אפשר להתווכח שעות על אבחון של הפרעת קשב וריכוז, על בעד ונגד ריטלין, אבל מה עם "היום שאחרי"? הילד כבר אובחן עם קשיי קשב וריכוז ואתם החלטתם לתת לו ריטלין ,אבל מה הלאה? מה אפשר לעשות כדי שבעיות קשב וריכוז לא יהיו תעודת הזהות של הילד שלכם?
פגשתי אמא אחת שפתחה את השיחה כך: "יש לי ילד ADHD", שאלתי אותה: "ואיך קוראים לו לילד ADHD שלך?" אני פוגשת הורים שהקשב והריכוז הופכים להיות תעודת הזהות של הילד שלהם. הם החליטו שה-ADHD הוא הסיבה לכל הקשיים של הילד - וזה לא בהכרח כך! ההצעה שלי היא להסתכל על ADHD כעל תכונת אופי, ממש כאילו הילד שלכם מנסה להגיד לכם משהו והוא אומר את זה דרך הקשב והריכוז שלו.
נכון, יש לילדי קשב וריכוז קשיים – יש קושי במטא קוגניציה (בדיבור על תהליכים מחשבתיים), בהבנה והפנמה של משימה רב שלבית, בשמירה על סבלנות וארגון פנימי, אבל: האם היחסים שלו עם אחיו הקטן קשורים רק לזה? האם הקללה שאמרה לך אתמול קשורה? אולי מדובר במשהו אחר בכלל?
כאשר מסתכלים על הקשב והריכוז בתור חלק מהאישיות של הילד ולא בתור הסיבה לכל הקשיים שלו, אפשר לפגוש את הילד עצמו ואת האמת שלו. ילדי ADHD אולי אומרים את האמת בפנים, אבל זו עדיין האמת שלהם. כדאי ומומלץ להקשיב לזה ולא לחכות שהילד יירגע עם התרופה.
סיפור מהקליניקה
בבית ספר מסוים כאן בארץ מתחיל היום ב"מסדר ריטלין", במסגרתו המורה בודק שכל מי שצריך ריטלין, אכן לקח אותו ורק אז מתחיל את השיעור. נער בן 14 שלומד באותו בית ספר הגיע אלי לשיחות וטיפול רגשי. במהלך הטיפול, הוא המשיך לקחת ריטלין מדי יום, אך במקביל השתפר הביטחון העצמי שלו והנוכחות שלו בכיתה. באחת הפעמים ניגשו אליו שני חברים לכיתה ואמרו לו בחשדנות: "הפסקת לקחת ריטלין? כי אתה מדבר יותר מדי ומרשה לעצמך לענות למישהו שמעליב אותך..." ואני שואלת לאן הגענו אם ילדים מזהים דיבור וביטחון עצמי כסימן להפסקת ריטלין? אם אפילו נערים מקשרים בין ריטלין ל"זומביוּת" ותגובות פסיביות.
חשוב לי להדגיש – אני לא בעד או נגד ריטלין. יש ילדים שהריטלין עושה להם פלאים לביטחון העצמי ולהשתלבות החברתית ויחד איתם, יש כאלה שלא.
אז מהן המתנות שמקבלים יחד עם ה-ADHD?
1. יצירתיות ברמה גבוהה
ילדי קשב וריכוז הם ילדים שרואים את העולם אחרת. בציורים שלהם אפשר לראות ואריאציות מקוריות מאוד, המצאות של אלמנטים ושפה ציורית עשירה.
2. רגישות גבוהה
חלקם יציירו בקווים עדינים ודקים, שיעידו על היותם רגישים במיוחד ובעלי אינטואיציות מפותחות. חלק מקשיי הריכוז שלהם נובעים בדיוק מזה - הם שמים לב לכל דבר ודבר - רגישים מצד אחד וחסרי שקט מצד שני.
3. חברותיות מפותחת
כן, כן. גם ההיפר אקטיביים מביניהם – אוהבים את הגיוון החברתי וילדים אחרים אוהבים את הכריזמה שלהם. דווקא הקשב והריכוז עוזר להם ליצור קשר במקביל עם מספר ילדים ובציורים אפשר יהיה לראות הרבה קישורים בין האלמנטים השונים בדף (הציור למעלה).
4. אוהבים שינויים
דווקא המזג האימפולסיבי שלהם קורא להם להשתנות כל הזמן, אם יודעים לכוון אותם נכון דרך הציורים, השינוי הופך להיות מדליק ומרענן והציורים שלהם גם הופכים למלאי שינויים חדשים.
סוד קטן
מתקבל הרושם שקשב וריכוז הוא ה-דבר אותו יצטרכו ילדינו בעתיד: לענות לסמס ולחזור מיד לעבודה, לשמוע הרצאה ובמקביל לענות לוואטסאפ דחוף של הבוס. אז יש סיכוי שמה שקורה עכשיו אולי לא מתאים למערכת החינוך, אבל יהיה בדיוק מה שצריך כדי לשרוד בסביבת העבודה העתידית.
