משחק עם הדון

תיאטרון מיקרו שייך למגזר קבוצות התיאטרון הרוסיות החוץ ממסדיות שצמחו מתוך העלייה הגדולה. זוהי קבוצת פרינג' ירושלמית מסקרנת, המונהגת על ידי הבמאית אירינה גורליק, שמתעקשת להמשיך ולעבוד על חומרים ספרותיים גבוהים בסגנון תיאטרוני מסוגנן ואירוני, שאינו מוכר בארץ, אך מקובל מאוד בקבוצות פרינג' בחו"ל.

'פרידה מדון ז'ואן', יצירתה החדשה, היא העבודה המגובשת ביותר שהקבוצה הציגה עד היום. למרות זאת, יש בה משהו מלאכותי ומעט מעוצב מדי, שיקשה על החיבור עם הקהל הישראלי, שרגיל לתיאטרון יותר טבעי וריאליסטי.

בנוסף, ההצגה עלולה ליצור בעיות למי שלא שוחה בתוך ההיסטוריה התרבותית האירופית העשירה, כי היא מנהלת דיאלוג מתוחכם עם אגדת דון ז'ואן לדורותיו, באמצעות אזכורים לארבעה מחזות, הנעים בין המאה השש עשרה למאה העשרים, ועוד ציטוטים מוזיקליים מיצירות של מוצרט ורוסיני. בנוסף לכך, יש שימוש נרחב בפסוקים מ'שיר השירים' בקטעי המעבר, כך שנדרש מטען תרבותי לא קטן כדי להיכנס לתוך מגרש המשחקים התיאטרלי-תרבותי שגורליק ולהקתה בנו.

למרות זאת, למי שמוכן לעשות את המאמץ יש בהחלט ממה ליהנות, כי ההצגה עושה שימוש מתוחכם ומלא דמיון בעיצוב במה מינימליסטי, כדי ליצור תיאטרון מעניין ומודע לעצמו. בנוסף, יש בה בהחלט כמה תמונות במה מרשימות מאוד. מבחינת הביצוע המשחקי, הרמה עדיין לא אחידה, אך יפים ריננברג עושה עבודה יפה בתפקיד הראשי, כשלצידו בולטים שרון טל, אנה ביחובסקי ובוריס אוצ'קובסקי. קשה להאמין שזו ההצגה שתביא לקבוצה הסימפטית הזו את הפריצה הגדולה, אבל היא בהחלט יכולה להגדיל את מעגל האוהדים שלה.