קריאות המואזין מהכפר ראפאת הניבט מהגינה ומהסלון מתערבבות בקולות השירה הרועמת של השכן מהבית הסמוך בהתנחלות לשם שבמערב השומרון. לפני חצי שנה נכנסו לכאן מירב (36) ויוסי (38) גליס-המלי עם שלושת ילדיהם - אביה (8), מתניה (6) ועמית (שנתיים וחצי) - והכלב דילן. יוסי נולד וגדל בשווייץ, ומירב גדלה בהתנחלות אלקנה. הוא עורך דין; היא למדה גרפיקה, ועם השנים נשאבה לעיצוב פנים והקימה את סטודיו אלפ. על תכנון הפנים של הבית הופקדו האדריכלים עופר רוסמן ואורית זינגר מסטודיו xs, אך גליס-המלי היתה שותפה דומיננטית לתהליך, ועשתה את כל הסטיילינג, שמשלב בתוכו הרבה גרפיקה וטיפוגרפיה.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
הבית תוכנן מראש על פי אחד משלושת הדגמים שלפיהם נבנו כל הבתים בלשם. היישוב חדש יחסית, בן שנתיים, וקרוי על שם אחת מאבני החושן שנשא הכהן הגדול במשכן ובמקדש. הוא עדיין לא הוכר על ידי המדינה כיישוב עצמאי ונחשב לשכונה של ההתנחלות עלי זהב, אבל למרות אי-הוודאות סביב המעמד הרשמי, לשם הוא כנראה אחד המקומות הלוהטים בשוק הנדל"ן הקורץ לצעירים דתיים: בית צמוד-קרקע מוקף גינה מוצע כאן במחיר של חדר במרכז תל אביב.
לבני הזוג גליס-המלי עלה הנכס 1.5 מיליון שקל. שטח המגרש הוא 630 מ"ר, ועליו בית דו-קומתי ושתי חניות. בקומת הקרקע 140 מ"ר, ובקומה העליונה, הנמצאת כרגע במצב של מעטפת בלבד, 70 מ"ר עם מרפסת גדולה (ללא הקומה העליונה המחיר יורד ל-1.3 מיליון שקל). בינתיים מנצלת המשפחה רק את קומת הקרקע, שכוללת סלון, מטבח, חדר משפחה, חדר עבודה ושני חדרי שינה. בני הזוג מעריכים שבעוד שלוש-ארבע שנים הם יפרצו פתח בתקרה של חדר העבודה, יבנו מדרגות לקומה העליונה ויאכלסו גם אותה.
הדרך לתל אביב אמורה להימשך 40 דקות בלבד, אבל בשעות העומס היא מתארכת ליותר משעה. בני הזוג אומרים שלמרות המצב הביטחוני, ועל אף שהיו באזור לא מעט חדירות מחבלים בשנה האחרונה, הם לא חוששים: לא תמצאו כאן דלת פלדלת או סורגים. "יש אולי קצת תמימות, אבל היא נובעת מהרגשת ביטחון, כי אתה לא מרגיש את העוינות", אומרת גליס-המלי. "הלוואי שזה היה אחרת". היא מספרת שבין 130 המשפחות שחיות כיום ביישוב יש חמש אדריכליות צעירות.
הכניסה לבית של משפחת גליס-המלי. אין פלדלת, אין סורגים(צילום: שירן כרמל)
צלחת של שלום, אהבה של אילנית
דלת עץ ישנה עם חלון זכוכית עליון, שהגיעה מרומניה, מקבלת את פני הבאים. הקרושה שמעטר את החלון הגיע יחד עם הדלת. הזיגוג בוצע בבית מלאכה באלקנה:
בכניסה לבית, משמאל לדלת, ניצב ארון ויטרינה מברזל ומזכוכית שאותו עיצבה גליס-המלי. הוא מאחסן כלי אוכל נדירים: חלקם מאוסף העתיקות של הדוד של יוסי, אחרים נרכשו בידי בני הזוג לאורך השנים. הוויטרינה גם מגדירה מבואה קטנה לבית, אך בזכות שקיפותה היא לא סוגרת יותר מדי על הכניסה אלא מאפשרת זרימה של המבט והאור.
מול הוויטרינה, צמודה לדלת, ניצבת קונסולת מגירות מעץ, ומעליה תלויה צלחת שייצרה חברת "נעמן" המיתולוגית במהדורה מוגבלת לכבוד חתימת הסכם השלום עם מצרים ב-1979:
הצלחת הזו נמנית עם שורת פריטים ייחודיים שמעטרים את קירות הבית ויוצרים עניין. פריט נוסף כזה הוא ראש של בובת חיה שיובאה מהודו ושנרכשה בארץ, בחנות צעצועים שנסגרה זה מכבר. על קיר הסלון תלוי מגש נחושת עגול עם ריקוע של הסיפור המקראי על יעקב ורחל ליד הבאר. מעליו מתנוסס קרניז עדין ויפהפה המעטר את המפגש בין הקיר לתקרה בסלון. הוא הורכב בהזמנה אישית באמצעות חיתוך אותיות ב-MDF וכולל קטע משירו של נתן אלתרמן "ארץ שלי", שמזכיר מיד שהמשורר הנודע היה ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה: "אנו כאן ועוד יבואו/ הד עונה להידד/ מקומנו זה הוא פה הוא/ את מולדת רק את".
לחדר המשפחה עיצבה גליס-המלי טפט המשלב פיקסלים בגוונים המותאמים לריהוט ולמנורה שבמרכז החדר:
על הקיר בחדר העבודה הקטן מודבק שירן של רחל שפירא ונורית הירש "אהבה אחת קטנה", שאילנית הקליטה ב-1975:
מוטיב האהבה והלב חוזר בפריטים נוספים בבית, בהם ארון הקיר בחדר השינה של ההורים, המעוטר בלבבות מפוקסלים המשמשים כידיות והופכים למרכיב דומיננטי בחדר (ראו באחת התמונות הגדולות בראש הכתבה). הפתגם "ואהבת לרעך כמוך" הורכב מאותיות בולטות ותלוי במסדרון המוביל לחדרי השינה. הלב נמצא גם במטבח:
לתקרה של חדר הילדים עיצבה גליס-המלי טפט עם קטעים מתוך יצירות אהובות לילדים, בהן הספר המיתולוגי "הנסיך הקטן" והסיפור "מתקן החלומות" מאת אורי אורבך ז"ל:
גופי התאורה בכל אחד מהחדרים מתבססים על שילוב של מתכת שחורה וזכוכית ומשלימים את האווירה המוקפדת והמעוצבת.
רצפת הסלון והמטבח מורכבת מבטון עם ציפוי טדלקט (סוג טיח ייחודי), ואילו בחדרי השינה והמשפחה הורכב פרקט אלון טבעי.
הפרקט מצא חן בעיני גליס-המלי, והיא בחרה לשלב אותו גם בדלתות של ארונות המטבח. בכך היא חיזקה את הקשר הוויזואלי בין שני חלקי הבית וגם יצרה אווירה חמימה וטבעית במטבח המעט-אפרורי.
שינוי בסגנון החיים
ההתנחלויות של 2016 שונות מאלה שהכרנו בעבר: העלייה במחירי הדיור במרכז הארץ, חדירת תרבות הצריכה לכל המגזרים והרצון ליצור נורמליזציה באזור שנוי במחלוקת הביאו לשינויים בסגנון החיים בהן. את הסובארו הלבנה בחניה מחליפה אלפא רומיאו אדומה. את הבית הצנוע שבעבר בנתה חברת "אמנה" של גוש אמונים, מחליפים כיום בתים עם טיח דקורטיבי שבונים יזמים פרטיים ושאפתניים. גם עיצוב הפנים זוכה לשדרוג משמעותי: כבר לא מסתפקים בארון ספרי קודש, אלא מקפידים על מקרר יינות בסלון, גריל משוכלל בחצר ומערכת סאונד איכותית. השינויים ניכרים גם בלבוש: לצד השמלות הארוכות והשביסים של הנשים החרדיות אפשר לראות נשים דתיות-לאומיות במכנסיים צמודים, מטיילות עם כלב גזעי מצד אחד, שניים-שלושה ילדים (בלבד) מהצד האחר, ומטפחות קריירה. מירב גליס-המלי היא אחת מהן.
קריירת עיצוב הפנים שלה החלה ב-2005, כשהשתתפה בעיצוב של "עבריה" - ספא לנשים דתיות בגבעת שמואל. בעקבות זאת החליטה לזנוח את הגרפיקה שבה עסקה קודם לכן. "מצאתי שהלב שלי מעדיף עיצוב חללים יותר מאשר עיצוב גרפי ומיתוג", היא מסבירה. "התחלתי לעצב חנויות, דירות ומשרדים, ואני תמיד מנסה לבטא באמצעים גרפיים את הסיפור של המשפחה בבית או של העובדים במשרד".
על השכנים המתגוררים בכפרים הערביים הסמוכים היא אומרת: "יש לנו קשרים יפים איתם. אפשר להכיר ולעבוד ביחד". תושבי לשם אמנם לא נכנסים לכפרים הללו, אך תושביהם היו מגיעים אליהם עד לאחרונה ועוסקים בעבודות שיהודים העדיפו להימנע מהן: ריצוף, טיוח, תפירה וניקיון. "עכשיו זה הפסיק", אומרת גליס-המלי. "היישוב לא נותן להכניס ערבים שאינם אזרחים ישראלים, אלא אם מלווים אותם עם נשק. לנו זה עצוב, כי היינו ביחסים נעימים איתם, אבל זו החלטה שהגיעה מהצבא". אז מי מנקה את הבית? "לרוב האנשים כאן יש נשק, אז הם יכולים להמשיך להעסיק מנקה ערבייה בתנאי שנשארים איתה בבית. אחרים מביאים סטודנטיות מאריאל. אנחנו העדפנו לוותר והתחלנו לנקות את הבית לבד. זה מה שעשינו הבוקר: ניקינו".
בדרכי החוצה מהיישוב צילמתי כמה תמונות, ואחד התושבים החל לרדוף אחריי עם מכוניתו ולבסוף הצליח לעצור אותי לתחקיר קצר ומבולבל. "מי אתה? למה אתה מצלם?" שאל. לא, הוא לא אחראי הביטחון ביישוב. "אני תושב המקום, ואכפת לי ממנו", הסביר לי כששאלתי אותו לפשר החקירה. "ראינו אותך מצלם. זה השומרון, התקופה היא חמה, ואנחנו ערים לדברים יוצאי דופן". עכשיו נותרה השאלה מי כאן יוצא דופן.
- פרקט אלון טבעי מבוקע: עץ ועצה
- רצפת בטון ומשטח עבודה במטבח: סטודיו שש; ביצוע: אבנגן מרצפים
- נגרות: רוני ברקן, עץ-לנו נגרות איכותית
- מסגרות: בני גרינברג
- תאורה סלון ומטבח: תומס תאורה
- מנורות לילה: וינטאג'מאניה
- שידה בכניסה: האסם
- שידה בחדר שינה: פלורליס
- דלת וספסל כניסה: מדה
- כריות: Daria
איך נראה ביתו של יוסי גולדנברג מ''אלמנטו''? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
