מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים: קמפוס מחודש מוחק את ההיסטוריה

    הקמפוס הנודע של ביה''ס לטכנאי בזק, נכס אדריכלי חשוב בבירה, עתיד להימחק לטובת התרחבותה של מכללת עזריאלי. הבניין הראשון בקמפוס המתחדש כבר נחנך

    מיכאל יעקובסון

    |

    21.03.16 | 10:38

    בית הספר לטכנאי בזק במורדות המזרחיים של רמת בית הכרם. משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל זכה עליו להערכה ולפרסום רב (צילום: פאול גרוס, ארכיון אדריכלות ישראל)
    בית הספר לטכנאי בזק במורדות המזרחיים של רמת בית הכרם. משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון-גיל זכה עליו להערכה ולפרסום רב (צילום: פאול גרוס, ארכיון אדריכלות ישראל)
    סדרה של מבני כיתות, מעבדות, בתי מלאכה, אולם ספורט, חדר אוכל ופנימיות, שעוצבו בסגנון מודרניסטי מובהק, כסדרה של קופסאות מחופות באבן נסורה ובוהקת בשילוב אבן פראית (צילום: פאול גרוס, ארכיון אדריכלות ישראל)
    סדרה של מבני כיתות, מעבדות, בתי מלאכה, אולם ספורט, חדר אוכל ופנימיות, שעוצבו בסגנון מודרניסטי מובהק, כסדרה של קופסאות מחופות באבן נסורה ובוהקת בשילוב אבן פראית (צילום: פאול גרוס, ארכיון אדריכלות ישראל)
    האדריכלים המקוריים גרעו בעקביות מהמסה המרכזית, ויצרו קומות מפולשות וחצרות פנימיות, הנעדרות מהבניין החדש (צילום: פאול גרוס, ארכיון אדריכלות ישראל)
    האדריכלים המקוריים גרעו בעקביות מהמסה המרכזית, ויצרו קומות מפולשות וחצרות פנימיות, הנעדרות מהבניין החדש (צילום: פאול גרוס, ארכיון אדריכלות ישראל)
    רחבת מנוחה קומתית בבניין החדש. שטיח מקיר לקיר ומושבים רכים (צילום: טל ניסים)
    רחבת מנוחה קומתית בבניין החדש. שטיח מקיר לקיר ומושבים רכים (צילום: טל ניסים)
    כיתת לימוד ומרבץ לסטודנטים. צבעוניות עליזה ומתפרצת, בעיצוב האדריכלים פזית ואיתי שמוטר, סטיו אדריכלים (צילום: טל ניסים)
    כיתת לימוד ומרבץ לסטודנטים. צבעוניות עליזה ומתפרצת, בעיצוב האדריכלים פזית ואיתי שמוטר, סטיו אדריכלים (צילום: טל ניסים)
    מרפסות מאפשרות לסטודנטים ולסגל לצאת לצפות בנוף, לשאוף אוויר צח או לעשן סיגריה, מבלי להצטרך לרדת ולצאת מהבניין (צילום: טל ניסים)
    מרפסות מאפשרות לסטודנטים ולסגל לצאת לצפות בנוף, לשאוף אוויר צח או לעשן סיגריה, מבלי להצטרך לרדת ולצאת מהבניין (צילום: טל ניסים)
    את הקמפוס המקורי חצו שתי שדרות מקבילות להולכי רגל, מעל הקרקע ומתחתיה, עליהן החליטו האדריכלים לשמור. כך, גם היום אפשר לבחור איך להיכנס אל הבניין החדש: מרחוב פנימי החוצה את הקמפוס; או משדרה עליונה ופתוחה לשמיים, המובילה אל החצר וממנה אל מבואת הכניסה הראשית (צילום: טל ניסים)
    את הקמפוס המקורי חצו שתי שדרות מקבילות להולכי רגל, מעל הקרקע ומתחתיה, עליהן החליטו האדריכלים לשמור. כך, גם היום אפשר לבחור איך להיכנס אל הבניין החדש: מרחוב פנימי החוצה את הקמפוס; או משדרה עליונה ופתוחה לשמיים, המובילה אל החצר וממנה אל מבואת הכניסה הראשית (צילום: טל ניסים)

    הקמפוס של בית הספר לטכנאי בזק בירושלים, המשתרע על פני כ-40 דונם במורדותיה המזרחיים של שכונת רמת בית הכרם, זכה עם הקמתו ב-1968 להערכה ולפרסום רב. עכשיו הוא עתיד להימחק, בגלל בינוי חדש בשטח המשמש היום כקמפוס של "עזריאלי, מכללה אקדמית להנדסה ירושלים". כבר בתחילת שנת הלימודים האקדמית הנוכחית, נחנך הבניין הראשון שנבנה במסגרת תוכנית האב החדשה לקמפוס, כשלטובת הקמתו נהרס מבנה מעונות הסטודנטים של הקמפוס הישן.

