מי יציל את בריכות החורף? הבנייה הקדחתנית מאיימת לחסל אותן

בריכות החורף בארץ מתמעטות בלחץ הפיתוח העירוני, הפוגע בערכי טבע ומאיים לחסל מינים רבים של בעלי חיים. האם ילדים יראו בעתיד צפרדעים וסרטנים רק במחשב?

גיא נרדי

|

22.12.15 | 15:46

בריכת ''מחסני הרכבת'' בחדרה. ניזוקה לאחרונה, אחרי שדחפורים ביצעו עבודות עפר במתחם סמוך (צילום: איריס ארבל)
בריכת ''מחסני הרכבת'' בחדרה. ניזוקה לאחרונה, אחרי שדחפורים ביצעו עבודות עפר במתחם סמוך (צילום: איריס ארבל)
בריכת החורף בהרצליה. המלריה והאנופלס נעלמו בינתיים, אך בבריכות החורף נותרו מיני דו-חיים (בעלי חיים אמפיביים - חיים במים וביבשה) הנמצאים כעת בסכנה קיומית (צילום: הילה נקש)
בריכת החורף בהרצליה. המלריה והאנופלס נעלמו בינתיים, אך בבריכות החורף נותרו מיני דו-חיים (בעלי חיים אמפיביים - חיים במים וביבשה) הנמצאים כעת בסכנה קיומית (צילום: הילה נקש)
בריכת החורף הסמוכה לצומת חולון. רוב חודשי השנה היא יבשה, אך בחורף מתמלאת בייצורים חיים. מרחק נגיעה מתושבי השכונות הסמוכות (צילום: גליה חנוך רועה )
בריכת החורף הסמוכה לצומת חולון. רוב חודשי השנה היא יבשה, אך בחורף מתמלאת בייצורים חיים. מרחק נגיעה מתושבי השכונות הסמוכות (צילום: גליה חנוך רועה )

הכינוי "בריכת חורף" נשמע רומנטי. במציאות הישראלית, מדובר בשלוליות גדולות, יבשות במשך רוב חודשי השנה, שהופכות עם בוא הגשמים לאוצר טבע שאינו רק מהנה לטיול שבת משפחתי, אלא טומן בחובו משמעות אקולוגית ואפילו חברתית. בריכות החורף, כמו ערכי נוף וטבע אחרים שהפכו למובלעות בין אוטוסטרדות, או בתוך המרחבים העירוניים המתנפחים, נתפשות בדרך כבעיה שמפריעה לדחפורים. אלא שמנקודת מבטם של חובבי הטבע ומגיניו, השלוליות הגדולות האלה הן נכס טבע לכל דבר.

פעם קראו להן ביצות. יש אחת כזאת ליד מחלף פולג, מאחורי פארק נתניה; ומי שנוסע ברכבת לחיפה חולף ליד אחרת, באזור קיבוץ יקום. בריכה שלישית - בריכת החורף באזור צומת חולון, מאחורי משרד הרישוי - מעוררת כעת את מאבק השימור של הבריכות הללו, בעקבות יוזמה של חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) להקים בסביבתה מגרש "חנה וסע".

בסקר טבע עירוני של עיריית תל אביב-יפו מתוארת הבריכה הזו, שנקראת "בריכת הלוחמים", כ"שטח בור בעורף אזור מלאכה. מראה כללי של עזובה והזנחה לצד פינה ירוקה נסתרת עשירה בערכי טבע (...) לצד הבריכות שטחי בור וחורשת אקלפטוסים (...) שריד אחרון לנופי הביצה באזור תל אביב וגוש דן. האתר, הכלוא בין תשתיות עירוניות (אתר פסולת ואזור מלאכה), מהווה אי אקולוגי ירוק ושקט בתחום מרחב אורבני צפוף ורועש".

באזור הבריכה יש, לפי אותו סקר, מגוון מינים נדירים של צמחים ומגוון עשיר של דו-חיים, ציפורים, זוחלים וחסרי חוליות, כולל ארבעה מיני דו-חיים בסיכון. גם דורסי לילה אוהבים לנחות כאן, כמו גם עופות חולפים ומזדמנים אחרים.

היכן שיש בריכה, יש בדרך כלל רצון להקים שכונה (שרטוט: שרה אוחיון)
    היכן שיש בריכה, יש בדרך כלל רצון להקים שכונה(שרטוט: שרה אוחיון)

    אבל לבריכת הלוחמים אין שכנים קרובים ודואגים, ולכן אין מי שיזעק את זעקתם של הסרטן התריסן המגושם, הציקלופ הזעיר ושאר הייצורים שגרים שם במשך שנים ונמצאים כעת בסכנת הכחדה. הקמת החניון מעוררת חשש שמקורות המים של הבריכה יאבדו, מימיה יורעלו והיא תתייבש.

    גליה חנוך-רועה, מנהלת קהילת ת"א-יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע, זועמת על הקמת החניון. לטענתה, אלי לוי, מנהל אגף נכסים בעירייה, התחייב להוציא צו זמני לבניית גינה ציבורית במקום, אך במפתיע ובמנוגד להתחייבות הוציא צו חדש לחניון. לטענתה, עד כה לא הוצג היתר לעבודות שנעשות שם. העירייה טוענת בתגובה, כי  "הכשרת החניון מבוצעת בהתאם לכל ההיתרים הנדרשים ובפיקוח אקולוגי צמוד של אנשי המקצוע העירוניים, המוודאים שלא תהיה פגיעה בטבע. במסגרת הקמת החניון נוקה השטח, והותקנה מערכת ביו-פילטר טבעית המסננת את המים הזורמים לבריכה ומאפשרת שמירה על איכות המים וניקיונם, כך שאין כל פגיעה בבריכת החורף".   

    בריכת החורף לצד האיילון, בגבול ת''א-חולון. שריד לטבע העשיר של ארץ ישראל (מתוך אתר האינטרנט העירוני של עיריית תל אביב יפו )
      בריכת החורף לצד האיילון, בגבול ת''א-חולון. שריד לטבע העשיר של ארץ ישראל(מתוך אתר האינטרנט העירוני של עיריית תל אביב יפו )

      ריאות ירוקות הן לא עוד פארק מלאכותי

      הבריכה בחולון אינה היחידה הנתונה בסכנה. ''בריכת מחסני הרכבת" בחדרה (חלק מ"בריכת הסמר" - שמורת טבע מוכרזת, הנמצאת חצי קילומטר מדרום לתחנת הרכבת חדרה-מערב) ניזוקה לאחרונה, אחרי שדחפורים ביצעו עבודות עפר במתחם סמוך; לבריכה בפתח תקווה (ליד בית הקברות, בין שכונת אם המושבות לנחל הירקון) שפכו קבלנים-עבריינים פסולת בניין; ברחובות (על יד מושב ישרש) גרמו חקלאים נזק, כשכיסו את הבריכה כדי לטעת פרדס; ובאזור חבצלת השרון ניזוקה בריכת חורף בגלל עבודות הרחבה של כביש החוף.

      אלון זיו, רכז שימור בריכות החורף בחברה להגנת הטבע, מסביר שהמאבק על הבריכות הוא סיזיפי ויומיומי, מכיוון שאין היום בריכה לא מאוימת במקום כלשהו בישראל. 90% מהבריכות כבר חוסלו מסיבות שונות, ונותרו רק כמה עשרות בריכות כאלה. לדבריו, בריכות החורף הן ריאות ירוקות ייחודיות ולא עוד פארק מלאכותי, משמשות כבית-גידול ייחודי לבעלי חיים שונים, ומאפשרות ניקוז והחדרה של מים לשכבת מי התהום. 

      90% מבריכות החורף כבר חוסלו. העשירית הנותרת מאוימת אף היא. פיזור בריכות החורף בישראל באדיבות פרופ' נעם לוין (מתוך Levin et al 2009) (שרטוט: פרופסור נועם לווין, האוניברסיטה העברית)
        90% מבריכות החורף כבר חוסלו. העשירית הנותרת מאוימת אף היא. פיזור בריכות החורף בישראל באדיבות פרופ' נעם לוין (מתוך Levin et al 2009)(שרטוט: פרופסור נועם לווין, האוניברסיטה העברית)
         

        מהמלריה ועד סכנת הכחדה למיני דו-חיים

        בריכות החורף נוצרו בגלל המבנה המיוחד של מישור החוף, הכולל רכס כורכר המונע זרימה חופשית של מי הנחלים (איילון, ירקון, פולג, אלכסנדר) מכיוון ההרים במזרח לים התיכון. אנחנו מרבים להגיד "באסה" לתיאור אכזבה, ביטוי שמקורו במלה ערבית המתארת בִּיצה - מקום טובעני ומקור חולי ומוות. בעבר, מנעו הביצות התיישבות ועיבוד חקלאי של הקרקע, והיו מקור למלריה (מחלה המועברת על ידי טפיל באמצעות יתוש האנופלס).

        קשה להאמין, אבל לפני פחות ממאה שנים המלריה היתה המחלה המדבקת השכיחה ביותר בארץ ישראל, והיא הפילה חללים רבים. ספרו של ד"ר צבי סליטרניק, חתן פרס ישראל ברפואה, על קורות המלריה בארץ מלמד שהמלחמה במחלה החלה בתקופת השלטון הבריטי, שביקש לעשות סדר בקולוניה הנידחת. הבריטים היו הראשונים לחלק בחינם חינין, התרופה למלריה; הם ריססו מקווי מים; נטעו חורשות אקליפטוסים; מילאו שלוליות באדמה וניסו לנקז אזורים ביצתיים באמצעות תעלות.

        שנים מאוחר יותר, שידרגו אנשי החברה להגנת הטבע את מעמד הביצות למדרגת ערך טבע ייחודי וראוי לשימור. לפני כעשר שנים, בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הם מיתגו מחדש את מקווי המים האלה בשם "בריכות חורף". המלריה והאנופלס נעלמו בינתיים, אך בבריכות החורף נותרו מיני דו-חיים (בעלי חיים אמפיביים - חיים במים וביבשה) הנמצאים כעת בסכנה קיומית. היכחדותם היא איום גדול, כיוון שהצטמצמות אוכלוסיות הדו-חיים מסכנת את המגוון הביולוגי על פני כדור הארץ.

        המאבק של אנשי החברה להגנת הטבע הוא, לכן, פחות על ערכן הנופי של הבריכות, ויותר על הצלתם של מיני הדו-חיים - למשל הזימרגל גדול-ראש, שנשמע כחיה ענקית, אבל הוא סרטנון בגודל 2.5 סנטימטרים. 

        אינדיקציה לסביבה בריאה

        לדברי עמית מנדלסון, אקולוג טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, החשיבות הראשית של בריכות החורף היא חינוכית-חברתית. זה קרוב לבית, ואפשר להסביר בהן על תופעות טבע שפעם היו מובנות מאליהן והיום כבר לא - כגון מה זה דו-חיים ואילו יצורים מתקיימים בבריכות החורף. בכלל, הבריכות הן גם אינדיקציה לסביבה בריאה, כזו שיש בה עוד דברים חוץ מבני אדם וחתולים.

        בריכת חורף סמוכה לבית היא סימן לסביבה בריאה, שאינה כוללת רק מכונית וזיהום (צילום: הילה נקש)
          בריכת חורף סמוכה לבית היא סימן לסביבה בריאה, שאינה כוללת רק מכונית וזיהום(צילום: הילה נקש)

          הבריכות יכולות, לדברי חנוך-רועה, לשמש את השכונות הנמצאות במרחק הליכה מהן, כטבע עירוני שכיף להגיע אליו בחורף. כדי שזה לא יתחסל, ויישאר בגדר סיפור מהעבר שנספר לנכדינו, הרשויות צריכות לא להתקפל בפני לחצי הפיתוח העצומים.

          המפתח לשימור בידי מוסדות התכנון

          הבעיה העיקרית של בריכות החורף היא שבמרבית חודשי השנה הן יבשות וקשה להבחין בהן. שימורן מחייב הגדרה של מקומן כאתר טבע מוגן וטיפוחו. החורף שהגיע לאחרונה, ואיתו הגשמים שהחזירו את ההצפות העונתיות לנוף העירוני, מזכירים שהפיתרון לשימור ערכי הטבע האלה חייב לבוא מכיוון מוסדות התכנון.

          לא פעם, למשל בחדרה, מדובר במגרש בבעלות פרטית שמיועד לבינוי למגורים. הליך שינוי הייעוד, והפיכת השטח לשטח ציבורי או לאתר טבע, מסובך ומחייב מאמץ רב מצד הרשות העירונית. רק הכרה ממסדית בחשיבות הבריכות כערך טבע יכולה להבטיח שהן ישומרו, כדי שילדים בישראל יתנתקו מדי פעם מהמסכים הדיגיטליים, ינעלו מגפיים, יצאו החוצה ויתצפתו על הזימרגל גדול-הראש, צפרדע הנחלים, או האנפית הקטנה. כמו פעם.

           

          לחצו על התמונה: שקמה בת 500 בסכנת חיסול בת''א (צילום: דור נבו)
          לחצו על התמונה: שקמה בת 500 בסכנת חיסול בת''א (צילום: דור נבו)

           

           

           
          הצג:
          כל התגובות לכתבה "מי יציל את בריכות החורף? הבנייה הקדחתנית מאיימת לחסל אותן"
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד