השנה שלה: רוסלנה רודינה שורפת את המסך ולא סופרת אף אחד

מהברית של יאן, דרך הזוגיות עם אייל גולן ועד "הישרדות": מגזין GOstyle ביקשו מרוסלנה רודינה לסכם את 12 החודשים האחרונים והסוערים בחייה

"בגלל שאני אמא, עכשיו אני פחות מרשה לעצמי ללכת חשוף. אני חושבת שאני מספיק מעניינת בלי להתפשט". רוסלנה רודינה (צילום: אלון שפרנסקי)
"בגלל שאני אמא, עכשיו אני פחות מרשה לעצמי ללכת חשוף. אני חושבת שאני מספיק מעניינת בלי להתפשט". רוסלנה רודינה (צילום: אלון שפרנסקי)
"אין לי בעיה לטוס לשלושה-ארבעה ימים לעבודה או לנופש ולחזור, אני לא חושבת שזה גורם נזק לילד. אני עם הילד שלי המון. אנשים אוהבים לבקר אותי על זה. אני לא רוצה להתנצל ולא לתת דין וחשבון" (צילום: אלון שפרנסקי)
"אין לי בעיה לטוס לשלושה-ארבעה ימים לעבודה או לנופש ולחזור, אני לא חושבת שזה גורם נזק לילד. אני עם הילד שלי המון. אנשים אוהבים לבקר אותי על זה. אני לא רוצה להתנצל ולא לתת דין וחשבון" (צילום: אלון שפרנסקי)

ינואר: הברית של יאן

"יאן נולד ב־22 בנובמבר, ועשינו לו ברית מצומצמת בבית של לאה שנירר עם משפחה וחברים קרובים. בינואר, חודש וקצת אחר כך, עשינו אירוע גדול באולם בפתח תקווה עם 1,500 מוזמנים. השמלה שאני לובשת פה היא שמלה שהחלטנו עליה באותו יום. הרעיון המקורי היה שאלבש שמלה לבנה, אבל באותו יום החלטתי שאני לא מתחתנת ואני לא רוצה שידברו, אז שינינו קונספט והלכתי על אותה שמלה אבל בשחור, בסגנון ויקטוריה בקהאם. זו שמלה שעבדו עליה ארבעה חודשים. המעצבת שלומית אוזרד שלחה לי תמונה של 300 סינים שיושבים ותופרים את הבד הזה. התאוששתי מהר מהלידה, שלושה שבועות אחריה כבר הצטלמתי ברומניה. בברית כבר הייתי פיקס.

"1,500 מוזמנים בשביל תינוק בן חודש זה יכול להיות יותר מדי, אבל לא נתתי לו לסבול ולא אפשרתי לכל אחד לגשת אליו. באנו, הצגנו אותו והשארנו אותו עם אמא שלי, שישקיף מהצד. ינואר היה חודש די מורכב, כי ממש כשיצאתי מבית החולים עברנו לבית החדש ברחובות. הבית היה מסודר פחות או יותר, אבל הייתי צריכה להתרגל לעיר חדשה, שמעולם לא גרתי בה. העברנו איתנו זוג חברים עם ילדה בת שנתיים, אז זה מאוד הקל עליי את סיבובי העגלות".

"1,500 מוזמנים בשביל תינוק בן חודש זה יכול להיות יותר מדי". בברית של יאן (צילום: ענת מוסברג)
    "1,500 מוזמנים בשביל תינוק בן חודש זה יכול להיות יותר מדי". בברית של יאן(צילום: ענת מוסברג)

    פברואר: עם המלבישה האישית ליאת אשורי

    "ליאת היא גלגל ההצלה שלי. לפניה התלבשתי קטסטרופה, על הפנים. היא חברה מאוד קרובה של אייל והיא גם מלבישה אותו, ומשם נוצר החיבור. הטיפ הראשון והחשוב ביותר שהיא נתנה לי הוא להיות עם ראש פתוח, להיות פתוחה להכל. לפני זה הייתי מאוד מקובעת: רק שמלות, הכל צמוד־צמוד, כל הזמן עקבים גבוהים. ממנה למדתי שהכי פשוט זה הכי יפה. ליאת מגיעה לבית שלנו פעם בשבוע עם כל מיני בגדים, אקססוריז ונעליים, ואני מודדת ובוחרת.

    "את נמצאת בסוף העולם, בתנאים הכי לא הגיוניים, ואת אומרת לעצמך 'יש לי את המיליון בבית: יש לי זוגיות, יש לי ילד, יש לי משפחה – מה אני עושה פה?"

    "אספר לך משהו שאולי יעצבן כמה קוראות: אני חייבת למדוד כדי לבדוק שהבגדים לא מרזים אותי מדי. 50 אחוז אני פוסלת על בסיס זה. היום הלוק שלי מאוד השתנה: גופייה צמודה, ג'ינס אוברסייז ונעלי ספורט זה הלוק המועדף עליי. עקבים אני נועלת רק כשאני הולכת למקומות שאני יודעת שיהיו בהם דוגמניות שהן 1.75 מ' ומעלה. לכל מקום אחר אני מעדיפה נעליים נוחות ומראה לא מתאמץ. אני לא הולכת רק עם מותגים, ליאת מביאה פריטים גם מזארה ומטופשופ, ומבחינתי זה לא משנה. מה שיפה, אני לוקחת".

     

    "גלגל ההצלה שלי". עם ליאת אשורי (צילום: רפי דלויה)
      "גלגל ההצלה שלי". עם ליאת אשורי(צילום: רפי דלויה)

      מרץ: על הסוס

      "זה היה לפני 'הישרדות' ואני ניסיתי לבדוק את עצמי ולהיות כמה שיותר אקסטרימית. היינו בחוות סוסים של חברים שלנו ועברנו ליד הסוס הזה שהוא מאולף לתעלולים. ראיתי את המאמן שלו רוכב עליו וביקשתי לנסות. אמרו לי 'את משוגעת', ואז מצאתי את עצמי עליו. זה היה נורא מגניב. אין בי פחד. דברים שמפחידים אחרים רק מאתגרים אותי.

      "כשההצעה מ'הישרדות' הגיעה ידעתי שזה מאוד מתאים לי. גם מהבחינה הזו וגם בגלל שמאוד רציתי שאנשים יכירו אותי, וידעתי שזו התוכנית הנכונה בשביל זה. שם יוצא החוצה האדם האמיתי. בכל זאת התלבטתי המון זמן עד שחתמתי על החוזה. בזכות אייל שתמך בי, עשיתי את זה. אם הוא לא היה מאחוריי, אם לא הייתי יודעת שיש לי על מי לסמוך כשאני משאירה את יאן כאן, בחיים לא הייתי נוסעת".

      A photo posted by @ruslanarodina on

      אפריל: יום הולדת 44 לאייל

      "אני נורא אוהבת להפתיע בימי הולדת. אני עצמי פחות אוהבת לחגוג. נולדתי ב-11 בספטמבר, אבל גם לפני שזה הפך לתאריך שמאוד מבאס לחגוג בו, אני פשוט לא אדם של חגיגות. תמיד שבוע לפני יום ההולדת אני נכנעת ללחץ, ובסוף חוגגת בקטנה עם חברים. לעומת זאת, אני מאוד אוהבת להשקיע באנשים שחשובים לי ולעשות עבורם דברים מיוחדים ואישיים.

      "יום ההולדת האחרון של אייל היה יום אחרי המימונה, אז חגגנו מימונה, ובחצות, כשנכנס התאריך שלו, העפתי אותו מהבית וסידרתי הכל. הדפסתי לו על מצעים 'שתמיד תישאר הנסיך שלי ומלך של מדינת ישראל' ועשיתי לו את השרשרת הזו שבתוכה חרוטים השמות של הילדים שלו, אלין, ליאם ויאן".

      A photo posted by @ruslanarodina on

      מאי: פפראצי

      "זו תמונה שצילם אותי צלם פפראצי בדיוק כשיצאתי מסדרת חיסונים שעשיתי בשביל 'הישרדות'. אני מורגלת בפפראצי כבר ארבע שנים. בהתחלה הייתי בשוק, לא הבנתי איך זה עובד ומה דחוף להם. אבל אחרי זמן בתוך התעשייה את מבינה שאת צריכה לתת והם צריכים לקבל. כשגרתי ברמת גן הצלמים השאירו כרטיסי ביקור בכל החנויות מתחת לבית שלי כדי שכאשר אצא בעל החנות יצלצל אליהם ויזעיק אותם. היום אני פחות נתקלת בזה כי אני גרה ברחובות, וזה כיף, אבל במקרים מסוימים הם מוציאים דרכון ומגיעים גם לשם. את יאן עוד לא צילמו כי אני לא נותנת. זה די פשוט: אני לא לוקחת אותו איתי לאירועים ולמקומות שאני יודעת שיהיו בהם צלמים".

      "אחרי זמן בתוך התעשייה את מבינה שאת צריכה לתת והם צריכים לקבל". רוסלנה על היחסים עם צלמי הפאפרצי (צילום: מוטי לבטון)
        "אחרי זמן בתוך התעשייה את מבינה שאת צריכה לתת והם צריכים לקבל". רוסלנה על היחסים עם צלמי הפאפרצי(צילום: מוטי לבטון)

        יוני: "הישרדות" בהונדורס

        "איך אפשר לסכם חוויה כל כך עוצמתית בכמה מילים? הייתי בהונדורס 54 ימים, ואני מרגישה שחזרתי שונה. כל מה שדמיינתי בקשר לתוכנית לא התקרב למה שהיה. אף אחד לא יכול להבין מה עברנו שם, ואני חושבת שכל מי שהיה שם יסכים שהמצלמות לא מצליחות להעביר את הקושי. מה שכן, אני יכולה להגיד שהכל אמיתי. חשבתי שאולי יהיו הנחות, שיחות טלפון הביתה או משהו - וכלום. הרעב זה לא מה שהכי קשה. להפך, אפילו לא הייתי ממש רעבה. מעולם לא סבלתי מדיכאונות, אבל היום אני יכולה להבין אנשים שסובלים מדיכאון ומאבדים תיאבון. לא היה כמעט אוכל, אבל הסיטואציה הייתה כל כך קשה שפשוט לא התחשק לי לאכול.

        "הייתי במשבר בגלל הגעגועים ליאן. קיבלתי כאפה, לא חשבתי שאתגעגע כל כך ושאדאג כל כך. הייתי כמו זומבי על האי, וזה לא רק הגעגוע, זה המצפון שאכל אותי. את נמצאת בסוף העולם, בתנאים הכי לא הגיוניים, ואת אומרת לעצמך 'יש לי את המיליון בבית: יש לי זוגיות, יש לי ילד, יש לי משפחה – מה אני עושה פה?'. הייתי צריכה להזכיר לעצמי כל הזמן שזה היה החלום שלי, ושאני שם בסופו של דבר בשביל הקריירה שלי ובשביל הפרנסה העתידית שלי, ככה שבסופו של דבר זה גם בשביל הילד שלי.

        "אז כן, לא התקלחתי המון זמן, אבל אני יכולה לומר לך שאין נקי יותר ממי מלח. את מתרחצת בים ולא סובלת מכלום, כל הפצעים מגלידים והכל מריח טוב. גם את האורז היינו ממליחים במי מלח. זה היה רעיון שלי וכולם צחקו עליי בהתחלה, אבל זה יצא אורז פצצה. לדעתי האורז על האי יותר טעים ממה שאנחנו מבשלים פה בסיר. נשבעת.

        "אני חושבת שבימים הראשונים לא ממש הייתי במשחק, הכאב ראש של להתבלט בקבוצה ולהראות מי אני התיש אותי נורא. בעיקרון אני אוהבת להיות לבד ואני לא נפתחת בקלות. אני אדם מופנם וזה לא היה לי קל. אבל מהר מאוד את מגיעה לשלב שהאי הוא החיים שלך, והחיים שלך סובבים סביב להשיג אורז ולהדליק אש. באיזשהו שלב כבר הרגשתי שנולדתי שם. הייתי מסתובבת בלילה לבד על החוף, בלי פחד. אני מרגישה שהייתי מאוד אני בכל שלב במשחק. ברור שיש שלבים שכבר חייבים לשקר בהם, אבל לא שיחקתי מלוכלך. הלכתי כל הזמן לפי האינטואיציות שלי ולא טעיתי. תראו בהמשך".

        "לא שיחקתי מלוכלך". רוסלנה ב"הישרדות" (צילום: מיכה לובוטון)
          "לא שיחקתי מלוכלך". רוסלנה ב"הישרדות"(צילום: מיכה לובוטון)

          יולי: החזרה לארץ

          "זו תמונה שמרגשת אותי גם היום. העיקר שב'פינס' שאלו איך היא לא בכתה. אם הם רק היו יודעים כמה בכיתי על האי. אייל העיר אותו בחמש בבוקר והביא אותו כי הוא ידע שאני לא אסלח לו אם הוא לא יהיה אצלי בשנייה שאני נוחתת. הוא היה מנומנם, ואני הגעתי ודפקתי צעקה מהתרגשות והוא התחיל לבכות. 54 ימים לא ראיתי אותו, והסתכלתי על אייל במבט כזה של 'הוא לא מזהה אותי', אבל אייל הרגיע אותי ואמר לי 'מה פתאום, הוא עייף'.

          "הוא נורא גדל, חודשיים לילד בגיל כזה זו קפיצה מאוד משמעותית, הייתי בשוק ממנו. אחרי זה נסענו הביתה ולא ישנתי עד 12 בצהריים, רק רציתי להיות איתו. אחר כך ישנתי שלוש שעות וזה הרגיש כמו עשר. לישון במיטה, בלי להתגרד ובלי להירטב – זו הרגשה אחרת לגמרי. נשארו לי שני חברים נהדרים מהאי - טילטיל ושמעון - שכמו שטילטיל אומר: 'אנחנו לעולמי עולמים לנצח נצחים ותודה'. שמעון היה לי כמו אבא וטילטיל כמו אח שנלחם עליי, ואני לעולם לא אשכח את זה".

          "תמונה שמרגשת אותי גם היום". עם אייל ויאן אחרי השיבה הביתה מ"הישרדות" (צילום: אמיר מאירי)
            "תמונה שמרגשת אותי גם היום". עם אייל ויאן אחרי השיבה הביתה מ"הישרדות"(צילום: אמיר מאירי)

            אוגוסט: מהמטבח של רוסלנה

            "כשחזרתי מהאי בדיוק שודר הסוף של 'מאסטר שף', ואני התחלתי לעשות דברים מהתוכנית. רונית, אמא של אייל, התקשרה אליי איזה ערב ואמרה לי 'בואי נכין את הלחם־בשר'. הכנו את זה יחד, כשאני הייתי בעיקר הסו־שף. אני אוהבת לאכול ואני אוהבת לבשל, וכשאני אומרת לבשל אני לא מתכוונת לחביתות ופסטות. אוכל מרוקאי! סירים! אני לומדת מרונית וגם בודקת באינטרנט ומאלתרת על זה עם התבלינים שלי. עכשיו רונית אפילו ביקשה ממני שאלמד אותה את עלי הגפן הממולאים שלי.

            "בישול מרגיע אותי מאוד, אני יכולה לבשל בין ארבע לשמונה שעות ולא להתעייף. אני עושה ארוחת שישי ואני אוהבת שיש מלא אוכל. השפע הזה חשוב לי עוד יותר אחרי 'הישרדות'. ארוחת שישי זה הדבר הכי כיפי בשבוע. את עומדת 12 שעות ומבשלת, אחר כך אוכלים 20 דקות ואז צריך עוד ארבע שעות כדי לסדר ולעשות כלים. אבל בכל זאת זה כיף. אני נורא אוהבת לאכול, ואני אוכלת הרבה, אבל יש לי בעיה להשמין. חזרתי עכשיו לאכול 'אנשור' (משקה עתיר קלוריות וערכים תזונתיים המיועד לרוב לחולים; מ"ז), ואני אוכלת את זה בין הארוחות. תמיד הייתה לי את הבעיה הזו, וזו באמת בעיה. אני מתה לחזור לאיך שהייתי בהריון, עם עוד שמונה ק"ג. זה היה לי נורא יפה, נראיתי אישה".

            A photo posted by @ruslanarodina on

            ספטמבר: רגע לפני צניחה

            "זו הייתה מתנת היומולדת שלי מאייל, ואייל הוא זה שהיה אמור לצנוח איתי. אבל הוא אדם שמאמין במזל ומסרים, והצניחה נדחתה בגלל אובך, וזו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא נדחתה, אז הוא העדיף להימנע. לקחתי את חברה שלי עדי, עשינו 'אבן, נייר ומספריים' והיא הפסידה, ולכן היא קפצה ראשונה. אחרי 'הישרדות' כמעט הכל קטן עלייך, אבל זה היה באמת הדבר הכי מטורף שעשיתי. אי אפשר לתאר את כמות האינפורמציה שרצה לך בתוך הראש בשניות אחרי הקפיצה ועד שהמצנח נפתח. זה היסטרי. קפצתי מ־14 אלף רגל. כולם קפצו מ־12 ולי עשו VIP לכבוד יום ההולדת ועלו איתי עוד קצת. אני לא יודעת מה עוד לעשות אחרי זה, זה השיא. אולי ארכב על כריש".

            A photo posted by @ruslanarodina on

            אוקטובר: ביחד על הספה

            "בתמונה רואים את אייל, את יאן ואותי בסלון, אחרי ארוחת שישי, ליד הטלוויזיה, עם תה נענע ועוגיות. הכי כיף. למרות שאחרי זה יאן עשה לנו לילה טרור, לילה לבן, לא הלך לישון כל הלילה. הוא עדיין מתעורר גם באמצע הלילה, ואין יום שאני הולכת לישון לפני ארבע בבוקר. אחר כך אני משלימה שעות שינה בבוקר, כשהוא במשפחתון. היום שלי הפוך, אבל אני צריכה לשמור גם על הזוגיות שלי, למרות שאני אמא. יש לנו זוגיות מהממת, ובלי שום קשר לזה שהוא בן הזוג שלי, הוא החבר הכי טוב שלי, ואני משתפת אותו ומתייעצת איתו לגבי כל דבר.

            "לאייל ולי יש זוגיות מהממת, ובלי שום קשר לזה שהוא בן הזוג שלי, הוא החבר הכי טוב שלי, ואני משתפת אותו ומתייעצת איתו לגבי כל דבר"

            "יאן מאוד קירב בינינו, אנחנו משפחה עכשיו. גם הילדים של אייל כל יום אצלנו. המעבר לרחובות נבע מהרצון שזה יקרה. גם 'הישרדות' מאוד קירבה בינינו. תמיד המצב היה הפוך: הוא היה בחו"ל ואני בבית, ופתאום הכל התהפך. הייתי מאוד גאה בו על איך שהוא התמודד והערכתי אותו על הפרגון ועל כך שהוא עודד אותי לנסוע ולנסות. הגבר שלי נותן לי ביטחון ורוגע ואני סומכת עליו במאה אחוז. זו הרגשה טובה מאוד".

            Hey there @eyalgolan1 ✋����

            A photo posted by @ruslanarodina on

            נובמבר: במילאנו עם חברות

            "אלה הנשים של החברים של אייל, עדי והילה. לפעמים אייל נוסע להופעות עם חברים ואני גונבת את הנשים שלהם. הפעם נסענו לנופש לסופשבוע במילאנו. הייתה לי שם פגישה בסוכנות דוגמנות ועל הדרך בילינו קצת. הייתה מסיבת הלואין. היה לי בגד שראיתי את אירינה שייק לובשת באיזו השקה, אז אמרתי 'יאללה, אני אתחפש לאירינה שייק'.

            "אין לי בעיה לטוס לשלושה-ארבעה ימים לעבודה או לנופש ולחזור, אני לא חושבת שזה גורם נזק לילד. אני עם הילד שלי המון. אנשים אוהבים לבקר אותי על זה. אני יכולה להצטלם עם חברות שלי בבית קפה, כשיאן שוכב לידי בעגלה ופשוט לא רואים אותו בתמונה, וישר יכתבו לי 'עוד פעם עזבה את הילד שלה, זאת'. אני לא רוצה להתנצל ולא לתת דין וחשבון. מבחינתי הנסיעה ל'הישרדות' הייתה במחשבה על העתיד, וזהו. אני לא צריכה להוכיח לאף אחד שאני אוהבת את הילד שלי. בנובמבר הוא חגג שנה, והוא גדל נפלא: הוא ילד חכם ומצחיק וטוב. ילד שקם עם חיוך והולך לישון עם חיוך".

            A photo posted by @ruslanarodina on

            דצמבר: צילומי השער

            "בגלל שאני אמא, עכשיו אני פחות מרשה לעצמי ללכת חשוף. מאוד קשה להפשיט אותי בשביל שער. ברור שגם פה הצלם ניסה, אין צלם שלא מנסה. אני חושבת שאני מספיק מעניינת בלי להתפשט, ואני גם אומרת הרבה 'לא' לעבודות בגלל זה. אני מקבלת הרבה הצעות ואני לא לוקחת כל עבודה. הנחיה ומשחק והצגות ילדים זה משהו שמאוד מעניין אותי, אני שואפת להתקדם בכיוון הזה.

            "השאיפה שלי היא להיות מפורסמת לא רק כדוגמנית אלא כעוד משהו. עכשיו פתאום מכירים אותי ברחוב כרוסלנה מ'הישרדות'. בכלל, מאז ש'הישרדות' באוויר אני מקבלת ים של פידבקים חיוביים וזה כיף נורא, וזו רק תחילת העונה. פתחו לי קבוצות מעריצים ואני מנסה לענות לכולם. אני מרגישה שהמטרה שהצבתי לעצמי מתחילה להתגשם".

            על שער מגזין GOstyle (צילום: אלון שפרנסקי)
              על שער מגזין GOstyle(צילום: אלון שפרנסקי)

               

               
              הצג:
              אזהרה:
              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד