פישר: אנחנו עדיין משלמים בגין המשבר ב-83'
במושב הפתיחה של כנס קיסריה, העוסק ב-20 שנה לתוכנית הייצוב הכלכלית אמר הנגיד: "כדי לבנות משק מודרני יש צורך ברפורמות בסיסיות נוספות, לרבות חוק חדש לבנק ישראל והשלמת הרפורמה בשוק ההון"
"גם כיום אנחנו משלמים, בכמה מובנים, את המחיר על המשבר הפיננסי בישראל מסוף שנת 1983, שבעקבותיו הולאמו הבנקים שנטלו חלק בוויסות המניות ושהממשלה כה עמלה בהפרטתם". כך אמר הערב (ג') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, בערב הפתיחה של "כנס קיסריה", העוסק בתוכנית הייצוב הכלכלית שיושמה לפני 20 שנה.
פישר הצביע על מספר מסקנות ולקחים עיקריים מהתוכנית:
• במסגרת התוכנית, הוכנס לחוק בנק ישראל תיקון המכונה חוק אי ההדפסה אשר בגינו לא יכול הבנק המרכזי לממן מאז את הגירעון הממשלתי. תיקון זה היה חשוב מאד להצלחתה של תוכנית הייצוב ונתן לבנק ישראל את התשתית לביצוע מדיניות מוניטרית.
• המיתון של 1988 ו-1989 שבא לאחר תוכנית הייצוב לא היה הכרחי ונבע משגיאה שנעשתה בתחילת התכנית - העלייה החדה בשכר הריאלי ב-12% שקרתה בשלושת החודשים הראשונים של 1986. כתוצאה מכך, הביקושים עלו והמשק צמח במהירות. בנק ישראל צריך היה אז להעלות את הריבית כדי למנוע את חידוש האינפלציה וזה הביא למיתון שאפשר היה למנוע.
• אם היה כישלון בתוכנית הייצוב, הוא היה באימוץ איטי מידי ולא מספק של רפורמות מבניות. אחרי תוכנית הייצוב נעשו רפורמות מסוימות בשוק ההון ובסחר, אולם ההפרטה, צימצום תפקידה של הממשלה במשק והסרת מחסומים בפני התחרות התקדמו בקצב איטי. בעשור האחרון חלה התקדמות גדולה בתחום זה: חלה ליברליזציה בתנועות ההון, האצה בתחום ההפרטה, רפורמות בתחום המיסוי, ורפורמת בכר הנמצאת בהליכי חקיקה.
פישר הדגיש כי כדי לבנות משק מודרני יש צורך ברפורמות בסיסיות נוספות, כגון חוק חדש ומודרני לבנק ישראל - על-פי המקובל במדינות המתקדמות, והשלמת הרפורמה בשוק ההון ובשוק הכספים כמו חקיקת חוק ריפו.
• לקח נוסף הוא בתחום מדיניות שער החליפין: ב-11 השנים האחרונות, מאז המשבר במקסיקו ב-1994, כמעט כל משבר פיננסי התחיל מהשילוב של שער חליפין קבוע ותנועות הון חופשיות. השימוש בשער חליפין קבוע בתוכנית הייצוב כעוגן נומינלי היה חיוני. אולם הרבה יותר קל להשתמש בשער החליפין כעוגן נומינלי כאשר יש פיקוח על תנועות ההון - לעומת מצב של ליברליזציה.
