שתיקת הכבשים: האמת
האכזרית מאחורי תעשיית הצמר

מחאת הפרוות בעיצומה, אולם על הכוונת של פעילים למען החיות נמצאת כעת דווקא תעשיית הצמר. אזהרה: הכתבה מכילה סרטונים קשים לצפייה

איתי יעקב

|

26.11.15 | 16:08

"המיינסטרים והרחוב כבר פחות סובלניים לפרווה". הפגנה של פעילים לזכויות בעלי החיים (צילום: gettyimages)
"המיינסטרים והרחוב כבר פחות סובלניים לפרווה". הפגנה של פעילים לזכויות בעלי החיים (צילום: gettyimages)
"מי בכלל חשב שיש משהו לא מוסרי בלבישת צמר?", שאלה טל גלבוע בפייסבוק (צילום: gettyimages)
"מי בכלל חשב שיש משהו לא מוסרי בלבישת צמר?", שאלה טל גלבוע בפייסבוק (צילום: gettyimages)
"הצמר היחיד המאושר לשימוש על ידי ארגונים לזכויות של חיות הוא צמר סינתטי", אומרת ג'יין הלוי, יו"ר הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות (צילום: shutterstock)
"הצמר היחיד המאושר לשימוש על ידי ארגונים לזכויות של חיות הוא צמר סינתטי", אומרת ג'יין הלוי, יו"ר הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות (צילום: shutterstock)

בשבוע שעבר פרסמה בפייסבוק טל גלבוע, זוכת האח הגדול ואקטיביסטית לזכויות החיות ולקידום טבעונות, פוסט בו הפנתה את תשומת הלב לאכזריות שמאחורי תעשיית הצמר, שבניגוד לתעשיות העור או הפרווה, נתפסת עדיין כהומאנית וודאי לא קשורה בהתעללות בבעלי חיים. "מי בכלל חשב שיש משהו לא מוסרי בלבישת צמר?", שאלה גלבוע וחשפה את הנתונים המוכרים בעיקר לטבעונים ולפעילי זכויות בעלי החיים העוקבים אחר פרסומים של ארגון peta האקטיביסטי. "כבשים עברו מניפולציה גנטית, כך שהן מלאות צמר בערך פי 7 ממה שאמור להיות עליהן", המשיכה גלבוע. "מכיוון שאזור פי הטבעת שלהן מכוסה אף הוא המון צמר, מגיעות זבובות ומטילות שם. כדי למנוע את התפשטות הרימות מצלקים (חיתוך בבשר החי ללא אלחוש) את האזור. כאשר 'חקלאות' הופכת להיות תעשייתית כבר אין אינדיבידואל. יש 'זמן שווה כסף'".

 

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

 

גלבוע צירפה לפוסט סרטון של peta, החושף את החיתוכים בבשר שעוברות הכבשים באוסטרליה, כתוצאה מגיזום הצמר בצורה ברוטאלית. מאות שיתופים ברשת האירו בפני אלפי אנשים את שתיקת הכבשים, וצירפו את תעשיית הצמר לרשימה השחורה של קהל שטרם נחשף לאכזריות המסתתרת מאחורי סריגי צמר נעימים למגע התלויים על קולבים ברשתות האופנה.

 

"כבשים עברו מניפולציה גנטית, כך שהן מלאות צמר בערך פי 7 ממה שאמור להיות עליהן" (צילום: gettyimages)
    "כבשים עברו מניפולציה גנטית, כך שהן מלאות צמר בערך פי 7 ממה שאמור להיות עליהן"(צילום: gettyimages)

      

    מעצבים שבוחרים להימנע משימוש בחומר הכרוך בהתעללות, מתמודדים עם הנושא בדרכים יצירתיות – בין אם אלה תחליפי צמר סינתטיים הקיימים בשוק, כמו אקרילן או בדי סקובה, ובין אם באמצעות שימוש בצמר בר-קיימא, שנלקח מכבשים שגודלו בתנאי חופש הומאניים, שאינם כוללים התערבות גנטית או גזיזה אלימה של הצמר.

