"עשינו מה שהיינו צריכים לעשות כדי להתחבר מחדש", אמר אתמול, בעוד מסיבת עיתונאים מופרכת, מאמן מכבי קשקשתא ת"א, והזכיר לי את הזאטוטים בני השנתיים ששמים יד על העיניים ובטוחים שאף אחד לא רואה אותם. למה מה בדיוק עשיתם? צרחתם בפעם ה־700 על השחקנים שהם לא נלחמים ולא נחושים?
עוד על הדרבי ב-ynet ספורט:
- איוניר מודה: "הייתה בעיה חברתית, טיפלנו בה"
- אוהדי הפועל ת"א "מזהירים" את השחקנים
- דמארי: "לא רוצים להיות אלה שיפסידו דרבי"
הדיבורים האלה, על אדישות, הם זריית חול בעיניים, ולא התפלאתי שפרשן הבית של ההתאחדות, אלי אוחנה, התגייס לגונן גם על איוניר. שניהם מסוג המאמנים שחושבים שנאומי מוטיבציה מטופשים יכולים לחפות על היעדר דרך ושיטה.
מאמן, בניגוד לקואוצ'ר, צריך להתאים את סגנון המשחק ליריבה, להתרכז בטקטיקה, בחיפוי אלכסוני, בחזרה לעמדות מוצא, בחלוקת כוחות. בשביל דיבורי סרק אפשר להביא את אלון גל.
התקצירים של ynet ספורט:
מה שמכבי צריכה לעשות כדי להתחבר מחדש זה מאמן חדש, אבל בשביל זה צריך כנראה בעל בית חדש. בטח לא איזה מליין גדול ופלספן בגרוש, שקופץ לביקור פעם בכמה חודשים ומדבר שטויות.
"ההשקעה במכבי זה משהו שצריך לדבר עליו רק בעוד חמש שנים", דיקלם גולדהאר והוסיף: "אני לא מסתכל על אף אחת מההשקעות שלי אחרי כל כך מעט זמן". אה באמת? אז למה כבר זרקת את נימני, ואת שעיה, ואת בושינסקי ואת בוזגלו?
עוד טורים של עמיר פלג:
- ההבדל בין אלי כהן למוטי איוניר
- המהפכה הצרפתית
- יאללה מכות! / עטר מתנהג כפרחח גם במגרש
- החוצפה של גיא לוי
"אני חושב שהמסר של מוטי לשחקנים השבוע היה ברור ומדויק", הוסיף הבוס, ואני מניח שכבודו מתכוון ל"נאום החארות" המפורסם של מאמנו בקיסריה. "יש פה כאלה שהתנהגו כמו חארות, הם יקבלו יחס כמו של חארות", איים המאמן על שחקניו, ומעניין באמת איך תירגמו את זה לבעל הבית. כי אם יש מישהו במועדון שיכול לדבר היום על יחס של חארות, זה דווקא גל אלברמן.
ועדיין, אין סיבה שמכבי לא תוציא היום נקודות מהפועל. בשביל זה, כפי שהוכיחה בשבוע שעבר רמת השרון, לא צריך אפילו מאמן. מה עוד שגם בצד האדום מתנהגים לפעמים לשחקנים כמו חארות.
