צילום: שי יחזקאל

קבלו חיזוק: 7 תוספי תזונה שיסייעו בהגנה על גופכם ממחלות החורף

בין אם התחסנתם נגד השפעת ובין אם לא, אתם יכולים לחזק את עצמכם כבר עכשיו בעזרת צמחי מרפא שהוכחו מחקרית כיעילים לחיזוק מערכת החיסון

צמחי מרפא ותוספי תזונה שהוכחו מחקרית כמסייעים במזעור פגיעתם של נגיפי החורף (צילום: דן לב)
צמחי מרפא ותוספי תזונה שהוכחו מחקרית כמסייעים במזעור פגיעתם של נגיפי החורף (צילום: דן לב)

 

כל מי שבילה בקיץ האחרון כמה ימים במיטה בגלל נגיף ערמומי שאתגר את מערכת החיסון שלו, יודע שימי המחלה אינם שמורים לחורף. אבל אין ספק שבימים הקרים המערכת הזאת נדרשת להתמודד עם עוד ועוד פולשים. מדובר במערכת הגנה מורכבת הכוללת תאים, מערכות שונות ורקמות הפועלים יחד כדי להגן על הגוף מפני חיידקים, נגיפים, טפילים וגורמי תחלואה נוספים. וכמו כל צבא מתקדם גם היא מצוידת בכמה מערכי הגנה.

 

קו ההגנה הראשון במלחמה הזאת הוא יצירת מחסום העוצר את הפולשים - האנטיגנים (חלבונים המזוהים על ידיה כחומר זר), ומונע מהם לחדור לגוף. כשאנטיגן כלשהו מצליח בכל זאת לחמוק, מערכת החיסון מייצרת תאי דם לבנים, כימיקלים וחלבונים התוקפים ומשמידים אותו לפני שהוא משתכפל. במקרים שבהם היא נכשלת במשימה, עליה להשקיע מאמצים רבים עוד יותר כדי להשמיד את הפולשים כשהם מתרבים.

 

כן, למרות יכולותיה המופלאות - מערכת החיסון שלנו בכל זאת נכשלת מפעם לפעם. נגיפי השפעת וההצטננות המאפיינים את החורף עוברים בקלות מאדם לאדם, והם בעלי עמידות גבוהה למדי בפני מנגנוני ההגנה הרגילים שלנו. אם אתם נוטים להידבק במחלות חורף, כדאי שתחשבו על חיזוק מערכת החיסון כבר עכשיו, בין אם התחסנתם ובין אם לא התחסנתם נגד השפעת העונתית.

    איך עושים את זה? בעזרת צמחי מרפא ותוספי תזונה שהוכחו מחקרית כמסייעים לחיזוק מערכת החיסון ולמזעור פגיעתם של נגיפי החורף. אז מי ברשימה החסונה?

      למיצוי הסמבוק השחור יש היסטוריה ארוכה של שימוש ברפואה המסורתית להקלת תסמיני שפעת והצטננויות, צמרמורות וכאבי גרון.

      איך זה עובד? הצמח מהווה מקור עשיר לנוגדי חמצון עוצמתיים, ובהם פלבנואידים, קטצ'ינים ופרואנתוציאינידינים, בעל תכונות אנטי מיקרוביאליות ואנטי ויראליות, וכן פעילות המווסתת את מערכת החיסון על ידי הגברת הייצור של ציטוקינים - שליחי מערכת החיסון המתריעים בפני הגוף על בעיה.

      מחקרים מוכיחים: בסקירת מחקרים מקיפה שפורסמה ב־2014 בכתב העת Journal of Dietary Supplements, נמצא שמיצוי הסמבוק מסייע למניעת הידבקות בשפעת ובנגיפים נוספים במערכת הנשימה, ושנטילתו עוזרת להפחתת תסמיני השפעת ומשכם.

      כמה לקחת? במינון המומלץ על ידי היצרן, שכן לכל יצרן מינונים שונים.

       

      סמבוק שחור מסייע בהקלת תסמיני שפעת והצטננויות, צמרמורות וכאבי גרון (צילום: דן לב)
        סמבוק שחור מסייע בהקלת תסמיני שפעת והצטננויות, צמרמורות וכאבי גרון(צילום: דן לב)

         

          בשנים האחרונות הצביעו לא מעט מחקרים על יעילות החיידקים הפרוביוטיים למניעת זיהומים במערכת הנשימה.

          איך זה עובד? ההשערה היא שהפרוביוטיקה מפחיתה את היצמדות הנגיפים לתאי האפיתל של חלל הפה וכך מפחיתה את חדירתם לדרכי הנשימה. השערה נוספת היא שפרוביוטיקה המכילה חיידקי לקטובצילוס קזאי מסייעת לוויסות מערכת החיסון.

          מחקרים מוכיחים: המחקר האחרון בנושא פורסם בכתב העת European Journal of Nutrition בספטמבר האחרון, והראה ששימוש בפרוביוטיקה המכילה חיידקים מסוג לקטובצילוס קזאי במשך 12 שבועות במהלך עונת החורף מפחיתה משמעותית את מספר אירועי השפעת וההצטננויות ואת חומרתם בקרב אנשים בריאים בני 50־40. מחקרים נוספים הראו שהפרוביוטיקה יעילה למניעת מחלות זיהומיות בדרכי הנשימה גם בקרב תינוקות וקשישים. כך למשל, במחקר שפורסם ב־2010 בכתב העת היוקרתי לרפואת ילדים Pediatrics, נמצא שטיפול פרוביוטי יומי עשוי להפחית תחלואה במערכת הנשימה ולצמצם את משך התסמינים.

          כמה לקחת? ההמלצה משתנה בהתאם לריכוז החיידקים המופיעים בכמוסות השונות.

           

            האסטרגלוס נחשב אף הוא לאחד הצמחים הרפואיים החשובים ברפואה המסורתית, ובעיקר ברפואה הסינית המסורתית, כשאחד השימושים המרכזיים ביותר שלו הוא לחיזוק מערכת החיסון.

            איך זה עובד? מחקרי מעבדה הראו שהחומרים הפעילים באסטרגלוס מחזקים את מערכת החיסון ומשפרים את יכולת הגוף להתמודד עם מחלות חורף ושפעת. זאת ככל הנראה בזכות השפעתו על הגברת פעילותם של פגוציטים ותאי T (תאי דם לבנים הנלחמים בנגיפים) ועידוד יצירת אינטרפרון (חלבון המיוצר על ידי הגוף ומספק הגנה מפני זיהומים נגיפיים וגם סוגים שונים של סרטן).

            מחקרים מוכיחים: במחקרים על חיות מעבדה שנחשפו לנגיפים הדומים במטענם הגנטי ל־N1H1 (נגיף שפעת החזירים), נמצא שהאסטרגלוס מגביר את ייצור האינטרפרון.

            כמה לקחת? במינון המומלץ על ידי היצרן שכן לכל יצרן מינונים שונים.

             

              מקור השם ג'ינסנג הוא במילה "ג'אן סאנג" בשפה הקנטונזית בסין, שפירושה "שורש אדם" - שם שמשקף את הדמיון של צורת השורש לגוף האדם. הג'ינסנג הסיבירי הוא אחד הצמחים השכיחים ביותר בשימוש ברפואה המסורתית הן במזרח הרחוק והן באירופה.

              איך זה עובד? שלושת סוגי הג'ינסנג החשובים, האמריקאי, הסיבירי והקוריאני, מעצימים את מערכת החיסון ומעניקים הגנה אנטי ויראלית. יעילותו של הג'ינסנג הסיבירי הוכחה ספציפית בהקשר לנגיפי שפעת, ומחקרים רבים הראו שנטילתו במהלך עונת השפעת מפחיתה את הסיכון להידבקות בהצטננות ובשפעת, כולל שפעת החזירים.

              מחקרים מוכיחים: במחקר שפורסם בכתב העת Antiviral Research ב־2001 נמצא כי מיצוי שורש הצמח יעיל במניעת שכפולם של כמה נגיפים. במחקר נוסף, שפורסם ב־2012 בכתב העת Journal of Korean Medical Science, נמצא כי משתתפים שקיבלו את מיצוי הצמח במהלך עונת החורף הקטינו את הסיכון שלהם ללקות בשפעת ובמחלות חורף בכ־40% לעומת קבוצת הפלצבו. אצל אלה שכן לקו בתחלואת חורף, משך התסמינים וחומרתם היו מופחתים באופן ניכר.

              כמה לקחת? במינון המומלץ על ידי היצרן שכן לכל יצרן מינונים שונים.

               

              מחקרים מוכיחים שנטילת ג'ינסנג סיבירי מפחיתה את הסיכון להידבקות בהצטננות ובשפעת (צילום: דן לב)
                מחקרים מוכיחים שנטילת ג'ינסנג סיבירי מפחיתה את הסיכון להידבקות בהצטננות ובשפעת(צילום: דן לב)

                 

                  האבץ לא רק מחזק את מערכת החיסון אלא גם מסייע להפחית את הסיכון ללקות במחלות חורף ובסיבוכיהן, כולל בקרב קשישים ותינוקות. בו זמנית נמצא שאנשים הצורכים רמות נמוכות מדי של אבץ נוטים יותר ללקות במחלות מידבקות.

                  איך זה עובד: מחקרים הצביעו על שני מנגנוני פעילות מרכזיים: השפעה על פעילות תאי מערכת החיסון (כמו תאי T) והשפעה ישירה על הנגיפים, שחלקם אינם מצליחים להתקיים בסביבה עשירה באבץ.

                  מחקרים מוכיחים: מחקר אמריקאי שפורסם ב־2012 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition מצא ששמירה על רמות אבץ תקינות בדם עשויה לצמצם את הסיכון של קשישים לפתח דלקת ריאות ב־50% לעומת אלה שרמות האבץ בדמם נמוכות, ושאנשים בעלי רמות אבץ תקינות שחלו בדלקת ריאות החלימו מהר יותר ונזקקו לנטילה פחות ממושכת של אנטיביוטיקה. בנוסף, נמצא שבקרב קשישים בעלי רמות אבץ תקינות, שיעורי התמותה מכל הסיבות היו נמוכים ב־39%. סקירת ספרות שהתפרסמה ב־2013 בכתב העת Pediatrics מצאה שמתן אבץ לילדים בני פחות מחמש עשוי למנוע מחלות בדרכי הנשימה, כולל דלקות ריאות.

                  כמה לקחת? טבליה אחת ליום, המכילה 22־15 מ"ג. מומלץ להעדיף אבץ פיקולינאט, שזמינותו הביולוגית לגופנו גבוהה יותר בזכות החומצה הפיקולינית המסופחת אליו.

                  כדאי לדעת: האבץ מתחרה בספיגתו בנחושת, סידן וברזל, כך שרמות מוגזמות שלו עלולות להוביל לחסר במינרלים אלה. לכן לא מומלץ ליטול אבץ יותר מחודשיים ללא התייעצות עם מטפל מוסמך.

                   

                    בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מעידים על כך שוויטמין D, שבעבר קושר בעיקר למניעת רככת, קשור לשורה של תפקידים בגוף, ובין היתר ממלא תפקיד חשוב במערכת החיסון.

                    איך זה עובד? הוויטמין מאיץ את ייצורם של חומרים אנטי מיקרוביאליים בגוף, שהם בעלי פעילות מנטרלת כנגד מגוון מזהמים, כולל נגיפי השפעת. למעשה, יש קשר הפוך בין רמות הוויטמין ובין הסיכון ללקות בשפעת: ככל שהרמות נמוכות יותר, כך הסיכון להידבק גבוה יותר.

                    מחקרים מוכיחים: במחקר אמריקאי גדול שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine ב־2010, נמצא שאנשים שרמות ויטמין D בדמם היו הנמוכות ביותר (פחות מ־10 ננוגרם למיליליטר) היו בסיכון גבוה ב־40% ללקות בזיהומים בדרכי הנשימה העליונות (הצטננויות ושפעת) לעומת אלה עם הרמות הגבוהות ביותר (יותר מ־30 ננוגרם למיליליטר). אוכלוסיות בסיכון גבוה שסבלו מחסר בוויטמין היו בסיכון גבוה אפילו יותר: חולי אסתמה עם רמות נמוכות של ויטמין D היו בסיכון גבוה פי חמישה לעומת חולים שרמות הוויטמין בדמם היו גבוהות.

                    כמה לקחת? בהתאם לרמות הוויטמין בבדיקות הדם. ערך המטרה הוא 30 ננוגרם למיליליטר. כדי להעלות את רמתו בדם בננוגרם אחד למיליליטר, יש צורך ליטול 100 יחידות בינלאומיות (יחב"ל) של ויטמין D. מומלץ להתייעץ עם הרופא שלכם לגבי המינון הנחוץ.

                    כדאי לדעת: מחקרים מראים שחלק גדול מהאוכלוסייה נמצא בחסר תמידי של הוויטמין בשל הימנעות מכוונת מחשיפה לשמש או בגלל שהייה במקומות סגורים.

                     

                      הצמח הזה, ששימש ברפואה האינדיאנית המסורתית במשך מאות שנים למניעת מחלות זיהומיות שונות ולטיפול בהן, הוא אולי תוסף התזונה המזוהה ביותר עם חיזוק מערכת החיסון ומניעת שפעת ומחלות חורף.

                      איך זה עובד? לצמח פעילות אנטי ויראלית כנגד נגיפי שפעת, כשהתמצית שלו מגבירה את הפעילות של תאי NK ופגוציטים - שני סוגים חשובים של תאי דם לבנים בעלי תפקידים חשובים במערכת החיסון. תאי ה־NK תוקפים את תאי הגוף שנדבקו בנגיפים ומפרישים אנזימים שמחסלים אותם. הפגוציטים הם תאים לבנים המתמחים בהרג של נגיפים וחיידקים.

                      מחקרים מוכיחים: סקירת מחקרים שפורסמה בכתב העת יוקרתי Lancet ב־2007 מצאה שנטילת תוסף אכינצאה מפחיתה אירועי תחלואה בשפעת ובהצטננות ב־59%, ואצל אלה שבכל זאת נדבקו היא מקצרת את משך המחלה ב־1.4 ימים. מחקר נוסף, שפורסם ב־2013 בכתב העת Wien Med Wochenschr, מצא שמשתתפים שקיבלו את תמצית האכינפורס במשך ארבעה חודשים היו בעלי נטייה מופחתת משמעותית ללקות בזיהומים בדרכי הנשימה.

                      כמה לקחת? במינון המומלץ על ידי היצרן שכן לכל יצרן מינונים שונים.

                      הכותבת היא בעלת דוקטורט (Phd) בתקשורת בריאות ופוסט־דוקטורנטית בתחום תקשורת סיכונים בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.

                       

                       

                       
                      הצג:
                      אזהרה:
                      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד