ושוב ישראל אשמה

"זהו הזמן המתאים לישראלי לנסוע ללונדון. אולי עכשיו, בשעת ניקוי הדם מקרונות הרכבת התחתית, יסכימו בני האליטה הרוחנית הלונדונית לזנוח לשעה קלה את התקפותיהם שלוחות הרסן על ישראל, מדיניותה וזכות קיומה, ולהתאחד בגינוי הטרור האיסלאמי הקנאי". כך כתבי כאן לפני שתי יממות. חשבתי שגלגול האשמה מהטרוריסטים אל צמד הפושעים הקבוע, ארה"ב וישראל, לא יתחיל כל כך מהיר. שיערתי שרק "בעוד כמה ימים, לאחר שיתפזר ריח הגוויות השרופות ותסתיים ההלוויה האחרונה" תהיה שוב ישראל "אשמה בפיגועי לונדון גם בעיני הפובליציסטים, הפילוסופים, הפוסט-מודרניסטים והסוציולוגים של בריטניה". טעיתי. הם לא המתינו לסיום הזיהוי ולטקסי הקבורה.

מעיון בעיתונות הבריטית עולה כיום תמונה ברורה. אחרי ההלם הראשוני, רובם שבו לסורם. כלומר, שבו להפנות אצבע מאשימה כלפי ישראל, אמריקה, ה"מערב", ה"עשירים" וכדומה.

אחד מבכירי משטרת לונדון, שאין לו מושג בהלכות דת, הכריז שוב ושוב ש"המילים איסלאם וטרור לא הולכות ביחד". העיתון היומי "גארדיאן" פירסם מאמר פרי עטו של פובליציסט מוסלמי, פאוסט בוני, הכותב: "הזעם שעוררה ההחלטה של טוני בלייר להצטרף לבוש במלחמתו בעיראק העמידה את כל בריטניה בקו האש". כלומר, בלייר אשם בפיגועים, כי "עורר זעם". ואחד מבכירי מפלגת הלייבור, דייויד קלארק, מתנבא באותו העיתון: "לא ננצח במלחמה נגד הטרור אם לא נתייחס ברצינות למצוקות של הערבים... אנחנו לא מתחשבים מספיק זכויותיהם של הפלסטינים". מה בין זכויות הפלסטינים לבין פיצוץ רכבת תחתית בלונדון? כלום, מלבד העיוורון המוסרי המוחלט של הכותב.

מאמרים ופרשנויות ברוח דומה הופיעו גם בעיתונים בריטיים אחרים, שודרו בשיחות רדיו ובטלוויזיה. ה"אינדיפנדנט" בחר להקדיש את כל שערו לתמונתה של צעירה מוסלמית שככל הנראה נרצחה אף היא בפיגוע; באמצעות מניפולציה זו ביקש העיתון לשכנע את קוראיו שהטרור המוסלמי לא "באמת" מוסלמי. עובדה: גם צעירה מוסלמית בין קורבנותיו. זו כמובן שטות גמורה. אך את קוראי "אינדיפנדנט" לא צריך לשכנע, הם ממילא מכורים לקו האידיאולוגי של עיתונם. הם עוד זוכרים את הכותרת "בית המטבחיים של ג'נין"... לונדון שוב לא מחכה לנו.

לבלוג המלא של סבר פלוצקר