בארי לפידות, בן 8, מכרם מהר"ל: "אני גר בבית הכי ירוק בארץ"

עבור בארי, קיימוּת היא לא סתם מילה שלומדים בביה"ס. הוילה שלו בנויה מבוץ וקש, הגז מיוצר מקומפוסט והמים ממוחזרים. הכירו את הילד הירוק מהמושב

הילה יגאל איזון

|

10.01.16 | 12:02

  (צילום: עדי אדר)
  (צילום: עדי אדר)
  (צילום: עדי אדר)
  (צילום: עדי אדר)
  (צילום: עדי אדר)
"הבית שלנו, שהוא וילה גדולה עם חמישה חדרים, בנוי כולו מבוץ וקש ונחשב לבית הכי ירוק בארץ. בחצר יש לנו באר קטנה, שבעצם אוספת את כל המים מהכיורים והאמבטיה וממחזרת אותם למים שמשקים אחר כך את הגינה שלנו וגם חוזרים לאסלה שבבית. יש לנו בחצר גם מערכת ביו-גז, שזה מתקן ענק שמייצר גז מקומפוסט. אנחנו מכניסים לתוכו את הפסולת האורגנית שלנו והוא הופך את זה לגז, שאפשר לבשל איתו במטבח".

 

המשפחה שלי

----------------

 

אני: בארי לפידות, בן 8. אני אמור להיות בכיתה ג', אבל אין כיתות בבית ספר מיתר.

אמא: רינת לפידות, מדריכת הורים. אמא עובדת בגישור. היא מנחה הורים איך להסתדר עם מריבות של הילדים.

אבא: עמיעד לפידות, יועץ לענייני קיימות. אבא מדריך אנשים בנושא הפרדת אשפה. הוא דואג שיפרידו אשפה בכל מיני מקומות בארץ. יש מקומות בהם מפרידים את כל האשפה רק לפח אחד והוא מפריד לפח אורגני, פח כללי, פח רגיל, פח זכוכית. הוא מלמד את הרשות המקומי איך להפריד ואז מדריך את התושבים.

אחים: דניאל, בן 11 וינאי, בן שנתיים.

משמעות השם שלי: אמממ... באר? אמא שלי אמרה לי שכשהייתי קטן אז כל פעם שבכיתי היא פתחה את המים בברז ונרגעתי, אז אולי קוראים לי בארי בגלל זה.

ארוחה משפחתית: לפעמים יוצא לנו לאכול כולם ביחד בערב וזה כיף כי כל המשפחה ביחד.

המטלות שלי בבית: לפעמים אני מקפל כביסה. לפעמים אני מפנה את המדיח.


 

<<< רוצים להכיר עוד ילדים בפרויקט? לחצו כאן והיכנסו לעמוד 100 ישראלים קטנים >>>

 

הבית שלי

-----------

 

הישוב: מושב כרם מהר"ל. אני אוהב את הישוב, כי יש כאן הרבה מקומות לטייל בהם. יש הר געש ישן שאנחנו הולכים לטייל בו די הרבה. הוא קרוב לבית בהליכה. אבא שלי יצר שלולית מים בשדות וכיף ללכת לטייל שם ולשחק. הוא פשוט חפר שלולית ולפעמים יש בה מים. יש לידנו גם מטווח ואנחנו אוהבים ללכת לשם כשהחיילים לא מתאמנים ולאסוף קליעים.

הבית: בית פרטי, אקולוגי. קוראים לו הבית הכי ירוק בישראל, כי אבא בנה אותו ממכולות, בוץ וקש. זה בית גדול של חמישה חדרים והכל-הכל בנוי בבניה אקולוגית. הקירות ממש עבים, אז לא יוצא לנו כמעט להפעיל חימום בתוך הבית. מגיעות אלינו קבוצות הביתה כדי ללמוד איך בונים בית אקולוגי ואבא מלמד אותם. גם אני ואחי כבר יודעים להנחות קבוצה כזאת ולהראות איך בונים בבניה אקולוגית.

החדר: אני עם ינאי בחדר ואני אוהב את זה. לא ממש מפריע לי שהוא צורח בלילה כי אני ישן עמוק.


 

בית הספר שלי

------------------

 

מיתר, בית ספר דיאלוגי פתוח, שהוקם על ידי דני לסרי, ממובילי זרם החינוך הדיאלוגי בישראל.

בית ספר דיאלוגי: זה אומר שמלמדים אותנו לפתור בעיות בדרך של גישור והידברות. למשל, פעם אחת בהסעה שני ילדים רבו ודניאל, אחי הגדול, גישר ביניהם. הוא שאל ילד אחד מה "מפריע לך?" והילד אמר לו ואז הוא שאל את השני מה מפריע לו ואז הוא שאל אותם – אתם יכולים להפסיק לעשות את מה שמפריע לילד השני? והם השלימו.

בית ספר פתוח: זה אומר שאני בוחר מה אני רוצה. אתה לא חייב כל היום לשבת בכיתה וללמוד. לא מכריחים אותך ללמוד. אתה בוחר כמה סדנאות אתה רוצה לקחת. אני בחרתי הרבה סדנאות ואין לי כמעט זמן חופשי. רק שעתיים בכל השבוע. יש שני דברים שאנחנו חייבים לעשות: זמן סידור בסוף היום, כשכולם מסדרים יחד את כל החדרים וזמן התכוונות.

חדרי הבית: בזמן החופשי אתה יכול פשוט להיות בחדרים בבית ולעשות מה שאתה רוצה. יש לנו חדר מוזיקה עם כלי נגינה, חדר נגרות, ספריה, חדר יצירה, חדר מחשבים, חדר אנגלית, חצר. בשעות שלא בחרנו בהן סדנאות אנחנו פשוט יוצרים בחדרים ועושים מה שאנחנו בוחרים, אבל לי אין הרבה שעות כאלה, כי לקחתי הרבה סדנאות.

התכוונות: התכוונות זה זמן שיש לנו בתחילת היום ובסוף היום, שבו כל אחד בוחר את קבוצת ההתכוונות שלו. למשל, יש התכוונות פלייבול, שבה משחקים משחקי כדור באנגלית ויש התכוונות אסיפה – שבה מודיעים הודעות חשובות; התכוונות קבלת שבת ביום חמישי, זה לכל הבית ביחד ויש התכוונות צוות. אני בצוות חגים ואנחנו מתכננים שם את האירועים של כולם.


 

מה מיוחד בביה"ס שלי? הסדנאות, שהן מאוד מעניינות. אני לקחתי למשל את הסדנאות: סדנת משפטים מפורסמים, שבה אנחנו לומדים על כל מיני משפטים ומציגים אותם; סדנת קריאה במחזות, שבה אנחנו קוראים מחזה; תורת המוזיקה – אנחנו מקשיבים לשירים ובסוף הסדנה אנחנו אמורים לדעת להקשיב לשיר ולכתוב את התווים שלו; בעקבות האומנים – סדנת אומנות; שח מט – אנחנו לומדים כל מיני טכניקות ופותרים חידות בשח; בישול, סדנה שבה אנחנו מבשלים למשל מרק תירס, סושי, ירקות אפויים; סדנת עיתון, שאני כותב בה סיפורים וחידות וזה מתפרסם בעיתון שלנו; הצפנה (פיענוח צפנים); קליעה – לומדים לקלוע סלסילה ממחטים; תיאטרון סיפור. אלו הסדנאות שאני לקחתי השנה.

הסדנה שאני הכי אוהב: קריאה במחזות, כי אנחנו קוראים מחזות מצחיקים וזה כיף לקרוא אותם. למשל, עכשיו אנחנו קוראים את "משרתם של שני אדונים".

מה הכי חשוב שיהיה במורים? שהם יהיו קשוחים, כי במיתר יש הרבה ילדים שמפריעים בסדנאות.

אוהב ללמוד? כן.

שיעורי בית: יש לפעמים. אין הרבה ואתה לא ממש ממש חייב לעשות אותם.


 

הזמן הפרטי שלי

-------------------

 

אחר הצהרים: לפעמים נפגש עם חברים או משחק בחצר שלנו. יש לי חברים ממש מול הבית, שאני משחק איתם הרבה.

מאכל אהוב: יש הרבה. פיצה וג'חנון ופלאפל וצ'יפס.

טלוויזיה: אין לנו טלוויזיה בבית.

מחשב: אני משחק ורואה סרטונים.

הכי אוהב לעשות עם האחים שלי: עם דניאל לרוב אנחנו רבים. לפעמים משחקים ביחד כל מיני משחקים שיש לנו בבית. עם ינאי בדרך כלל הוא מסתובב בבית בכל מיני מקומות ורוצה לספר לי סיפור.


 

החבר הכי טוב: רותם, השכן, שהוא בגיל שלי, אבל לא בבית הספר שלי.

כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי: לעוף, כי זה נראה לי מגניב.

מתי כועסים

עלי? לא כועסים עלי הרבה.

חוגים: ג'ודו, כי אני אוהב וזה כיף לי.

הייתי רוצה לחיות ב: כרם מהר"ל.

לגדול או להישאר ילד לנצח? להישאר תמיד ילד, כי לא בא לי לגדול.

ההמלצה שלי לספר: ג'ינגי, כי יש בו ילדים שרוצים לתפוס מרגל והוא ספר מעניין.

טקס שינה: אני נרדם לבד. לפעמים מהר ואם לא, אז אני מנסה להירדם.

 

* * *

מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים?

ילדים בגילאי 7-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.

שלחו אלינו במייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.

 


 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד