד הבא שלה, לדבריה, הוא הפקת סרט עלילתי באורך מלא. "בא לי להפיק משהו ענק, שיצטלם בכל רחבי ירושלים, עם עשרות משאיות. זה החלום שלי: מלא-מלא משאיות. זה נראה לי הדבר הבא".

 

הקליקו על התמונה ותכירו עוד ישראלית שמנסה לקדם את ההסברה בדרכים מקוריות:

 

קליק על התמונה: תכירו את רותם ויסמן, שהופכת בלוגרים לשגרירים נלהבים של ישראל (צילום: סיוון אלירזי)
קליק על התמונה: תכירו את רותם ויסמן, שהופכת בלוגרים לשגרירים נלהבים של ישראל (צילום: סיוון אלירזי)

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד