2015 לא היתה שנה טובה לנשים. וגם לא לגברים שמתקשים להחזיק את הידיים בכיסים ואת הלשון בפה. בהקשר זה הרחובות שלנו חד משמעיים:
לוחמניים ממש:
כבר שנים הם יוצאים בקריאה ברורה:
חוזרים ואומרים:
כמה פעמים צריך להגיד לכם?
כמובן שחייבת להגיע גם איזו התחכמות:
אבל הכיוון ברור. כבר בקיץ הוצפו קירות ומדרכות ב:
וכמובן שכרגיל חייבת להגיע איזו התחכמות:
יותר מאחת:
אבל במאבק בין המינים הרחובות שלנו לא משחקים משחקים. הם לא מסתפקים בהנחייה הכללית:
או במחאה ילדותית כמו:
הם אומרים בריש גלי:
ומעניקים לעוברים ושבים שיעור חינם בפקולטה העממית ללימודי מגדר:
וכמובן שכרגיל חייבת להגיע איזו התחכמות:
ולעתים, בלהט הקרב, חלים שיבושים מטשטשי מסרים:
אך כך או כך, ברור שסימון דה בובואר הישראלית היתה כאן:
יש הוכחה:
יותר מאחת:
שפה היא, כידוע, נשק חם. גם במאבק בין המינים. לכן מעתה:
וכשזה מגיע למאבק חשוב, הרחובות שלנו הם כמו דף מסרים מלשכת ראה"מ. מכים מכל פינה:
רק שאצלנו יש גם ניואנסים:
ברוח זו אגב, ברחובות שלנו:
ולגמרי ברור ש:
הקרבות הלוהטים, אגב, ניטשים ביותר מחזית אחת:
מי שלא מבין למה בדיוק הכוונה, מקבל הסבר. אחד כתב: "אמא מולדת, ראי מעשיך, כל בניך בורחים מפניך", וקיבל בראש:
זה לא חדש שבכוחה של מילה להפנות את המבט לאזורים פחות מדוברים, אז מפנים:
הכוונה אולי לא תמיד ברורה:
אבל היא טובה ומכילה, כמו שאומרות:
ברחובות שלנו אחיות לא מתביישות:
הן חולקות מנסיונן:
משחררות מכבלי הבושה:
ומשיאות עצה מועילה (גם אם בטעות כתיב יסודה):
מה יש, רק לשרי אריסון מותר להנות מהון? אחרי הכל:
ומה בסך הכל מבקשים פה?
זה קשה ועצוב:
אבל מתברר שהדיבור מועיל:
כפי שהשנה למדו על בשרם כמה כאלה שלא הבינו ש:
