המוזיאון הפך לבית קברות, העירייה הפכה למפקדה: כאן צולם "ספקטר"

מרדף אופנועים ברחבת הר הבית? קרב יריות בין חללי מוזיאון תל אביב? צניחה מפסגת המצדה היישר לזרועותיה של גל גדות? כנראה שלא ניפגש בסצנות האלה באחד מסרטי ג'יימס בונד הקרובים (אם כי גל גדות כן עשויה להיראות באחד מהם). מפיקי סדרת הסרטים המצליחה בהיסטוריה מעדיפים לצלם במדינות פחות מסוכסכות, כאלה שאינן עלולות לעורר התנגדות שתפגע ברווחים האדירים שהסרט מניב. מצד שני, אם הם החליטו לצלם כמה סצנות לסרט "המרגל שאהב אותי" למרגלות הפירמידות במצרים ב-1976, כשנה לפני שהנשיא אנואר סאדאת הגיע לישראל ופתח במשא ומתן על הסכם שלום, אז אולי בכל זאת נזכה לשמוע פעם את בונד אומר בביטחון משפט או שניים בעברית.

איטליה, מרוקו, מקסיקו סיטי, האלפים האוסטריים וכמובן לונדון – אלה המקומות שבהם בונד (דניאל קרייג) נודד במהלך "ספקטר", הסרט החדש בסדרה, בבימוי סם מנדז. כמו ב-23 הסרטים הקודמים, גם בנוכחי ניתן לראות לא מעט אדריכלות ונוף: אלה נועדו לחזק את סצנות הפעולה, להדגיש את עוצמתו של האיש הרע ואת העצמאות שבה מתנהל בונד – אדם שאין לו מגבלה כספית, מדינית או מוסרית. כבר בספריו של איאן פלמינג, ממציא דמותו של בונד, הייתה נוכחות לאדריכלות: פלמינג שילב בספרים אתרים אקזוטיים וגם גר בעצמו באחד כזה - אחוזה מבודדת באחד מחופי ג'מייקה, לה קרא "גולדן איי", כשמו של מבצע סודי במלחמת העולם השנייה שבו השתתף כמרגל. ב-1995 ניתן השם לאחד מסרטי הסדרה. כיום האחוזה היא חלק מבית מלון, שגם הוא נקרא כך. צפו בסרטון:

כמו "סקייפול" (2012), הסרט הקודם בסדרה, שגם אותו ביים מנדז, גם "ספקטר" מרבה לעסוק בהיבטים האנושיים של בונד ובעוצמתו של האדם הבודד על פני המכונה והקידמה הדיגיטלית. אשר לבניינים שבהם צולם הסרט, הם שונים במהותם זה מזה, ולכל אחד אופי אדריכלי ותוכני משל עצמו.

הקדימון ל"ספקטר", הגרסה הקצרה. עוצמתו של האדם הבודד על פני המכונה והקידמה הדיגיטלית

 הקדימון בגרסה הארוכה

מבית הקברות לחדר המיטות

סצנת הפתיחה, שנמשכת 15 דקות ושחלקה מצולמת בשוט אחד ארוך (למרבה הצער, התנופה לא חוזרת בהמשך הסרט), מוקדשת לתהלוכת "יום המתים" המסורתית המתקיימת מדי שנה במרכז מקסיקו סיטי. רבבות המשתתפים מחופשים למתים ומהווים תפאורה נהדרת למרדף, הכולל קרב יריות, שני מבנים שמתמוטטים על בונד (שיוצא מהחוויה הקשה ללא פגע), ולקינוח, מאבק במסוק מעל כיכר זוקלו, הגדולה והמרכזית שבכיכרות הבירה המקסיקנית (57 דונם). בובות השלד הגדולות שצועדות בתהלוכה נדדו לאחרונה למוזיאון הבריטי בלונדון, והוצגו שם במסגרת פסטיבל אמנות חינמי. 

המסוק מעל הכיכר במקסיקו סיטי(צילום: Sony Pictures Releasing UK, מתוך youtube.com)

ממקסיקו יוצא בונד לרומא, וביקורו שם נפתח בבית קברות: הוא משתתף בהלוויה של האדם שאותו השליך מהמסוק בסצנה הקודמת, מנחם את האלמנה הטרייה (מוניקה בלוצ'י) – וכמה דקות לאחר מכן השניים כבר חולקים סצנת מיטה. במציאות לא מדובר בבית קברות, אלא במוזיאון לתרבות הרומית, המעוצב בסגנון פאשיסטי בהתאם לרוח שלטונו של בניטו מוסליני, בן בריתו של היטלר. את המוזיאון תכננו האדריכלים האיטלקים פייטרו אשרי (Pietro Ascheri), צ'זארה פסקולטי (Cesare Pascoletti), ג'ינו פרסוטי (Gino Pressutti) ודומניקו ברנרדיני (Domenico Bernardini), והוא נחשב ליצירתם החשובה ביותר. לצורך צילומי הסרט, שנערכו במבואת הכניסה המחופה כולה בשיש, כוסה חלק מחזית הבניין בלוחות קבורה כדי לשכנע שמדובר בבית עלמין.

הביקור בבירת איטליה מסתיים במרדף מכוניות לאורך נהר הטיבר. הוא יוצא לכאורה מארמון רומאי, אבל במציאות מדובר בארמון בלנהיים שבדרום-מזרח אנגליה. המרדף מתרחש בטיילת שעל גדת הנהר, ובאופן מוזר גם על קיר התמך, ומסתיים בטביעתה של מכונית האוסטין מרטין DB10. בונד עצמו נמלט בעזרת כיסא מפלט מיוחד. לצורך צילומי הסצנה הרסה ההפקה לא פחות משבעה כלי רכב מאותו דגם, מה שעלה לה 24 מיליון ליש"ט - כ-15% מעלות ההפקה של הסרט כולו.

בסרט: ישיבה בארמון ברומא שאחריה יוצא בונד למרדף מכוניות

במציאות: הארמון אינו ברומא, אלא בדרום-מזרח אנגליה(צילום: Simon Q, cc)

האדריכל הבריטי הנודע נורמן פוסטר, זוכה פרס פריצקר לאדריכלות, מיוצג בסרט באמצעות בית עיריית לונדון, שאותו תכנן ושבנייתו הושלמה ב-2002. הבניין מתפקד בסרט כמפקדה של כוחות הביטחון המיוחדים הבריטיים, ואחת הדמויות אף מוצאת את מותה בנפילה חופשית בחלל המרכזי שלו. לעומתו, בניין המפקדה של שירותי הביון החשאיים, MI6, שנמצא גם הוא במרכז לונדון, ושנראה גם ב"סקייפול", מוצג בייעודו האמיתי. את הבניין עיצב האדריכל טרי פארל בסגנון פוסט-מודרני, והוא הושלם ב-1994. בסרט הוא מופצץ ונהרס עד היסוד; במציאות הוא בריא ושלם.

עיריית לונדון. בסרט מישהו מת כאן(צילום: Roo72, cc)

קוביית הזכוכית על פסגת האלפים המושלגים בחבל טירול שבאוסטריה, מוצגת בסרט כמרפאה שבה פוגש בונד את נערתו התורנית (ליה סיידו). האתר, הממוקם 3,048 מטר מעל פני הים, נפתח לציבור בתחילת השנה והמתכנן שלו הוא יוהאן אוברמוזר (Johann Obermoser), מבכירי האדריכלים האוסטרים. ב"ספקטר", בונד מקבל שם כוס מיץ טבעי, שאותה הוא דוחה בזלזול. בקשתו הקבועה ל"מרטיני מנוער, לא מעורבב", נדחית כאן על הסף. במציאות, המבחר עשיר יותר: יש כאן בר יין וטאפאס ומסעדת גורמה. טיפ למבקרים: המחירים סבירים, המקום פתוח מדי יום מ-11:30 עד 15, ובשעות החשיכה הוא סגור.

בסרט: בקוביית הזכוכית שמצד שמאל של התמונה בונד מקבל כוס מיץ טבעי(צילום: Sony Pictures Releasing UK, מתוך youtube.com)

במציאות: המסעדה מציעה מבחר עשיר של יינות