גיל 4 - מתחילה לרקוד בלט
"עד גיל 12 רקדתי בלט בסטודיו בראשון לציון. גילמתי את הנסיכה ב'מפצח האגוזים' והופעתי עם הפילהרמונית של ראשון. אני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי למשכן לאמנויות הבמה בגיל 10 ואמרתי לעצמי 'וואו'. ידעתי שבלט זה נהדר, אבל הבמה היא זו שהקסימה אותי".
גיל 6 - מצרפת גם התעמלות אמנותית
"נורא רציתי להיות מתעמלת אמנותית. זה היה נראה לי ספורט מדהים, עם הכדור והסרט והגמישות, אבל ההורים שלי היו נגד כי אמרו להם שזה פוגע בגדילה וגם כי הייתי ילדה קצת מופרעת והם פחדו שאפצע. בסוף שכנעתי אותם שאצטרף לנבחרת ההתעמלות של בית הספר. לא הייתי נדיה קומנצ'י, אבל השקעתי בזה המון, כולל תחרויות ואימונים פעמיים בשבוע".
גיל 12 - מקימה להקת מחול בית ספרית
"בכיתה ז' עזבתי את הבלט ועברתי לג'אז. במקביל אני ועוד כמה חברות החלטנו שבית הספר צריך להקת מחול משלו. יחד עם המורה לספורט הקמנו להקה שנדחפת לכל טקס. היינו מתאמנות במקלט, בונות כוריאוגרפיה, מתאימות מוזיקה, יוצרות תלבושות. היינו להיט".
גיל 15 - מתקבלת למגמת מחול בתיכון
"הייתי אמורה ללכת לתיכון קרוב לבית עם החברות שלי, אבל שמעתי שיש בגימנסיה הריאלית מגמת מחול. מכיוון שיש שם גם מגמת כדורסל, מיד הצטרפתי לקבוצת המעודדות של בית הספר, וזה סלל לי את הדרך לקבוצת המעודדות של מכבי תל אביב".
גיל 16 - מצטרפת לקבוצת המעודדות של מכבי תל אביב
"זו הייתה הגשמת חלום, תקופה נהדרת של שנתיים. יש לך 45 שניות של פסק זמן שבהן את צריכה לזהות את השריקה של השופט, לרוץ למגרש, לעשות את הנאמבר ולרוץ בחזרה. כל השבוע מתאמנים, ואז ביום חמישי בערב מתייצבים באיצטדיון. בתקופה ההיא מכבי היו בשיאם. כשהם היו מנצחים המעודדות היו מרימות אותי, ואני בשפגט הייתי מרימה דגל גדול ממני. זה היה מדהים".
גיל 17 - מבקרת לראשונה בחדר כושר
"כשיצאתי עם 'סופרסטאר' הפסקתי עם כל הפעילויות. הייתי רגילה לעבוד פיזית המון שעות בשבוע, ופתאום לא עשיתי כלום, רק התרכזתי בקריירה. אז הבנתי שאני חייבת לשמור על הכושר וביקרתי בחדר הכושר בפעם הראשונה בחיי. לא אהבתי את זה. כל חיי הייתי רגילה להיות בקבוצה, וזה היה חסר לי מאוד. ניסיתי גם אימונים אישיים, אבל זה לא סיפק אותי".
גיל 18 - מגלה את אימון ה־Outdoor
"אחרי המון ניסיונות עם מאמני כושר הכרתי מאמן יוצא סיירת מטכ"ל שהוציא אותי לדיונות של ראשון והריץ אותי בהן. עשיתי איתו אימון Outdoor, אימון פונקציונלי שמתבצע בחוץ ומשלב ריצה עם תרגילי כוח ואביזרים. זה מאוד גירה ועניין אותי".
גיל 19 - מקימה חדר כושר ביתי
"בתקופת הצבא היה לי קשה יותר להתמסר למאמן אישי, ובמקביל המופע שלי גדל. פתאום הייתי צריכה לשיר ולרקוד על הבמה 50 דקות, ומצאתי את עצמי חסרת נשימה. הכנסתי הליכון לחדר של אחותי, שכבר עברה לגור מחוץ לבית, ועשיתי לי מיני חדר כושר. כל יום הייתי קמה בשש בבוקר, עולה על ההליכון ורצה תוך כדי שאני שרה את הליין־אפ. ככה הייתי מאמנת גם את הגוף וגם את הסרעפת".
גיל 21 - מגלה את הביקראם יוגה ואת ה־TRX
"את הביקראם יוגה גיליתי בחופשה בניו יורק, ומאוד אהבתי את זה בגלל האתגר של עמידה בחום. כשחזרתי לארץ הכרתי מאמנת בשם אורטל נצר והיא חשפה אותי ל־TRX. הייתי בין הראשונות בארץ שניסו את זה. בשלב מסוים גייסנו קבוצה של מתאמנות, והיום אנחנו שמונה בנות שמתאמנות בקביעות כבר שבע שנים. אנחנו גם חברות ויוצאות לדרינקים ביחד".
גיל 23 - רצה מרתון (אבל במקצה של 10 ק"מ)
"השתתפתי במרתון תל אביב, וזו הייתה חוויה מיוחדת מאוד. לקחתי מאמנת ריצה שהייתה אמורה לרוץ איתי את המסלול של 10 קילומטר, אבל היא נשברה באמצע ופשוט התאיידה. אני זוכרת את עצמי בפארק הירקון מוקדם בבוקר, חשוך לגמרי מסביב, ואני רצה לבד. אחרי זה ניסו לשכנע אותי לרוץ מרחקים גדולים יותר כמו 21 קילומטר, אבל אני לא בעניין. היום אני רצה פעם־פעמיים בשבוע עם קבוצת ריצה".
גיל 27 - מתוודעת אל ה־Surfset
"צפיתי עם בעלי בתוכנית האמריקאית 'הכרישים'. היו שם זוג יזמים ספורטאים, והם הציגו מכשיר כושר בשם Surfset שבנוי מגלשן עם שלושה כדורי אוויר מתחתיו. התלהבתי והתחלתי לעקוב אחרי זה. בשלב מסוים נסעתי לניו יורק ונכנסתי שם לשיעור, והתחושה שהייתה לי כשעליתי בפעם הראשונה לבורד הייתה 'מה זה? זה מטורף!'. התנועתיות שונה מכל דבר אחר שעשיתי עד אז. שם התחיל המסע שלי. בעלי חן, שהוא רואה חשבון, אמר לי: 'את רוצה? זה שלך!' וכך היה".
גיל 28 - הופכת למאמנת כושר
"התחלתי לעשות סאפ כדי להבין טוב יותר את הגלשן, ובמקביל נרשמתי ל'ג'ימנסיה', קורס מאמני כושר במכון וינגייט שנמשך שלושה חודשים מהבוקר עד הערב. זה היה מדהים. אחרי שנים של אימונים פתאום הבנתי את האנטומיה והפיזיולוגיה של הגוף. נשאבתי לזה. היו כאלה מסביבי ששאלו מה רוני סופרסטאר עושה פתאום בווינגייט, אבל סיפרתי להם שיש שיטת כושר חדשה שאני רוצה להביא לארץ, והם נסחפו בהתלהבות שלי".
גיל 29 - משתלמת כמאמנת Surfset
"עברתי בניו יורק קורס הכשרת מדריכי Surfset. זה דרש שתי נסיעות לשם, שעות של צפייה בסקייפ ומבחנים שהייתי צריכה לעבור. בסיום הקורס הזמנתי את איתי תורג'מן, שהוא חבר, להיות המתאמן הראשון שלי. קרעתי אותו, ואז הוא הודיע לי שהוא רוצה להיות חלק מזה. היום הוא השותף שלי ושל בעלי בייבוא של הגלשן".
גיל 30 - עובדת על מכון כושר משלה
"שנה אחרי שהתחלנו, מדריכים שלנו כבר מעבירים שיעורים ב'הולמס פלייס' וב'גרייט שייפ'. אני מעבירה שלושה שיעורים בשבוע וגם מכשירה מדריכים בשיטה. אני מרגישה שזה כמו מופע. אנחנו כבר 150 מדריכי Surfset בכל הארץ, כולל באילת. עכשיו החלום שלי להקים סטודיו משלי שמוקדש אך ורק לשיטת האימון הזאת, ואני עובדת על זה בכל המרץ".
הכרובית של רוני
מרכיבים
- 1 ראש כרובית
- 1/4 כוס שמן זית
- 1 כפית מלח גס
אופן ההכנה
- מחממים תנור ל-200 מעלות.
- מניחים את הכרובית הפוכה בסיר בשלמותה.
- מוסיפים מים רותחים ומבשלים במשך עשר דקות, עד שהיא מתרככת מעט.
- מקררים, מושחים בשמן זית בנדיבות, מפזרים מלח גס ומכניסים לתנור.
- אופים רבע שעה ומגישים.
ועוד חמש קטנות...
- היא למדה לבשל בזכות בעלה. "כשרק הכרנו הייתי מבשלת כל כך גרוע, והוא היה מחמיא לי ומדרבן אותי להמשיך. היום אני מבשלת כל יום. אני מכינה שקשוקה טבעונית מאוד טעימה ומתעסקת הרבה עם סייטן, טופו, אורז בר וקינואה".
- היא לא נוגעת במוצרי חלב. "לפני כמה שנים נעשיתי צמחונית. בעקבות זה התחלתי לאכול המון מוצרי חלב. היו לי כאבי ראש ובטן, עד שגיליתי שפיתחתי רגישות ללקטוז. היום אני לא אוכלת בשר, מוצרי חלב וביצים, אבל אני כן אוכלת דגים".
- היא ממשיכה לעבור שיעורי פיתוח קול. "המורה שלי היא המסאז' לנפש שלי. אני לא מוותרת על המוזיקה בחיי, ואצלה אני שרה וגם כותבת".
- היא כבר לא עושה דיאטות. "כשהייתי נערה הייתי עסוקה במשקל, ובשנים האחרונות פשוט שחררתי והוצאתי את המשקל מהבית. הכלל שמנחה אותי: להתייחס לעצמי כמו נסיכה. לא לאכול מה שלא טעים לי, ולא ג'אנק ואוכל נחות. זה עובד מצוין".
- היא בטיפול פסיכולוגי כבר שנתיים. "הפסיכולוג שלי מראה לי את הדרך ומסדר לי דברים בראש. זה נחמד שיש לי עוד שותף לדרך שהוא רק שלי, ולו אני מספרת את כל הסודות"