     

    לא צריכה פרווה כדי להצליח. סטלה מקרטני (צילום: gettyimages)
      לא צריכה פרווה כדי להצליח. סטלה מקרטני(צילום: gettyimages)

       

      מעצבת האופנה הבריטית סטלה מקרטני, הידועה כצמחונית שנמנעת לחלוטין משימוש במוצרים מן החי כמו עורות ופרווה, היא ודאי מעצבת האופנה המוכרת ביותר בעולם שפועלת לקידום זכויות בעלי חיים. בראיון לדיילי מייל בשנה שעברה אמרה כי קשה מאוד להיות מעצבת אופנה שלא עושה שימוש בעור, והוסיפה כי היא פועלת רבות לפיתוח חומרים חדשים, שיאפשרו לה להתמודד עם איכות המוצרים הגבוהה בשוק האופנה. זה לא מנע ממנה לגרוף ביום שני האחרון את פרס מותג השנה בטקס פרסי האופנה הבריטיים.

       

      "בימים אלו אנחנו פועלים להשגת תחליפים לצמר טבעוני, באותו האופן שהיינו מסוגלים לפתח ולשלב חלופות איכותיות לעור ופרווה". תצוגה של סטלה מקרטני (צילום: gettyimages)
        "בימים אלו אנחנו פועלים להשגת תחליפים לצמר טבעוני, באותו האופן שהיינו מסוגלים לפתח ולשלב חלופות איכותיות לעור ופרווה". תצוגה של סטלה מקרטני(צילום: gettyimages)

         

        עם השימוש בצמר התמודדה עד היום מקרטני באמצעות קנייה של צמר בר קיימא מחברת פטגוניה הארגנטינית. אלא שבחודש אוגוסט האחרון חשף peta סרטון קשה לצפייה, ובו מקרי התעללות בחיות - פגיעה פיזית בכבשים, שהגיעה לכדי מקרים של שבירת רגליים וחיתוך הזנב – המתקיימים בחוות Ovis 21 המספקת חומר גלם למקרטני. המעצבת ההמומה השעתה באופן מיידי את פעילותה עם החווה, ובהמשך עשתה כמוה גם קבוצת היוקרה kering, המחזיקה במותג של מקרטני, והפסיקה את פעילותה עם Ovis 21 כספקית לשלל המותגים שבבעלותה, ביניהם גוצ'י, סאן לורן, בוטגה ונטה, בלנסיאגה ואלכסנדר מקווין.

         

        סרטון קשה לצפייה

         

        "אני עצובה מאוד לדווח כי היה עלינו להפסיק לרכוש צמר בר קיימא", הצהירה מקרטני בעמוד הפייסבוק שלה. "היוזמה הראשונית היתה לאפשר הגנה על מיליון דונמים של שטחי מרעה בסכנת הכחדה, תוך שמירה על רווחת בעלי החיים. למרבה הצער, לאחר ביצוע החקירה שלנו בארגנטינה, ולאחר צפייה בקטעי וידיאו שקיבלנו מ-peta, התברר לנו כי חווה אחת מתוך 26 החוות מהן רכשנו צמר התעללו בכבשים - וזה אחד יותר מדי. כמעצבת שבנתה מותג ללא שימוש בעורות, פרווה או בבעלי חיים בכלל בעיצוביה, אני לא יכולה לסבול את זה! אני הרוסה מהחדשות, אבל נחושה יותר מאי פעם להילחם על זכויות בעלי החיים באופנה, ולפקח באופן הדוק יותר על הספקים בענף. בימים אלו אנחנו פועלים להשגת תחליפים לצמר טבעוני, באותו האופן שהיינו מסוגלים לפתח ולשלב חלופות איכותיות לעור ופרווה".

         

        נאבקים לשינוי הרגלי הצריכה. הפגנה של peta (צילום: gettyimages)
          נאבקים לשינוי הרגלי הצריכה. הפגנה של peta(צילום: gettyimages)

           

          המקרה של מקרטני הוא חלק ממאבק מאוד גדול של ארגוני זכויות החיות, שמטרתו להביא לשינויים בהרגלי הצריכה של כולנו. היום (שישי) יצוין ברחבי העולם יום המאבק נגד תעשיית הפרוות במקביל למצעד האקלים, אירוע מחאה שמטרתו להעלות את המודעות לבעיית ההתחממות הגלובלית, תוך התמקדות בעובדה שתעשיות המזון מהחי הן בין האחראיות המרכזיות לשינויי אקלים. בישראל התאגדו שני ימי המאבק לאחד, כך שבשעה 11 בבוקר התקיימה עצרת מחאה בכיכר המדינה מול בוטיקים המציעים פריטי הלבשה עם פרווה, ובהמשך התקיימה תהלוכה מכיכר רבין עד לכיכר הבימה.

           

          "כבר עדיף שהיו תולשים מהם את הפרווה וממיתים אותם במקום, כדי שלא יעברו את הסבל הזה פעם אחר פעם", אומרת ג'יין הלוי (צילום: gettyimages)
            "כבר עדיף שהיו תולשים מהם את הפרווה וממיתים אותם במקום, כדי שלא יעברו את הסבל הזה פעם אחר פעם", אומרת ג'יין הלוי(צילום: gettyimages)

             

            ג'יין הלוי, יו"ר הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות, אומרת בשיחה עם Xnet כי כל ייצור לתעשיית האופנה עם מוצרים מהחי הוא בבחינת התאכזרות. בנוסף לשימוש בפרווה ועור, היא מציינת גם את השימוש בצמר, במשי, ובנעליים ואביזרים שנעשה בהם שימוש בדבקים מג'לטין, המיוצר לרוב משומן של חזיר, דגים ובקר. הלוי מספרת גם כי אנשים רבים אינם יודעים מהו אנגורה, צמר ארנבונים שנתלש מגופם ללא הרדמה, באופן מחזורי מדי תשעה חודשים, עד למותם לאחר שלוש שנים.

             

            "כבר עדיף שהיו תולשים מהם את הפרווה וממיתים אותם במקום, כדי שלא יעברו את הסבל הזה פעם אחר פעם", אומרת הלוי. כשהיא נשאלת האם יש צמר בר קיימא, כמו זה של מקרטני, היא עונה: "הצמר היחיד המאושר לשימוש על ידי ארגונים לזכויות של חיות הוא צמר סינתטי".

             

             

             

            הלוי היא דמות מוכרת בעולם הפועלת לחקיקה נגד גידול, ייצור, שיווק ומכירה של פרוות, אך לאחרונה נראה כי אל מול המאבק העיקש שלה ושל עמיתיה, מרימה תעשיית הפרווה את ראשה והופכת מחורף לחורף לטרנדית יותר ויותר, בין אם בעזרתם של סלבס פופולאריים שלובשים פרוות - מקים קרדשיאן וקנייה ווסט ועד ליידי גאגא ונעמי קמפבל – ובין אם הודות למסלולי תצוגות החורף של בתי האופנה, שעמוסות להתפקע מפריטי פרווה אמיתית. הלוי מסכימה עם האבחנה, אך טוענת כי היא מגמתית ותקשורתית בלבד. "הלובינג של הפרוות משקיע רבות במותגי האופנה ומפרסם במיליוני דולרים", אומרת הלוי. "אבל המבחן האמיתי הוא מה שקורה ברחוב. בדיוק שוחחתי השבוע עם פעילה מצרפת שסיפרה כי היא רואה שינוי מאוד בולט בנושא בטלוויזיה הצרפתית. אם בעבר היית רואה מנחים בטלוויזיה לובשים פרווה, היום לא תמצא אחד שמצטלם עם פרווה. המיינסטרים והרחוב כבר פחות סובלניים לפרווה".

             

            ועדיין, יש לא מעט סלבריטאים שממשיכים ללבוש פרווה. הם מכתיבי דעת קהל.

            "עצוב לי מאוד לראות מוזיקאית כמו ליידי גאגא שממשיכה ללבוש פרווה, וכואב לי על כל סלב שלובש פרווה. זה פוגע במאבק שלנו".

             

            אולי המאבק צריך לשנות גישה. peta וארגוני זכויות בעלי החיים נתפשים כארגונים אקטיביסטים קיצוניים בעמדותיהם, ואף אלימים לעתים. אולי השינוי צריך לבוא דרך חינוך והסברה?

            "יש לנו מגוון פעילויות. לצד המחאות ברחוב שתופסות את הכותרות, אנחנו פועלים בהסברה חינוכית על ידי פלאיירים שאנחנו מחלקים וספרי ילדים שיש בנושא, כרגע רק באנגלית, שמנסים להסביר לקוראים הצעירים את ההשלכות של לבישת בעלי חיים".

             

            על פי ארגוני זכויות בעלי החיים, כל ייצור לתעשיית האופנה עם מוצרים מהחי נחשב להתאכזרות (צילום: gettyimages)
              על פי ארגוני זכויות בעלי החיים, כל ייצור לתעשיית האופנה עם מוצרים מהחי נחשב להתאכזרות(צילום: gettyimages)

               

              בישראל השימוש במוצרים מהחי עדיין פופולארי בקרב מעצבי האופנה, אם כי מספרם של המעצבים שמכריזים על עצמם כמעצבים טבעונים הולך ועולה, וביניהם שירי ברנט, ענבל מימרן, מעצבת האביזרים אורית דיכנטר. שמות נוספים תוכלו למצוא בעמוד של אתר הצמחונות והטבעונות הישראלי או באתר Vegan Friendly.

                

              אחד השמות שחוזרים בכל רשימה כזו היא מעצבת האופנה רוני קנטור, שעסק האופנה שלה הוקם ומושתת על עקרונות טבעוניים. "מהיום הראשון שפתחתי את העסק החלטתי שהוא יהיה עסק ללא שימוש בחומרים מהחי, שיעמוד בהלימה עם הערכים שלי", אומרת המעצבת שמעידה על עצמה כצמחונית שלא לובשת או נועלת פריטים מהחי.

               

              "מהיום הראשון שפתחתי את העסק החלטתי שהוא יהיה עסק ללא שימוש בחומרים מהחי". רוני קנטור (צילום: דרור בן נפתלי)
                "מהיום הראשון שפתחתי את העסק החלטתי שהוא יהיה עסק ללא שימוש בחומרים מהחי". רוני קנטור(צילום: דרור בן נפתלי)

                 

                לדבריה, בשנים האחרונות חל שינוי אצל הצרכן הישראלי, שראה בשימוש בעור שווה ערך לאיכות ובכל תחליפי העור מוצרים נחותים. "היום יש תחליפים איכותיים ולא פחות יקרים מעור", היא מסבירה. "כמו שבשוק העורות יש עורות איכותיים יותר ופחות, כך גם בשוק התחליפים. פיתוח התחליפים הוא תהליך יקר וארוך, ולכן היום ניתן למצוא תחליפי עור יקרים יותר מעור אמיתי".

                 

                קנטור מספרת כי בשנה שעברה קיבלה פניה מפתיעה מלי אלמביק, שהיתה מעצבת התלבושות של הסרט "סיפור על אהבה וחושך" בבימויה ובכיכובה של נטלי פורטמן, שגם היא ידועה בטבעונותה. "התבקשתי לעצב לפורטמן עבור הסרט נעליים טבעוניות שאינן מעור", מתגאה קנטור.

                 

                "התבקשתי לעצב לפורטמן עבור הסרט נעליים טבעוניות שאינן מעור". למעלה: מתוך הסרט "סיפור על אהבה וחושך", למטה: נעליים של רוני קנטור (צילום: דרור בן נפתלי, רן מנדלסון)
                  "התבקשתי לעצב לפורטמן עבור הסרט נעליים טבעוניות שאינן מעור". למעלה: מתוך הסרט "סיפור על אהבה וחושך", למטה: נעליים של רוני קנטור(צילום: דרור בן נפתלי, רן מנדלסון)

                   

                  הדאגה לבעלי החיים מובנת, אבל האם יצא לך לפעול גם למען זכויותיהם של בני האדם העובדים בתעשיית הטקסטיל בבנגלדש, אפריקה ומזרח אסיה, המייצרת את הבגדים?

                  "אני מייצרת בתאילנד ויש קשר מאוד בולט בין האג'נדה שלי לאופן הייצור. אני מקפידה שהעובדים במפעל יעבדו עד 10 שעות ביום ויקבלו שכר הוגן. מאוד חשוב לי שלא יהיה ממד של ניצול עובדים".

                   

                   
                  הצג:
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד