קולה של שדרנית הרדיו רויטל עמית מוכר לכולנו בעיקר בזכות התוכנית המיתולוגית "לי ולך שיר וברכה" ששודרה טרם ימי הסמס והווטסאפ - כשמאזינים נהגו למסור דרישת שלום מעל גלי האתר בצירוף הקדשת שיר. אחרי 40 שנות מיקרופון ובשידור מרגש במיוחד, היא תולה את האוזניות.
למה החלטת לעזוב את הרדיו?
"אני פורשת במסגרת הרפורמה ברשות השידור. אנחנו נמצאים בפירוק, הולכים לסגור אותנו, ואני מעדיפה לעזוב דקה לפני חורבן הבית".
תזכירי לנו, איך התחילה הקריירה המפוארת שלך?
"בצעירותי הופעתי בתחרות כישרונות צעירים בקטע קריאה וזכיתי במלגת לימודים ובחרתי לנצל אותה ללימוד הגייה נכונה. הייתי הקריינית של נתניה, הופעתי בכל הטקסים, בתיאטרון ילדי נתניה עם שלמה בראבא, הייתי סוג של כוכבת. בצבא ניסיתי להתקבל לגל"צ וללהקה צבאית, התקבלתי לשניהם ובחרתי בגל"צ. אני מרגישה הכי נוח בעולם ליד המיקרופון, ויש לי הזכות להיות לידו יותר מ־40 שנה".
מה הייתה התוכנית האחרונה שלך?
"'אולדיס' ברדיו 88 FM. בתוכנית האחרונה נתנו לי לערוך את המוזיקה ולהביא את השירים שאני הכי אוהבת. אחותי יעל ישבה לידי, וגם איש התחנה, קובי מנורה, שצילם והעלה לפייסבוק. לא האמנתי כמה צפיות היו לזה. הייתי מאושרת, כל שיר שהשמעתי היה תענוג אדיר, עשיתי חיקויים של הזמרים, עד לרגע הסיום, כשאמרתי את מילות הפרידה ואז נשברתי".
מה אמרת?
"'מאזינים יקרים שלי, תודה ענקית לכם שבזכותכם יש לי קיום בכל הדבר הנפלא הזה שנקרא רדיו. אני נפרדת באהבה מכם, מחבריי לעבודה ומהאולפנים שהיו לי בית במשך 40 שנה, ולצערי יש מי שרוצה שהבית הזה לא ימשיך להתקיים. מקווה בכל לבי שאת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק'. לסיום השמעתי את 'My Way' של סינטרה, וכששמתי אותו נחנקתי לגמרי, הפכתי לסמרטוט אחד גדול"
.
כמה קשה לעזוב?
"קשה מאוד. הייתה לי תקופה של המון לבטים וחיבוטי נפש. לפני ארבעה חודשים כמעט נפרדתי והחלטתי להישאר עוד קצת. נתתי לעצמי תאריך יעד: יום הולדת 64. הרגשתי שאני חייבת לחתוך".
איזו תוכנית הכי אהבת להגיש?
"'לי ולך שיר וברכה', ששודרה בשנות ה־80 והוחזרה לשידור לפני כשש שנים תחת השם 'עוד להיט'. בזמנו הברכות היו מגיעות על גבי גלויות, ובגלגול השני במסרונים שקיבלתי בזמן השידור".
למה הכי תתגעגעי?
"מה זאת אומרת? להגיגים שלי. לשמחתי המון מאזינים מחוברים אליי בפייסבוק וכמובן אמשיך לפרסם שם את הגיגיי. כשנפרדתי בכיתי, ואז אמרתי בהתנצלות: 'מה אני בוכה? אפשר לחשוב שמישהו מת', אבל כן, בעצם מתה תקופה".
יש לך כבר תוכניות לעתיד?
"אני ממש פתוחה להצעות מכל תחנה שתרצה אותי, אני הרי מחוברת למיקרופון בחבל הטבור. בינתיים אני מתמסרת לתחביבים שלי, לכתיבה ולציור ונרשמתי גם לקורס במוזיאון ישראל".
העצה הכי טובה שקיבלת?
"אורי לוטן ז"ל, שהיה החונך שלי בגל"צ, הציע לי לחייך כשאני פותחת מיקרופון, כדי שהקול יישמע יותר חם ומחובר למאזינים. הוא צדק. עובדה שהמיקרופון חייך אליי בחזרה".
העצה הכי גרועה שקיבלת?
"עכשיו, כשיצאת לפנסיה - תנוחי".
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
