הטבעת החדשה במעגל של נהלל תמנע ממנו את רשימת אונסק''ו?

נהלל ודגניה מועמדים להיכנס לרשימת אתרי המורשת העולמית, שתל אביב נהנית ממנה. בינתיים, ראשון המושבים מרחיב את הטבעת המפורסמת ומחדש את בית העם

הילה שמר

|

16.11.15 | 10:03

נהלל, מבט מהאוויר. ריכרד קאופמן מיקם את מבני הציבור בטבעת הפנימית, על ראש הגבעה. 75 הנחלות החקלאיות הזהות בגודלן עטפו אותם מבחוץ. בית העם ניצב במרכז הציר שחוצה את הטבעת המרכזית, כסמל למעמדו (צילום: באדיבות מושב נהלל)
נהלל, מבט מהאוויר. ריכרד קאופמן מיקם את מבני הציבור בטבעת הפנימית, על ראש הגבעה. 75 הנחלות החקלאיות הזהות בגודלן עטפו אותם מבחוץ. בית העם ניצב במרכז הציר שחוצה את הטבעת המרכזית, כסמל למעמדו (צילום: באדיבות מושב נהלל)
כך זה אמור להיראות: טבעת היקפית מסביב לטבעת הקיימת של נהלל, כדי לבנות מסביבה את הבתים החדשים בהרחבה (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
כך זה אמור להיראות: טבעת היקפית מסביב לטבעת הקיימת של נהלל, כדי לבנות מסביבה את הבתים החדשים בהרחבה (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
בית העם כיום. החזון של שמואל דיין לבנות "מרכז לתרבות, להגנה מפני הבערות והשנאה", נשכח ונזנח (צילום: מצילומי יהודית גרעין-כל . מתוך אתר פיקיוויקי)
בית העם כיום. החזון של שמואל דיין לבנות "מרכז לתרבות, להגנה מפני הבערות והשנאה", נשכח ונזנח (צילום: מצילומי יהודית גרעין-כל . מתוך אתר פיקיוויקי)
מבט מהבמה לכיוון האולם והיציע. תחת רצפת העץ תוכנן מקלט ששימש כסליק נשק ומטווח לאימוני ירי של אנשי ההגנה וכמחסן לאפסון דלק מטוסים (באדיבות סטודיו 826)
מבט מהבמה לכיוון האולם והיציע. תחת רצפת העץ תוכנן מקלט ששימש כסליק נשק ומטווח לאימוני ירי של אנשי ההגנה וכמחסן לאפסון דלק מטוסים (באדיבות סטודיו 826)
כיום הבניין חבוי מאחורי סבך עצים, פחי אשפה ואמפיתיאטרון שידע ימים טובים יותר. תוכנית השיקום עשויה להחזיר לו את כבודו האבוד (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
כיום הבניין חבוי מאחורי סבך עצים, פחי אשפה ואמפיתיאטרון שידע ימים טובים יותר. תוכנית השיקום עשויה להחזיר לו את כבודו האבוד (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
בית העם בימים אחרים, מבט מהבמה לאולם (מימין) ומהאולם לבמה (משמאל). 630 מ"ר משמשים כיום כשטחי אחסון (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
בית העם בימים אחרים, מבט מהבמה לאולם (מימין) ומהאולם לבמה (משמאל). 630 מ"ר משמשים כיום כשטחי אחסון (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
במושב דחו רעיון להפוך את הבניין לסינמטק. גם ההצעה להפעיל בו מוזיאון שיוקדש לאישים בולטים בתולדות הציונות, לא התקבלה (באדיבות סטודיו 826)
במושב דחו רעיון להפוך את הבניין לסינמטק. גם ההצעה להפעיל בו מוזיאון שיוקדש לאישים בולטים בתולדות הציונות, לא התקבלה (באדיבות סטודיו 826)
הדמיה: ההצעה של סטודיו 826 לשיקום הבניין. לא רק אולם מופעים אלא גם משרדים, חדרי ישיבות ובית קפה שיגיע עד גן המשחקים הסמוך (הדמיה: סטודיו 826)
הדמיה: ההצעה של סטודיו 826 לשיקום הבניין. לא רק אולם מופעים אלא גם משרדים, חדרי ישיבות ובית קפה שיגיע עד גן המשחקים הסמוך (הדמיה: סטודיו 826)
85 שנה אחרי הנחת אבן הפינה, ו-35 שנה מאז שסגר את שעריו לפעילות, מתגבשת תוכנית להחייאת בית העם של מושב נהלל. המבנה, בתכנונו של האדריכל היהודי-גרמני המהולל ריכרד קאופמן, ניצב במרכז המעגל המפורסם של נהלל, והיה מרכז תרבותי חשוב בעמק יזרעאל. כבר לפני כשש שנים הוכרז כאתר לשימור, אך דבר לא קרה. מה כעת נבחנות אפשרויות שונות, לטעון את המבנה בתוכן שימשוך מחדש את הציבור אל לב המושב.

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

התכנון הפתוח והחופשי של הבניין מאפשר הסבה מהירה לשימושים אחרים, אך כפי שמעידה ערימת הספות הישנות שמונחת על הבמה, זה לא קרה. החזון של שמואל דיין, ממייסדי נהלל ואביו של משה דיין, לבנות "מרכז לתרבות, להגנה מפני הבערות והשנאה", נשכח ונזנח, ומה שנותר ממנו זה קירות עירומים, חללים ריקים ובעיקר זיכרונות.

 

ימי התהילה של בית העם החלו לפוג כבר לאחר קום המדינה, כשדפוסי החיים והקהילה בנהלל השתנו, והחברים חדלו מלפקוד את המקום בתדירות גבוהה. עם כניסתם של מכשירי הטלוויזיה לבתים בשנות ה-60 של המאה הקודמת, התקשה הבניין להתחרות עם התמונות והצלילים שבקעו מהמסכים, ועם הקמתו של מועדון הוותיקים המקומי, בסוף שנות ה-70, ננטש סופית. מאז 1980 עומד בית העם נטוש, ו-630 המטרים הרבועים שלו משמשים כשטחי אחסון.

 

בית העם בתקופת הקמתו, 1930 (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
    בית העם בתקופת הקמתו, 1930(באדיבות ארכיון מושב נהלל)

     

    שמואל דיין נושא דברים בכנס של ארגון "החורש", 1957 (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
      שמואל דיין נושא דברים בכנס של ארגון "החורש", 1957(באדיבות ארכיון מושב נהלל)

       

      "חצאיות" כאלמנט הצללה

       

      שמואל דיין הכריז על חזון מרכז התרבות כהגנה מפני בערות ושנאה ביולי 1930, כשנה לאחר מאורעות תרפ"ט, במה שנשמע כרצון של ההתיישבות העובדת

      להשמיע ולהישמע אמירה תרבותית, כמו הצורך שלה לגונן על עצמה פיזית. בית העם אמנם נבנה הודות לתקציב מהסוכנות היהודית להקמת מבני ביטחון, אבל את כוחו הוכיח בימי שלום: על במתו ניצבו אושיות כמו חיים נחמן ביאליק, חנה רובינא וחיים ויצמן, התארחו בו התיאטראות הבימה, אוהל, המטאטא והקאמרי, והוא התבסס כמוקד עלייה לרגל עבור בני המושב והעמק כולו. רק בימי שכול ואבל לא נערכו בו אירועים.

       

      תכנון המבנה החל ב-1928, אבל בתוכניות שערך ריכרד קאופמן לנהלל כשמונה שנים קודם לכן, עם בואו לארץ, כבר הופיע מיקומו הייעודי של בית העם. האדריכל תכנן את הבניין כשהוא רואה לנגד עיניו תרבות ומורשת אדריכלית מחד, וצרכים ביטחוניים מאידך. בהשפעת אסכולת דה-סטיל ההולנדית, שאופיינה בבניינים בעלי חזית המורכבת מכמה מישורים, תכנן קאופמן אוסף של מלבנים בגדלים משתנים. "חצאיות הבטון" המקיפות את החלונות והדלתות הן אלמנט הצללה שמאפיין את הסגנון המודרניסטי, אבל במציאות המלחמתית של ארץ ישראל הן גם הגנו על המבנה מחדירת כדורים. בחלקו הפנימי של הבניין נבנו "חצאיות בטון" מעל הבמה ששימשו כעמדות ירי. הירי עצמו התבצע דרך "חלונות סרט", אותם חלונות צרים וארוכים שמקשטים את הבניין ומאפייניים את אדריכלות הסגנון הבינלאומי (באוהאוס במקור). 

       

      מאחר שרצפת האולם נבנתה ללא שיפוע, הבמה הוקמה כשהיא משופעת מעט ביחס לספסלי העץ של הצופים, מה שאיפשר זווית ראייה טובה גם מהשורות האחרונות. מתחת לרצפת העץ תוכנן מקלט לשעת חירום, ששימש בתקופת המנדט הבריטי כסליק נשק, מטווח לאימוני ירי של אנשי ההגנה ומחסן לאפסון דלק מטוסים.

       

      הבמה נבנתה בשיפוע קל ביחס לספסלי העץ (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
        הבמה נבנתה בשיפוע קל ביחס לספסלי העץ(באדיבות ארכיון מושב נהלל)

         

        זה יעלה כ-7 מיליון שקל

         

        תהליך החייאת בית העם התחיל כבר ב-2010, כשחקלאי היישוב התכנסו לדון בעתידו.  בתקציב של כמיליון שקל, מתוכם כ-300 אלף ממשרד השיכון, עבר המבנה שיקום וייצוב ראשוניים בהנחיית האדריכלית טלי הוברמן. "בית העם מופיע ברשימה של המועצה לשימור אתרים, אבל כמו רוב האתרים בעמק יזרעאל, גם הוא לא הוכרז רשמית כאתר לשימור", מסביר אורי בן ציוני, מנהל מחוז גליל ועמקים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

         

        "אסכולה אחת טענה שיש לשמר גם את המעטפת וגם את פנים המבנה, והאחרת גרסה שיש לשמר את המעטפת החיצונית תוך התאמות בפנים - אולי לתכנן שני מפלסים בחלל הגבוה", אומר עפר אבירן, תושב נהלל ומי שמחזיק בארכיון החפצים האישיים של קאופמן. "ברוב קולות הוחלט לשמר גם את פנים המבנה. הרעיון לחלק את המבנה לשני מפלסים נפל". מעריכים שתהליך השיפוץ והשימור יעלה כשבעה מיליון שקל; רוב הסכום אמור להתבסס על תרומות.

         

        במרוצת השנים הוצעו שימושים חדשים למבנה המתכלה. אלון גרבוז הציע להפוך את הבניין לשלוחה הצפונית של סינמטק תל אביב, שאותו ניהל עד לאחרונה. ההצעה נדחתה, בנימוק שסינמטק ישמש את כל תושבי העמק ויפקיע אותו מחברי נהלל. החידונאי דן חמיצר הציע להקים מוזיאון אינטראקטיבי שיוקדש למאה אישים בולטים בתולדות הציונות. פיתוח הרעיון כבר החל, אך נפסל בהמשך, משום שהולוגרמות של הרצל וז'בוטינסקי לא נראו לחברי המושב כרלבנטיות בעבורם. "אם הבניין יפנה לקהל רחב מאוד, הצרכים שלנו כיישוב יירמסו", מסבירה לימור רגב, יו"ר ועד תושבי נהלל. "אנחנו רוצים בניין שיארח גם את האירועים הקהילתיים שלנו, כמו טקס יום הזיכרון".

         

        חמש שנים ישבה הוועדה על המדוכה, ולא הצליחה לפרוץ את מנעול דלתות הברזל המאסיביות שהותקנו בבית העם. המבנה נותר סגור.

         

        התוכנית המקורית של הבניין מ-1929 (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
          התוכנית המקורית של הבניין מ-1929(באדיבות ארכיון מושב נהלל)

          כל החלונות והדלתות הוקפו ב"חצאיות" ששימשו להצללה וגם להגנה (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
            כל החלונות והדלתות הוקפו ב"חצאיות" ששימשו להצללה וגם להגנה(באדיבות ארכיון מושב נהלל)

            "חלון סרט" בבית העם - חלון צר וארוך האופייני לסגנון הבינלאומי (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
              "חלון סרט" בבית העם - חלון צר וארוך האופייני לסגנון הבינלאומי(באדיבות ארכיון מושב נהלל)

               

              פתוח לציבור בארבע חזיתות

               

              לפני כשנה הוזמן האדריכל רן וולף לכהן כמנהל הרעיוני של הפרויקט. "פרויקטים לשימור המשמשים כמבני ציבור חייבים להתבסס על היתכנות כלכלית ונחיצות אמיתית", טוען וולף. לאחר סקר צרכים והיתכנות, הוחלט שהמבנה יהיה רב-תכליתי: לצד אולם מופעים תהיה בו תצוגת קבע עם ביטוי למורשת קאופמן ונהלל, ויוקם גם בית קפה. כך יוכל המבנה לשמש כאטרקציה ישראלית מצד אחד, ולחזור לתפקידו המקורי כביתם של חברי נהלל מצד שני. "אני מקווה שבמהרה יתגבשו תוכניות, והמבנה יחזור לימיו הטובים", אומר וולף. "לא נעשה שינויים דרמטיים במבנה. רוב השינויים יהיו בעקבות התאמות ותוספות הכרחיות של מערכות".

               

              במקביל, הצעות תכנוניות מעשיות החלו להיבחן. אחת מהן הגיעה מסטודיו 826, בניהולם של אביתר כהן ומיכל סופר, תושבי נהלל. "השאיפה שלנו היא מבנה שיפעל רוב שעות היום ולא רק בערב", הם מדגישים, ובהצעתם יש שימושים מגוונים שיממנו את התחזוקה השוטפת של הבניין: חללי עבודה, חדרי ישיבות ומשרדים בשעות היום; חוגים ופעילויות לתושבי האזור אחר הצהריים; וסרטים, הופעות והצגות בערב. "המפתח הוא פתיחת בית העם למרחב הציבורי", מסבירים השניים. ברוח זו הם מתכוונים להציב קיר שקוף שיחשוף את אזור הבמה לאמפיתיאטרון שממוקם מדרום לבניין, ולהקים בחזית הדרומית בית קפה שיגיע עד גן המשחקים הסמוך (ראו הדמיה למעלה). כך יוכל בית העם להיפתח לציבור בכל ארבע החזיתות.

               

              למעשה, ההצעה שלהם אינה רחוקה מהרעיון שאליו שאף קאופמן בתוכנית המקורית של נהלל – להעמיד במרכז את הבניינים הציבוריים. הוא מיקם את מבני הציבור בטבעת פנימית בלב היישוב, על ראש הגבעה, ו-75 הנחלות החקלאיות, שהיו זהות בגודלן, עטפו אותם והגנו עליהם. בית העם ניצב במרכז הציר שחוצה את הטבעת המרכזית של המושב, מיקום המעיד על מעמדו הרם. כיום הוא חבוי מאחורי סבך עצים, פחי אשפה ואמפיתיאטרון מוזנח. תוכנית השיקום היא הזדמנות לשקם את ההזנחה הכללית.  

               

              תוכנית המושב נהלל - מבט פרספקטיבי (באדיבות ארכיון מושב נהלל)
                תוכנית המושב נהלל - מבט פרספקטיבי(באדיבות ארכיון מושב נהלל)

                 

                רשימת אונסק''ו או הרחבה?

                 

                נהלל מופיע ברשימת המועמדים להיכנס לרשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק"ו, בדומה ל"עיר הלבנה" של תל אביב. היוזמה להכניס את בכור המושבים, ואחד היישובים הייחודיים בעולם בזכות צורתו המעגלית המושלמת, אינה מצליחה להתקדם בינתיים. התנאים המחמירים שנהלל יהיה נתון להם כאשר יוכרז כאתר מורשת עולמי, יחסמו את האפשרות להרוס את הצורה המושלמת לטובת הרחבה עתידית שתפגע במעגל.

                 

                קאופמן, שתכנן את נהלל כטבעת סגורה שאינה יכולה להתרחב, ביקש לעודד בכך את בני המושב להקים יישובים חדשים במקום להתפשט במושב הקיים. התכנון הסגור והמגביל הוליד חלופה עכשווית, הכוללת טבעת חיצונית נוספת עם עוד 75 נחלות חדשות. התוכנית כבר אושרה במשרד הפנים, אומר איל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל ונכד למייסדי המושב. לדבריו, קבוצת דגניה (ראשונת הקבוצות והקיבוצים) מועמדת להיכנס לרשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק"ו.

                 

                אם נהלל אכן יתרחב, הצורך בשיקום בית העם יהיה הכרחי. בינתיים נראה שהגורמים המעורבים בפרויקט מנסים למצוא לבניין את השימוש הראוי ביותר ולא מתפתים לבחור בחלופה שמציעה כסף גדול. "מכיוון שלא מעורב בפרויקט יזם פרטי, הגורמים הציבוריים יכולים לעסוק בתוכן בלבד ולא לדון בסוגיות אחרות", אומר בן ציוני. התקווה שלו היא שניתן יהיה לפתוח מחדש את הבניין ההיסטורי בטווח של שנים אחדות.  

                תוכנית קומת הכניסה בהצעה של סטודיו 826 (הדמיה: סטודיו 826)
                  תוכנית קומת הכניסה בהצעה של סטודיו 826(הדמיה: סטודיו 826)

                  תוכנית קומת הגלריה (הדמיה: סטודיו 826)
                    תוכנית קומת הגלריה(הדמיה: סטודיו 826)

                     

                     
                    הצג:
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד