בדיקת שתן היא הוותיקה מכל בדיקות המעבדה. כבר בשנת 500 לפני הספירה נהגו היוונים לבדוק את נוזל השתן כמרכיב חשוב בתהליך האבחנה. כיום בדיקות שתן הן מהבדיקות השכיחות ביותר באבחון הרפואי. נוזל השתן מאפשר להעריך את תפקוד הכליות, ומאפשר לזהות מרכיבים בשתן, המעידים על תהליכי דלקת ומחלות.
בדיקת השתן נותנת גם מידע רב ערך על תהליכי מחלה אחרים בגוף - כאלה שאינם נוגעים כלל לכליות, כמו למשל תוצרי פירוק של המוגלובין (המולקולה נשאית החמצן על כדוריות הדם) במחלת הצהבת למשל. בדיקת השתן מסייעת גם לאבחון ומעקב במחלות בהן יש מעורבות של הכליה, כמו במחלת הזאבת (לופוס). מידע רב ערך מפיקים גם הטוקסיקולוגים – ביכולתם לגלות מרכיבי תרופות, חומרים כימיים וסמים שונים המופרשים בשתן.
הנבדק מתבקש להטיל שתן לכוסית, שאת תכולתה ניתן לבדוק ב"סטיק", מקלון בעל ריבועים צבעוניים, המשנים את גווניהם בהתאם לאופי השתן, או באמצעות מכשור אלקטרוני, הנותן מידע מדויק יותר. ניתן גם לבדוק את נוזל השתן תחת המיקרוסקופ, שם נראים מרכיבים שונים של הנוזל המעידים על תהליכי דלקת ומחלה. קיימות עשרות בדיקות אפשריות בנוזל השתן, אולם בחרנו להתמקד במספר בדיקות שכיחות בבדיקת השתן השגרתית (הקרויה בעגה הרפואית: "סטיק שתן" או "שתן לכללית").
מה אומר מראה השתן?
לנוזל השתן מראה, ריח וצבע אופייניים. כל שינוי בתצורתו הרגילה, עשויה להעיד על בעיה בדרכי השתן הדורשת בדיקת מעבדה. הנה כמה רמזים שתוכלו לשים לב אליהם בבית:
- ריח: לנוזל השתן ריח הנובע מפירוק שתנן (אוריאה) לאמוניה. ריח השתן של מבוגרים בולט יותר מזה של ילדים, מאחר ומבוגרים צורכים יותר חלבון, המתפרק בסופו של דבר ליותר אמוניה. ריח השתן של הבוקר לרוב חזק יותר מזה של שאר היום, בשל שהות ארוכה יותר של נוזל השתן בגוף, ופירוקו על ידי חיידקים שונים. ריח חריף עשוי להעיד על דלקת בדרכי השתן. ריח של רקבון עלול להופיע בעקבות אכילת כמויות גדולות של אספרגוס.
- צבע: השתן לרוב צלול, צהבהב, בשל כמויות קטנות של צבען (פיגמנט) מכיס המרה. צבעים אחרים עשויים להופיע במצבים שונים, חלקם מעידים על בעיה. כך למשל, שתן צהוב או כתום מופיע עקב התייבשות או מיעוט בשתייה, אכילה מופרזת של גזר וירקות כתומים או צהובים אחרים, מחלת כבד או מחלת דם בה קיים הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות, ומצבים נוספים. שתן בצבע אדום עלול להעיד על דלקת בדרכי שתן, פגיעה כלייתית, דימום, פירוק מוגבר של כדוריות דם אדומות, אכילה מופרזת של פירות יער ועוד. צבע כתום-אדום של השתן מופיע פעמים לרוב עם נטילת התרופה סדורל. צבע כחול עלול להופיע עקב נטילת תרופות אנטיביוטיקות מסויימות, או בזיהום בחיידק פסאודומונס. שתן בצבע שחור או צבע קוקה-קולה, עלול להעיד על מחלה כלייתית, דימום, מלאנומה, ותרופות שונות.
