הדחה תפיל את הבורסה?

אנשים מחפשים בנרות את תגובת הבורסה על השמועות וההשערות בעניין הדחת נתניהו מהממשלה. חיפוש מיותר שלא יניב פרי. שחקני הבורסה אדישים לשאלה מי האיש היושב בלשכת שר האוצר בקומה השנייה בבניין המכוער בירושלים.

התבוננות סטטיסטית מתקדמת בתנודות בשערי המניות בבורסה בתל-אביב חושפת אפס מתאם ביניהן לבין אישיותו של השר והחילופים בתפקיד. הבורסה גואה ונופלת תחת אותו שר אוצר ואינה מתרגשת, לא לטוב ולא לרעה, מפרישת אחד והשבעת אחר תחתיו. בימי יצחק מודעי כשר אוצר, רשמה הבורסה שפל ואחר-כך שיא קצר ושוב שפל. בימי בייגה שוחט, היא שברה שיאים כלפי מעלה וכלפי מטה. בימי סילבן שלום היא ירדה והתאוששה ושוב ירדה. אלו היו תגובות של שוק ההון לאירועים רבים ושונים, החל מתוכנית הייצוב הכלכלית לפני עשרים שנה, המיתון שבא שנים אחדות לאחריה, האינתיפאדה הראשונה והשנייה, קריסת שוק מניות הטכנולוגיה האמריקני, הסכמי אוסלו ושיברם, תוצאות הקרב לחיסול האינפלציה, הסכמים בין האוצר לבנק ישראל, רווחיות החברות שמניותיהן נסחרות בשוק ועוד ועוד.

רק טבעי ששרי אוצר נוטים לראות קשר בין ביצועי הבורסה הטובים לבין היותם שרי אוצר. את העליות בשוק המניות הם מנכסים לעצמם ומגדירים כ"הצבעת אמון של שוק ההון בנו". אבל כשהבורסה יורדת, זו תמיד אשמה של גורם חיצוני: העולם, הדולר, הריבית, חוק העדר של המשקיעים ההיסטריים וחולשת ראש הממשלה.

אפשר שמר נתניהו יבלע את צפרדע הנסיגה מעזה (צפרדע בשבילו) ויישאר באוצר - ואף על פי כן הבורסה תיפול. הנה תרחיש סביר: הדולר ממשיך להתחזק, האינפלציה עולה מדרגה, הנגיד פישר מעלה את הריבית, שווי החברות הנסחרות בבורסה יורד והמניות יורדות אף הן - ובשיעור חד. האם ירידה כזו תהיה בבחינת "הצבעת אי-אמון בביבי"? לא, כפי שעליות השערים בבורסה עד כה לא היו משאל בין המשקיעים על אישיותו המלבבת.

הקשר בין שר אוצר לבין בורסה אינו אישי, הוא מעשי: מה שעשו שרי האוצר כן השפיע על הבורסה. מי היו שרי האוצר - לא השפיע עליה כלל.