הטנדר שלי עצר בחריקת בלמים. ליד הפח הירוק עמדו להם זוג מגפיים אדומים, קוראים לי לאמץ אותם לאחר שננטשו מרגלי איזה זאטוט. איזה יופי! בדיוק מה שהייתי צריך כדי להכניס קצת צבע לגינה שלנו, שבחורף סובלת ממחסור בפריחה, כמו הרבה גינות.
מגפי גומי של ילדים הם פשוט דבר חמוד. יש משהו בעיצוב התמים שלהם שפורט על הנימים הבסיסיים שלנו, ושהופך אותם מסתם מגפיים מגומי לפריט עם אמירה אופטימית. כל הטוב הזה יכול לשמש מצוין גם כתוסף צבע לגינה שלכם. מעבר לצבע ועיצוב, מגפי הגומי כאילו יוצרו לשמש כעציץ. החומר ממנו הם עשויים חזק ואינו סובל מרטיבות, ואם לא נעשה בו שימוש חוזר, רק יעמיס עוד על הררי המזבלות שלנו. אבל אם נמלא אותם באדמה ונשתול, יביאו עוד קצת ברכה לעולם.
אז אם גם אצלכם בבית מסתתר זוג מגפיים שכבר קטנים על הילדים, זה הזמן לפרויקט שתילה קליל וזול (במובן הטוב של המילה), שכיף לעשות עם הילדים או בלעדיהם.
מה צריך?
- זוג מגפי ילדים משומשים (רצוי צבעוניות או שאפשר לצבוע בספריי)
- מקדחה או מברג גדול
- מעט אבנים לניקוז (טוף, חלוקי נחל קטנים או חצץ)
- מצע שתילה לעציצים או אדמה עם קומפוסט
- זוג צמחים לבחירה: תותים, סלסלי כסף, אמנון ותמר, רקפות, גזר גינה או כל צמח קטן
איך מכינים?
1. שולפים את הרפידות מהמגפיים, ומניחים אותן בצד.
2. בעזרת מקדחה (עדיף) או מברג גדול מחוררים בסוליות המגפיים כמה חורים בקוטר של כ-1 ס"מ.
3. ממלאים כל מגף בשכבה של חצץ, טוף או אבנים קטנות בגובה 3-2 ס"מ.
4. מחוררים את הרפידות ומניחים על גבי שכבת האבנים (לא חובה).
5. ממלאים (מבלי לדחוס!) את המגפיים במצע שתילה לעציצים או אדמה טובה ומעושרת עד כחצי מגובהם. מרטיבים היטב במים עד שהאדמה מחליקה פנימה וממלאת את כל המגף.
6. מפזרים עוד מצע לעציצים ושותלים פרחי עונה או ירק, רצוי כאלו שימלאו את שפת המגפיים בירוק ובפריחה שמחה.
- ערן רודה
הוא בעל עסק לגינון, המתמחה במרפסות וגגות