"אל תדאגי, עשיתי זאת בעבר", אמר הרוצח לקורבנו

אחד מהרוצחים הסדרתיים האכזריים ביותר שידעה ארצות הברית בשנים האחרונות הודה אמש (יום ב') בבית המשפט בקנזס בעשרה מעשי רצח שביצע לשם סיפוקו המיני, ותיאר אותם בפירוט מצמרר.

דניס ריידר (60), נשוי ואב לשתי בנות, הודה במעשים ביום הראשון של משפטו ואמר כי עשה זאת כדי להימנע ממשפט ארוך ומייגע שבסופו העריך שיימצא אשם. למרות הודאתו, בית המשפט לא יוכל לגזור עליו עונש מוות מכיוון שהוא ביצע את מעשי הרצח לפני שקנזס העבירה חוק המתיר עונש שכזה. התביעה כבר הודיעה שתבקש את העונש המירבי הקבוע בחוק - לפחות 40 שנות מאסר על כל סעיף אישום ובתנאי שירצה אותם ברצף.

ריידר פעל בין השנים 1991-1974. הוא זכה לכינוי "רוצח ה-BTK" מכיוון שנהג להשאיר פתקים בזירות הרצח בהן כתב: "Bind, Torture and Kill" – "כפיתה, עינוי ורצח". במשך כל תקופת פעילותו נהג לבקר בכנסייה ואף התקדם בסולם הדרגות בהנהגת הקהילה.

בפתח הדיון הוא האזין בנינוחות לשופט שהקריא את רשימת סעיפי האישום נגדו, ואפילו עצר אותו כדי לתקן שגיאה באחד התאריכים. בהמשך, על פי הוראת השופט, תיאר ריידר בקול שקט ולקוני את מעשי הרצח בזה אחר זה, וסיפר כי ביצע אותם כדי לספק פנטזיות מיניות כמוסות.

בפעם הראשונה - לא ידע מה לעשות

ריידר סיפר ארוכות על ארבעת קורבנותיו הראשונים: ג'וזף וג'ולי אוטרו, בני 34 ו-38, ושני ילדיהם - ג'וזפין בת ה-11, וג'וזף בן ה-9. "נכנסתי בדלת האחורית וחתכתי את קווי הטלפון", שיחזר ריידר, "אז ביקשתי מהם שיוציאו את כלב המשפחה לחצר". ריידר הבחין במהרה כי ההורים חושדים בו ולכן החליט לחנוק אותם ואת בנם, למרות שסיפר שזו הייתה הפעם הראשונה שלו והוא לא ידע בדיוק מה עושים. לאחר מכן לקח את הילדה למרתף הבית, תלה אותה ו"מימש את הפנטזיות המיניות" שלו.

ריידר כינה את קורבנותיו "פרוייקטים". "נהגתי לקטלג את 'הפרויקטים' שלי", סיפר ריידר. "אם 'פרויקט' אחד לא עבד במהרה, מיד עברתי לאחר". הוא תיאר כיצד הרכיב "ערכת רצח" שהכילה חבלים ופריטים נוספים, ואיך נהג ללבוש בגדים שבחר במיוחד כשהתעלל בקורבנותיו.

הוא אף סיפק מדריך לרוצח הסדרתי המתחיל, כשתיאר את שלושת השלבים בחיפוש אחר קורבן: "אם אתה קורא קצת על רוצחים סדרתיים אתה מבין שהם עוברים כמה שלבים. קודם כל מבצעים חיפוש אחר קורבנות. לאחר מכן מתחילים לעקוב אחר כמה קורבנות פוטנציאלים. בשלב האחרון, הם הופכים להיות הקורבן באופן רשמי". 

כל השנים הוא התגרה בשוטרים

ריידר תיאר גם כיצד החליט באופן שרירותי לרצוח את שירלי ויאן במרס 1977. הוא אילץ את האישה בת ה-24 להיכנס לדירתה באיומי אקדח. הוא סיפר ששלושת הילדים שלה "היו מאוד נסערים" אז הוא כלא אותם בשירותים לפני שחנק את אימם עם שקית ניילון.

במשך שנים רבות בתקופת הרציחות שלו, התגרה ריידר במשטרה. הוא שלח לחוקרים מכתבים ובהם רמזים, וכן תמונות "לפני ואחרי" של קורבנותיו. באחת הפעמים אף טילפן למוקד החירום המשטרתי כדי לדווח על רצח שביצע – של שכנתו. חוקרים אמרו לאחר לכידתו כי "נראה שהוא פשוט רצה להיתפס"

את הרצח האחרון ביצע ב-1991. במרס אשתקד החל ריידר לטלפן למערכות עיתונים ולתחנת טלוויזיה מקומית. כפי שנהג בעבר, גם הפעם השאיר פרטים אודותיו. כך למשל, כשניסה להוכיח כי הוא אכן רוצח ה-BTK הותיר חפצים של קורבנותיו במקומות שונים, עליהם מסר הודעות בשיחות הטלפון.

בשנים האחרונות עבר ריידר כפקח עירוני של מועצה מקומית באזור העיר וויצ'יטה. הוא נלכד לאחר שנעצר על עבירת תנועה.