ברגעים אלה ממש יושבים מדענים במעבדותיהם ברחבי העולם בניסיון לפתח חיסון יעיל נגד היריון. עד שזה יקרה (וזה לא עומד להתרחש בזמן הקרוב), נסתפק באמצעי מניעה פיזיים והורמונליים שנגישים לכולנו.
בנושא החשוב הזה התקיים בחודש שעבר בתל אביב הסמינר השנתי ה־12 של החברה האירופית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה (ESC), אחד הארגונים הגדולים בעולם שעוסקים בתחום. אחת ההמלצות המפתיעות שהעלו מומחי הכנס הייתה לעודד נערות ונשים צעירות שעדיין לא ילדו להשתמש בהתקן תוך־רחמי במקום בגלולות.
- חבבו את "לאשה" בפייסבוק
- חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG
פרופ' כריסטינה גמזל־דניאלסון משוודיה, נשיאת החברה האירופית לאמצעי מניעה ובריאות הרבייה, טענה בכנס כי בעוד שגלולות למניעת היריון יעילות מאוד ככלל, הרי שבשימוש בקרב מתבגרות, יעילותן האמיתית נמוכה בהרבה מהמדווח. זאת, בעיקר, בשל שכחה בנטילה קבועה של הגלולות.
תוצאות מחקר חדש, שהוצג לראשונה בתל אביב, מלמדות כי השימוש בהתקן התוך־רחמי החדש והמוקטן, שמשחרר פרוגסטרון, יעיל מאוד ומתאים במיוחד למתבגרות. המחקר מצא כי מידותיו הקטנות מקלות משמעותית את החדרת ההתקן לנשים שטרם ילדו ומעלות את הפופולריות שלו בקרב הרופאים בעולם.
לא זה המצב בארץ. לדברי פרופ' דניאל זיידמן, רופא נשים בכיר במרכז הרפואי שיבא תל השומר ויו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה, מועטים הרופאים בישראל שיציעו התקן תוך־רחמי לאישה צעירה שלא ילדה.
"צוואר הרחם של נשים צעירות שלא ילדו צר ורופאים רבים חוששים לגרום אי נוחות וכאב למטופלת בעת החדרת ההתקן ומעדיפים לא להתמודד עם הסיטואציה, אף שבכנס הוצג מחקר שהראה כי לרופאים אין כל קושי להחדיר התקן תוך־רחמי לרוב הנשים שטרם ילדו", אומר פרופ' זיידמן. "בנוסף לכך, חלק מהרופאים חוששים שאם אישה צעירה תתקשה להרות בעתיד, היא תייחס את הבעיה להתקן שהוחדר לה בעבר. למרות שכיום, בעקבות מחקרים מבוקרים, יודעים כי אין שום קשר בין הדברים".
ומהי עמדתך?
"כל בחורה שפעילה מינית יכולה להיעזר בהתקן כזה. עם זאת, הנטייה היא להציע לנערות גלולות כאופציה ראשונה, כי קל יותר לקחת אותן. אבל אם נערה בת 15 או 16 הרתה כי לא הקפידה על נטילת הגלולות ונאלצה לעבור גרידה, או שהיא פשוט לא מסתדרת עם הגלולות, כדאי להציע לה התקן. זהו אמצעי מניעה טוב ובטוח.
"בשנה הבאה אמור להגיע לארץ ההתקן התוך־רחמי המוקטן - סוג של 'מיני מירנה', עדיין לא נבחר לו שם ישראלי - שהוא דק יותר מההתקן הנוכחי וקל להחדרה, כך שהדילמה אמורה להיפתר".
אגב, יתרונו של ההתקן ההורמונלי על פני הגלולות נעוץ בכך שהוא מפריש הורמונים באופן מקומי, היכן שהשפעתם נחוצה. בכך נמנעות תופעות לוואי, אשר לרוב נגרמות משחרור ההורמונים למחזור הדם בזמן נטילת גלולות, כמו שינוי במערך השומנים בדם, אקנה, עלייה במשקל, כאבי בטן, נפיחות בשדיים ועוד.
באילו אמצעי מניעה משתמשים בעולם?
יפן: נשים לא נוהגות להשתמש בגלולות, שהפכו לחוקיות רק בשנת 1999. אמצעי המניעה הפופולריים ביותר בארץ השמש העולה הם קונדום וגם... הפסקות היריון.
סין: הכי פופולריים - אמצעי מניעה בלתי הפיכים, כמו קשירת חצוצרות בנשים או קשירת צינוריות הזרע בגברים.
אנגליה: הרוב עדיין משתמשים בגלולות למניעת היריון, אך כרבע מהזוגות הבריטיים נוקטים את שיטת המניעה הבלתי הפיכה של קשירת חצוצרות או צינוריות הזרע, בהם גם גברים פנויים שטרם הולידו ילדים וחוששים מגניבת זרע.
מזרח אירופה: גם כיום, כחצי יובל לאחר נפילת מסך הברזל, הגינקולוגים ברוסיה ובפולין אינם ששים לרשום למטופלות שלהם גלולות מחשש לנזקי ההורמונים, ואמצעי המניעה השכיח ביותר הוא הקונדום. פרופ' זיידמן: "במחקר שערכנו לא מכבר בארץ, בדקנו באילו אמצעי מניעה משתמשות נשים שעלו ממדינות מזרח אירופה. התברר שחלקן הגדול עדיין סבורות שאמצעי מניעה הורמונליים עלולים לסכן את בריאותן, אך נשים צעירות נוטות ליישר קו עם הישראליות והחלו ליטול גלולות".
ארצות הברית: הגלולה למניעת היריון עדיין הכי פופולרית, אך כשליש מהזוגות נוקטים את שיטת המניעה הבלתי הפיכה של קשירת חצוצרות או צינוריות הזרע.
ארצות סקנדינביה: הגלולות עדיין עומדות בראש סולם ההעדפות, אך ההתקן התוך־רחמי הפך פופולרי מאוד בשנים האחרונות.
ורק בישראל אמצעי המניעה לא מסובסדים. גלולות נגד היריון הן אמצעי המניעה השכיח ביותר בישראל והיא המדינה היחידה בעולם המערבי שבה הגלולות, כמו גם התקן תוך־רחמי, לא נכללים בסל שירותי הבריאות ואינם מסובסדים. "זו אפליה מובהקת נגד נשים!" מדגיש פרופ' זיידמן, ולנו לא נותר אלא להסכים.
