בקיץ 2014 הגיעה מעצבת האופנה הצעירה מיכל הידש לביקור מולדת ממילאנו, בה התגוררה בזמן לימודיה במחלקה לעיצוב אופנה בבית הספר מרנגוני. הימים היו ימי מלחמת צוק איתן בעזה, והידש מצאה עצמה מעבירה את חופשת הקיץ שבין שנת הלימודים השנייה לשלישית בבית ההורים בקריית טבעון. את זמנה הפנוי בצפון השקט הקדישה להתנדבות עם ילדים ובני נוער שהגיעו מיישובי הדרום כדי להתנתק מהמציאות באזור הלחימה. "מצאתי ילדים בטראומה", אומרת הידש בת ה-26. "ובמקביל שאלתי את עצמי מה קורה עם הילדים בעזה שחיים ללא כיפת ברזל או חשמל בבתים. כל מה שידעתי אז על החיים בעזה היה רק דרך התקשורת, והתחילו לצוף אצלי הרבה סימני שאלה".
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
בתום חופשת הקיץ שבה הידש ללימודים במילאנו, הכי רחוק שאפשר מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. היא היתה עסוקה אז בעבודה על ההגשה שלה לתחרות של חברת הג'ינסים הטורקית Isko (המייצרת, בין היתר, לדיזל, טופמן, Guess ועוד), בה זכתה במקום ה-1, מתוך 40,000 מועמדים שהגישו מועמדות. אבל הצורך לייצר פרויקט בעל משמעות לא הניח לה, והידש החליטה לנסות לקיים דיאלוג בין יוצרים משני עברי גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, ולהושיט יד לשלום בין העמים.
היא יצאה למסע אישי אחר פרטנר, בתהליך ארוך שהתגלה כמשימה כמעט בלתי אפשרית. הידש חיפשה יוצרים ואמנים בגוגל, שינתה את המיקום שלה בפייסבוק לעזה, כדי לזכות בשיתוף פעולה, עד שבעזרת חברים הצליחה להגיע אל ת' (שמו המלא שמור במערכת), ארכיטקט רווק בן 28 מעזה, בעל תואר שני באדריכלות.
במהלך השנה האחרונה רקמו השניים קשר עמוק, מקצועי וחברי, שהגיע לשיאו בקולקציית בגדי נשים מבדי קטיפה, פשתן ומשי שעיצבה הידש, מודפסים ברישומים וציורים מעשה ידיו של ת'. על אף שלא נפגשו מעולם, הם ניהלו תהליך עבודה משותף דרך חשבון פינטרסט משותף, אליו הכניסו דימויים שאהבו, ומשם עברו ליצירת סקיצות משותפות. לבסוף הוחלט, כאמור, על בניית קולקציה שעיצבה הידש עם הדפסים של ת', שנשלחו אליה מעזה והודפסו בישראל.
בשבוע שעבר נחשף הפרויקט, Bridging שמו, במסגרת סדרת אירועי האופנה TRANSFORMS המתקיימת מדי סוף שבוע בגלריית נמל יפו, שאצרה יזמית העיצוב גלית רייסמן. דגם one piece מתוך הקולקציה המשותפת יוצג בסוף השבוע שינעל את הסדרה (19-21 בנובמבר), בתערוכת one of של כל המעצבים המשתתפים בפרויקט.
הידש מספרת כי תגובות הקהל לפרויקט נעו בין התרשמות עמוקה מהסיפור האנושי מאחורי הפרויקט, לבין תגובות שליליות שלא ראו בעין יפה את החיבור לעזה. "היה מקרה של מישהי שמדדה בגד ואמרה לי 'איזה יופי', אבל לאחר ששמעה את הסיפור מאחורי הפרויקט אמרה 'בעלי לא יאהב את זה' וויתרה", מספרת הידש.
ערב הפתיחה בשבוע שעבר אמור היה להיות רגע השיא החגיגי של שיתוף הפעולה בין השניים, ולטובתו אף ביקש ת' אישור מיוחד מהשלטונות בישראל לעבור את הגבול מעזה לישראל, אולם לאחר המתנה של שעות ארוכות במעבר ארז גילה ת' כי בקשתו סורבה. "אני מקווה שבעתיד הקרוב אוכל לקבל אישור יציאה מעזה לטובת ביקור אצל קרובי המשפחה שלי בשכם וחברים בנצרת", אמר ת' השבוע בשיחת טלפון עם Xnet מביתו ברצועה. "אני מניח שבגלל המצב הפוליטי כרגע בישראל, מונעים ממני לצאת מעזה". השיחה שקיימנו עם ת' תוכננה להתבצע בסקייפ, אך הפסקות החשמל התכופות ברצועה לא אפשרו את התנהלותה כמתוכנן.
השיחה עם ת' התקיימה באנגלית, ולדרישתו אנו נמנעים מפרסום פרטיו המזהים, לרבות שמו, מחשש שהחשיפה עלולה להזיק לו. "המצב הפוליטי בעזה לא פשוט עבור האזרחים", הוא אומר. "אני לא רוצה לחשוף את שמי או את פניי, כי שלטון החמאס בעזה עלול לא לראות בזה דבר חיובי. כרגע אני מעדיף לא לבצע שום פעולה שעלולה לסכן אותי".
איך נראים חיי היומיום שלך ברצועה?
"אני עובד בהוראה, ובסך הכול מנהל חיי שגרה. החשמל בא והולך, ואתה לא יודע מתי הוא יחזור. חיים, אתה יודע".
לדבריו, לפני שנה קיבל פנייה בפייסבוק מהידש ומאז החלו השניים לנהל שיחות יומיומיות. "בהתחלה מאוד חששתי משיתוף פעולה עם גורם ישראלי", הוא אומר. "לאחר שעשיתי עליה תחקיר קצר, הבנתי שהיא בסדר ושאין לה כוונות רעות. החלטנו לעבוד על פרויקט משותף, שהוא מעבר לבעיות הפוליטיות בין העמים. שוחחנו על אמנות, עיצוב, אופנה, ועל אפשרויות החיבור בין אופנה ואמנות, ובין יוצרים מעזה לישראל".
על אף שבשיחות עם השניים ניכר כי הם מנסים להתעלות אל מעל לעמדה פוליטית זו או אחרת, עצם החיבור ביניהם הוא עניין פוליטי, גם אם ההדפסים שעל הבגדים לקוחים מעולם האסתטיקה האדריכלית או שהם ציורים אבסטרקטיים שאין בהם כדי לספר את סיפורה של עזה כיום. "אנחנו רוצים להציג משהו חיובי ולא שלילי", אומר ת'. "אני מקווה שהפרויקט הזה יביא חשיפה וכסף ליוצרים מעזה, שיוכלו להציג בגלריות בישראל ובעולם".
"המסר שלנו הוא לא פוליטי אלא חברי - שאפשר לתקשר כמו בני אדם", מוסיפה הידש. "אנחנו אומרים: בואו לא נחכה לעוד שכול או מלחמה, אלא ניצור חיים טובים יותר".
מה גילית על החיים בעזה לאור העבודה המשותפת עם ת'?
"שאנחנו חיים באותו מצב מחורבן, ושאנחנו הרבה יותר דומים אחד לשני ממה שניתן לצפות. לי ולת' היה הרבה מן המשותף, בין אם זה מוזיקה שאנחנו מקשיבים לה, כדורגל, תרבות, אדריכלות. אנחנו מנסים להתעלות מעל המכשול הפוליטי ולהשאיר אותו בצד, כי אנחנו מאמינים שהפוליטיקה מרחיקה ומפלגת, ושבני אדם משני הצדדים יכולים לעבוד וליצור יחד".
