ביום חמישי שעבר התקיים בשנקר טקס הכרזת הזוכים בתחרות ארגמן של מיזם 929 לקריאה מחודשת של התנ"ך, אשר הזמינה מעצבי טקסטיל להציע פרשנות אישית ומקורית לסיפור, רעיון או דמות מקראית מספרי הנביאים, ולזכות במלגה בסך 10,000 שקל. עשרים פרויקטים הגיעו לגמר: עשרה של מעצבי טקסטיל פעילים, עשרה של סטודנטים משנה ג' במחלקה לטקסטיל בשנקר, מקורס שהוקדש לנושא בהנחיית אמנית הטקסטיל גלי כנעני (העבודות שהשתתפו בתחרות יוצגו עד 14 באפריל בגלריית שנקר, בניין מיטשל, ידע-עם 8, רמת גן. שעות פתיחה: א'-ה' 20:00-16:00).
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
אלא שעל הבמה התברר כי הפרס הראשון יחולק בין שניים: מעצב הטקסטיל חוסה רולנדו פרננדס, ומורתו לשעבר, דליה ברקי, מרצה במחלקה לטקסטיל בשנקר ואמנית טקסטיל נודעת. הרב לאו, העומד בראש מיזם 929, הסביר לקהל כי שני הפרויקטים זכו לניקוד זהה על ידי חבר השופטים, ולכן הוחלט להגדיל את הפרס ולחלקו שווה בשווה בין השניים: 7,000 שקל לכל זוכה. "שתי העבודות מציגות שתי קריאות שונות בתנ"ך", הסביר לאו. "עבודה אחת מבטאת קריאה קונקרטית ומציגה עשייה מושלמת של טקסטיל", אמר וכיוון לברקי. "השנייה מופשטת, מתפרצת, ממש נופלת עליך מתוך ההוויה וקיומו של האדם", הגדיר לאו את העבודה המרגשת ביותר בתחרות, מעשה ידיו של הצעיר בן ה-35 מהרצליה, שהתמקד בסיפורו של שמשון הגיבור, שלדבריו מתאר גם את סיפור חייו האישי.
"אני מאוד מחובר לכוח הפיזי והרגשי של שמשון הגיבור", הוא מספר נרגש בשיחה עם Xnet דקות ספורות לאחר הזכייה. "להישרדות שלו יש השפעה מאוד משמעותית על החיים שלי. לפעמים אני מסתכל במראה ורואה אותו. לכן החלטתי לבנות פרויקט סביב החוויה שהוא עובר, ולהביא את הטקסטיל למקום של כוח רגשי. אני מרגיש שאני כגיבור מחזק את עצמי, וחי כאילו כל יום זה היום האחרון שלי".
כשפרננדס מדבר על קשיים, אתם יכולים להיות בטוחים שהוא יודע על מה הוא מדבר. "תלאות החיים שלי יכולות לאכלס ספר שלם", הוא צוחק. פרננדס נולד בשנת 1981 בהוואנה, קובה, בקהילה יהודית של 1,500 איש בלבד, מתוך 11 מיליון אזרחים. אביו נפטר כשעוד היה ברחמה של אמו. בגיל 7 התייתם גם ממנה ונשלח להתגורר עם אחיו של האב המנוח. "הייתי בבית המשפט והייתי צריך להחליט היכן אני רוצה לחיות: עם האחים של אמא או של אבא. תחשוב על ילד בן 7 בבית משפט, זה לא פשוט", הוא אומר. בהמשך הוא מרחיב על ילדות לא קלה, חלקה בצל אלימות, עד שבגיל 17 עבר לפנימייה צבאית, שם שהה במשך שלוש שנים, ושנה נוספת באקדמיה צבאית בקובה.
"יש לי את כל האמביציה והרצון להגיע רחוק, אבל כמישהו שלא גדל בארץ ואין לו את הקשרים הנכונים או עזרה מהמשפחה, זה לא תמיד קל. אני צריך לעבוד כדי לפרנס את עצמי. אם היה מתאפשר לי, הייתי רוצה להפוך את העולם למקום חיובי דרך חומר, צבע ודימוי, ולהביא אנרגיה חיובית דרך העבודות שלי"
בגיל 21 החליט לעלות לישראל. הוא החל ללמוד עברית באולפן, ולאחר מכן עבר להתגורר בקיבוץ רמת השופט שברמות מנשה. את השירות הצבאי העביר בנח"ל, ובהמשך יצא לקורס צלפים. במהלך אותו זמן חקר את השושלת המשפחתית שלו, ובאמצעות מכתבים משפחתיים שהביא איתו מקובה, מצא בני דודים מקרבה שלישית מצד אמו, איתם הוא נמצא בקשר.
בשנת 2007 החל את לימודיו במחלקה לטקסטיל בשנקר, וסיים כבוגר המחלקה בשנת 2011. מאז הוא עובד כמחסנאי בחברת ההלבשה הישראלית S.Wear, שאף סייעה במימון הוצאותיו על הפרויקט שהגיש לתחרות. "לא מצאתי עבודה במקצוע שלי. אני שומע מהרבה אנשים שאני אמן מבוזבז, אבל אני חייב לעבוד כדי להתפרנס", הוא אומר בהשלמה. "הייתי רוצה שמישהו ישקיע בי ויאפשר לי לעבוד כאמן בסטודיו. אם היתה לי תמיכה כלכלית, הייתי יכול ליצור דברים מורכבים יותר".
עבודת הטקסטיל של פרננדס היא יצירה אבסטרקטית המורכבת משלושה חלקים: שתי יריעות בד מאריג גולמי, כותנה ולייקרה בהדפס אבסטרקטי, אובייקט שנוצר בטכניקת מקרמה מבדים שאסף ברחוב ופירק לרצועות בד, וציור ממוחשב שהוצג ממוסגר תלוי על הקיר. "בחרתי בשלושה אובייקטים שונים שמביאים את כל היכולות שלי כאמן, והדרך הכי נכונה היתה דרך החומרים בהם השתמשתי", אומר פרננדס. "בנוסף, היה לי חשוב שהעבודה תייצג את האישיות שלי, את החיים שעברתי, ותיתן תחושה של חוזק ורגישות לצופה. שמשון הגיבור היה חזק ורגיש, ואני מנסה להיות חוסה הגיבור, זה שלא אכפת לו שום דבר בחיים. זה החיים או המוות - אבל יש בי גם את הצד של הרגישות והעדינות".
ישכילו קברניטי S.Wear אם ישתמשו בכישרון של פרננדס מחוץ לגבולות מחסני החברה, מכיוון שהוא יכול לתרום להם רבות דווקא בסטודיו לעיצוב. "יש לי את כל האמביציה והרצון להגיע רחוק, אבל כמישהו שלא גדל בארץ ואין לו את הקשרים הנכונים או עזרה מהמשפחה, זה לא תמיד קל", הוא אומר. "הייתי רוצה לפנות זמן לאמנות, אני צריך לעבוד כדי לפרנס את עצמי. אם היה מתאפשר לי, הייתי רוצה להפוך את העולם למקום חיובי דרך חומר, צבע ודימוי, ולהביא אנרגיה חיובית דרך העבודות שלי".