     

    פרט בבניין המקורי. כסדרה של קופסאות מחופות באבן נסורה ובוהקת בשילוב אבן פראית (צילום: מיכאל יעקובסון)
      פרט בבניין המקורי. כסדרה של קופסאות מחופות באבן נסורה ובוהקת בשילוב אבן פראית(צילום: מיכאל יעקובסון)

       

      מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים הוקמה ב-1999, וקיבלה לידיה ב-2003 את כל שטח בית הספר לטכנאים שנסגר. היום לומדים כאן כ-2,000 סטודנטים והיא אמורה לצמוח בעתיד ל-3,500 סטודנטים. תוכנית האב החדשה שלה, הלוקחת בחשבון את צורכי התרחבותה, דוגלת בהריסת כל מבני הקמפוס הישן - למעט אחד. במקומם ייבנו בשלבים, בהתאם לאפשרויות המימון, שישה מבנים חדשים. הצמיחה מבורכת, אבל כשהדרך אליה כרוכה בפגיעה בנכס אדריכלי חשוב, ראוי היה, במיוחד במוסד אקדמי, לנהל על כך דיון משמעותי.

       

       

      הקמפוס המקורי: מודרניזם מובהק

       

      את הקמפוס המקורי של בית הספר תכנן משרד האדריכלים נדלר, נדלר, ביקסון, גיל, שזכה עליו בפרס ראשון בתחרות מתכננים. בשנות ה-60 וה-70 תכנן המשרד המיתולוגי שורה ארוכה של פרויקטים ציבוריים בבירה, כאלה שנצרבו בתודעה ומהווים הישג אדריכלי ברמה הלאומית - כמו תיאטרון ירושלים, הספרייה הלאומית, תיכון אורט בגבעת רם, תיכון הימלפרב ובית ספר בויאר במורדות שכונת בית וגן, והוסטל "בית גיורא" (שגם הוא מיועד להריסה ללא כל דיון ציבורי).

       

      הקמפוס המקורי של בית הספר לטכנאי בזק כלל סדרה של מבני כיתות, מעבדות, בתי מלאכה, אולם ספורט, חדר אוכל ופנימיות, שעוצבו בסגנון מודרניסטי מובהק, כסדרה של קופסאות מחופות באבן נסורה ובוהקת בשילוב אבן פראית.

       

      המקור: בית הספר לטכנאי בזק, בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון-גיל. עיריית ירושלים לא חשבה לשמר אותו (צילום: פאול גרוס)
        המקור: בית הספר לטכנאי בזק, בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון-גיל. עיריית ירושלים לא חשבה לשמר אותו(צילום: פאול גרוס)

         

        את תוכנית האב החדשה ואת המבנים שייבנו על פיה מתכנן משרד האדריכלים קולקר, קולקר, אפשטיין (אדריכלים אחראים: רנדי אפשטיין ולוטן רוטמן). גם הוא משרד ותיק ובעל שם, שתכנן, בין השאר, את תוכניות האב לאוניברסיטת תל אביב ולמכללת ספיר, את בניין מדעי המחשב באוניברסיטה העברית, ולאחרונה השלים את אחד מפרויקטי הבנייה השאפתניים - קריית ההדרכה של צה"ל בנגב. האדריכל רנדי אפשטיין מודה כי הקמפוס המקורי היה "פרויקט נהדר". אך לדבריו, "הוא לא התאים לתקופתנו, וקשה היה להפוך אותו לבניין טכנולוגי".

         

        המזמין ביקש בניין גמיש לשינויים

         

        הבניין החדש שנחנך בקמפוס, בניין הכיתות המרכזי שלו, שעלות הקמתו כמעט 100 מיליון שקלים, מתנשא לגובה שש קומות: שלוש מעל מפלס הקרקע ושלוש מתחתיו, שבשתיים מהן גם חניון ל-130 כלי רכב. "הרעיון של הבניין פשוט", מסביר אפשטיין. "המזמין ביקש שהוא יהיה גמיש לשינויים כך שבעתיד אפשר יהיה להכניס אליו, בין השאר, מעבדות פארמה". לכן בחרו האדריכלים לבסס את התכנון על מודול (שימוש במידות קבועות) של 8.40 מטרים ותקרות בעובי של 40 סנטימטרים - מידות שמאפשרות להרחיב ולצמצם את שטחי הכיתות והאולמות בלי להיתקל בעמודים או קירות תומכים שאותם לא ניתן להזיז.

         

        הכיתות ניתנות להגדלה ולצמצום בלי להיתקל בעמודים או בקירות תומכים (צילום: טל ניסים)
          הכיתות ניתנות להגדלה ולצמצום בלי להיתקל בעמודים או בקירות תומכים(צילום: טל ניסים)

           

          בבניין 12 אלף מטרים רבועים בנויים, וכל אחת מקומותיו, למעט קומות החניון, מבוססת על גרעין ובו מעליות, שירותים ומבואה מרווחת, המשמשת כסוג של חצר סגורה להנאת הסגל והסטודנטים. כל אלה צמודים לחזית הדרומית, שעוצבה עם אלמנט הצללה המגן על רחבות המנוחה. החזית הצפונית, שאליה צמודים האולמות וכיתות הלימוד, עוצבה כמשטח חלק. בשני קצות הבניין, המזרחי והמערבי, מוקמו מרפסות המאפשרות לסטודנטים ולסגל לצאת לצפות בנוף, לשאוף אוויר צח או לעשן סיגריה, מבלי להצטרך לרדת ולצאת מהבניין.

           

          אופיו התיבתי והנקי של הבניין החדש הושג, בין השאר, באמצעות חיפויו בלוחות בטון בשילוב לוחות אבן ממחצבות מצפה רמון. את הקווים הישרים שלו מרכך במידת מה גרם מדרגות מעוגל עם חלונות סרט אופקיים.

           

          הנוף מאחת המרפסות. לצאת ולהתאוורר בלי לצאת מהבניין (צילום: טל ניסים)
            הנוף מאחת המרפסות. לצאת ולהתאוורר בלי לצאת מהבניין(צילום: טל ניסים)

             

            אם משווים את חזיתות הבניין החדש לחזיתות המבנים המקוריים, קשה שלא לזהות הבדלים. על אף שבשני המקרים עוצבו גושי הבניין בצורת תיבות, במבנים הוותיקים העיסוק בהיבטים של בהיר וכהה, אטום ושקוף ואופן הטיפול באבן היו עשירים ומוצלחים יותר. המבנים גם לא היו תיבתיים לחלוטין. האדריכלים המקוריים גרעו בעקביות מהמסה המרכזית, ויצרו קומות מפולשות וחצרות פנימיות, הנעדרות מהבניין החדש.

             

            הבניין החדש. לא מגיע לרמתו של קודמו (צילום: טל ניסים)
              הבניין החדש. לא מגיע לרמתו של קודמו(צילום: טל ניסים)

               

              עיצוב הפנים בבניין החדש, שעליו הופקדו האדריכלים פזית ואיתי שמוטר מ"סטיו אדריכלים", מאופיין בצבעוניות עליזה ומתפרצת: כתום, כחול וירוק בהיר מופיעים בקירות, בדלתות, בריהוט ובשילוט ובולטים על רקע גווני האפור והחום בהיר של הבניין. על עיצוב הנוף המחודש הופקד "סטודיו אורבנוף", שבחר לכסות את החצר בדק עץ שעליו פזורים מושבי בטון.

               

              שדרות הכניסה המקוריות נשמרו

               

              בשונה מהבנייה הארצישראלית, המלווה בדרך כלל את השיפוע הטבעי של הגבעות והעמקים, בקמפוס המקורי הקימו האדריכלים מעין במה עצומה, מישורית, שעליה נשתלו המבנים, תוך ניצול השטחים התת-קרקעיים שנוצרו הודות להגבהה וליישור השטח. המבנים החדשים שעתידים להיבנות בקמפוס "יושתלו"בהעמדה דומה להעמדת המבנים המקורית.

               

              את הקמפוס המקורי חצו שתי שדרות מקבילות להולכי רגל, מעל הקרקע ומתחתיה, עליהן החליטו האדריכלים לשמור. כך, גם היום אפשר לבחור איך להיכנס אל הבניין החדש: מרחוב פנימי החוצה את הקמפוס; או משדרה עליונה ופתוחה לשמיים, המובילה אל החצר וממנה אל מבואת הכניסה הראשית לבניין. לא רק השדרות נשמרו. במבנה הכיתות המרכזי הישן, הבניין היחיד שלא ייהרס, יישמר ריצוף הטראצו האדום המקורי. "יש בזה סוג של נוסטלגיה יפה", אומרת שלומציון בן-לולו, מנכ"לית המכללה, המובילה ומקדמת את מפעל הבנייה הגדול שלה בקמפוס. "באמצעות האדריכלות החדשה", היא מוסיפה, "ניסינו לשמר את החום והאישיות שיש למקום ברמה המנטלית, עם כל הקלישאה שבדבר".

               

              כך הורסים נכס אדריכלי. פירמידות הברזל והזכוכית המפורסמות נהרסות (צילום: מיכאל יעקובסון)
                כך הורסים נכס אדריכלי. פירמידות הברזל והזכוכית המפורסמות נהרסות(צילום: מיכאל יעקובסון)

                 

                את החום והאישיות מנסים לשמר, אך לא את פניני האדריכלות. על אחד מגגות המבנים המקוריים נבנו פירמידות ברזל וזכוכית מחוסמת, שנועדו להחדיר למבנה אור טבעי, אך כשהחדרים כוסו בתקרות אקוסטיות, האור כבר לא חדר אליהם. על הגג הועמסו מערכות מיזוג אוויר, שהרסו חלק מהפירמידות וחסמו גם הן את קרני האור. היום שרדו רק פירמידות ספורות, והן לא מתפקדות.

                 

                הבניין הבא בקמפוס: מגדל בן 18 קומות

                 

                במבואת הבניין המרכזית מוגשת לבאים תצוגה היסטורית של אתר הקמפוס, שנפתחת בתחילת המאה ה-20 ומגיעה עד היום. כך אפשר ללמוד שנזיר יווני אורתודוקסי ממנזר המצלבה, הקים כאן לפני מאה שנה חווה חקלאית ונטע בשוליה עצי פרי (חלקם שרדו עד היום). הנזיר נהרג מפגז שפגע במנזר במלחמת העצמאות, והקרקע החליפה ידיים.

                 

                התצוגה ההיסטורית. האוצרת מדלגת על שכבות היסטוריות, וגם על הבניין המקורי (צילום: טל ניסים)
                  התצוגה ההיסטורית. האוצרת מדלגת על שכבות היסטוריות, וגם על הבניין המקורי(צילום: טל ניסים)

                  ממוסד אקדמי מותר לדרוש סקירה שאינה מדלגת על פרקים היסטוריים בעלי משמעות

                   

                  אבל בתצוגה, שאצרה בהתנדבות פרופ' רות קרק מהאוניברסיטה העברית (ומתבססת על מאמר שהשתתפה בפרסומו בכתב העת "עתמול"), יש דילוג על שכבות היסטוריות בתולדות המקום. מי היה כאן לפני הנזיר? (תושבי הכפר הערבי עין כרם), מה הוקם בשטח לאחר הסתלקותו? (בית ספר לטכנאי בזק). "האמת שבבזק לא עסקתי", מודה קרק, "זה מחקר בפני עצמו והייתי שמחה ללמוד". לגבי זהותו של בעל הקרקע שקדם לנזיר, היא אומרת כי "הפטריארכיה היוונית בקושי נותנת פרטים ולכן לא יודעים ממי הנזיר קנה את הקרקע". ממוסד אקדמי מותר לדרוש סקירה שאינה מדלגת על פרקים היסטוריים בעלי משמעות.

                   

                  מכל מקום, בימים אלה פרסמה המכללה מכרז קבלנים להקמת הבניין השני החדש בקמפוס, מגדל שייתנשא לגובה 18 קומות וישמש מעונות סטודנטים, עם כ-400 מיטות. בנייתו צפויה להסתים ב-2019. בנייתם של שאר המבנים החדשים תלויה, כאמור, באפשרויות המימון, ובהנהלת המכללה מקווים שתוך עשר שנים תושלם בנייתו של הקמפוס החדש.

                   

                  מעיריית ירושלים נמסר כי "המבנה במכללת עזריאלי אינו נכלל ברשימת המבנים המיועדים לשימור ולכן לא נדרש אישור מחלקת השימור, או דיון ציבורי בהריסה, כתנאי להוצאת ההיתר".

                   

                   

                   
                  הצג:
                  כל התגובות לכתבה "מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים: קמפוס מחודש מוחק את ההיסטוריה"
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד