מה אתם חושבים כשאתם שומעים את השם נגה ניר נאמן? נכון, כנראה על כך שעוד פעם מישהו עשה קופה על חשבונכם.
כבר 13 שנה שאחת הג'ינג'יות הכי מפורסמות במדינה בודקת בשבילנו את האותיות הקטנות, מאתרת את הגרמים החסרים במוצרים שאנחנו קונים ושואלת איפה הכסף. אבל נראה שרק השנה, אחרי שייסדה את מוסף התחקירים המוערך "ברקוד" במהדורת חדשות ערוץ 10, היא הפכה ליקירת הציבור ולכאב ראש לא קטן עבור החברות הגדולות במשק; כי בשבילכם היא אולי "ברקוד", אבל בשבילם היא ברקודה נשכנית, שלא מרפה גם כשמדובר בחמש אגורות על חשבון הציבור.
בכל שני ורביעי היא עולה עם פינתה, שלא אחת פותחת את המהדורה, ויורה את תחקיריה בלהט כמעט משיחי – ולא משנה אם אלו מרפסות שקרסו בבניין חדש בחדרה או בעובדה ששוק החמאה נפתח לתחרות, דבר שיחסוך לנו בערך חצי שקל בחודש. "אני מרגישה תחושה של שליחות, למרות שזו מילה גסה שכבר יצאה מהאופנה", היא אומרת. "אני עיתונאית עם אג'נדה ואני רוצה שהעבודה שלי תעזור לאנשים".
ניר נאמן (38) היא עיתונאית מסורה וחדורת מטרה, שהמקצוע הפך להיות חלק מאישיותה, וניכר עליה שעמדת המרואיינת לא נוחה לה. ברגע שאנחנו נפגשות, בבית קפה סמוך לביתה שבשכונת ביצרון בתל אביב, היא מיד מתחילה לראיין אותי. כשאני משיבה את הסדר על כנו, היא מתנצלת: "זה הרגל, אוי ואבוי לי. קשה לי להתנתק מתפקיד המראיינת, אף לא נוהגת להתראיין ואני לא רגילה שאני הסיפור, אני בסך הכל נגה מעפולה".
עוד לא הפנמת שאת כוכבת?
"אני לא כוכבת, מה יש להפנים? יש טרנד מגעיל בעיניי של עיתונאים שנדחפים למסך בכוח, שוכחים שהסיפור הוא המרכז ולא הם. יש להם סוכן והם נחשבים לטאלנטים בעיני עצמם, אבל אני לא כזאת. אין לי סוכן, אני לא פרזנטורית, אני לא סלב, ומעולם גם לא הציעו לי הנחת סלב. מפחדים ממני".
את דרכה היא החלה בערוץ הראשון, עברה בהמשך לערוץ 10 שם שובצה ככתבת בריאות. אחרי סיקור משבר רמדיה לפני כ 13 שנה, פרשה מזעזעת בה תינוקות נפגעו לצמיתות בשל מחסור בויטמין במוצרי תחליף החלב, היא החליטה לשנות תחום וכך מצאה את עצמה בלב הזירה הצרכנית, מדווחת על מאחורי הקלעים של התאגידים הגדולים, הרשתות המסחריות וחידושים בתחום.
כיום היא מגישה את מוסף הצרכנות של המהדורה המרכזית, המציין שנה מאז עלה לאוויר ובנוסף היא נמנת על צוות המגישים של חמש עם רפי רשף.
צילומי שער לאשה בכיכובה של ניר נאמן, הרחק מהשטח והחליפות באולפן, היו בשבילה שינוי מרענן אבל גם מוזר. הלבשה, איפור מוקפד וסידור שיער, לא בלחץ של לו"ז לשידור וגם העובדה שפתאום היא בצד השני של המצלמה. מצולמת בסטילס ללא מילים ואז יושבת כמרואיינת, ולא בתור זו ששואלת את השאלות.
"ניסיתי לחשוב איך רק במבט בעיניים, אני מצליחה להעביר מה אני חושבת על העולם, על חדשות, על יופי ועל נשיות ומקווה שהצלחתי", היא שיתפה על הסט.
כשנפתח ערוץ 10, אמנון ברקאי ואלון בן דוד, שעברו לשם, הציעו לה לעבור איתם. היא לא היססה לרגע. היא התחילה כרכזת מערכת בתוכנית "חדר מצב" עם דוד גלבוע - הגלגול הקודם של "לונדון וקירשנבאום", וכשנמאס לה להיות במערכת כל היום, ביקשה לצאת לשטח. שילה דה בר, שהיה אז סמנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10, הציע לה להיות כתבת הבריאות, והיא נפלה ישר על אחת הפרשיות הכי גדולות שקרו כאן מאז ומעולם: פרשת "רמדיה".
"הייתי ילדה בעצמי, לא היו לי ילדים וזאת הייתה פרשה נוראית שלא אשכח כל החיים שלי", היא מספרת. "עוד לא הבנתי מה זה להיות כתבת בריאות, ופתאום נפלה עליי פרשה כזאת. נשברתי מזה. באותו רגע היה לי ברור שסיפורים של כאב, מחלות ומצוקה זה לא אני, וביקשתי לעשות משהו אחר".
במערכת לא ידעו מה לעשות עם הג'ינג'ית האנרגטית, וכדי לנפנף אותה הציעו לה להיות כתבת צרכנות, תפקיד שלא היה קיים עד אז בשום מערכת חדשות טלוויזיונית.
"פרשת 'רמדיה' הייתה אירוע מכונן מאוד מבחינתי, כי בעקבות הפרשה התחלתי לשאול את עצמי שאלות כמו מה קרה שם בחברה, איך התקבלה ההחלטה להוציא את הפורמולה בהרכב כזה, ועל מה חסכו עלינו. כשהציעו לי לעשות צרכנות, זה בא לי בזמן, כי הבנתי לאן אני רוצה לקחת את התחום הזה, שעד אז עסק בעיקר בהשקות ובתצוגות אופנה. כשאני מסתכלת על מה עברתי ומה עברו הצרכנים ב־13 השנים האחרונות, אני גאה מאוד להיות שותפה להמהפכה הצרכנית הזאת, שחלק ממנה אני זוקפת לזכות הסיקור הנרחב מאוד בערוץ 10. אבל עוד לא סיימנו, יש עוד מה לעשות".
מה למשל?
"יש עדיין המון תחומים אפלים ולא שקופים שמונעים תחרות, למשל, בתחום מזון התינוקות. זה תחום סגור, אפל, לא שקוף. אפשר להביא מוצרי תמ"ל זולים הרבה יותר, אבל ממשיכים למכור לנו ביוקר. רשתות השיווק מפסידות כסף על כל אריזה שהן מוכרות כדי למשוך קונים. היה עוזר אם המדינה הייתה מוותרת על המע"מ, אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שיש בה מע"מ על מזון בסיסי ותרופות. רק תחרות תשנה את התמונה, ורשתות השיווק הן היחידות שתורמות לתחרות, הודות למספר רב של שחקנים שנכנסו לשוק, ביניהם רשתות פרטיות כמו 'רמי לוי'. המהפכה כבר קרתה".
רמי לוי מהפכן בעינייך?
"בהחלט כן, ויסלחו כל יפי הנפש. הגיע לו להדליק משואה ביום העצמאות. אני חושבת שחלק משמעותי מהמהפכה קרתה בזכותו ובזכות שכמותו. למשל, אבי כץ מ'קופיקס', שעשה מהפכה בתחום בתי הקפה. מי חלם לקנות פה קפה בחמישה שקלים?"
תמיד היית צרכנית מודעת?
"לא ממש. למרות שלא גדלתי בבית עשיר. אמא שלי הייתה מורה לפיזיקה, אבא שלי עבד בבנק, מעמד בינוני מינוס מינוס. אבל תחושת שפע תמיד הייתה בבית. בזכות אמא שלי, שהיא בן אדם נדיב ונותן".
תחקירים בבית הקפה
היא נולדה וגדלה בעפולה, לאהוד - היום בעל חברה לייעוץ פיננסי, וד"ר בינה ניר, מרצה לתקשורת ותרבות במכללת עמק יזרעאל, אחות בכורה ליעל (30). "אמא שלי ילדה אותי בגיל 20, והיא החברה הכי טובה שלי", היא אומרת. "אני מעריצה אותה לגמרי. היא הייתה מורה לפיזיקה שבגיל 35, אחרי שחלתה בסרטן והחלימה, החליטה שהיא רוצה לעשות מהפך. היא הלכה ללמוד, עשתה דוקטורט והיום היא מרצה מבוקשת".
אחרי הצבא היא החלה ללמוד תקשורת ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הכירה את בעלה, אורן נאמן (42), מנהל השיווק של חברת "עלמה לייזר" במזרח הרחוק. "אורן ואני היינו ה־BFF אחד של השני במשך ארבע שנים, עשינו ביחד את כל הקורסים באוניברסיטה, למדנו יחד למבחנים, ישנו אחד אצל השני. סיפרתי לו על כל האנשים שיצאתי איתם והוא סיפר לי על הנשים שלו", היא משחזרת.
"כשסיימנו ללמוד והוא עבר לתל אביב, הבנתי שאני מתגעגעת. למזלי גם הוא הבין שהוא לא יכול לחיות בלעדיי, וכשהוא בא לבקר אותי בירושלים, עשינו את הסוויץ'".
לבני הזוג יש שני ילדים: נועם (11) ואלה (4), שבזמן שהייתה בבטן, אמא שלה עשתה את הסרט הדוקומנטרי "מיליון דולר בייבי", שעסק בשאלה מה משתבש אצל הורים צעירים רגע לפני הלידה, ועל מה הם מוציאים כל כך הרבה כסף. "עברו כמה שנים טובות עד שהחלטתי שאני רוצה עוד ילד, כי הייתה לי טראומה בלידה הראשונה, שהסתיימה בניתוח חירום", היא מספרת. "זו הייתה חוויה איומה. לקח לי המון זמן להשתחרר ממנה".
איך את מצליחה לתמרן בין קריירה כל כך תובענית לבין הבית והמשפחה?
"אמא שלי תמיד אמרה לי שעדיף 10% אמא מאושרת מ-100% אמא מתוסכלת. יש לנו מטפלת, הילדים שלי לא נשארים בצהרונים, ואחר הצהריים ההורים עוזרים. יום אחד ההורים שלי באים מעפולה, יום אחד ההורים של אורן באים מגדרה, אורן מקדיש יום בשבוע ואני איתם יום אחד בשבוע, גם אם העולם יתהפך.
"שבוע בחודש אורן נמצא בחו"ל, אז בשבוע הזה קצת יותר קשה להסתדר, אבל לפחות זה תורם לזוגיות. כשהוא לא נמצא אני תמיד מתגעגעת אליו, הוא ממש חסר לי. הוא שותף מדהים, אני לא חושבת שיכולתי לעשות את העבודה שלי בלי הפרגון שלו. הוא פמיניסט אמיתי".
בעיות של מסך רחב
נגה ניר נאמן היא אכן סוג של נאמן ציבור. אנשים רבים עוקבים אחריה ומייחסים חשיבות רבה להמלצות, לאזהרות ולפרשנויות שהיא מביאה אל המרקע.
מזהים אותך ברחוב?
"מזהים, אבל אני לא נינט. בפעם הראשונה שביקשו לעשות איתי סלפי לא ידעתי איך להגיב. אנשים מכירים אותי ומעריכים את העבודה שלי, ומספרים לי את הצרות שלהם עם העירייה ועם חברת הסלולר. אני מקשיבה גם אם זה לא נוח באותו רגע, כי אין במדינת ישראל מי שיקשיב להם. אני גם מקבלת מלא טיפים לדיאטה. רוב האנשים אומרים לי שאני הרבה יותר רזה במציאות".
מעליב?
"אני לא נעלבת. אני מבינה שאני נכנסת אליהם לסלון ומותר להם להגיד לי מה שהם רוצים. יש לי כבר תשובה מוכנה: 'זה כי יש לכם מסך רחב. אם המסך היה לאורך, הייתי נראית רזה יותר'".
תמיד היו לך בעיות משקל?
"אף פעם לא הייתי מקל, תמיד הייתי קצת שמנמונת, אבל זה לא היה אישיו בחיים שלי. אף פעם לא ספגתי לעג על משקלי. קראתי על חוויות הילדות של מיכל צפיר, והצטערתי בשבילה, אבל לי לא היו חוויות כאלה. טוב לי עם מה שאני, והבעל שלי אוהב אותי ככה".
העיסוק בזה הוא פוגע בעינייך?
"הכתבת של גיא פינס שאלה אותי אם המשקל לא מפריע לי, ועניתי 'היית שואלת גבר שאלה כזאת?'. אם הייתי מיכל צפיר, היה לגיטימי לשאול אותי שאלות כאלה, אבל זה לא חלק מהעבודה שלי, אז למה לחפור לי על זה? זה לא הוגן כלפי כל הנשים המלאות שקוראות את זה ומרגישות שמשהו לא בסדר איתן. הכל בסדר, לא כולן צריכות להיות רזות".
היו גם פאשלות בדרך?
"אני לא מאלה שמפשלות, טפו, טפו, טפו. אני פולנייה חופרת. אני נזהרת כל כך על כל פרט, ובודקת את עצמי 20 אלף פעם. לא עשיתי אף פעם פאשלה שמחסלת קריירה. אבל קרה פעם שנסענו לים המלח כדי לעשות כתבה על מצב התיירות, עשינו ראיונות מדהימים, ורק כשהגענו בחזרה למערכת גילינו שהייתה תקלה וששום דבר לא צולם. זה היה נורא, בכיתי כל היום. בסוף חזרנו לשם ועשינו עוד כתבה, אבל לא הצלחנו לשחזר את מה שעשינו קודם".
עד כמה את נתונה ללחצים של לוביסטים ומפרסמים?
"תמיד יש לחצים, אבל הם לא מגיעים אליי, הם נחסמים אצל יוסי ורשבסקי, מנכ"ל ערוץ 10, וגולן יוכפז. 99% מהכתבות שלי הן על מפרסמים וגופים חזקים במשק, ואף פעם לא הורידו אותי מסיפור בגלל זה. ביום שזה יקרה לי אני אעזוב, ואני בן אדם שצריך את המשכורת".
- הראיון המלא עם נגה ניר-נאמן בגיליון "לאשה" החדש - השבוע בדוכנים
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
>>> חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"