לא עוצרת, לא מוותרת: מנחת "זמן מיסטיקה" היא גם סופרת מצליחה

הפנים שלה בוודאי מוכרות לכם מהטלוויזיה, אבל לאחרונה רואים אותה יותר במקומות אחרים. שמרית הילל חובקת ספר שלישי ונותנת הרצאות בהגשמה עצמית

עדי בטאן (מאירי)

|

03.11.15 | 08:55

שמרית הילל. "שום דבר בקריירה ובחיים שלי לא היה מובן מאליו. הכול בניתי בצעדים קטנים ובעבודה קשה" (צילום: ירדן מרקוס)
שמרית הילל. "שום דבר בקריירה ובחיים שלי לא היה מובן מאליו. הכול בניתי בצעדים קטנים ובעבודה קשה" (צילום: ירדן מרקוס)
שמרית הילל היא בחורה שלא עוצרת: לא בדיבור, לא בהתלהבות, גם לא בקריירה. הילל ניחנה באמביציה יוצאת דופן, שעד כה עשתה לה רק טוב. היא גם יכולה לקחת סיטואציות יומיומיות אפרוריות, שאנשים אחרים מקבלים אותן כחלק מהחיים ולא מקדישים להן מחשבה יצירתית במיוחד, ולהפוך אותן לזהב.

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

כשהייתה בהיריון ראשון, לדוגמה, כתבה אוסף קטעים מצחיקים שתיארו את חייה באותה תקופה. מישהי פחות שאפתנית הייתה אולי משאירה אותם במגירה, אבל הילל עשויה מחומרים אחרים. "התלבטתי מה עושים עם זה", היא מספרת, "ונזכרתי שיאיר לפיד מתאמן איתי בחדר כושר. אמרתי לעצמי שאנשים הם רק אנשים - גם הוא - והחלטתי שלמחרת אדבר איתו שם. הגעתי למכון, ראיתי שהוא עולה על ההליכון, אז התמקמתי לידו והתחלתי לרוץ במקביל. חשבתי, כמה הוא יכול לרוץ? אבל הוא רץ שעה ורבע, ואני כמעט התעלפתי.

 

"כשהוא סיים, הרגשתי שיש לי שתי ברירות: או להזמין אמבולנס או לדבר איתו. ניגשתי אליו והודעתי לו שרק מתוך הערכה על כך שהחזקתי מעמד מולו, הוא צריך לפחות לקרוא את הטקסט שלי. הוא קרא שני משפטים ושלח אותי לגרושתו, תמר פרידמן, שעבדה אז במגזין 'עולם האישה'. למחרת התחלתי לעבוד שם. זה משהו שלא האמנתי שיקרה לי. כל פעם השלתי מעצמי עוד פחד ועוד פחד וגיליתי עוד נדבך של ביטחון עצמי".

 

ומה קרה עם החוויות מההיריון? שלוש שנים אחרי הפגישה עם לפיד הן קובצו תחת השם "היריון עם פפיון" והפכו לספרה הראשון של שמרית הילל. וזו הייתה רק ההתחלה.

 

שמרית הילל בראיון לתוכנית "יצירה מקומית" בערוץ 2

 

הבלונדינית שלא סותמת את הפה

 

היא בת 37, גרה בתל אביב, נשואה לגבר שמתרחק מחשיפה (בניגוד אליה) ואם לארבעה ילדים. לכתיבה הגיעה אחרי שהחלה להתבסס בעבודה בבורסת היהלומים ברמת גן. "השנים שם היו שממה מבחינתי", היא אומרת. "לא נהניתי ולא פרחתי. תמיד הייתה לי תשוקה לכתיבה, וזה היה החלום שלי, אז החלטתי לנצל את העבודה לקבלת השראה. אמרתי לעצמי: יש פה נשים יפות, גברים חזקים ואווירה מסתורית. עם החומרים האלה התחלתי לכתוב.

 

"אחרי שכבר היה לי בסיס, קראתי איזשהו ספר שנורא אהבתי, ושמתי לב שערך אותו אמנון ז'קונט. החלטתי לא לפחד, חייגתי אליו אחרי שמצאתי את המספר

שלו ב-144, והוא היה מאוד נחמד אליי. שלחתי לו את הטקסט, ומפה לשם הוא ערך לי את 'היריון עם פפיון' וגם את הספר השני, 'קשר יהלום', שמספר על החיים הזוהרים בבורסת היהלומים. כל הזמן חשבתי לעצמי שאני לא מאמינה שזה באמת קרה לי. מכלום, היה לי ספר מצליח שתורגם לאנגלית ונמכר בהצלחה באמזון. בשלב ההוא, אחרי שני ניסיונות מוצלחים, אחד עם יאיר לפיד ואחד עם אמנון ז'קונט, החלטתי לנער את עצמי ואת הביטחון העצמי שלי. חשבתי, מי החליט שמה שאני רוצה הוא רק בגדר חלום? למה הוא לא יכול להיות מציאות?"

 

התחנה הבאה שלה הייתה פינת גאג'טים שהגישה בערוץ 10. "גיליתי שיש לי יכולות ורבאליות", היא נזכרת. "לפני השידור רעדו לי הרגליים, אבל ברגע שפתחתי את הפה, הכול נעלם. כשהתפנה כיסא המגישה ב'זמן מיסטיקה', קראו לי מיד. כולם זכרו את הבלונדינית שלא סותמת את הפה".

 

היא עצמה לא מיסטיקנית, אבל יש לה כבוד לתחום. "הבעיה הגדולה בהליכה למיסטיקנים היא שאנשים מחליפים את האמונה בעצמם באמונה חיצונית. תמיד אמרתי בתוכנית למרואיינים: 'קחו את מה שאומרים לכם המיסטיקנים ותעשו עם זה משהו. תקדמו את עצמכם. לאט-לאט, ובצעדים קטנים, תחזקו גם את הביטחון העצמי. זאת הדרך הנכונה למיצוי אמיתי".

 

לאחר תקופה ארוכה מול המצלמות החליטה לחזור לכתוב. "מתוך האמונה בצעדים קטנים, הלכתי למקום שאותו אני מכירה ושהוא מאוד נוח לי - הסיפור של סבתא שלי". כך נולד ספרה החדש, "אוסישקין 112", הבנוי משלושה סיפורים הלקוחים מהביוגרפיה של סבתה, חיה.

 

"הסיפור הראשון מתאר את האהבה של סבתא וסבא שלי", היא מסבירה, "מהעלייה לארץ, דרך הפלמ"ח, אלטלנה, הפיגוע במלון המלך דוד ועוד. ההיסטוריה של מדינת ישראל שזורה בתוך סיפור אהבה. הסיפור השני עוסק במיכאלה, נכדתה בת ה-39 של סבתא חיה, סמנכ"לית בערוץ מסחרי שעובדת מסביב לשעון. מיכאלה מרגישה שהחיים שלה במשבר ועוברת טלטלה בחיי הנישואים. בשלב מסוים היא מוצאת מכתבים של סבתה ולומדת עליה דרך הקריאה. הסיפור השלישי הוא של נועה, ילדה בת עשר, שאביה עזב אותה כשהייתה תינוקת, ועכשיו היא מתמודדת בתוכנית ריאליטי שמשודרת בערוץ שבו עובדת מיכאלה. מיכאלה ונועה נקשרות מהר מאוד, וברגע של חולשה מיכאלה מבטיחה לנועה שתמצא בשבילה את אביה".

 

הסיפורים מדגישים את ההבדלים בין הדורות: הסבתא חזקה, אשת התיישבות, סוחבת, מתמודדת, ואילו מיכאלה נוירוטית, היסטרית, מאוד לחוצה ומאוד מפונקת. ככל שהסיפור מתפתח, כך גם הדמויות משתנות והסיפורים משתלבים. וכמו הדמויות, גם הילל התפתחה עם התקדמותו של הספר, ותוך כדי כתיבה החלה להעניק הרצאות שעוסקות בהעצמה נשית ובמיצוי הפוטנציאל של כל אדם באשר הוא.

 

"הסיפורים ממחישים את מה שאני מנסה להעביר בהרצאות ובמפגשים שלי - כמה קל לנו לוותר, כמה אנחנו אוהבים לחתוך הכול במקום לטפל בפצע", היא אומרת. "אני אמנם לא מיכאלה, אבל אני מתחברת לדמויות בגלל הדומיננטיות שלהן. הגיבורות שלי בונות את העלילה בעצמן ומניעות אותה. זה המסר העיקרי של ההרצאות שלי: תייצרו את העלילה של חייכם. תניעו את עצמכם לפתרון".

 

הילל עם סבתה חיה. "הדמויות משתנות והסיפורים משתלבים" (צילום: ירדן מרקוס)
    הילל עם סבתה חיה. "הדמויות משתנות והסיפורים משתלבים"(צילום: ירדן מרקוס)

     

    מתה בעודה מנסה

     

    הילל מדגישה שוב ושוב שהדברים לא באו לה בקלות. "שום דבר בקריירה ובחיים שלי לא היה מובן מאליו", היא אומרת. "הכול בניתי בצעדים קטנים ובעבודה קשה".

     

    גם על הופעתה החיצונית היא עובדת קשה. "כל בוקר אני קמה שעה לפני הילדים כדי לעשות ספורט ולרוץ כמה קילומטרים. אחר כך אני מפזרת את הילדים בין הגנים ובתי הספר, חוזרת הביתה ומתפנה לכתיבה. בצהריים אני הופכת שוב לאמא במשרה מלאה. אני הולכת לישון בשמונה בערב, מקסימום בתשע. אני אישה של בוקר, לא של ערב".

     

    לדבריה, היא לא מוצאת שום סתירה בין קריירה לחיי משפחה. "הילדים שלי עוד קטנים כדי להבין את זה, אבל אני חושבת שאני נותנת להם דוגמה נהדרת: אני אמא פעילה, עצמאית, שמתקדמת בזכות עצמה. זה שיעור לחיים, ולדעתי הוא הרבה יותר חשוב מרוב השיעורים שיש בבית הספר. הבית שלי הוא אי של שפיות. אנחנו מחנכים את הילדים מתוך אמונה שדוגמה אישית היא היסוד של החינוך".

     

    בימים אלה היא עובדת על שני ספרים חדשים ונותנת הרצאות במקביל. על זרי דפנה היא לא שמעה. "אני לא מחפשת זרי דפנה, ואין לי שום רצון לנוח עליהם. אני מקווה להצליח להגיע לכל הארץ עם ההרצאות שלי. כאמא לארבעה ילדים זה לא קל, אבל אני אנסה להשיג הכול, לאט-לאט. אני לעולם לא אפסיק לנסות. למעשה, על הקבר שלי יהיה כתוב: 'מתה בעודה מנסה'".  

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד