בלילה שלפני חתונתה, לפני ארבע שנים, עדי נוימן הגיעה עם נשות משפחתה וחברותיה הטובות לטבול במקווה. כולן בכו והתרגשו, ורק נוימן התבוננה סביבה ולא הרגישה כלום. "כולן אמרו לי 'איזה מרגש לראות אותך טובלת', אבל אני לא הרגשתי שום התרגשות. חיפשתי חיבור אמיתי לחוויה ואת תחושת ההתחדשות".
מי שהציל את המצב היה דווקא אחיה של נוימן, אדם, שפגש אותה לאחר הביקור במקווה. "אח שלי ראה שאני מבואסת ושאל מה קרה", היא נזכרת. "סיפרתי לו והוא אמר, 'אנחנו נתקן את זה'. בשתיים בלילה הוא ארגן נסיעה עם הרב מיכאל ברג אל המקווה של האר"י הקדוש בצפון. כמה בנים שמרו בחוץ למקרה שיבואו אנשים באמצע הלילה, ואני נכנסתי פנימה עם עוד שתי חברות. עד שהגעתי הביתה השעה הייתה כבר חמש בבוקר, אבל יצאתי מהמקווה כמו חדשה. זה היה מרגש, כי אחי לא ויתר. גם זו רוחניות, לדעת שאתה רוצה משהו מהסיבות הנכונות ואתה לא תוותר עד שתשיג אותו".
הסיפור הקטן הזה מלמד על הקשר הקרוב בין האחים עדי (33) ואדם (36) נוימן, שעשוי, כך נראה, מהחומרים שמהם מונפקות חברות ענק בוול סטריט. שני אחים שהוריהם - שניהם רופאים - התגרשו בילדותם, שגדלו עם אמם בארצות הברית, בקיבוץ ניר־עם ובכפר סבא, ושהפכו לחברי נפש. הקשר ביניהם נותר קרוב גם כאשר עדי עזבה לניו יורק בגיל 16 כדי לקדם את קריירת הדוגמנות שלה, בשעה שאדם שירת שש שנים כקצין בחיל הים. ארבעה ימים אחרי השחרור, ולאחר הפצרות חוזרות ונשנות מצד אחותו, הוא הגיע בעקבותיה לתפוח הגדול עם אפס דולרים בארנק, התגורר בדירתה וחלם להצליח בגדול. לשניהם היה ברור שעם האמביציה שלהם, אין מי שיוכל לעצור אותם.
את המשכו של הסיפור הזה כבר יכולתם לקרוא לאחרונה בעיתוני הכלכלה: אדם נוימן הוא השם החדש והחם ברשימת המיליארדרים השנתית של המגזין "פורבס". הוא מדורג במקום ה־1,198 ברשימה, לצד טייקונים ישראלים דוגמת שרי אריסון וארנון מילצ'ן, וניצב כרגע במקום ה־11 ברשימת האנשים העשירים בישראל.
נוימן הוא ממייסדי WeWork, חברה המשכירה מתחמי משרדים משותפים, ושהוקמה לפני שש שנים בלבד. עם 20% ממניות החברה, הונו מוערך, על הנייר, ב־1.5 מיליארד דולר. ואם תהיתם האם לעדי יש אחוזים בחברה - התשובה, לפי ריאיון שהעניק אדם לפני שנה וחצי, היא בהחלט כן. "להגיד שאני גאה באח שלי זה בקושי מתחיל לתאר את זה", היא אומרת. "אני מקבלת ממנו המון השראה".
בשנים שבהן אדם הפך למיליארדר, גם עדי, מהדוגמניות הישראליות הבולטות של הניינטיז, לא שקטה על שמריה. היא שבה לארץ לאחר כמעט עשור בניו יורק, וכאן התאהבה בכדורגלן אבי יחיאל. לפני שלוש שנים בני הזוג החליטו לחזור לניו יורק. יחיאל עובד היום בחברה של אדם, בעוד עדי עבדה בשנים האחרונות בחברת הסטארט־אפ הישראלית־גרמנית INFARM, העוסקת בחקלאות אורבנית. לפני שישה חודשים נולדה בתם הבכורה, ניקה־נעמי, והיום נוימן היא אמא במשרה מלאה שמחשבת מסלול מחדש.
אח שלי, כפרה עליו
ההתחלה של עדי ואדם נוימן בניו יורק לא הייתה קלה, והניסיונות הראשונים להריץ עסק משלהם נרשמו ככישלון. עדי הייתה זו שהלוותה לאדם 30 אלף דולר לעסק הראשון שלו, שבו הייתה שותפה - נעליים לנשים עם עקבים מתקפלים. לאחר מספר חודשים העסק נסגר והכסף הלך. המיזם הבא של האחים נוימן היה Krawlers, מכנסי תינוקות עם מגנים לברכיים. "כל החברים שלנו עפו על הרעיון והעיצובים", נזכרת נוימן, "ואז אמרו לנו בחנויות שהוא 'יותר מדי אירופאי'. בעצם, התייעצנו רק עם אנשים מישראל לגבי קו שהשקנו בארצות הברית. היום זה נראה לי כמו הדבר הכי שטותי בעולם, אבל היינו ילדים ששיחקו בעסקים".
השניים גם השיקו עסק קטן למשלוחים שנכשל, ובשלב מסוים נכנסו כשותפים במותג בגדי התינוקות EGG BABY של המעצבת סוזן לזר. השותפות נמשכה יותר משבע שנים, "ובשלב מסוים היה ברור שהלב של אחי כבר נמצא ביצירה של החברה הבאה, והוא לא הפסיק לחשוב על איך הוא יעשה את המהפכה שלו. החלטנו למכור את האחוזים שלנו. לשנינו עדיין לא היו אז ילדים, וזה היה עסק למען העסקים ולא למען הנשמה. היום אנחנו יודעים שהסוד לחיי עבודה מאושרים נמצא בלעשות משהו שמרגש אותך".
ב־2010 הוקמה WeWork, חברת נדל"ן שמשכירה מתחמי משרדים משותפים, באווירה מעוצבת נוטפת סקס־אפיל ותחת ערכים של קהילתיות ושיתוף פעולה בין יזמים. החברה מחזיקה כרגע ב־52 בניינים ברחבי העולם (מתוכם שלושה בישראל), יותר מ־20 סניפים, 1,200 עובדים ו־30 אלף שוכרים.
"אח שלי דיבר כבר בגיל 16 על העסק שהוא מנהל היום", מספרת נוימן בשיחה טרנס־אטלנטית. "הוא למד מינהל עסקים ארבע שנים, היה לו רעיון ספציפי והוא כתב את עבודת הסיום שלו על גרסה של העסק שיש לו היום. זה נכון שאני הבאתי אותו לניו יורק ועזרתי לו בהתחלה להכיר אנשים, אבל ההצלחה שלו נובעת מכך שהוא חכם והוא מכונת עבודה".
מה את חושבת על ההצלחה האדירה שלו?
"קשה לי מאוד להסביר הצלחה כזאת. הוא מפוקס על המטרה ועובד כבר עשר שנים שעות על גבי שעות. רבקה, בת הזוג שלו (מפיקת הסרטים רבקה פאלטרו, שהיא גם לגמרי במקרה בת דודה של גווינת' פאלטרו, א"מ), יושבת בחבר המנהלים, והיא המצפון של החברה".
למה את לא עובדת איתו?
"אני מאוד מאמינה במה שאחי עושה ובאיך שהוא משיג את המטרות שלו, אבל לא בטוחה שזה הנתיב בשבילי. אח שלי, כפרה עליו, חמוד מאוד, והדלת שלו תמיד פתוחה בפניי, אבל זו החלטה רצינית לעבוד שם. בעלי עובד בשביל אחי, ועובד קשה מאוד. הוא מייצג אותי שם מבחינת המשפחה".
לך לא בא להיות חלק מההצלחה?
"אני חלק מזה. כולנו חלק מהכל".
בטח שואלים אותך עכשיו האם את ואחיך חיים כמו מיליארדרים.
"דווקא לא. הרבה אנשים שואלים איך אדם מסתדר, האם הוא מוצא זמן לעצמו. מתעניינים מה עובר רגשית על בנאדם בתהליך כזה. כולם מבינים שהחברה של אחי מאוד גדלה ועושה דברים מטורפים, אבל היא עדיין בשלבים הראשונים שלה. כולנו, גם אחי, חיים באופן הרבה יותר צנוע ממה שהיינו יכולים, וזה בכוונה. אני גרה בברוקלין, אוהבת לגדל את הבת שלי פה, ואנחנו לא נעבור חזרה למנהטן כל כך מהר".
אמא טוטאלית
קצת קשה לדמיין את נוימן בתפקידה החדש כאמא. אולי משום שהיא חקוקה בתודעה הציבורית כנערה ג'ינג'ית נצחית - משעשעת, מבריקה ובעיקר קפיצית. מה הקשר בינה לבין הנקה? "אני בדיוק גומלת אותה", צוחקת נוימן, "הלילה היא אכלה בפעם הראשונה מבקבוק".
בדרך אל ההורות היא עברה כמה תחנות הכרחיות, כמו זכייה בתואר "נערת השנה" בגיל 15, קמפיינים ברחבי העולם ועבודה בדוגמנות בניו יורק מגיל 16 עד 26 (עם הפסקה קצרה בפריז). בשלב מסוים החלה לשלב את הדוגמנות בעבודה כדי־ג'יי במסיבות ("אלה היו ימי הולדת של סלבריטאים שרוצים דוגמנית, והייתה לי גישה כי הכרתי את כל היחצנים הגדולים"). ב־2011 חזרה ארצה, הייתה שותפה כאן בבר, דיגמנה, תיקלטה ובילתה זמן איכות עם המשפחה - כולל האח והאחות הצעירים שלה ושל אדם, שנולדו להוריהם לאחר הגירושים.
החיים החדשים שלה החלו בהזמנה שגרתית לארוחת ערב. נוימן הצטרפה לחברים במסעדה תל־אביבית, אבל גילתה שכולם מדברים על נושאים שמעניינים אותה כשלג דאשתקד: תינוקות, עגלות וחיתולים. היא לא דמיינה שתכף ייכנס פנימה מי שיהפוך גם אותה למי שמדברת על הנקה בתשוקה יוקדת. אבל אלה העובדות: אבי יחיאל, בלם נבחרת ישראל לשעבר, אז עדיין שחקן בשלהי הקריירה שלו בהפועל באר שבע, הצטרף לשולחן עם חבר שלו.
"כשאבי הגיע למסעדה עם חבר הוא אמר, 'רק רצינו להגיד היי, ואנחנו הולכים'", היא מספרת. "אני זוכרת שאמרתי לו, 'מה פתאום, אתם לא הולכים לשום מקום'. לקח חודש עד שיצאנו לדייט הראשון, ואחרי שבוע כבר עברתי לגור אצלו. אחרי 11 חודשים התארסנו, אבל חתונה הייתה חלק מהשיח שלנו על ההתחלה, כולל בדיחות על השמות של הילדים שלנו".
איך את מסבירה את החיבור שלכם?
"הזוגיות שלנו עובדת כי דיברנו פתוח מהרגע הראשון. תמיד הייתי עוקצת, פרובוקטיבית ומתחכמת, ועם אבי המסיכות פשוט לא היו שם. הוא כל כך אמיתי, שאת מרגישה נורא מטופשת להיות לא אותנטית איתו. יש בו משהו שקט. הוא גורם לך לשים מראה מול עצמך כל הזמן".
באוקטובר 2012 השניים ניצבו תחת החופה, וכעבור שנה עזבו לניו יורק. מאז הם שם, ומתגוררים בשכונת קרול גרדנס הבורגנית בברוקלין. "אבי הוא הסיבה שנשארתי בארץ כל כך הרבה זמן", היא מודה. "הוא לא היה בטוח שהוא רוצה לעבור לניו יורק, הוא רצה לראות אם זורם לו, ואני הבטחתי שאם הוא לא ירצה להישאר - נחזור תוך שנה".
למה רצית לחזור לניו יורק?
"כי לקיבוץ בנגב אני כבר לא אחזור. הילדות שהייתה לי בניר־עם כבר לא עומדת לרשות הילדים שלי. אנשים בניו יורק שואלים אותי איפה זה, ואני עונה, 'נכון בחדשות אומרים שנפלו טילים בשטח פתוח? אנחנו זה השטח הפתוח'. יש בי געגוע לתקופה שגרנו שם, לפשטות של הילדות. אבל השגתי כל כך הרבה, ובעמל כל כך רב, שאני לא יכולה לוותר על זה בקלות".
לפני חצי שנה, כאמור, נולדה ניקה־נעמי, שקיבלה, אם לשפוט לפי התמונות מהאינסטגרם של נוימן, את הגנים המצוינים של הוריה. נוימן היא היום אמא במשרה מלאה, "ואני אמא מאוד טוטאלית", היא מודה. "היום אני רוצה להיות יותר זמן בבית, וזו זכות גדולה לגדל את ניקה ככה. לא לכל הזוגות יש אפשרות כזו".
מה האימהות לימדה אותך עד עכשיו?
"שאני יכולה לדפוק את הזרת ברגל יותר חזק ממה שדפקתי אי פעם, ולא להוציא צליל מהפה כי יש לי תינוקת ישנה ביד. הדמעות אמנם זלגו, אבל בשקט. למדתי לחיות את הרגע: אין מחר ואין מה יהיה בעוד שעתיים. יש עכשיו צרכים של יצור מדהים, שזקוק לך. לפני ניקה, הטלפון שלי היה יכול להיות פתאום כבוי לכמה ימים. זה נגמר. זה כבר לא מגניב שאי אפשר להשיג אותי. הילדה היא לא רק שלי, היא של המשפחה ואני הערוץ אליה, ואני צריכה לכבד את האנשים שמסתמכים על החיוך של ניקה".
מי עוזר לך עם טיפים ועצות?
"אני דודה של ארבעת הילדים של אחי (הגדולה בהם בת ארבע וחצי, א"מ), אז ברור שקיבלתי טיפים מרבקה, אשתו. היא נותנת לי את כל העצות שמישהי שנהייתה אמא לפנייך יכולה לתת, וכמובן, בגדים מיד שנייה. גם חברות נתנו לי, אבל לקבל מהמשפחה זה מרגיש אחרת".
נראה לך שתחזרי לעולם העסקים?
"נכון לעכשיו, לא. הציעו לי כמה דברים מעניינים מאוד, אבל בעיקר בתחומי האופנה והביוטי. שלא תטעי, יש לי ארון מוגזם ואני הכי אוהבת להתלבש לאירוע, אבל זה לא משהו שיכול לספק לי תוכן. כרגע אני בשלה לקראת השלב הבא בחיי, אבל אני עוד לא יודעת מהו. לאורך השנים למדתי קבלה ובודהיזם, ובתקופה הזו אני מתרכזת ב'עכשיו' של הבודהיסטים. וזה אומר להיות האמא הכי טובה שאני יכולה להיות".
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
>>> להורדת האפליקציה החדשה של "לאשה"
