נשר הוא זמר, חקיין ומלחין, שזכה בתואר "תגלית השנה" של גלגל"צ. נשר קעקע את הכינוי של חברתו לשעבר – "סיסי" – בין האגודל לאצבע, על היד שבה הוא מחזיק את המיקרופון בהופעותיו. סיסי, ששמה המקורי הוא סיון, הייתה חברתו במשך שש שנים: "בגיל 24 הגעתי למצב שלא היה לי מה לאכול", הוא מספר. "לא יכולתי לעמוד בשכר הדירה, ישנתי על חוף הים, גירדתי עובש מלחם. כמעט ויתרתי על עצמי, והיא לא ויתרה עליי".
למה לא התחתנתם?
"החלטתי לקחת הפסקה. כשהאהבה הייתה מאוד אינטנסיבית, רציתי חופש. היום, בדיעבד, אני מעדיף שבת הזוג שלי תחנוק אותי ותתעניין במה שאני עושה, ולא שתהיה אדישה. אבל עם כל האהבה שיש לי אליה, ותמיד אוהב אותה, אני לא מצטער על הפרידה". כתובת הקעקע, אגב, נשארה על היד.
חופית ולירון בזוגיות כבר ארבע שנים, ונשואים שנה וחצי. את הקעקועים התואמים עשו כשבוע אחרי החתונה. "לשנינו יש קעקועים מלפני כן, והרעיון לקעקוע משותף עלה באופן די טבעי", אומרת חופית. הקעקוע שלה הוא של מנעול, ושל בעלה – מפתח. "היו לנו כמה אפשרויות, דיברנו למשל על חצי לב וחצי משלים שלו, אבל זה נראה לנו קיטשי מדי. בסופו של דבר החלטנו על מפתח אצל לירון ומנעול אצלי, כלומר רק לו יש את המפתח ללב שלי. ליד כל קעקוע ישנה גם האות הראשונה של בן הזוג, אצלי זה L ואצל לירון זה H".
הם ביחד חמש שנים, מתוכם שנתיים נשואים, הורים לילדה בת שנה. את הקעקוע הראשון עשו מיד אחרי החתונה: "זה קעקוע שמתאים לתחושה של נשואים טריים, שנדמה שהם באגדה קסומה", אומרת אלמוג. "לי כתוב על הירך Once upon a time ולאבירם כתוב And they lived happily ever after. כשאלי, הבת שלנו, הייתה בערך בת חודשיים, אמרתי לאבירם שאני רוצה לעשות קעקוע עם הטבעה של כף הרגל הקטנה שלה. הוא נדלק על הרעיון והחליט שיעשה קעקוע תואם עם כף ידה".
הם ביחד כבר 11 שנה, מתוכם ארבע שנים הם נשואים, והורים לבת 3 ובן עשרה חודשים. "יום אחד, לפני שלושה חודשים בערך, לאון חזר מאימון בחדר הכושר ואמר לי, 'מה דעתך על קעקוע לשנינו במקום טבעת הנישואים, שאני אף פעם לא הולך איתה?' אני הסכמתי וכבר באותו יום שמנו את הילדים אצל אמא שלי ונסענו לעשות קעקוע. תוך שעה־שעתיים מההצעה שלו כבר היינו שנינו עם קעקועים. המחווה הזאת ריגשה אותי מאוד, כי מההתחלה ידעתי שהוא לא אוהב תכשיטים ולא ילך עם טבעת נישואים באופן קבוע. יש לנו קעקוע זהה – סימן של אינסוף (דומה לספרה 8 במאוזן) עם לב באחד הקצוות. הקעקוע גם נמצא באותו מקום, בחלק הפנימי של שורש כף היד".
הם ביחד כארבע שנים, נשואים שנה. "שנינו אוהבים מאוד קעקועים", מעידה דנה. "לי יש שניים, ולגיל יש ארבעה. מהר מאוד החלטנו שאנחנו רוצים גם קעקוע משותף. הקעקועים שלנו הם שני חלקי פאזל תואמים. המשמעות ברורה – הוא החתיכה החסרה שלי, בלעדיו אני לא שלמה. ניגשנו למכון קעקועים, ביקשנו מהמקעקע להכין ציור ובאותו ערב יצאנו משם עם הפאזל על היד".
"אנחנו שתי אחיות ויש לנו עוד אח אחד, אבל הקעקוע הזה ייחודי לשתינו", מספרת דנה. "עשינו אותו לפני שנה. אנחנו רומניות משני הצדדים, וכל התרבות הרומנית מאוד מורגשת במשפחה-המאכלים הרומניים, השפה. לפני כמה שנים כל המשפחה הייתה בטיול שורשים ברומניה, שהיה מאוד מרגש. בגלל כל זה החלטנו לקעקע את המילה 'אחות' ברומנית. בדקנו ומצאנו שאת המילה כותבים Sora. וידאנו עם אמא ועם סבתא שלנו, והן אישרו שזה נכון. את הקעקוע שלי עשיתי על היד ליד המרפק, ונועה עשתה את שלה על הרגל, מעל העקב מאחור".
"לאקס שלי קראו יובל, והיינו ביחד שנתיים וחצי. את הקעקועים שלנו עשינו ביחד כשהיינו מאוד שיכורים. כל אחד כתב על פתק את השם של השני, ומהסקיצה הראשונה עשינו קעקוע, על הצד של כף היד.
"העניין הוא שבגלל שקוראים לי צליל, הקעקוע אצלו על היד לא היה בכלל מזוהה עם השם שלי, אלא פשוט מילה. אנחנו כבר לא בקשר אז אין לי מושג מה הוא עשה עם הקעקוע, אם הסיר אותו או צייר מעליו קעקוע אחר. אני, אחרי כמה חודשים, עשיתי מעל 'יובל' קעקוע של מטוס קטן".
לקידר, היום נשוי ואב לבן, הייתה אהבה מיתולוגית מגיל 15 עד 27, ממנה נשאר לו קעקוע דוהה של שמה, ג'סיקה: "הציור זה פלמינגו שאני ציירתי ומתחתיו פרח, ומעלי הכותרת של הפרח יוצאות האותיות של השם שלה. הפרח זה העתקה של הפרח של רד הוט צ'ילי פפרס. למזלי, המקעקע עשה עבודה גרועה מאוד, כך שהיום נשאר רק פרח וכל הדיו מרוח".
איך הגיבה אשתך על הקעקוע?
"אשתי ידעה עליו מהיום שהכרנו".
ואם היא תבקש שתעשה קעקוע של שמה?
"אין לי בעיה לקעקע את שמה על החזה שלי, בגדול. אעשה זאת בכיף ובשמחה".
"אנחנו ביחד ארבע שנים", מספרת בת־אל. "הכרנו בערב קריוקי של חברים משותפים. אני עשיתי את הקעקוע שלי ראשונה. לפני שנה וחצי בערך ישבנו ערב אחד במסעדה, אחרי ששתינו קצת, ולגמרי בקטע של בדיחה, אבי הציע לי לקעקע את החתימה שלו על הישבן שלי. אני שיתפתי פעולה ואמרתי לו: 'הנה דף ועט, תחתום כאן'. הוא חתם, ואני לקחתי את החתימה שלו למקעקע שעשה לי קעקוע בדיוק לפי החתימה".
"את הקעקוע שלו אבי עשה לפני כמה חודשים, דווקא אחרי אחד הריבים שלנו. אני עובדת במרפאה שמתמחה בהסרת קעקועים בלייזר, ובלהט הריב איימתי שאסיר את הקעקוע שלו: 'למה לי יש קעקוע שלך ולך אין קעקוע שלי?' למחרת הוא ניגש למקעקע וחזר עם קעקוע של ראשי התיבות שלי באזור הבטן התחתונה".
מה תעשו אם חלילה תיפרדו?
"שאלה לגיטימית, הכל יכול לקרות. אני חושבת שנעשה מעליו קעקוע אחר שיסתיר אותו, או שנעבור הסרה".
"אנחנו ביחד שמונה שנים, מתוכן שבע שנים נשואים", מספרת לינה. "לפני שנה, כשהלכנו לעשות את הקעקוע המשותף, עשינו מזה מאורע משפחתי והגענו למכון הקעקועים עם הבנות שלנו, שאז היו בנות ארבע ושנתיים.
"לי יש כתר של מלכה על מפרק כף היד מבפנים, ולו יש כתר של מלך. מתחת לכתר לכל אחד מאיתנו מופיע משפט Our beautiful life, כי המשפט הראשון שאיתו הוא פנה אליי באתר היכרויות היה 'החיים היפים שלנו ביחד'".
"בעלי רצה מזמן שנעשה קעקוע משותף. לו כבר יש קעקועים, בשבילי זה היה הקעקוע הראשון והאחרון – כי בזמן הקעקוע כאב לי מאוד, ואחר כך לקח לעור שלי הרבה זמן להחלים. הגוף שלי דחה את הצבע, הצבע לא נתפס בפעם הראשונה, ועשיתי מילוי חוזר, אבל גם הוא לא כל כך הצליח – לכן הקעקוע שלי כבר נראה דהוי, למרות שהוא רק בן שנה".
יעל פפר פותחת את ההרצאה שלה במתנ"ס ברמת גן במילים "היי, אני יעל, אני רווקה ואם לשמונה ילדים, והייתי בת זוגו של גואל רצון". ואז היא חושפת את זרוע ימין המצולקת שלה, ומשאירה את הקהל פעור פה.
פפר, כיום מייצגת אמנים, מרצה וסופרת (כתבה את הספר "גאולה מרצון", ובימים אלה היא עובדת על ספרה השני), חרטה את פרצופו של בן זוגה לשעבר, גואל רצון, על זרוע ימין. "בילדה השלישית קעקעתי, בגיל 25. כשקעקעתי את דמותו, שיניתי את שמי מיעל לתהלליה. הרגשתי שהקעקוע שיש לי על היד הוא חרב שמגינה עליי, האמנתי בגואל ובכוח שלו, והרגשתי שזה סוג של מעמד גבוה".
חשבת שהוא אל?
"לא, חשבתי שהוא יחיד ומיוחד, שיש לו יכולות וכישורים מיסטיים, שהוא בעל כוח כריזמטי. בקעקוע הזה היו הפנים שלו ועוד סמלים שסימלו בשבילי אותו ואותי. הסמל שהיה שם הוא שמש, כשגואל הוא השמש שמאירה עליי".
מתי החלטת להסיר את זה?
"כשהפרשה התפוצצה ב־2009, והבנתי שהשמש כבתה. משרד הרווחה תקצב עבור הנשים הסרה של הקעקוע, אבל עד האישור ועד שזה יצא לפועל, לא יכולתי לחיות עם העובדה שהקעקוע עדיין על הזרוע שלי. לא חיכיתי לאור הירוק מהם, ועשיתי קאבר – הפכתי את הקעקוע לאריה, כי זה משקף את המזל שלי. עלה לי לא מעט כסף לעשות את הקאבר, אבל היה כאן עניין רגשי ונפשי. אחר כך החלטתי שגם אותו אני מסירה, כי הדמות של גואל עדיין השתקפה לי בעיניו של האריה. זה לא התאים ליעל של היום, הקעקוע הזה, ההתפתחות האישית שלי נמצאת במקום אחר".
אז הסרת אותו?
"אני בשלבי הסרה, לא יהיה שם כלום. כל שבוע אני חווה לפחות 40 דקירות של זריקות הרדמה, ואחר כך הלייזר שמסיר את הקעקוע חלק אחר חלק. זה סבל מטורף. לפעמים אני אומרת, איזה כוח סבל יש לי, אם זה לידות ללא אפידורל, והזריקות האלה. זה סיוט, אבל אני מוכנה לעבור את הסיוט הזה. התחלתי תהליך ואני אסיים אותו".
ואם בתך תרצה לקעקע את פרצופו של בן זוגה?
"בשום פנים ואופן לא. זה נעשה בגיל שבו יש טירוף חושים וחוסר רציונליות. בסופו של דבר, מי ששוקל לעשות קעקוע שיזכור את החוויה שלי – בין 40 ל־80 זריקות הרדמה אחת לשבוע, ואם זה מקובל עליו, אני נותנת לו את ברכת הדרך. לא לוקחים בחשבון שמשתנים עם השנים, וחבל, זו עוד צלקת על הגוף".
