מתקפת בוץ: טיפים ועצות לשמירה על הבית ועל השפיות בימי החורף

בהתחשב בצירוף העובדות שחורף, שלושה בנים, בוץ והאחריות על השטיפה בבית היא עלי, החלטתי שאני לא אומר נואש. כלומר, כבר אמרתי נואש, אבל החלטתי שאני לא אומר נואש בכל הנוגע למציאת פתרון קל יותר מאשר לעבור אחריהם עם המגב בכל רגע נתון.

חשבתי לעצמי שכבר כל כך הרבה הורים לפני התמודדו עם סוגיות החול מהגן והבוץ בחורף, כך שחייבת להיות דרך, אולי אפילו כמה, שתהיה קלה יותר ומתאימה יותר עבורי מאשר לאבד את השפיות בתומו של כל ערב. אז שאלתי. וכשקיבלתי את התשובות, החלטתי לשתף גם אתכם. הכי גרוע, תלמדו גם אתם משהו.

כמובן שהיו את אלו במצבי:

ובהתאמה מלאה, גם את אלו שלא מאמינים שאמצא פתרון מעבר לבנאלי.

או בחרו דרכי התמודדות שההנהלה אצלי לא תאשר בחיים.

או פיתחו טיפחו תפיסה חזותית רציונלית יותר.

אבל עד מהר הגיעו גם הפרקטיים.

והפרקטיים באקסטרים.

והאנשים שלוקחים את העניינים לידיים.

ואולי אפילו מוצאים דרך ליהנות מזה.

אולי קצת יותר מדי לפעמים.

ואלו עם השיטות המיוחדות.

או אפילו ההתפתחות של השיטות המיוחדות.

ואלו שבוחרים למצוא חיוך בין דמעות הבוץ. של אחרים.

ואם אפשר, אז כבר אחרים עם תחושת חובה ומצפון משפחתית.

ואלו שמחוקקים חוקים רציניים.

ודואגים גם לחנך על הדרך לערכי השותפות.

או קיימות.

וגם לכבוד הדדי. או נקמה. תלוי מה עושים עם זה כשמגיעים כבר לגן.

וכמובן גם את אלו שאין להם מושג מה בכלל שאלתי.

או שלמדו על בשרם שאם עברנו את "פרעה", נעבור גם את זה...

ובסוף בסוף, עם שאלה אחת פשוטה – ואם היה, האם הוא גם עושה ספונג'ה?

כל הממים מקבוצת "ממים של הורים" בפייסבוק. תצטרפו, שווה שם.