הילטון תל אביב חוגג 50: הבכורה נשמרת אך הייחוד הישראלי איננו

    הבניין הווירטואוזי של יעקב רכטר מאכלס 50 שנות יוקרה וידוענים. אבל מה נשאר מהישראליות המקורית? העיצוב החדש היה יכול להיות בכל מקום. הצצה לקומה ה-17

    מיכאל יעקובסון

    |

    13.12.15 | 10:12

    לא פחות מ-17 דונם עומדים לרשות המלון, מתקניו ומדשאותיו. פעם היה כאן מחנה בריטי, בית קברות מוסלמי וגן ציבורי (היום העצמאות) (צילום: איתי סיקולסקי)
    לא פחות מ-17 דונם עומדים לרשות המלון, מתקניו ומדשאותיו. פעם היה כאן מחנה בריטי, בית קברות מוסלמי וגן ציבורי (היום העצמאות) (צילום: איתי סיקולסקי)
    האדריכל יעקב רכטר הצליח להטמיע את הבניין המאסיבי בנוף. הוא ניצב לקו החוף ואינו מסתיר אותו באלימות (צילום: (ימין) איתי סיקולסקי, (שמאל) באדיבות ארכיון הילטון)
    האדריכל יעקב רכטר הצליח להטמיע את הבניין המאסיבי בנוף. הוא ניצב לקו החוף ואינו מסתיר אותו באלימות (צילום: (ימין) איתי סיקולסקי, (שמאל) באדיבות ארכיון הילטון)
    האופי המקורי של המלון נשען על השראה ישראלית: גווני המדבר מצאו את ביטויים במרבדים שכיסו את רצפת האולמות. גושי אבן שנחצבו במכרות שלמה הועברו למלון, אלמוגים ממפרץ אילת וקרמיקה מקומית שולבו באולמות ובחדרים. לכל אלה אין היום זכר (באדיבות ארכיון הילטון)
    האופי המקורי של המלון נשען על השראה ישראלית: גווני המדבר מצאו את ביטויים במרבדים שכיסו את רצפת האולמות. גושי אבן שנחצבו במכרות שלמה הועברו למלון, אלמוגים ממפרץ אילת וקרמיקה מקומית שולבו באולמות ובחדרים. לכל אלה אין היום זכר (באדיבות ארכיון הילטון)
    האדריכל הטורקי סינאן כפאדר, שעיצב גם את וולדורף אסטוריה בירושלים, נמנע כאן מהצטעצעות ובחר במינימליזם (צילום: איתי סיקולסקי)
    האדריכל הטורקי סינאן כפאדר, שעיצב גם את וולדורף אסטוריה בירושלים, נמנע כאן מהצטעצעות ובחר במינימליזם (צילום: איתי סיקולסקי)
    מבט מהטרקלין החדש בשעת בין ערביים. מבחוץ, לא עוד מגדל זכוכית אנונימי אלא זהות מובהקת (צילום: איתי סיקולסקי)
    מבט מהטרקלין החדש בשעת בין ערביים. מבחוץ, לא עוד מגדל זכוכית אנונימי אלא זהות מובהקת (צילום: איתי סיקולסקי)
    הטרקלין העליון החדש: התקרה מכוסה ברשת של גופי תאורת LED בעיצוב של גלי ים, ומחליפים צבעים מדי כמה שניות - גימיק שמוסיף לצבעוניות העדינה (צילום: איתי סיקולסקי)
    הטרקלין העליון החדש: התקרה מכוסה ברשת של גופי תאורת LED בעיצוב של גלי ים, ומחליפים צבעים מדי כמה שניות - גימיק שמוסיף לצבעוניות העדינה (צילום: איתי סיקולסקי)
    באחת הסוויטות המחודשות במרומי הילטון ת''א. האירוח כאן מיועד, כפי שאפשר להבין, למי שהפרוטה מצויה בכיסו (צילום: איתי סיקולסקי)
    באחת הסוויטות המחודשות במרומי הילטון ת''א. האירוח כאן מיועד, כפי שאפשר להבין, למי שהפרוטה מצויה בכיסו (צילום: איתי סיקולסקי)
    באמת אייקון: גוש מלבני רחב וגבוה, ששתי חזיתותיו המוארכות מעוצבות כרשת של מרפסות זהות. החזרתיות המושלמת יוצרת משחק צורני. זה לא רק מבנה שעוסק בחומר, אלא גם בצורה, והמרפסות יוצרות תחושת תנועה (צילום: איתי סיקולסקי)
    באמת אייקון: גוש מלבני רחב וגבוה, ששתי חזיתותיו המוארכות מעוצבות כרשת של מרפסות זהות. החזרתיות המושלמת יוצרת משחק צורני. זה לא רק מבנה שעוסק בחומר, אלא גם בצורה, והמרפסות יוצרות תחושת תנועה (צילום: איתי סיקולסקי)

    יותר מכל בניין אחר, בולט מלון "הילטון" תל אביב, מאז חנוכתו לפני 50 שנה, בקו הנוף והחוף של העיר. כעת הוא בולט גם בלילה, בעיקר הודות לתאורה הצבעונית שהותקנה על תקרת הטרקלין המחודש בקומת הגג שלו - הקומה ה-17 - כחלק מפרויקט חידוש המלון, שעליו ניצח האדריכל הטורקי סינאן כפאדר.

    לא כל אחד יכול ליהנות מכניסה לטרקלין היוקרתי ומפינוקיו. לכך זכאים רק אורחי חמש הקומות העליונות, ששילמו על החדרים היקרים יותר. בעבורם, הכיבוד והארוחות המוגשות בטרקלין לאורך היום והלילה אינם מוגבלים, והכל כלול במחיר החדר. האירוח כאן מיועד, כפי שאפשר להבין, למי שהפרוטה מצויה בכיסו, וכדי לא לפתח אשליות, נתחיל במחירים:

    לילה בחדר באחת מהקומות העליונות - קומות 13 עד 16 - יעלה לזוג 559 דולר, ללא הבדל בין אמצע לסוף השבוע. בקומה ה-17 מוצעים שני סוגי סוויטות, להן אין מתחרה בהיקף וברמה באף בית מלון בישראל. המחירים בהן נעים מ-850 דולר לזוג לילה בסוויטה רגילה, עד 2,010 דולר לזוג לילה בסוויטה גדולה (אלה המחירים שבדקנו בימים אלה, הן רשמית והן בשיחה למוקד ההזמנות. כדאי לשים לב: המחירים משתנים ללא הרף בהתאם לביקוש ולעונה).

    מ-559 דולר עד 2,010 דולר ללילה. החדרים בחמש הקומות הגבוהות עם הגישה לטרקלין החדש (צילום: איתי סיקולסקי)
      מ-559 דולר עד 2,010 דולר ללילה. החדרים בחמש הקומות הגבוהות עם הגישה לטרקלין החדש(צילום: איתי סיקולסקי)

      פנורמת נוף מרהיבה משכיחה את המציאות

      במבואת הטרקלין המחודש ניצב שולחן קבלה, ומאחורי גבה של פקידה חייכנית נפרשים נופי העיר, חוף הים והגבעה עליה שוכנת יפו העתיקה. מסכי זכוכית עוטפים את שלוש חזיתות האולם, ומאפשרים לפנורמת נוף מרשימה לעטוף את המבקר. מהמבואה ממשיכים אל אולם הטרקלין המרכזי, שבו המבט, שנפתח תחילה לכיוון דרום, ממשיך אל הצפון - אל מתחם נמל תל אביב, תחנת הכוח רדינג, שדה התעופה דב (ממנו ממריאים מטוסים החולפים ממש קרוב לחלון) ועד לאופק המרינה של הרצליה.

      מגובה 85 מטרים מעל מפלס הים קל להימנע מגגות העיר מכוסי דודי השמש, מהחזיתות המתקלפות ומכיכר אתרים המתפוררת תחת הקרניים הלוהטות והמליחות שבאה מהים. כשמביטים מהטרקלין מערבה רואים רק ים - לא בתים, לא גגות, לא פיגועים ולא עוני, רק רצועה כחולה של ים נקי שאינו נגמר. כמו לשוט בספינת פאר ולהישאר בתל אביב.

      גם הן התארחו פה. ברוק שילדס ואליזבת טיילור (באדיבות ארכיון הילטון)
        גם הן התארחו פה. ברוק שילדס ואליזבת טיילור(באדיבות ארכיון הילטון)

        כשמתנתקים לרגע מהנוף המהפנט, ומפנים את המבט פנימה, מגלים מימין לכניסה שולחן עץ, הנמתח לאורך של כשלושה מטרים, ועליו מוגשות בשעות הבוקר והערב מנות קרות וחמות, והחל מהשעה ארבע אחר הצהריים מנות קטנות: פלטת גבינות, סנדוויצ'ים של סלמון, טונה וסלט ביצים, ועוגות מקונדיטוריית המלון. השתייה מוגשת בלא הגבלה, על בר הנמתח לאורך הדופן האטומה היחידה של האולם.

        בטרקלין ובמרפסת המקיפה אותו פזורים 165 מקומות ישיבה, לאורחים ולחבריהם. בעת הביקור, בשעת בוקר מאוחרת, הטרקלין היה כמעט שומם. הספות המרווחות אכלסו, בין השאר, צעירה דקיקה לבושה בבגד חושפני, שלא משך תשומת לב מיוחדת מהצעיר שישב מולה, כשלראשו כיפה שחורה ופיו עסוק בכרסום פרוסת עוגה. זוג קשישים הדורים ישבו קפואים בפינה אחרת, קרובה לחלון, השקיפו על הנוף כשבידיהם כוסות משקה, ושתקו. לצד שולחן אחר, במרכז האולם, ישבו זוג ספרים ידועים עם חברים ובני משפחה, שהיו שקועים בשיחה נינוחה על היתרונות והחסרונות בפתיחת מספרה בקניון.

        ההבטחה: לא יוקם כאן בניין שיחסום את הים והרקיע. בטרקלין החדש (צילום: איתי סיקולסקי)
          ההבטחה: לא יוקם כאן בניין שיחסום את הים והרקיע. בטרקלין החדש(צילום: איתי סיקולסקי)

          על קירות הטרקלין תלויות עבודות אמנות ממתכת שיצר אמן אמריקאי, כאלה שכל מטרתן להכניס קצת צבע לעיצוב הכולל של הטרקלין, המתבסס על גווני חום ובז'. התקרה מכוסה ברשת של גופי תאורת LED, המרכיב הבולט באולם. גופי התאורה מעוצבים כמו גלי ים, ומחליפים צבעים מדי כמה שניות - גימיק שמוסיף לצבעוניות העדינה של הטרקלין, כמו האמנות על הקירות.

          הטרקלין המחודש הוא הרחבה של טרקלין ותיק שפעל כאן. הרחבתו התאפשרה לאחר שהסוויטה הקבועה של זובין מהטה, מנהלה האמנותי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, פונתה ונהרסה ושטחה סופח לטרקלין. המלון הוא נותן החסות של התזמורת, ובמסגרת התמיכה מתארח כאן מהטה בעת שהותו בישראל (כיום, באחד מהחדרים הרגילים). הקשר עם הפילהרמונית מצא לאחרונה את ביטויו הפומבי באירוע גאלה מיוחד שנערך באולם הנשפים בקומת הקרקע, לציון יובל להקמת המלון.

          המנצח לאונרד ברנשטיין במלון, שנותן חסות לתזמורת הפילהרמונית ובמיוחד לזובין מהטה. הסוויטה הקבועה שלו נהרסה לטובת הטרקלין (באדיבות ארכיון הילטון)
            המנצח לאונרד ברנשטיין במלון, שנותן חסות לתזמורת הפילהרמונית ובמיוחד לזובין מהטה. הסוויטה הקבועה שלו נהרסה לטובת הטרקלין(באדיבות ארכיון הילטון)

            מאליזבת טיילור עד ביל קלינטון

            בשטח שעליו ניצב הילטון תל אביב היו, עד סוף שנות ה-50 של המאה שעברה, מחנה צבאי קטן, בית קברות מוסלמי וגן ציבורי (גן העצמאות). לצורך הקמת המלון, המשתרע על פני כ-17 דונם, חוסל המחנה, הופקע חלק משטח הגן הציבורי, פונו הקברים ורוכזו בחצר מגודרת סביב למבנה הקבר "עבד אל נבי".

            הבעלות הראשונה על המלון הופקדה בידי חברה ממשלתית שנוסדה לצורך כך; רשת הילטון העולמית ניהלה את בניית המלון ופיקחה על הפעלתו. לתכנון המלון נבחר המשרד שבראשו עמדו האדריכלים יעקב רכטר ומשה זרחי והמהנדס מיכה פרי (זרחי ופרי היו נשואים לאחיותיו של רכטר). לפני כן תכנן המשרד הזה, תחת הנהגתו של האדריכל זאב רכטר, כמה מבתי האירוח הבולטים בארץ, ובהם מלון קלי"ה (נהרס במלחמת העצמאות), מלון מעלה החמישה, מלון השרון בהרצליה, בית הבראה ע"ש יוסף שפרינצק בנצרת ובית ההבראה "מבטחים" בזכרון יעקב, היום "אלמא"(שעליו זכה רכטר בפרס ישראל). מאוחר יותר תכנן המשרד גם את מלון הילטון בירושלים ואת מלון לרום (היום ענבל) בירושלים.

            לחצו על התמונה כדי לראות את היהלום המפורסם של יעקב רכטר: ''אלמא'' זכרון יעקב, לשעבר מבטחים (צילום: איתי סיקולסקי )
            לחצו על התמונה כדי לראות את היהלום המפורסם של יעקב רכטר: ''אלמא'' זכרון יעקב, לשעבר מבטחים (צילום: איתי סיקולסקי )

            בשנותיו הראשונות סבל המלון החדש מהפסדים, עד שנמכר לקבוצת יהודים מאירופה. המשקיעים הרחיבו את המלון והביאו אותו לשגשוג שממנו הוא נהנה עד היום. במלון 560 חדרים, בלא פחות מ-44 סוגים, המתחלקים לשלוש רמות, מה שהופך אותו למלון הכי מורכב ברשת הילטון העולמית, ולבטח המורכב בישראל. צפו בצילומים מרהיבים של המלון בימיו הראשונים:

            למרות השנים שחלפו והמתחרים שצצו בינתיים בקו החוף, ובראשם "דיוויד אינטרקונטיננטל", הילטון תל אביב הוא עדיין מותג היוקרה שמושך אליו לא רק את עשירי העולם שבאים לבקר בישראל, אלא גם ידוענים שבאים להופיע, לשחק, או רק להניח פתק בכותל המערבי. אליזבת טיילור, רוברט דה נירו, סילבסטר סטאלון, גולדי הון, ארנולד שוורצנגר, אלטון ג'ון, דיוויד בואי, דיאנה רוס וחוליו איגלסיאס הם רק חלק מהכוכבים שהתארחו כאן. בראשית נובמבר התארח כאן גם נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, שהגיע ארצה לציון 20 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.

            מאחורי הקלעים: על הצד הפחות זוהר של הילטון

            בניין וירטואוזי

            אף שמדובר בבניין הגבוה ביותר בסביבתו, מצליח הילטון תל אביב להיטמע במידה מסוימת בנוף. הבניין עומד בניצב לקו החוף, כך שאינו מסתיר באופן אלים את הנוף (כפי שעשו, למשל, מתכנני מגדלי חוף הכרמל בחיפה). הוא נטוע בלבו של "גן העצמאות", אחד הגנים היפים והייחודיים בישראל, שתכנן אברהם קרוון.

            הבניין עצמו מורכב מגוש מלבני רחב וגבוה, ששתי חזיתותיו המוארכות מעוצבות באמצעות רשת של מרפסות זהות. החזרתיות המושלמת שלהן יוצרת משחק צורני. כך שמדובר לא רק במבנה העוסק בחומר (המשייך אותו לברוטליזם, כמו בניין עיריית תל אביב-יפו, שתכנן מנחם כהן, או בית הועד הפועל ברחוב ארלוזורוב, שתכנן חבר אדריכלים בראשות דב כרמי) אלא גם בצורה (המשייך אותו לסטרוקטורליזם, כמו בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב שתכננו אריה ואלדר שרון, או כמו רמות פולין בירושלים שתכנן צבי הקר). כשנוסעים או מתהלכים בסביבת המלון יוצרות המרפסות תחושת תנועה, ומשנות עם כל צעד את מראה הבניין. חוויה בפני עצמה, המציבה את הבניין גם בזירה של הפיסול הקינטי.

            תוכנית הקומות פשוטה: מסדרון ארוך וחדרי האירוח משני צדדיו (צילום: איתי סיקולסקי)
              תוכנית הקומות פשוטה: מסדרון ארוך וחדרי האירוח משני צדדיו(צילום: איתי סיקולסקי)

              תוכנית קומות החדרים פשוטה: מסדרון ארוך נמתח לכל אורך הבניין, כשמשני צידיו סדורים חדרי האירוח. כמו בבתי מלון אחרים, החדר מורכב ממסדרון צר המקשר לחדר רחצה ובהמשכו חדר שינה עם פינת ישיבה ופינת עבודה קטנה. החדר נפתח למרפסת רחבה, שמסך זכוכית הנע על מסילה מפריד בין השניים. הודות להצבת מבנה המלון במאונך לקו החוף, נהנות כל המרפסות מנוף הים הנפרש ממערב. וכשעומדים במרפסת מגלים כי משחק הצורות שיוצרות המרפסות מקבל מגוון מבטים נוסף.

              הילטון תל אביב הפך למושג ישראלי לא רק בגלל יוקרתו, אלא ככל הנראה בעיקר בגלל חזותו - לא עוד מגדל זכוכית אנונימי, אלא בניין בעל זהות מובהקת, שאותה ידע האדריכל ליצור באופן וירטואוזי. ולא רק בזכות המבנה, אלא גם בזכות עיצוב הפנים הראשוני שלו.

              העיצוב החדש: ישראל כבר לא פה

              עד שנות ה-70 של המאה הקודמת דאגו המלונאים המקומיים להזמין את טובי המעצבים הישראלים לעיצוב חדרי האירוח והאולמות הציבוריים. אלה מצידם ניצלו את ההזדמנות ויצרו פנטזיה ישראלית מקורית ופראית, תוך שימוש באומנים ובאמנים ישראלים (ובהם דני קרוון, ציונה שמשי ודוד פלומבו), שיחד ולחוד יצרו עבודות מיוחדות למקום: החל בשטיחים, דרך מנורות, וילונות וסכו"ם ועד לתמונות וקירות אמנותיים שלמים.

              מבואת המלון. מהעיצוב הישראלי המקורי לא נותר זכר (צילום: איתי סיקולסקי)
                מבואת המלון. מהעיצוב הישראלי המקורי לא נותר זכר(צילום: איתי סיקולסקי)

                האדריכלים המקוריים של הילטון תל אביב, שתפו פעולה, בעת הקמתו ב-1965, עם משרד מעצבי הפנים שבראשו עמדו דורה גד, כלת פרס ישראל, ואריה נוי. השניים היו אז בשיאם ועיצבו, בין השאר ובמקביל, את משכן הכנסת ואת מוזיאון ישראל. להילטון בחרו גד ונוי לשוות אופי שאותו שאבו ממראות הנגב. גווני המדבר מצאו את ביטויים במרבדים שכיסו את רצפת האולמות. גושי אבן שנחצבו במכרות שלמה הועברו למלון, אלמוגים ממפרץ אילת וקרמיקה מקומית שולבו באולמות ובחדרים. לכל אלה אין היום זכר.

                מאז עוצב המלון לראשונה עברו החדרים כמה וכמה תהפוכות תחת ידיהם של כמה מעצבים. בשנת 2000 עבר המלון שיפוץ מסיבי, והעיצוב המקורי של גד-נוי, שלא עודכן במשך השנים, נהרס ופינה את מקומו לעיצוב חדש. עד לאחרונה עיצבה את כל חדרי המלון ריטה הובן, מעצבת בלגית, שבשונה מקודמיה בתפקיד, בחרה להקטין את גודל החדר לטובת חדר רחצה מרווח ומפואר יותר.

                כפאדר, המעצב הנוכחי, המתמחה בעיצוב מלונות בטורקיה, התפרסם לאחר שניצח על הסבת בית סוהר ישן באיסטנבול לאחד ממלונות היוקרה המובילים בארצו. הוא נוהג לשלב בעבודתו אזכורים לאופי העיצוב מהתקופה העותמאנית, שאותו הוא מפרש כפאר מצועצע, כפי שביצע במלון וולדורף אסטוריה בירושלים, שנפתח ב-2014. בוולדורף הוא ביקש ליצור פנטזיה חסרת כל הקשר מקומי וחסרת כל עומק או תוכן אינטלקטואלי; בהילטון הוא נמנע מלגלוש למחוזות הציעצוע ובחר בעיצוב מינימלי, המתבסס על האימרה "Less is more" של האדריכל המודרניסט מיס ואן דר רוהה.

                בנוסף לטרקלין, עיצב כפאדר מחדש את הסוויטה הנשיאותית במלון ואת שתי שורות הסוויטות בקומה ה-17, התופסות את שאר שטח הקומה שבה נמצא הטרקלין. בדומה לעיצוב הטרקלין, גם החדרים המחודשים מדגישים את המבט אל הנוף המרהיב, כשהריהוט והפריטים הנלווים מעוצבים בסגנון מודרני וחסר אופי ממשי.

                עיצוב ללא אופי. סוויטה בקומה ה-17 (צילום: איתי סיקולסקי)
                  עיצוב ללא אופי. סוויטה בקומה ה-17(צילום: איתי סיקולסקי)

                  העיצוב הנוכחי של המלון והטרקלין משקף מגמה שבה שקועה המלונאות הישראלית בשלושת העשורים האחרונים: רצון ליצור אווירה בינלאומית ואופנתית, אך חסרת כל אופי מקומי. חוסר האופי הזה, המשתקף גם בטרקלין המחודש ובמלון כולו, מדגיש את הפער העצום בין העושר התרבותי שהכיל ענף המלונאות הישראלי בעבר לבין מצבו כיום. "בעבר רוב הקליינטורה היתה מורכבת מיהודים עשירים שבאו לבקר בישראל בעיקר מצפון אמריקה, קנדה, אנגליה וגרמניה. האוכלוסייה הזו התמעטה עם השנים", מסביר את שינוי התפישה מוטי ורסס, האחראי על קשרי הציבור של הילטון תל אביב כבר למעלה מעשרים שנה. "לקהל שמגיע היום", הוא אומר, "יש אוריינטציה יותר עסקית ותפיסה דינאמית".

                  בימים אלה מקודמת תוכנית לבניית אגף סוויטות חדש, על חשבון תחנת הדלק שבתחומי החניון (זו שפונה לרחוב הירקון פינת ז'בוטינסקי). יש רק לקוות שהתוספת החדשה לא תפגע בחזותו הסמלית של המלון בן ה-50, שאינו עוד מלון אלא חלק חשוב באדריכלות הישראלית.

                  האיום נמצא במלונות הבוטיק: לחצו על התמונה לכתבה על מלון נורמן, שמוביל את המגמה (צילום: סיון אסקיו)
                  האיום נמצא במלונות הבוטיק: לחצו על התמונה לכתבה על מלון נורמן, שמוביל את המגמה (צילום: סיון אסקיו)

                   

                   
                  הצג:
                  כל התגובות לכתבה "הילטון תל אביב חוגג 50: הבכורה נשמרת אך הייחוד הישראלי איננו"
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד