אחרי 100 ניתוחים: אלוף העולם במניעת סרטן עור

יוסף זילברמן עבר עד היום 100 ניתוחים לכריתת נגעים שהתגלו על עורו. 100 פעמים חשש שאולי הפעם יתגלה שהנגע שנכרת ממאיר. 100 פעמים נשמו לרווחה הוא ומשי פחתו, כמו גם הצוות הרפואי שמטפל בו, כששוב התברר שמדובר בנגע טרום סרטני. "זה כבר הפך לשגרה", אומר זילברמן. "כל כמה חודשים אני מזהה נקודת חן חדשה על עורי, או התרחבות שטחה של נקודת חן ישנה, ומיד רץ לרופא לבקש כריתה".

את המודעות לנגעים חשודים בעורו פיתח זילברמן (71) בשנת 1977. אחיו אושפז אז לכריתת נקודת חן מדממת מגבו. איש, לדבריו, לא סיפר לאחיו

שהתגלה אצלו סרטן עור מסוג מלנומה ממאירה. "כשאיבחנו את המחלה, כבר היה מאוחר מדי", מספר זילברמן. "הסרטן כבר שלח גרורות, וזמן לא רב לאחר מכן הוא נפטר".

באחת הפעמים שבהן ביקר זילברמן את אחיו בבית החולים נכנס רופא תורן לחדר. "אחי אמר לו: 'דוקטור, אולי תבדוק גם את יוסף? יש לו המון נקודות חן'. הרופא ביקש שארים את החולצה ובדק אותי. בעיקר הוא התעכב על נקודות שטוחות בגודל מטבע באזור הקורקבן, הבטן והגב".

מחלה עוברת בירושה

בעקבות הבדיקה השטחית שערך לו הרופא הוזמן זילברמן כבר למחרת למרפאת העור במרכז הרפואי בילינסון, שם הוחלט על כריתה מקיפה של כמה נקודות חן חשודות בגופו. "יום אחר כך הוכנסתי לחדר ניתוח", הוא מספר. "אחרי שהרדימו אותי, הוסרו לי עשר נקודות חן חשודות מהרגליים, מהבטן, מהגב ומהקורקבן".

כשהגיעו תוצאות המעבדה, שבדקו את סוג נקודות החן שנכרתו, זימנו הרופאים את זילברמן לשיחה ואמרו לו שלפי שעה שפר עליו מזלו, שכן הנגעים היו טרום סרטניים. באותה פגישה אמרו לו הרופאים שמלנומה ממאירה היא בדרך כלל משפחתית, וטוב יעשה אם ירתום גם את בני משפחתו לביקורות מסודרות וקבועות.

"הפכתי להיות משוגע לעניין", הוא אומר. "בהתחלה שלחתי לבדיקה אצל רופא עור את בני ואת בתי, שגם להם כרתו נקודות חן טרום סרטניות. אחר כך

הפניתי בני משפחה נוספים. גם לקופאית בסופר, למוסכניק שלי ואפילו לרופא המשפחה המלצתי להיבדק. עם השנים הפכתי ממש למיסיונר. אם גבר רגיל מסתכל על בחורות, אני מסתכל על נקודות חן של אנשים. בלי בושה אני יכול לגשת לאדם ברחוב, לספר לו את הסיפור שלי ולהפציר בו ללכת להיבדק".

המודעות יוצאת הדופן שפיתח זילברמן הצילה, לדעתו, לא רק את חייו ואת חיי בני משפחתו, אלא את חייהם של רבים. "אני נמצא בסיכון ממשי, מוחשי וקונקרטי", הוא אומר. "אחרי שראיתי איך אחי גוסס ומת בגיל צעיר, אני נלחם בכל כוחי כדי למנוע מעצמי גורל דומה".

את זילברמן מלווה ד"ר איתן טאובה, מנהל השירות לכירורגיה דרמטולוגית במרכז הרפואי בילינסון. "בגלל הרקע המשפחתי שלו ומבנה עורו נמצא זילברמן בסיכון ממשי לחלות במלנומה ממארת", הוא אומר. "ב-100 הכריתות שעבר הוסרו מעורו נגעים פיגמנטריים, כלומר פוטנציאליים להפוך לתאי מלנומה. הערנות שלו והחיפוש המתמיד אחרי שינוי במבנה נקודות החן או צמיחה של נקודות חן חדשות ללא ספק סייעו למנוע את התפרצות המחלה אצלו".

גברים חולים יותר

היום (א') נפתח בישראל שבוע המודעות לסרטן העור, שנחשב לקשה, אלים ולעיתים חסר ריפוי. מלנומה היא סרטן שמתפתח בדרך כלל בשומה או על גבי העור. לעיתים נדירות היא יכולה להופיע בחלקים אחרים בגוף: בעיניים, בפה, מתחת לציפורניים ובאיברי גוף פנימיים. בהמשך, ובהעדר גילוי מוקדם, מתפשט הסרטן דרך צינורות הלימפה וזרם הדם. אזורי הגוף השכיחים להימצאות מלנומה: גפיים (נשים), פנים ועורף (גברים).

לדברי פרופ' רפי שפיר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי איכילוב ויו"ר ועדת העדכון לנושא סרטן העור באגודה למלחמה בסרטן, מובחנים ארבעה סוגים שונים של מלנומה ממאירה: מלנומה שטחית – שהיא השכיחה והנפוצה יותר; מלנומה קשרית – שגדלה ומתפשטת במהירות רבה; מלנומת נמש ממאירה – שמופיעה בדרך כלל בפניהם של אנשים מבוגרים, קצב צמיחתה איטי והיא לא נחשבת למסוכנת; ומלנומה בגפיים – שמופיעה בדרך כלל בכפות הידיים, בכפות הרגליים או סביב ציפורני הבהונות.

"סרטני העור, ובעיקר המלנומה הממאירה, הם מחלות משפחתיות גנטיות", מסביר פרופ' שפיר. "עם זאת, ידוע בוודאות שחשיפה ממושכת לקרני השמש, בעיקר בקרב בהירי עור ושיער, תורמת אף היא להתפתחות המחלה". גם חשיפה לקרניים אולטרה סגולות מלאכותיות, שמוקרנות ממיטות שיזוף, מעלה לדברי המומחים את הסיכון ללקות במלנומה ממאירה.

הטיפולים במלנומה מגוונים וכוללים כריתת הנגע ושוליו, כימותרפיה, הקרנות באזור הנגוע ומתן אינטרלוקין 2 ואינטרפרון – חומרים שמעודדים את תאי הגוף לתקוף את המלנומה.