הנה משהו שבטח לא ידעתם: הניתוח הראשון להגדלת חזה נערך בשנת 1865 בגרמניה. מאז זרמו אין־ספור שתלי סיליקון בים הניתוחים הפלסטיים, וגם היום הניתוח להגדלת חזה נחשב לפופולרי מכולם.
בארצות הברית, לדוגמה, התבצעו בשנה החולפת כ־750 אלף ניתוחים להגדלת חזה (יותר מ־100 אלף מתוכם של חולות סרטן שעברו כריתת שד ונזקקו לשחזור) ונרשמו 23 אלף מקרים של נשים שביקשו להסיר את השתלים.
״בארץ אין גורם רשמי שעוקב אחר התפתחות התחום ומפרסם נתונים על מספר הניתוחים להגדלת חזה שנערכים מדי שנה״, אומר המנתח הפלסטי ד"ר ניר פרידמן. ״אפשר להסתפק בהערכות של גורמים בכירים בענף, שמדברים על כ־6,000 ניתוחים בשנה״.
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
ברחבי העולם יציינו השנה 150 שנה לניתוח הראשון להגדלת חזה, ולכבוד האירוע סקר ד"ר פרידמן נקודות ציון משמעותיות בהיסטוריה של הניתוח הפלסטי ששינה את חזות הכל.
1. הניתוח הראשון להגדלת חזה נערך, כאמור, בגרמניה בשנת 1865. המנתחים השתמשו בשומן מגידול שפיר שנלקח מישבנה של אישה. בשנים שלאחר מכן, נעשו ניסיונות לשפר את ניתוחי החזה, ובמקום השתלת רקמות מאיברים אחרים בגוף, נעשו השתלות של חומרים זרים, כמו כדורי זכוכית או שנהב (שן פיל).
2. בתחילת המאה ה־20, נרשמו ניסיונות להגדלת החזה באמצעות הזרקת פרפין (חומר דמוי שעווה המשמש לייצור מוצרים רפואיים וקוסמטיים), והם לא זכו להצלחה רבה.
3. בראשית שנות ה־40, עם המצאת החומרים הסינתטיים, החלו המנתחים להזריק לחזה ג'ל סיליקון (חומר שמופק מצורן (חול ים). ב־1950 אושר הסיליקון לשימוש על ידי ה־FDA (מינהל התרופות של ארצות הברית) וזכה להצלחה מיידית, לא מעט בהשפעת החזית שהציגה מרלין מונרו. במיוחד התאהבו ברעיון נשים יפניות, דקיקות ושטוחות, שביקשו להגדיל את החזה כדי למצוא חן בעיני החיילים האמריקאים, ששהו על אדמת יפן לאחר המלחמה. אבל מרבית החלוצות סבלו מסיבוכים לאחר הניתוח, כשהסיליקון שהוזרק ישירות לשד גרם להתקשות החזה.
4. בשנת 1961, חברת "דאו קורנינג" האמריקאית הוציאה לשוק את שתל הסיליקון הראשון, שחולל מהפכה בתחום. שתלי הסיליקון, שבתחילת דרכם הגיעו בדגם אחד בלבד (שתל נמוך עם מעטפת עבה) הפכו את הניתוח להגדלת חזה להרבה יותר בטוח והרבה יותר פופולרי.
5. תשע שנים לאחר המצאת השתל הראשון, נכנס לשוק כוכב חדש - שתל בעל מעטפת דקה, שנראה טוב יותר אך לא היה עמיד בפני בלאי ושחיקה. במהלך שנות ה־70 וה־80, תעשיית השתלים המשיכה להתפתח ולהשיק חידושים: שתלים בעלי מעטפת דקה ועמידה יותר, וג׳ל סיליקון במרקם צמיגי משופר ונעים יותר למגע.
6. עד לתחילת שנות ה־90 הספיקו כמיליון נשים אמריקאיות לעבור ניתוח להגדלת חזה, אבל בשנת 1991 פרץ משבר הסיליקון המפורסם, שאיים להעיב על ההצלחה. חברת דאו קורנינג נתבעה על ידי נשים שסבלו מדליפות בשתלים, ופשטה את הרגל כתוצאה מכך.
7. בשנת 1992 נאסר בארצות הברית השימוש בשתלי סיליקון בניתוחים להגדלת חזה, והוא הוגבל לצרכים רפואיים בלבד (ניתוחים לחולות סרטן לשחזור השד לאחר כריתה).
.8 בשנת ,1994 קבע צבא בריטניה תקדים, כשלראשונה העניק לחיילת מימון של 2,500 ליש״ט לניתוח הגדלת חזה, משום שמפקדיה האמינו שזה יהפוך אותה ל״חיילת שמחה יותר." עד היום מממן הצבא הבריטי את הניתוחים הללו ללוחמות שלו, למרות הביקורת החמורה שנמתחת עליו מעת לעת. ״יש בניתוחים היגיון, אם עומדים מאחוריהם נימוקים פסיכולוגיים מוצקים״, מנמקים שם.
9. בשנת 2000 אישר ה־FDA שימוש בשתלים שמולאו במי מלח ונחשבו לפתרון בטוח גם במקרי דליפה. אבל שתלי מי המלח לא זכו להצלחה מחוץ לגבולות ארצות הברית. הם היו כבדים יותר משתלי הסיליקון, פחות עמידים והצריכו ניתוחים חוזרים תכופים יחסית.
10. ההגבלות על שימוש בשתלי סיליקון בארצות הברית גרמו לתעשיית ניתוחי החזה בברזיל לשגשג ולהפוך לשנייה בגודלה בעולם. בשנת 2005 החזירה ברזיל את שתלי הפוליאוריתן - שתלי סיליקון בעלי מעטפת דקה, מצופים בשכבת קצף פוליאוריתן רכה, שמדמה בצורה הטובה ביותר את רקמת השד הטבעית.
11. בשנת 2006 הותרו שוב שתלי הסיליקון לשימוש בארצות הברית, מה שהכחיד את תעשיית שתלי מי המלח. ה־FDA העניק לשני מפעלים רישיון לייצור שתלי סיליקון המיועדים לניתוחי חזה, לאחר שעמדו בדרישות בטיחות קפדניות. בשלב הראשון, ההשתלות הותרו לבנות 22 ומעלה בלבד.
13. ב־2014 יצאו לשוק שתלי הסיליקון הקלים, שמשקלם נמוך ב־30% מהשתלים שהיו בשימוש עד כה. המצאת השתלים הקלים רשומה על שם שני ישראלים - המנתח הפלסטי ד״ר ג׳קי גוברין, ואחיו המהנדס דעאל סגל גוברין. הם עמלו למעלה משמונה שנים על פיתוח טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת להעשיר את ג'ל הסיליקון בכדוריות מיקרוסקופיות חלולות השומרות על נפח השתל ומפחיתות ממשקלו.
14. תעריפי 2015: לדברי ד"ר פרידמן, מחיר ניתוח להגדלת חזה נע בין 16 ל־25 אלף שקל, בהתאם למנתח ולסוג השתלים. העלות המשוערת של שתלי סיליקון עגולים רגילים היא כ־4,000 שקל לזוג, לשתלים אנטומיים (בצורת דמעה או אגס) תידרשנה לשלם כ־5,000 שקל ושתלים עם ציפוי פוליאוריתן, עולים כ־8,000 שקל לזוג.
15. כמה CC? נכון להיום מעדיפות הישראליות שתלים קטנים יותר. אם בעבר רובן בחרו שתלים בגודל של 450-350cc, היום הן מסתפקות בתוספת צנועה של 350-250cc בכל שד.
5 דברים שצריך לדעת לפני שנשכבים על מיטת הניתוחים
שתלים זה לא לכל החיים
גם השתלים החדישים ביותר, שמבטיחים עמידות גבוהה, אינם חסינים בפני שחיקה. מראה החזה משתנה עם השנים, ומושפע בעיקר מהריונות ושינויים קיצוניים במשקל. יש להחליף את השתלים כל עשר שנים בממוצע, כדי למנוע בעיות הנובעות מהתיישנות ובלאי.
יש סיכונים וסיבוכים
שורה של מחקרים שהתפרסמה בעשור האחרון הצליחה לנקות את ההאשמות הכבדות שדבקו בשתלי הסיליקון, וקבעה כי השתלים אינם מסרטנים. זה עדיין לא אומר שניתוחי חזה אינם כרוכים בסיכונים: התופעה הנפוצה ביותר היא התקשות השד, שמלבד הפגיעה במגע הטבעי אין בה סכנה ממשית. סיכונים נדירים יותר כוללים דליפות או קרעים בשתלים, המחייבים ניתוחים חוזרים, זיהומים מקומיים, שינויים במראה הפטמה, תחושת נימול או חוסר תחושה חלקי בשדיים וקשיים בהנקה.
נדרשות בדיקות תקופתיות
לפי המלצת ה־FDA, על מנותחת חזה לעבור בדיקת MRI כעבור שלוש שנים מניתוח ההשתלה הראשון ולאחר מכן לבדוק את מצב השתלים כל שנתיים. כמו כן, מומלץ לבצע בדיקות עצמיות (לגילוי גושים בשד) ולגלות ערנות מוגברת לשינויים במראה החזה.
מומלץ לעשות חקר שוק
לבצע תחקיר מקיף, להיפגש עם כמה רופאים ולהתעדכן בסוגי השתלים הקיימים בשוק, כולל יתרונות, חסרונות וסיבוכים אפשריים.
נדרשת כימיה עם המנתח
הרופא המנתח צריך להתאים לכל אישה את השתל המתאים לה, ולבחור את הגודל והמיקום שישביע את רצונה. תקשורת טובה תעזור לתיאום ציפיות ותמנע אכזבות.
*מתוך עלון שפרסם ה־FDA לנשים ששוקלות ניתוח להגדלת חזה
