"גיליתי מהר מאוד שהמעסיקים לא ששים לקראתנו"
ניר מוקוטוב, סא"ל במיל. השתחרר לפני למעלה משנה אחרי שירות של כ-24 שנה במערך השדה. בתפקידו האחרון שימש כסמח"ט בצאלים. הוא בעל תואר שני במינהל עסקים. במונולוג שלפניכם הוא מספר על הדרך הקשה עד שמצא עבודה, בינתיים זמנית ובדרך - ג'וב מסודר יותר
"השתחררתי לפני למעלה משנה אחרי ששירתי קרוב ל-24 שנה במערך השדה. בתפקידי האחרון שימשתי כסמח"ט בצאלים ולפני כן הייתי סמח"ט של חטיבת החרמון. אני בוגר תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון והיה לי מאוד טוב בצבא, אבל החלטתי מראש להשתחרר בגיל 42 כדי שאוכל להתחיל את הקריירה השנייה שלי בגיל מתאים.
"לא ניצלתי את השירות כלל להתארגן לאזרחות וכל זמן שהייתי על מדים, התעסקתי אך ורק בצבא כולל בחופשת פרישה. לקחתי על עצמי החלטה אסטרטגית לקחת פסק זמן בן שנה, כי אני לא חושב שזה נכון להשתחרר ולהתחיל לעבוד מיד. אתה חייב לקחת את העניינים באיזי ורק אחרי שלמדת את העולם החדש וגיבשת לעצמך תוכנית פעולה, להסתער על האזרחות.
"במשך שנה כמעט ולא הלכתי לראיונות עבודה ואפילו פסלתי דברים שהוצעו לי, כי לא רציתי לקפוץ על העבודה הראשונה שמציעים לי ולקבע מיד את עתידי. יצאתי לאזרחות בעיקר כדי להרחיב את האופקים שלי ולכן אני לא מצטער על זה.
"למרות שהדימוי העצמי שלי נפגע בינתיים בגלל הישיבה הממושכת בבית, הרי שרציתי להתחיל את פרק ב' עם הרבה יותר אנרגיה ולהשלים המון חוסרים במישור המשפחתי והאישי. רציתי להכיר את הילדים שלי, ללמוד את מה שנעשה בבית בו הפכתי פתאום מאורח לתושב קבע, ורציתי לממש את כל הפנטזיות כולל טיול במזרח וטיפוס על ההימליה.
"זאת היתה תקופה של גן עדן. אבל ברגע שגן עדן הופך לשגרה, מתחילים החיכוכים בבית והבנתי שהגיעה העת להמשיך הלאה. הייתי בטוח שאצליח, כי אם הצלחתי בצבא אז מה כבר יכול להיות באזרחות: מנהלים אנשים, מפיקים תפוקות. קטן עלי. גיליתי מהר מאוד שהציפיות שלנו כלל לא תואמות את המציאות והמעסיקים לא ששים לקראתנו.
"הרגשתי את זה על בשרי וגם מפורשים אחרים שמתייחסים אלינו בזלזול, בתור כאלה שלא יודעים מה זה רווח והפסד, ובתור כאלה שאין להם אוריינטציה עסקית כי לא ניהלנו עדיין ארגון עסקי. הודבקו לנו כל מיני סטיגמות של מרובעים וכו', למרות שבצבא ניהלנו אנשים ותקציבים ויודעים לבנות תוכניות עבודה. לנהל תקציב של ימ"ח עם טנקים, נגמ"שים ותחמושת, זה לא פחות מסובך מלנהל תקציב של חברה או מפעל.
"נקודת תורפה נוספת שמפריעה חוץ מהעדר הקשרים בתחום האזרחי, הוא הגיל. במקום להתלהב מכך שאתה בשל יותר, בעל ניסיון ונכונות רבה ללמוד ולהסתגל לתפקידים חדשים, מעסיקים מפחדים מאנשים מבוגרים, מביקורת ומזה שתהיה חזק מדי. זה הביא אותי למחשבה שחייבים להקים חברת כוח אדם לאנשים מבוגרים בלבד כפי שמקובל כיום בעולם המערבי. אני רוצה להמליץ לפורשים בעתיד מצה"ל, להתכונן כמו לכל משבר כי זה משבר.
"זה יכול להיות משבר שמוביל לצמיחה ואז אתה מנצל אותו כמנוף וזה יכול להיות משבר שמרסק אותך. אם בהתחלה חשבתי לעשות דברים אחרים לגמרי בעולם העסקי, מהר מאוד הבנתי שהיתרון היחסי שלי הוא בתחום הביטחון, ואני עכשיו בתהליכים לקבלת תפקיד ביטחוני מסווג. משהו שאני מאוד מרוצה ממנו. בינתיים, אני מועסק כפרויקטור בחברת אוברסיז שמפנה את תכולת הבתים שתישאר אחרי ההתנתקות, ובסך הכל אני שמח בחלקי".
