מי המורה היום? מי שתרצו. מיזם ייחודי מביא לכיתה מרצים בסקייפ

לפעמים כל מה שצריך כדי להביא שינוי זה מורה יצירתי. בסדרה חדשה נביא לכם סיפורים מעוררי השראה במערכת החינוך. והשבוע: מיזם "לראות עולם" של תומר ברץ

סיגל קפלן

|

06.04.16 | 14:41

"זו דרך נגישה ועדכנית לייצר חיבור ישיר בין בית הספר לעולם". בשיעור: היזם החברתי מיכאל שורפ מלמד את התלמידים
"זו דרך נגישה ועדכנית לייצר חיבור ישיר בין בית הספר לעולם". בשיעור: היזם החברתי מיכאל שורפ מלמד את התלמידים
המקום: כיתה ז' בבית ספר בצפון הארץ. השיעור - שיעור אזרחות הדן בתופעת השיימינג ברשתות החברתיות. נושא מאוד רלוונטי ואקוטי בקרב ילדים ונערים בעידן המדיה החברתית. התלמידים יושבים מוכנים עם שאלות לדיון, כמו "מה זה לשון הרע?", "מה זו פרטיות?", "מה נחשב כפגיעה בפרטיות?", "מה ההיבטים המשפטיים בנושא השיימינג ברשתות החברתיות?" , "איך מתמודדים בעולם עם התופעה?" רק שבמקום להפנות אותן למורה, הם מפנים אותן למי שנחשב בין השאר מומחה בקשר שבין טכנולוגיה לחינוך - עורך הדין יוני הר כרמל, שאפילו בתוך לוח הזמנים העמוס שלו, יכול בהחלט להשחיל חצי שעה לשיחה ערה, מבלי לצאת מהמשרד.

 

הפרויקט:

"לראות עולם" מאפשר לתלמידים מפגש באמצעות מצלמת וידאו, עם האנשים הכי נכונים ועדכניים בנושאים הנלמדים.

 

היזם:

תומר ברץ, 33, נשוי וגר ברחובות, בוגר תוכנית חותם מחזור ב', מחנך ומורה לאזרחות והיסטוריה בתיכון אורט רמת יוסף בת ים ומוביל את מיזם 'לראות עולם'. לפני שלוש שנים, אחרי שאפילו עוד לא סגר וותק של שנה במערכת החינוך, רצה ברץ להעצים את חווית הלמידה של תלמידיו באמצעות מומחים מעוררי השראה ובעלי נסיון ייחודי בתחומם, אבל הייתה בעיה אסטרטגית. מרביתם גרים רחוק בארץ או בחו"ל וזה מסובך עד בלתי אפשרי להביא אותם. ברץ, בחור נמרץ עם חזון, החליט שפרט מינורי כמו מרחק בעולם טכנולוגי לא יעצור אותו ומצא פיתרון - שיחת ועידה כיתתית באמצעות וידאו עם המומחה.

 

תומר ברץ: "אנחנו כבר שש עשרה שנים בתוך המאה ה-21 וככה צריך ללמד"
    תומר ברץ: "אנחנו כבר שש עשרה שנים בתוך המאה ה-21 וככה צריך ללמד"
     

     

    איך זה עובד?

    התשתית הטכנולוגית קיימת היום בכל כיתה: מקרן, רמקולים, מצלמת וידאו וגישה אינטרנטית. "כשאנחנו לומדים נושא מסוים, אני מאתר מומחה בתחום ועורך איתו שיחה מקדימה", מסביר ברץ. "על התלמידים מוטל לחקור את האיש ואת פועלו בתחום. בשיעור עצמו, שנמשך 45 דקות, אנחנו עושים הכנה לפני שהוא עולה לשיחה. אני מכוון לזה שהשיעור יהיה משמעותי ושתינתן לכל תלמיד הזדמנות לשאול שאלה ובעשרים הדקות האחרונות הוא עולה על סקייפ מכל מקום בו הוא נמצא ומשוחח איתם. זו דרך נגישה ועדכנית ליצר חיבור ישיר בין בית הספר לעולם".

     

    הנה, ככה זה עובד:

    למשל, כשהעברתי שיעור על "שיימינג ברשתות החברתיות", העליתי עורך דין, שדיבר עם התלמידים על ההיבטים השונים של הטכנולוגיה והשפעתה על החברה. הוא מיקד אותנו במושגים הנדרשים בתחום האזרחות וסייע לנו לחשוב על בניית סקר שעוסק בנושא. כשדיברנו על אירן עלה מומחה בתחום האירני שמביא את ההיבטים של התרבות והחברה. כשדיברנו על 'אוטיזם', הכיתה צפתה בסרט "זה אח שלי" של חגית רון רבינוביץ, אם לילד אוטיסט ואחר כך ניהלה איתה שיחה. השיעורים הופכים כך ליותר רלוונטים.

     

    לאט לאט רשימת המומחים גדלה ועומדת היום על 110 מומחים, המתמחים בשלל תחומים, כמו ביולוגיה, כימיה, יזמות חברתית, עסקים, ספרות, אומנות, מדעי החברה, מדעים מדוייקים. כולם דוברי עברית מהארץ ומהעולם, העושים זאת בהתנדבות ומקדישים כחצי שעה לשיחה מרתקת עם דור העתיד. מעבר למומחים הקבועים, יש גם אורחים שמגיעים באופן חד פעמי. כמו למשל, אילנה דיין, שריתקה את התלמידים כשהתארחה בשיעור אזרחות.

      

    עדי אלטשולר, מקימת "כנפיים של קרמבו" מתארחת בכיתה
      עדי אלטשולר, מקימת "כנפיים של קרמבו" מתארחת בכיתה

       

      שלוש שנים אחרי והפעילות התקיימה כבר ב-65 בתי ספר, מתוכם 30 כבר ממשיכים ומרחיבים את הפעילות. "חוץ מלגבש אנשים שהסכימו להתארח אצלי בכיתה", הוא אומר. "פיתחתי גישה פדגוגית שמלמדת איך לארח מומחים בשיעור והיום אני מכשיר מורים ברחבי הארץ, שהופכים את הכיתה לאולפן חדשות חינוכי".

       

      מה צריך כדי שזה יתקיים בכל בית ספר?

      תשתית טכנולוגית תקינה, שכוללת מקרן, רמקולים, מצלמת וידאו ומורה תותח שרוצה להוביל תהליך עם הכיתה שלו. לשמחתי, רוב המורים שנתקלתי בהם הם כאלה. המורים מצדם מגבשים את רשימות המומחים שלהם. הפרוייקט כל הזמן מתעדכן ומשתכלל באמצעות שאלוני מעקב שאני שולח לתלמידים, למורים, למומחים. זה עוזר לי לגבש תמונת מצב בה אני בודק מתי זה עובד ומתי פחות. כיום שיעורי ההצלחה של הפרוייקט עומדים על מעל 80 אחוז". 

       

      לאילו גילאים הפרויקט מתאים?

      מכיתה ג' ועד סטודנטים להוראה.

       

      מה גילית על התפקיד של המורה?

      הדבר הראשון שגיליתי זה שאין תחליף למורה טוב, כי גם המפגש עצמו תלוי בהכנה של המורה, שתפקידו לספק את הכלים, לעורר את הסקרנות ולגרום לתלמידים לשאול שאלות מעניינות. התפקיד של המורה משתנה לטובה ואין לזה תחליף. גיליתי מה מעניין תלמידים. אנחנו כבר שש עשרה שנים בתוך המאה ה-21 וככה צריך ללמד. אם אני חושב שצריך להביא מישהו מבחוץ, אני מביא אותו, תוך כדי זה שאני נעזר בכל הכלים העדכניים, כולל הצגת המומחה באמצעות הפייסבוק בעמוד של הפרויקט לראות עולם.

       

      רועי קייס, כתב ynet לענייני ערבים, מתארח בחטיבת ביניים בקרית חיים
        רועי קייס, כתב ynet לענייני ערבים, מתארח בחטיבת ביניים בקרית חיים

         

        מה השאיפה?

        להקים פלטפורמה אינטרנטית שתיתן בית לקהילה הזו ושמורים יובילו את הפרוייקט הזה בצורה יותר רחבה, ברמה של 1500 בתי ספר. השאיפה הכי גדולה היא לייצר שוויון הזדמנויות בחינוך, להנגיש את האנשים המסקרנים בארץ לכל נקודה גאוגרפית, בין אם בית הספר הוא בירוחם בדרום או בקצרין בצפון; שכל מורה יוכל לשדרג את החינוך בכיתה שלו ולבנות עבור עצמו ועבור תלמידיו נגישות ללא תלות וללא עלות במקום בו הוא נמצא. זה תהליך שייצור צמצום פערים בחינוך. כך כל ילד יוכל לבחור את עתידו, ללא קשר לרקע ממנו הוא בא.

         

        סיפור שמרגש אותי תמיד מחדש:

        יש לי תלמידה שהייתה בכיתה ז', כיתת חינוך שלי בבית הספר בקריות, בשנה בה התחלתי את פרוייקט 'לראות עולם'. בסוף אותה שנה עזבתי ועברתי למרכז. היא עברה לתיכון והחליטה להרים בו את הפרוייקט. היום היא בכיתה י' והיא מרכזת הכל: מביאה מומחים, מעבירה הכנה לכיתה. יש הרבה מורים שלקחו על עצמם את האחריות הזאת, אבל היא התלמידה הראשונה. זה לגמרי מוכיח עד כמה הדרך הזו משמעותית.

         

        גל בן ארויה, בת 16, גרה בקריית חיים, תלמידת כיתה י' בתיכון החברתי בקריית אתא. "תומר חינך אותי בכיתה ז'", היא מספרת. "הוא בא עם רעיון להביא מומחה באמצעות שיחת סקייפ לכיתה, אסף בין 15-20 תלמידים ואותי ביניהם, שיתף אותנו בפרטים וביקש שנהיה קבוצת שגרירים של הפרויקט. הוא הדריך אותנו איך להפיץ את הפרוייקט דרך האינטרנט, להביא מרצה מבלי שיצטרך להגיע פיזית ואיך לנהל את שיחת הוידאו איתו. במשך תקופה נפגשנו כולנו פעם בשבוע, למשך שעה אחת אחרי הלימודים והתעדכנו. בסוף השנה כבר היה לנו את האתר ואנחנו לקחנו על עצמנו להפיץ אותו ולהעלות מערכי שיעור עם המומחים. בסוף כיתה ז' שלי, תומר עבר למרכז וכשהגעתי לתיכון, החלטתי שאני רוצה להעביר את זה לשם. דיברתי על זה עם המחנכת והיא דיברה עם תומר ונתנה לי את ברכת הדרך. היא אמרה שהיא נותנת לי את התפקיד לרכז את הכל.

         

        עד כמה זה משפר את חווית הלמידה?

        זה לגמרי אחרת. אני אתן לך דוגמא. באחד השיעורים התארח רועי קייס, כתב לענייני ערבים ב-ynet. הנושא היה המזרח התיכון ותוך כדי שיחה, דיברנו איתו בערבית, כי זה היה שיעור ערבית. עבדנו איתו דרך הסקייפ. במקום שיהיה שיעור משעמם ותומר יבוא ויכתיב לנו, הוא בעצם אומר, אני אשנה את השיטה המסורתית שמנתקת את התלמיד מהשטח ואני אביא מישהו שהוא לא אני, שחי את התחום והוא ידבר איתכם על המזרח התיכון.

         

        מי המומחה הבא?

        עכשיו אני בתהליכים עם מיקי חיימוביץ. היה לנו פרויקט למידה שנקרא הצלת חיים ואנחנו עובדים על אצת הספירולינה ועל זה שאנחנו רוצים לגדל אותה אצלנו בתיכון. מיקי חיימוביץ מקדמת נושא של תזונה בריאה ואני מקווה שנצליח.

         

        אז לידיעת הקוראת מיקי חיימוביץ'.

         

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד