לבייג'ין יש אצטדיון ''קן הציפור'', ולטבריה יהיה אצטדיון שריון צב

אחרי 50 שנה במתקן מיושן, מוקם בטבריה אצטדיון חדיש בלב קריית ספורט גדולה הנבנית במערב העיר. הוא ייבנה בשלבים, כטבעות מקיפות את אמבטיית המשחק

הילה שמר

|

07.01.16 | 13:52

האצטדיון מתוכנן כאמפיתיאטרון. ''היה לנו חשוב'', אומר האדריכל, ''ליצור מקום סגור שעוטף את המשחק, כדי שהקהל ירגיש את הביחד'' (תכנון: בודק אדריכלים)
האצטדיון מתוכנן כאמפיתיאטרון. ''היה לנו חשוב'', אומר האדריכל, ''ליצור מקום סגור שעוטף את המשחק, כדי שהקהל ירגיש את הביחד'' (תכנון: בודק אדריכלים)
העבודות בשטח. האצטדיון נבנה על 15 דונם ובתקציב של 40 מיליון שקל, ויכיל בשלב הסופי 5,000 מושבים (צילום: דור נבו)
העבודות בשטח. האצטדיון נבנה על 15 דונם ובתקציב של 40 מיליון שקל, ויכיל בשלב הסופי 5,000 מושבים (צילום: דור נבו)
לבייג'ין יש אצטדיון ''קן לציפור'', ולטבריאנים יש צב ששימש כהשראה. הצלעות נקשרות לעמודי השדרה, ובמרווחים ביניהם רואים את המילוי שמשלים את המעטפת (תכנון: בודק אדריכלים)
לבייג'ין יש אצטדיון ''קן לציפור'', ולטבריאנים יש צב ששימש כהשראה. הצלעות נקשרות לעמודי השדרה, ובמרווחים ביניהם רואים את המילוי שמשלים את המעטפת (תכנון: בודק אדריכלים)
המבנה האמורפי מייצר חזיתות מגוונת, שנחוות בדרך שונה מכל זווית ראייה בטריבונות (תכנון: בודק אדריכלים)
המבנה האמורפי מייצר חזיתות מגוונת, שנחוות בדרך שונה מכל זווית ראייה בטריבונות (תכנון: בודק אדריכלים)
מיקום האצטדיון בתוך קריית הספורט החדשה של טבריה. איפשהו, בעשור הבא, אמורה להיות כאן תחנת רכבת. עד אז, האוהדים יצטרכו להגיע ברכב (תכנון: בודק אדריכלים)
מיקום האצטדיון בתוך קריית הספורט החדשה של טבריה. איפשהו, בעשור הבא, אמורה להיות כאן תחנת רכבת. עד אז, האוהדים יצטרכו להגיע ברכב (תכנון: בודק אדריכלים)
הפרויקט מודולרי, כדי להיבנות בשלבים לפי התקציב שיצליחו לגייס, אך מבלי למנוע את תפקודו גם באמצע הדרך (תכנון: בודק אדריכלים)
הפרויקט מודולרי, כדי להיבנות בשלבים לפי התקציב שיצליחו לגייס, אך מבלי למנוע את תפקודו גם באמצע הדרך (תכנון: בודק אדריכלים)

את המשחקים בסיבוב ח' בגביע המדינה, שייערכו בשבוע הבא, יראו שחקני קבוצת הכדורגל עירוני טבריה מהבית, אחרי שהודחו בסיבוב הקודם על ידי מכבי יבנה. יש לקוות שעד שתסתיים הקמתו של האיצטדיון העירוני החדש, במארס 2018, תצליח הקבוצה מליגה א' צפון (היום במקום השלישי) לטפס לליגה הלאומית - ומי יודע, אולי אפילו תזכה יום אחד לארח באצטדיון, שיישב בלב קריית ספורט חדשה, משחקים של ליגת העל.

 

איצטדיון כדורגל חדש וחדיש הוא הישג בפני עצמו לעיר בת 47 אלף תושבים, הסובלת מהגירה שלילית ומגירעונות תקציביים. רק לפני שנתיים שבתו שחקני קבוצת הכדורגל העירונית, מפני שלא קיבלו את שכרם כמה חודשים. למזלם, יוסי בן דוד, שנבחר אז לראשות העירייה, מצא (למרות גירעון של 180 מיליון שקל) מאין לשלוף כ-300 אלף שקל לטובת פיתוח וקידום הספורט העירוני.

 

בן דוד לא עצר שם. לפני כשנה קיבל ההחלטה להקים אצטדיון שיחליף את האצטדיון העירוני, שנבנה לפני כ-50 שנה ואינו עונה עוד על צרכי המשחק והקהל; מה גם שעל פי הסכם שנחתם ב-2010 עם מינהל מקרקעי ישראל, יש לפנותו לטובת מבני מגורים. האצטדיון ייבנה במסגרת תוכנית עיר בת כעשר שנים, המקדמת בנייה של קריית ספורט בשטח של 270 דונם על חשבון שטחים חקלאיים, בגבול המערבי של העיר (צומת הכבישים 768 ו-7688, היכן שעתידה לעבור רכבת ב-2020). במסגרת התרחבות העיר מערבה, תקום ליד האצטדיון  שכונת "מושבה", שבנייתה כבר החלה.

 

עובדים בשטח. יש גם שכונה חדשה בהקמה, סמוך לאצטדיון (תכנון: בודק אדריכלים)
    עובדים בשטח. יש גם שכונה חדשה בהקמה, סמוך לאצטדיון(תכנון: בודק אדריכלים)

     

    אצטדיון הכדורגל הטבריאני ייבנה בתקציב של 40 מיליון שקל. זו השקעה צנועה, בהשוואה לתקציב הגדול פי חמישה שהושקע באצטדיון בנתניה, ולכחצי מיליארד השקלים שהושקעו באצטדיון המפואר "סמי עופר" בחיפה. קריית הספורט תכלול גם אולם כדורסל בן 2,500 מקומות ישיבה שישמש גם כאולם כנסים; בריכה חצי אולימפית עם כ-1,000 מושבים לקהל; אצטדיון אתלטיקה שישמש גם כמגרש לאימוני כדורגל; קאנטרי קלאב, סקייטפארק, ומגרש חניה לכ-1,000 מכוניות (כנהוג באצטדיונים החדשים בישראל, התחבורה הציבורית אליהם אינה נוחה והאוהדים צריכים להידחק בפקקים). 

     

    לא חצי מיליארד שקל כמו ''סמי עופר'' בחיפה. למעשה, פחות מעשירית מהתקציב (צילום: David King, cc)
      לא חצי מיליארד שקל כמו ''סמי עופר'' בחיפה. למעשה, פחות מעשירית מהתקציב(צילום: David King, cc)

       

      תורת השלבים של מוטי בודק

       

      לתכנון האצטדיון נבחר משרדו של האדריכל מוטי בודק, שתכנן בין השאר את מרכז הספורט "צאלים" (הבועה האדומה) באילת, ואת תחנת האוטובוס הייחודית במחלף חולון, על כביש 44. בודק התבקש לתכנן אצטדיון כדורגל עם 5,000 מושבים, בתקציב נמוך ובלוח זמנים דחוק (עקב פינוי האצטדיון הישן). הוא הציע לנצל את השיפוע הטבעי של הקרקע (כ-13 מטר הפרש לאורך השטח) כדי לייצר "אמבטיה" למגרש המשחק עצמו. ניצול כזה של תנאי השטח חוסך חומרי בנייה, חפירה, לוחות זמנים, וכמובן שגם עלויות.

       

      חלק מקריית ספורט גדולה שתכלול אולם כדורסל ואצטדיון אתלטיקה (תכנון: בודק אדריכלים)
        חלק מקריית ספורט גדולה שתכלול אולם כדורסל ואצטדיון אתלטיקה(תכנון: בודק אדריכלים)

         

        האצטדיון מתוכנן כאמפיתיאטרון, כלומר כמבנה היקפי מלא שסוגר על הבמה - המגרש, במקרה זה. "היה לנו חשוב", אומר בודק, "ליצור מקום סגור שעוטף את המשחק, כדי שהקהל ירגיש את הביחד". הוא יוקם בשלבים, כך שכל שלב תואם את מגבלות התקציב ברגע נתון, אך מבלי למנוע התרחבות עתידית.

         

        "הבנייה בשלבים", מסביר בודק, "היא הדרך להקים פרויקטים שמתקשים עם מסגרת תקציבית, וזה גם יעיל ומקל בהתנהלות עם הרגולציות התכנוניות". לנוכח הדרישות הכרוכות בבנייה ובהתנהלות הממושכת מול הרשויות, בודק מעדיף שתהיה גמישות בלוחות הזמנים ובתקציב. השיטה היא לחלק גם את בקשת ההיתרים הנדרשים לשלבים עוקבים: תחילה חפירה, לאחר מכן בניית חניון, או מרתף, ורק בשלב הסופי להגיש את היתר המבנה. על פי תפישה זו, חולקה הקמת האצטדיון לטבעות המקיפות זו את זו: טבעת היציעים, טבעת השימושים הנלווים, וטבעת הדופן החיצונית - Skin - שתשמש גם כאלמנט קירוי; אך היא תוקם רק בתנאי שיישאר לה תקציב, בסופו של דבר.  

         

        העבודות יצאו לדרך

         

        שלב הבנייה הראשון של קריית הספורט, שכבר יצא לדרך, תופס כשליש משטח התוכנית: 45 דונם של האצטדיון וסביבתו ו-55 דונם של כבישים פנימיים ומגרש חניה. באתר האצטדיון כבר נחפרו כ-150 אלף קוב אדמה (בעלות של כחמישה מיליון שקל) בשביל ה"אמבטיה". אבני בזלת רבות, שהוצאו מהאדמה שנחפרה, ינוצלו בעתיד לריצוף או לגידור המבנה.

         

        בטבעת המושבים, שתקום בשלב הבא, יקובעו שורות של כסאות ביציעים בני כ-250 מקומות ישיבה כל אחד. במקביל להרכבת המושבים יישתל הדשא, שנדרשת לו כחצי שנה כדי להינטע בקרקע. בשלב השלישי ייבנו המבנים לשימושים הנלווים: חדרי הלבשה ומלתחות לשחקנים, חדר בדיקות סמים, שירותים ציבוריים, חדרי עיתונות ומזנונים (עוד תהיה קפיטריה בטבריה). המבנים האלה יקיפו שלוש פאות של המגרש (המערבית, הצפונית והמזרחית), וייבנו במרווחים, בשל מחסור בזכויות בנייה שניתנו בתוכנית הישנה, וכדי לאפשר מעבר אל היציעים.

         

        המרווחים בין היציעים המקוטעים ימולאו רק בעתיד, בהנחה שיהיה תקציב (תכנון: בודק אדריכלים)
          המרווחים בין היציעים המקוטעים ימולאו רק בעתיד, בהנחה שיהיה תקציב(תכנון: בודק אדריכלים)

           

          אם וכאשר האצטדיון יתרחב כשיימצא לכך תקציב נוסף, תוגש תוכנית חדשה שתכלול הוספת שטחים לשימושים הנלווים בכמות הנדרשת. אז ימולאו גם המרווחים שבין היציעים המקוטע, ובהמשך ניתן יהיה לבנות קומה נוספת של שימושים (להם תוכננו כבר עכשיו מדרגות ומעלית). התכנון מאפשר לפרוש יציעי מושבים נוספים מעל קומת השימושים הנוספת, ולהכפיל את מספר הצופים. המבנים לשימושים הנלווים ייבנו בשיטה קלה ופריקה, וראש העירייה דרש מהאדריכלים לתכנן את היחידות במידות שיתאימו גם לאצטדיון הישן, כדי שיוכלו לשמש אותו בינתיים עד שתסתיים בניית המבנה החדש.

           

          בשלב הבנייה האחרון תתווסף המעטפת ההיקפית, שמתחילה ככיסוי הדפנות ומתרוממת לקירוי חלקי של האצטדיון. סביב המעטפת הרציפה מוקמו 10 פתחי כניסה לאצטדיון, שלושה מהם בחזית המערבית, הפונה לרחבת הכניסה הראשית. זו ממוקמת בגובה שורת הכיסאות העליונה של היציע, כך שבזמן הכניסה לאצטדיון הצופה מוגבה מעל המתרחש בו, והדרמה וההתרגשות מתעצמות בעודו יורד אל מקום הישיבה. כניסה נוספת לאצטדיון מוקמה במפלס הקרקע, כדי לאפשר נגישות לנכים ומעבר לרכב חירום.

           

          מה לצב במגרש כדורגל?

           

          בודק עובד ומתכנן ב"ביו דיזיין" – סגנון אדריכלות ועיצוב ששואב השראה מהטבע, ומיושם בשנים האחרונות באצטדיוני ספורט לא מעטים. דוגמאות בולטות לכך הן "קן הציפור", האצטדיון האולימפי בבייג'ין שתכנן המשרד השווייצרי הרצוג ודה-מרון (האחראים על תכנון הספרייה הלאומית בירושלים) בסיוע האמן הסיני איי וויי וויי; ובועת האלומיניום של איצטדיון "בוריסוב" בבלארוס, שתכנן המשרד הסלובני OFIS.

           

          לחצו על התצלום של אצטדיון המושבה בפתח תקווה כדי לראות את ההבדלים (צילום: עידו ארז )
          לחצו על התצלום של אצטדיון המושבה בפתח תקווה כדי לראות את ההבדלים (צילום: עידו ארז )

           

          את ההשראה לעיצוב מעטפת האצטדיון בטבריה, שאבו האדריכלים - בודק ואנשי משרדו, אייל פורמנסקי ודן שפירא - ממבנה השריון של צב. לא בדיוק בעל חיים עם תדמית ספורטיבית במיוחד, אך מי שמצויד בשריון חזק הודות לאיחוד עמוד השדרה והצלעות, שהמילוי ביניהם מתגבש עם השנים ויוצר שריון עמיד. בהדמיית המעטפת רואים את "הצלעות" (הרוחביות) הנקשרות אל "עמודי השדרה" (האורכיים), ובמרווחים ביניהם נראה המילוי שמשלים את המעטפת. המבנה האמורפי מייצר חזיתות מגוונות, שנחוות בדרך שונה מכל זווית ראייה, כראוי למבנה שיושב במרכז של שטח פתוח ולא בסביבה עירונית צפופה החוסמת את המבטים אל החזיתות.

           

          צורתה הספציפית של המעטפת נולדה כתוצאה מאילוץ, שמופיע בתנאי התב"ע לקריית הספורט. במסמכי התוכנית המקורית מופיע מגרש הכדורגל כניצב בכ-40 מעלות אל הצפון, העמדה הנוגדת את ההנחיות לתכנון אצטדיונים של ארגוני הכדורגל העולמיים (פיפ"א), האירופאיים (אופ"א) והישראליים (התאחדות לכדורגל) - עקב סנוור השחקנים מקרני השמש תוך כדי משחק. לכן נאלצו האדריכלים לדחוק את האצטדיון, ששטחו כ-15 דונם, אל קווי הבניין שהוקצו לו כשהוא יושב על ציר צפון-דרום, דבר שהשפיע על העיצוב והתכנון. תוכנית הבינוי העדכנית, התואמת את ההעמדה החדשה, מיישמת פתרונות להסטה וניקוז הנחלים שעוברים באתר, כדי למנוע הצפות וזיהומים.

           

          מהנדסי הפרויקט הם משרד ירון-שמעוני-שחם (YSS) המתמחה בבניית האצטדיונים המרכזיים בישראל: טדי בירושלים, בלומפילד בתל אביב, סמי עופר בחיפה, המושבה בפתח תקווה, היהלום בנתניה והאצטדיון בראשון לציון.  

           

           

           

          לחצו על התצלום כדי לראות את אולם הבועה של מוטי בודק באילת:

           

          הביצה האדומה. לחצו על התצלום לפרויקט כולו (צילום: איל תגר)
          הביצה האדומה. לחצו על התצלום לפרויקט כולו (צילום: איל תגר)

           

           

           
          הצג:
          כל התגובות לכתבה "לבייג'ין יש אצטדיון ''קן הציפור'', ולטבריה יהיה אצטדיון שריון צב"
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד