סיפור של צעצוע: המעצב הישראלי שכבש את לב הילדים ברחבי העולם

יואב זיו, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, הוא גם אחד ממעצבי הצעצועים המובילים בישראל. לכבוד חנוכה הוא מסביר למה צעצוע יפה אינו בהכרח צעצוע טוב

סיגל נמיר

|

07.12.15 | 14:51

קצת מאוסף הסביבונים של יואב זיו, חלק מאוסף הצעצועים המכובד שלו, שמככב בכתבה. בתמונה תמצאו סביבונים מקנדה ומהודו (שם הומצא הסביבון, הוא מספר), סביבון מגנטי וגם אחד שנראה כמו תיבה אלכסונית (אך מסתובב היטב) (צילום: גדעון לוין)
קצת מאוסף הסביבונים של יואב זיו, חלק מאוסף הצעצועים המכובד שלו, שמככב בכתבה. בתמונה תמצאו סביבונים מקנדה ומהודו (שם הומצא הסביבון, הוא מספר), סביבון מגנטי וגם אחד שנראה כמו תיבה אלכסונית (אך מסתובב היטב) (צילום: גדעון לוין)
יואב זיו במעבדה לפלסטיקה בשנקר, שם הוא מכהן כראש המחלקה לעיצוב תעשייתי. כחלק מהתשוקה שלו לעיצוב צעצועים, הוא מלמד קורס בנושא (צילום: גדעון לוין)
יואב זיו במעבדה לפלסטיקה בשנקר, שם הוא מכהן כראש המחלקה לעיצוב תעשייתי. כחלק מהתשוקה שלו לעיצוב צעצועים, הוא מלמד קורס בנושא (צילום: גדעון לוין)
שלושה צעצועים איקוניים שעיצב פטריק ריילנדס לחברה ההולנדית ''אמבי''. ''צעצוע טוב הוא כזה שזמן המשחק איתו ארוך'', מסביר זיו. ''לא צעצוע מופשט ומינימליסטי, אלא כזה שיש בו פרטים, שיש בו חלקים מבריקים, שיש בו פתרון לבעיה'' (צילום: גדעון לוין)
שלושה צעצועים איקוניים שעיצב פטריק ריילנדס לחברה ההולנדית ''אמבי''. ''צעצוע טוב הוא כזה שזמן המשחק איתו ארוך'', מסביר זיו. ''לא צעצוע מופשט ומינימליסטי, אלא כזה שיש בו פרטים, שיש בו חלקים מבריקים, שיש בו פתרון לבעיה'' (צילום: גדעון לוין)
אחד הדגמים הישנים של חברת ''מכנו'', שהחלה לייצר ב-1901 ערכות להרכבה, שזוכות עד היום לפופולריות רבה (צילום: גדעון לוין)
אחד הדגמים הישנים של חברת ''מכנו'', שהחלה לייצר ב-1901 ערכות להרכבה, שזוכות עד היום לפופולריות רבה (צילום: גדעון לוין)
מצלמה דיגיטלית של חברת ''פישר פרייס'', שיצאה לשוק עוד לפני ששולבו מצלמות בטלפונים החכמים. ''כל צעצוע חדש חייב להיות בו מרכיב של המצאה. לכן זה תחום שכל הזמן מאמץ טכנולוגיות וחומרים חדשים'' (צילום: גדעון לוין)
מצלמה דיגיטלית של חברת ''פישר פרייס'', שיצאה לשוק עוד לפני ששולבו מצלמות בטלפונים החכמים. ''כל צעצוע חדש חייב להיות בו מרכיב של המצאה. לכן זה תחום שכל הזמן מאמץ טכנולוגיות וחומרים חדשים'' (צילום: גדעון לוין)
עולם הצעצועים גם משקף את ערכי התקופה. המשאית הזו, למשל, של חברת ''גרין טויס'', מיוצרת מבקבוקי חלב ממוחזרים (צילום: גדעון לוין)
עולם הצעצועים גם משקף את ערכי התקופה. המשאית הזו, למשל, של חברת ''גרין טויס'', מיוצרת מבקבוקי חלב ממוחזרים (צילום: גדעון לוין)
"זהו השיאן. יש לכם את הכבוד להכיר אותו. למטה יש לו קפיץ והוא ממש רוקד. יש משהו מקסים בריקוד שלו", אומר יואב זיו בהתלהבות כשהוא מוציא עוד ועוד דוגמאות מאוסף הסביבונים המכובד שלו, שהוא חלק קטן מאוסף הצעצועים הגדול שלו. יש לזיו סביבונים מכל העולם, בשלל חומרים ומגוון צבעים וצורות, חלקן מופשטות ומאוד לא שגרתיות.

 

על השולחן מחוללים סביבון שיוצר בירושלים לפני מאה שנים וסביבון מקנדה, שהאותיות עליו הם נגהש – נס גדול היה שם. סביבון עץ מסורתי מאוסטריה, שמייצרת עשרות שנים חברה המתמחה בחריטה ועדיין נמכר מדי שנה בתערוכת הצעצועים המקצועית בנירנברג, וסביבון עץ שצורתו כתיבה אלכסונית. סביבון מהודו שדמותו כאשה רוקדת ושמלתה הארוכה מתנפנפת איתה, סביבון מגנטי שנמשך לצירו ומסתובב באוויר, ואחר ממתכת, שמזיז נחשי מתכת קטנים אגב התחככות תוך כדי סיבוב. גם סביבון אלקטרוני שיודע לענות על שאלות יש, עם אפקטים של תאורה דיגיטלית. וכמובן סביבון נינג'אגו של לגו, שהילדים משתמשים בו לקרבות והוא אחד הלהיטים של השנים האחרונות (לגו עשו עליו מיליונים אם לא מיליארדים, מספר זיו בהערת אגב).

 

מימין לשמאל: סביבון מגנטי, סביבון אוסטרי בחריטה מסורתית וסביבון שמחולל על קפיץ (צילום: גדעון לוין)
    מימין לשמאל: סביבון מגנטי, סביבון אוסטרי בחריטה מסורתית וסביבון שמחולל על קפיץ(צילום: גדעון לוין)

     

    המקור של הסביבון כלל אינו יהודי, מתברר. הסביבון הגיע מהודו לפני מאות שנים, עבר לאירופה ושימש כרולטה להימורים. גם אצלנו הילדים היו נוהגים להמר עם הסביבון על דמי החנוכה שקיבלו.

     

    מאז שסיים את לימודיו בבצלאל, נשאב זיו לעולם הצעצועים, והיום הוא לא רק אחד ממעצבי הצעצועים הבכירים בארץ, הוא גם בן בית בחברות הצעצועים המובילות בעולם. הוא מוזמן לכנסים החשובים בתחום, ובכל שנה יוצאים לשוק העולמי צעצועים חדשים בעיצובו. את האהבה שלו לתחום הוא ביקש להנחיל לסטודנטים מתחילת דרכו בהוראה, כשפתח את הקורס הראשון לעיצוב צעצועים בבצלאל, ב-1999. כשעבר לשנקר עבר הקורס איתו, והוא מתקיים גם היום, כשזיו מכהן כראש המחלקה לעיצוב תעשייתי של בית הספר.

     

    צב שעיצב זיו לחברת TOMY  (צילום: גדעון לוין)
      צב שעיצב זיו לחברת TOMY (צילום: גדעון לוין)

       

      צעצועים, מסביר זיו, הם אמצעי פיזי למשחק בלי חוקים. חפצים המשקפים מציאות, תרבות ומסורת, ומהווים עבורנו, המבוגרים, אמצעי להעביר לילדינו את הערכים שבהם אנחנו מאמינים. הם מאפשרים לנו לספר סיפורים, לחלוק חוויות ורגשות, לנווט ולהשפיע על חוויות הילדות.

       

      בכל צעצוע נפגשים ארבעה: הילד, שמשחק עם הצעצוע; המבוגר – הורה, דוד, סבתא, ידיד משפחה – שבוחר וקונה את הצעצוע; התעשייה, שמסתכלת על העולם הזה דרך שורת הרווח; והמעצב או יוצר הצעצוע, שפועל מתוך תשוקה. "ויש עוד פן שמחבר את כולם לצעצועים", מוסיף זיו, "והוא הפן הנוסטלגי. כשאנחנו רואים צעצוע אנחנו נזכרים במקום שלנו כילדים משחקים, מתחברים לזיכרונות שהם בדרך כלל טובים".

       

      ''בצעצוע מוצלח יהיו שמחה, יצירתיות והמצאה'' (צילום: גדעון לוין)
        ''בצעצוע מוצלח יהיו שמחה, יצירתיות והמצאה''(צילום: גדעון לוין)

         

        צעצוע מוצלח יענה על הצרכים והמשאלות של כל אחד מארבעת הצדדים השותפים. יהיו בו שמחה, יצירתיות והמצאה. "כל צעצוע חדש שמוציאה לשוק חברה רצינית, חייב להיות בו מרכיב של המצאה. לפעמים זה פטנט, לפעמים משהו ברמת הנראות. אבל הוא חייב לחדש. לכן זה תחום שכל הזמן מאמץ טכנולוגיות וחומרים חדשים. למשל המצלמה של פישר פרייס. היא מצלמה דיגיטלית לכל דבר, שמיועדת לילדים. והיא יצאה לשוק עוד לפני שהיו מצלמות בטלפונים החכמים. זו דוגמה לטכנולוגיה חדשנית שעולם הצעצועים מאמץ לצרכיו".

         

        דוגמה מרתקת אחרת היא המכנו (MECCANO). ב-1901, כמה שנים אחרי שבנה לילדיו דגמי הרכבה של גשרים, משאיות ועגורנים מחלקי מתכת מחוררים, פתח פרנק הורנבי הבריטי חברה לייצור ערכות הרכבה. עד מהרה זכו הערכות, שביטאו את ערכי המהפכה התעשייתית בחומריהן, צורתן, עולם הדימויים שהציעו ואופן המשחק בהן, לפופולריות רבה.

         

        "הערכות כללו את חלקי המתכת המחוררים, מברג, מפתח, גלגלי שיניים, שרשראות ומנועים, וניתן היה לבנות איתן דברים נפלאים", מספר זיו. במשך השנים התפתחו צעצועי המכנו בד בבד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות שעבר העולם. כשהומצא הפלסטיק הוא אומץ לערכות המכנו, וכמוהו סוגים שונים של ציפויים וצבעים. אופן הייצור של חלקי הדגמים השתנה, ומנועי הקיטור שצורפי בתחילת המאה ה-20 הוחלפו למנועי קפיץ ואחר כך למנועים חשמליים. החודש יצא לשוק צעצוע מכנו שאפשר לתכנת, הוא מסתנכרן עם הסמארטפון והטאבלט, וניתן לשלוט בו דרכם ולהפעיל אותו מרחוק (אפשר לראותו במעבדה החדשה של שנקר לאינטראקציה).

         

        תנין עץ של החברה התאילנדית ''פלאן טויס'', שמייצרת צעצועים התפתחותיים מעצי גומי לתעשייה (צילום: גדעון לוין)
          תנין עץ של החברה התאילנדית ''פלאן טויס'', שמייצרת צעצועים התפתחותיים מעצי גומי לתעשייה(צילום: גדעון לוין)

           

          מבחינה זו צעצועים הם נייר הלקמוס של החברה וערכיה. קחו למשל את PLAN TOYS – חברה תאילנדית שנחשבת לאחת המובילות בייצור צעצועים התפתחותיים איכותיים מעץ, מתוך מחשבה על קיימות. "פלאן טויס" הייתה הראשונה שהשתמשה בעצי גומי שניטעו להפקת גומי לתעשייה. בתום 25 שנים מפסיק העץ לייצר גומי, ואז הוא נכרת ועץ צעיר נשתל במקומו. פלאן טויס לא רק מצאה שימוש חדש לעץ שהופך ל"פסולת" משסיים את תפקידו – היא גם מייצרת את צעצועיה ללא חומרים משמרים, ובצבעים בטוחים על בסיס מים.

           

          בקליפורניה מייצרת GREEN TOYS צעצועים מבקבוקי חלב ממוחזרים, והחלום של מייסדיה הוא ליצור מרכזי ייצור ברחבי בעולם, שכל אחד מהם ייצר את הצעצועים ממיחזור בקבוקי הפוליאתילן המקומיים של החלב, וכך לא יצטרכו לשנע את הצעצועים ברחבי הגלובוס. אגב, מייסדיהן של פלאן טויס וגרין טויס, כמו דמויות מפתח מרתקות בסצנת עיצוב הצעצועים בהודו וביפן, ביקרו בישראל וסיפרו את סיפורם בכנסים בינלאומיים שמארגן זיו בנושא צעצועים מדי כמה שנים ב"שנקר".

           

          בכלל, אם רוצים לדעת משהו על תרבות, מאמין זיו, הסתכלו על הצעצועים שלה. "אני חושב שאנחנו, מעצבי הצעצועים, למעשה משרטטים את העולם של מחר. זה עד כדי כך חשוב מה הילדים יאהבו, מה תהיה התפיסה האסתטית שלהם, מה תהיה התפיסה הטכנית שלהם, הרגשית. הצעצועים הם הכלי שבעזרתו הם יכולים להתאמן על החיים בצורה בטוחה".

           

          זיו מאמין שמעצבי הצעצועים משרטטים את העולם של המחר (צילום: גדעון לוין)
            זיו מאמין שמעצבי הצעצועים משרטטים את העולם של המחר(צילום: גדעון לוין)

             

            לא מותרות, אלא צורך קיומי

             

            אחד הדברים שמדגיש זיו שוב ושוב הוא השוני בין האופן שבו המבוגר והילד תופסים את העולם והאופן שבו יחוו צעצועים. "אנחנו יכולים להעריך צעצוע יפה, מינימליסטי, עם אלמנט של הפשטה, להתלהב מהעיצוב ולרצות להניח אחד כזה על השולחן ליד המחשב. אבל אם תיתן את הצעצוע הזה לתינוק או לילד, מהר מאוד הוא יאבד עניין. אותו יעניין הרבה יותר צעצוע שיש בו פרטים. שיש בו חלקים מבריקים. שיש בו פתרון לבעיה. למשל, הרכבות של חברת בריו השבדית, שמיוצרות מ-1930. ילד יוכל לפתח את העולם הדמיון שלו הרבה יותר דרך צעצועים כמו אלה, מאשר עם צעצוע מופשט. המחשבה שעם צעצוע מופשט ילד יוכל לפתח יותר את הדמיון היא טעות נפוצה. זה מאוד תלוי בילד, ולא תמיד זה המצב. זו הסיבה לכך שגם אנחנו, המעצבים, הרבה פעמים טועים בשיפוט שלנו של מהו צעצוע טוב. כי צעצוע יותר יפה הוא לא בהכרח צעצוע יותר טוב.

             

            דוגמה לצעצוע שמבוגרים יאהבו יותר מילדים (צילום: גדעון לוין)
              דוגמה לצעצוע שמבוגרים יאהבו יותר מילדים(צילום: גדעון לוין)

               

              "צעצוע טוב הוא צעצוע שזמן המשחק איתו ארוך. כשבוחנים צעצועים, מודדים אותך לפי ערך שנקרא PLAY VALUE, המתייחס למשך הזמן שהילד ישחק בו. אם ילד משחק בצעצוע במשך שעות, ימים, חודשים, שנים – סימן שהוא טוב".

               

              לגו, מזכיר זיו, התחילה בתור חברה שייצרה צעצועי עץ. בדנית משמעות השם לגו הוא PLAY GOOD. בשלב מסוים עברה החברה לייצור קוביות ואלמנטים להרכבה מפלסטיק, והתמקדה בפלסטיק איכותי ועמיד. לפני שנים לא רבות היא נקלעה לקשיים, ומה ששינה את מצבה הוא החיבור לעולם המותגים ולאחרונה גם להוליווד.

               

              Automoblox, מכוניות מעץ ופלסטיק, בעיצוב Patrick Calello (צילום: גדעון לוין)
                Automoblox, מכוניות מעץ ופלסטיק, בעיצוב Patrick Calello(צילום: גדעון לוין)

                 

                טובים יותר או פחות, צעצועים, מדגיש זיו, אינם מותרות. הם צורך קיומי עבור ילדים. "לאחרונה ביקרתי במחנות ההשמדה, וגם שם היו צעצועים. לילדים לא היה כלום, אבל עשו להם צעצועים. ילדים צריכים צעצועים. אם אין להם – הם יעשו לבד. כשלנו לא היו צעצועים, היינו לוקחים ארגז קלמנטינות, מחברים לו גלגלים, והייתה לנו מכונית. ב-2008, כשפרץ המשבר הכלכלי הגדול, המכירות של שוק הצעצועים המשיכו לעלות, כאילו במנותק ממה שקרה מסביב. המושג של חג המולד כחג שבו משמחים את הילדים בצעצועים הוא כל כך חזק ומוטמע בעולם המערבי, עד ש-80% ממכירות הצעצועים השנתיות מתרחשות לקראתו. זה נתון פנומנלי. אנשים יחסכו כסף כל השנה, וילכו לסיילים וייאבקו כדי שלילד שלהם יהיה צעצוע חדש דווקא בכריסטמס".

                 

                ומה קורה אצלנו בישראל?

                "אצלנו, יחסית לעולם, יש קבוצה גדולה של ממציאים ומפתחי צעצועים ומשחקים. אנשים כמו משפחת קוסטר, חיים שפיר, שהמציא את הטאקי, ועמרי רוטשילד, שנפטר השנה והיה המנטור שלי. אם מעצב מגיע מכאן לחברת צעצועים עולמית, ישר יתנו לו את ההזדמנות הראשונה".

                 

                גם אטבים יכולים

                 

                כשהצלם שלנו, גדעון לוין, שואל את זיו אם הוא המעצב עם אוסף האטבים, הוא מספר שמאז שהציגו הוא ויעקב קאופמן את אוסף האטבים שלהם בבית האמנים בתל-אביב ב-2006, עברו האטבים גלגולים ומסעות. חברת "ויטרה" רכשה חלק מהאוסף, שהגיע עד למוזיאון המדע של לונדון ול-MIT - המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס, והוא חלק מהתערוכה HIDDEN HEROES, שנודדת בעולם ועכשיו מוצגת בפולין.

                 

                צעצוע שעיצב זיו מאטבים, וזכה בפרס ביפן (צילום: יואב זיו)
                  צעצוע שעיצב זיו מאטבים, וזכה בפרס ביפן(צילום: יואב זיו)

                   

                  ואיך זה קשור לצעצועים? לא מזמן שמע זיו מגלית גאון, המנהלת האמנותית של מוזיאון העיצוב חולון, על תחרות של עיצוב צעצועים ביפן. זיו שלח לתחרות צעצוע עץ שעיצובו מתבסס על אטבים. הוא גם הפציר בסטודנטים שלו לשלוח הצעות. השבוע התבשר כי מתוך 14 ההצעות שזכו בפרס, רק שתיים הן של מעצבים שאינם יפנים: האחת היא שלו והשנייה היא של נדב גולדברג, שסיים את לימודיו לפני שנתיים, ואת הצעצוע ששלח לתחרות עיצב במסגרת קורס הצעצועים בשנקר.

                  סקיצות לתחרות ביפן (צילום: יואב זיו)
                    סקיצות לתחרות ביפן(צילום: יואב זיו)

                     

                     

                     
                    הצג:
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד