לפני כשנה קיבלה רוית לאלזר הודעה בפייסבוק מבחורה שלא הכירה. כשפתחה אותה מצאה בה תמונות של חתן וכלה, עם כיתוב מרגש: "בזכות הקבוצה שלך הגענו למעמד הזה. תודה לך רוית על השידוך המוצלח. מאחלים לכולם סוף טוב כמו שלנו".
לאלזר חייכה באושר כשקראה את הכתוב, למרות שחייה האישיים חייכו אליה הרבה פחות: זמן קצר קודם לכן היא נפרדה מארוסה, עמו חלקה דירה משותפת; ולצד מציאת דירה חדשה, נאלצה לחפש לעצמה גם אהבה חדשה.
ה"לייק" שהוביל לחתונה
אדי (34) ודיאנה (25) שטבסקי, מנהל כספים ושיננית מפתח תקווה, הכירו דרך הקבוצה - והיום הם זוג נשוי. "הכרנו לפני שנתיים", מספר אדי. "הייתי רשום בקבוצה בערך שנה לפני שהכרתי אותה, וגם פרסמתי על עצמי שני פוסטים בעבר. קיבלתי תגובות מהרבה בחורות, אבל מהפוסט הראשון לא יצא שום דבר".
"מהפוסט השני הייתה לי חברה במשך חצי שנה. כמה חודשים אחרי שאני ואותה חברה נפרדנו, החלטתי לתת עוד צ'אנס לקבוצה ולפרסם פוסט נוסף. דיאנה לא כתבה לי אבל עשתה לי 'לייק'. לפני כן אף פעם לא התייחסתי למי שעשתה לי לייק, אבל היא נורא מצאה חן בעיניי, אז כתבתי לה הודעה ואמרתי לה שאשמח להכיר אותה. כשדיברנו בטלפון השיחה לא זרמה מי יודע מה, אבל בסוף היא הסכימה שניפגש. כבר מהדייט הראשון היה ברור לשנינו שזה זה. באפריל האחרון, אחרי שנה וחצי של זוגיות, התחתנו".
"אני מבינה מה את אומרת", אומרת לי לאלזר, אחרי שאני שואלת אותה אם לצד השמחה והפרגון שיש לה כלפי זוגות שהכירו בזכות קבוצת הפייסבוק שהקימה – "בחורות ובחורים שווים בין חברים" – לא נחמץ לה קצת הלב: בעוד הם מתאהבים, מתחתנים ומביאים ילדים לעולם, היא עדיין תקועה עמוק בעולם הפו"פ.
"לפעמים גם אני שואלת את עצמי מה לא בסדר אצלי שאני רואה זוגות שמצאו אהבה ואני אובר שמחה עבורם. אבל כנראה זה נובע מזה שאני באמת לא בלחץ. הכי חשוב לי זה להיות בזוגיות טובה ולא להרגיש שאני מתפשרת. בגלל זה אני אומרת שגם אם לא אתחתן אבל תהיה לי זוגיות טובה, אני אהיה בסדר. גם אם עקב גילי בסוף יהיה לי רק ילד אחד, אני אהיה בסדר. וגם אם עד גיל 40 לא אמצא בן זוג להביא איתו ילד, תמיד יש אופציה שאביא ילד לבד. מה שהכי חשוב לי זה להישאר נאמנה לעצמי ולהיות בקשר של אהבת אמת. ואני מאמינה שאהבה גדולה אפשר למצוא בכל גיל".
לפני הפגישה עם לאלזר אני משוכנעת שאני עומדת להיתקל בעוד רווקה תל אביבית טיפוסית. כל פרטי הביוגרפיה היבשים מצביעים על כך: בת 35, חתיכה, מאמנת כושר במקצועה, שבמקביל לקבוצת הפייסבוק שהקימה עומדת גם מאחורי ליין של מסיבות. אלא שאז אני מגלה שנכונה לי הפתעה, ואני ממש לא מדברת על העובדה שהיא בכלל גרה ברעננה. כשאני מבקשת ממנה לספר לי על חיי האהבה שלה ומכינה את עצמי לרשימה ארוכה, היא מתוודה שמערכת היחסים הראשונה שלה הייתה רק בגיל 33, עם אותו ארוס לשעבר. "חיי האהבה שלי התחילו די מאוחר", היא אומרת. "אני די לייט בלומר".
עדיין, 33?
"יצאתי לדייטים. אבל ברגע שהרגשתי שלא יצמח מזה משהו רציני, לא ראיתי טעם למשוך את זה. אני מניחה שתרמה לכך העובדה שאני באה מבית מסורתי, וגם בגלל שהייתי סגורה וביישנית. אבל הסיבה העיקרית הייתה שהייתי מאוד עסוקה. עבדתי מהבוקר עד הלילה. הייתה לי מטרה מול העיניים: לחסוך כסף ולהשקיע בנדל"ן. בגיל 28 כבר קניתי שתי דירות בבאר שבע".
אחרי שהגשימה את החלום הנדל"ני שלה, התפנה ללאלזר זמן להתעסק באהבה. בגיל 28 ידעה קשר שנמשך קצת יותר מדייט אחד או שניים ("הכרתי בחור קנדי דרך 'ג'יידייט' ויצאתי איתו און אנד אוף חצי שנה"). כאשר החליטה, לפני שלוש שנים, להקים את "בחורות ובחורים שווים בין חברים", מלבד הרצון העז לעזור לאחרים, היא קיוותה מאוד למצוא שידוך גם בשבילה. "אני עדיין מאמינה שאתחתן בזכות הקבוצה הזאת", היא חורצת.
פרק ראשון: "נמאס מאתרי היכרויות"
הרעיון של הקבוצה הוא פשוט: נרשמים אליה פנויים ופנויות, והם יכולים להמליץ בה על כל מיני חברים שלהם שמחפשים שידוך. המעוניינים יכולים לשלוח הודעה ישירות לפוסט או באופן פרטי.
"יצאתי להרבה דייטים ראשונים עם בחורים שלא התאימו לי", מסבירה לאלזר, "והרבה פעמים חשבתי שהם דווקא יכולים להתאים לחברות שלי. לי, למשל, נורא חשוב גבר מהדור של פעם. ג'נטלמן כזה. ולפעמים הייתי מרגישה שהגבר שאיתו נפגשתי לא עונה לקריטריונים שלי, אבל בהחלט יכול למצוא חן בעיני חברה שלי, שהיא הרבה יותר פמיניסטית ממני. או בחורים שפסלתי בגלל מראה חיצוני. אני לא אוהבת קירחים, אבל ידעתי שיש לי חברה שהיא חולה על קירחים".
אז אם לצטט את שרלוט מ"סקס והעיר הגדולה": "זבל של אישה אחת הוא אוצר של אישה אחרת"?
"אני לא אוהבת לקרוא לגברים 'זבל', אבל בהחלט מסכימה עם ההנחה: גבר שלא מתאים למישהי אחת, יכול להיות מושלם עבור מישהי אחרת. תרמו להקמת הקבוצה סיבות נוספות: לפני כן הייתי רשומה באתרי היכרויות, ותמיד ידעתי שיש בזה סיכון. שגברים שנראים נורמטיביים לחלוטין יכולים להתגלות כנוכלים או כאנסים. את כל הזמן שומעת סיפורים על בחורה שיצאה עם מישהו, בילתה איתו בלילה, ואז קמה בבוקר וגילתה שהוא שדד אותה. חשבתי שאם את מכירה דרך חברים משותפים, הסיכון לכך יורד באופן משמעותי".
אבל בקבוצה שלך חברים היום יותר מ־20 אלף איש. רוב הסיכויים שבחורה לא תכיר את הבחור המומלץ או את החבר הממליץ.
"נכון. אבל מאחר שמדובר בפייסבוק, היא עדיין יכולה להיכנס לפרופיל של אותו בחור. ללקט קצת מידע עליו. לראות מי החברים שלו. אני מאוד מאמינה במשפט 'תראה לי מי חבריך, ואומר לך מי אתה'. ובניגוד לאתרי היכרויות, שם הרבה בחורים אומרים שאין להם פייסבוק, כאן לא יכולה להיות בעיה כזאת. אחרי זה ראיתי שבפייסבוק קיימות כבר קבוצות קטנות עם רעיון דומה לשלי, רק שהן לא שילבו בין המינים. הייתה קבוצה של גברים בלבד שהמליצו לחברים שלהם על בחורות, או קבוצה של נשים בלבד שהמליצו לחברות שלהן על בחורים. חשבתי, 'למה לא לעשות קבוצה מעורבת שתהיה בה גם אינטראקציה? שהחברים יוכלו להתחיל בה ישירות אחד עם השני'".
אחרי שביקשה מחברה שתלמד אותה איך פותחים קבוצה ("לפני כן לא הבנתי יותר מדי בפייסבוק"), היא עשתה את הרוטינה הידועה: זימנה אליה את כל החברים הפנויים שלה, וביקשה מהם לזמן את כל החברים הפנויים שלהם. "בהתחלה זה עבד לאט, אבל כעבור חצי שנה כבר זכיתי לתגובות בשטח", היא מספרת בהתלהבות.
"יום אחד הלכתי למרפאת שיניים ברעננה. אחרי שיצאתי ממנה, מישהו כתב לי הודעה בפייסבוק: 'לאן נעלמת מהמרפאה? רציתי לתת לך חיבוק ענקי. הכרתי את אהבת חיי בקבוצה שלך'. ברגע שהקבוצה התחילה לעבוד ונולדו ממנה עוד ועוד זוגות, היא גדלה בקצב מסחרר. הייתי הולכת למועדונים בתל אביב, ואנשים שלא פגשתי מעולם ביקשו ללחוץ לי את היד. הכי מרגשת הייתה ההודעה שקיבלתי מהזוג הראשון שהתחתן בזכות הקבוצה. הם גם הזמינו אותי לחתונה שלהם".
הלכת?
"לא. עד כמה שידוע לי, לפחות 15 זוגות התחתנו בזכות הקבוצה, ולמרות שרובם הזמינו אותי, הלכתי רק לחתונה אחת. אני לא מכירה את הזוגות באופן אישי, אני לא מכירה את האורחים. זה נראה לי קצת מוזר".
פרק שני: "ואז הוא שלח לי הודעה בפייסבוק"
גם לאלזר עצמה הכירה מישהו דרך הקבוצה. ולא סתם מישהו: "הכרתי את מי שהיה הארוס שלי", היא אומרת. "הוא עורך דין בן גילי. כמה חודשים אחרי שפתחתי את הקבוצה הוא שלח לי הודעה בפייסבוק וכתב 'כל הכבוד על היוזמה'. המשכנו להתכתב, בשלב מסוים הוא שאל אותי אם אני פנויה, והזמין אותי לצאת. כבר בפגישה הראשונה הרגשתי איתו כימיה שלא הייתה לי עם אף אחד אחר. אחרי ארבעה חודשים נסענו לטיול בניו יורק, וכשחזרנו עברנו לגור ביחד. חודש אחרי זה הוא הציע לי נישואים בכותל".
למה לא התחתנתם בסוף?
"אחרי שעברנו לגור ביחד שמתי לב ליותר ויותר דברים שהפריעו לי. בסופו של דבר הבנתי שהוא בחור מקסים, אבל לא מתאים לי. שדרך החיים שלנו שונה, שהרצונות שלנו שונים. היה לי ברור שאם נתחתן, בסוף גם נתגרש. אחרי שנה של זוגיות בחרתי להיפרד".
בנוסף לחברים שממליצים בקבוצה על חברים פנויים אחרים שלהם, יש בה גם לא מעט אמיצים שלא מהססים לפרסם בשם עצמם פוסט לחיפוש אהבה. "נמאס לישון באלכסון (למרות שמאוד כיף להתפרש)", כותבת אחת. "אז ככה: אני בת 34, 1.62 של בחורה שבהחלט חביבה על הבריות. לא מעשנת, אוהבת חיות (חוץ מיתושים). לא מחפשת את הבחור המושלם, אלא את זה שישלים אותי". בחור אחד כותב: "להשכרה ל־50 שנה, מגיע עם אהבה, סובלנות, הבנה, הקשבה, והורדת זבל כל בוקר".
אין בזה משהו קצת נואש שאנשים מבקשים מחברים שלהם שיפרסמו אותם? או יותר מזה: מחליטים לפרסם את עצמם?
"הרבה אומרים לי את זה. אפילו אני תהיתי לגבי זה כשהחלטתי להירשם לאתרי היכרויות. אנשים אמרו לי 'בשביל מה את צריכה את זה? את נראית טוב. בטח מתחילים איתך כל הזמן'. אבל אני אומרת: 'בדיוק כפי שאני הייתי צריכה להיעזר באתרי היכרויות, ככה עוד המון אנשים יפים ומוצלחים'. אני חושבת שבתקופה שלנו, בעיקר בגיל מסוים, לאנשים אין הרבה זמן ומקומות להכיר. הם עובדים מבוקר עד לילה וחוזרים הביתה גמורים. מאגר החברים הפנויים של החברים שלהם מצטמצם, וכך גם מקומות הבילוי והמעגלים החברתיים שלהם. אני דווקא חושבת שזה מעיד על ביטחון עצמי כשמישהו אומר 'אני רוצה להכיר את אהבת חיי ולא אכפת לי באיזו דרך'. אם אנחנו יכולים לנצל את הטכנולוגיה שעומדת לרשותנו היום, אז למה לא?".
את ענית פעם למישהו שפרסם את עצמו באתר?
"היו לא מעט פוסטים של גברים שמצאו חן בעיניי, אבל לא כתבתי לאף אחד. בין היתר בגלל שאני המנהלת של הקבוצה, והרגשתי עם זה קצת לא בנוח. לא רציתי לגנוב את הפוקוס מבחורות אחרות. חששתי שאם אכתוב לאותם גברים, בגלל היותי המנהלת של הקבוצה, הם יותר יתלהבו, וזה עלול לפגוע בסיכויים של בנות אחרות שעשויות להיות מעוניינות. מה גם שבגלל היותי המנהלת, אני מרגישה שיש לי יותר אופציות. מאחר שאני כל הזמן מפרסמת בקבוצה עדכונים, רואים שוב ושוב את התמונה שלי, והרבה בחורים שולחים לי גם ככה הודעות באופן אישי".
מה לגבי לפרסם את עצמך בקבוצה?
"עבר לי הרבה פעמים בראש לפרסם פוסט שלי. אחרי שנפרדתי מהארוס שלי, חברה שלי אמרה לי 'בואי אני אפרסם אותך בקבוצה', ודווקא זרמתי איתה כי חשבתי שזה מצוין לתת דוגמה. אבל בסוף זה לא יצא לפועל, כי הכרתי את שי".
שי הוא רווק בן 41, עובד במשרד הכלכלה, שהכירה לפני כארבעה חודשים – גם הודות לקבוצה. "זה קשר ממש התחלתי, אבל מרגיש לי מאוד חזק", היא אומרת. "בין היתר אני מארגנת אירועי ספיד דייט שאותם אני מפרסמת בקבוצה. יום אחד קיבלתי ממנו הודעה שבה הוא שאל אותי איך רוכשים כרטיס לאירוע. מהרגע הראשון שראיתי את התמונה שלו הוא מצא חן בעיניי מאוד. גם אהבתי מאוד את הדרך שבה הוא התנסח. אחרי שהוא שאל אותי כמה שאלות עברנו לטלפון, ובסופו של דבר הוא הזמין אותי לצאת. הדייט הראשון שלנו היה בחוף הים בהרצליה, וזה היה דייט מהחלומות. אפילו התנשקנו בו. זה דבר שאף פעם לא קרה לי בדייטים ראשונים. עכשיו אנחנו מדברים על לגור ביחד".
אז הקבוצה עומדת להוליד בקרוב עוד זוג נשוי?
"זה בהחלט מרגיש טוב, אבל עוד מוקדם לדבר על זה".
פרק שלישי: "משרד שידוכים בבית"
מאחר שהיא לא נדרשת עדיין לתכנן חתונה, ללאלזר יש מספיק זמן כרגע להקדיש לקריירה. בעקבות הצלחת הקבוצה היא החליטה לנטוש כמעט לגמרי את משרתה כמאמנת כושר ("אני עושה רק אימונים אישיים לכמה לקוחות ותיקים שלא מוכנים לוותר עליי") ועשתה הסבה לשדכנית במשרה מלאה. "הפייסבוק שלי מלא ברווקים ורווקות, ולאט לאט כל מיני אנשים ביקשו ממני שאכיר להם באופן אישי", היא מסבירה איך זה התחיל. "ניסיתי לעזור להם. עם חלק דיברתי בטלפון, עם חלק אפילו נפגשתי. עד שהרגשתי שזה קצת מעמיס עליי, והחלטתי לעשות את זה באופן מסודר. הפכתי לעוסק מורשה והיום אני מנהלת משרד שידוכים בבית. אנשים באים אליי לפגישה מסודרת, מספרים לי מה בדיוק הם מחפשים, ואני מתאימה להם בני זוג על פי המאגר הגדול שיש לי במחשב".
את יודעת שלפי האמונה הסינית, לרווקים בכלל לא מומלץ לעסוק בשידוכים? אומרים שזה לוקח להם את המזל באהבה.
"באמת? מה את אומרת? פעם ראשונה שאני שומעת על זה. אבל אני אגיד לך מה: עם כל הכבוד לסינים, אני יהודייה ומאמינה באלוהים. אז אני מעדיפה לדבוק במסורת שלנו שאומרת ש'אם שידכת שלושה זוגות, יש לך מקום בגן עדן'. ולי בגן עדן יש כבר שטחים שלמים".
